רובם המוחלט של בני הנוער בחברה הערבית בגילים 14-18, נחשפו לאלימות בשעות הלימודים, כך עולה ממחקר חדש של הקריה האקדמית אונו. עוד עולה מהמחקר כי 28% מהם לא דיווחו להורים על מעשי האלימות שאליהם נחשפו. 90% דיווחו על ירידה בתפקוד בלימודים

לשמור על שגרה אבל להיות יצירתיים, לתכנן מראש אבל להיות פתוחים לשינויים, להבין את הקושי ולהישאר אופטימיים: כ- 100 אלף ילדים מבודדים, ולפחות את הקטנים שבהם משהו או מישהו צריך להעסיק. אז מה עושים?

כשמאי אורן חכמון ראתה שבתה בת השבועיים וחצי מקיאה אחרי ארוחות ולא עולה במשקל, היא לא יכלה להישאר אדישה. אחרי שהחליפה לה את התמ"ל מספר פעמים היא החליטה ליסוע איתה, על דעת עצמה, לבית החולים - שם גילו את הבעיה החמורה. "אמרו לי שהצלתי לה את החיים", היא מספרת

מצב החירום האינסופי שאנחנו חיים בתוכו מוביל להתפרצות של חרדות אצל בני נוער והתקפי זעם אצל פעוטות. תסגרו את נתב״ג, או תפתחו אותו, תעשו תו ירוק או סגול או כתום בקניונים, אבל עזבו את הילדים. נכון, זה מסוכן, אבל מגיפת הנפש מסוכנת עוד יותר

הייתם צוחקים על ילד שמתמודד עם סרטן, או על אח שלו? סביר שלא, כי זה טאבו ובזה לא נוגעים. צמד שדרני הרדיו, שבמשך דקות לגלג על קמיל הקטנה שמתמודדת עם תסמונת "הרעב הקטלני", כבר התנצל, וזה חשוב, אבל ההורים נותרו כועסים וכואבים. ורק להם מותר לדבר על זה בהומור שחור. טור

עומר, בן השנתיים וחצי, הוא הילד היחיד שיכול להגיע לגן אחרי שכל כיתתו נכנסה לבידוד. זה לא מנע מהגנן שלו, אייל זוארץ, לערוך את המפגש כרגיל, למרות הסיטואציה ההזויה. את הסרטון הוא שלח בצחוק להוריו, מה שהפך במהרה ללהיט בקבוצות וואטסאפ