איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, מסכם את 2020 כשהוא הודף את הביקורת על שיטת ההצעה הלא אחידה ועוקץ את הבנקים; עוד הוא מקווה לרישום כפול של חברות ההייטק הגדולות וסבור שפירוק הממשלה לא ישפיע על הבורסה

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, מסכם את 2020 כשהוא הודף את הביקורת על שיטת ההצעה הלא אחידה ועוקץ את הבנקים; עוד הוא מקווה לרישום כפול של חברות ההייטק הגדולות וסבור שפירוק הממשלה לא ישפיע על הבורסה

בפסק דין חשוב של השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה, נדחתה בקשת אם להעתיק את מגוריה בישוב בגוש דן לבית הוריה ביהודה ושומרון במרחק של כ- 70 ק"מ מבית האב. באופן יוצא דופן דחה השופט ארז שני תסקיר של שירותי הרווחה שמונו על ידיו תוך שהוא קובע כי לשכת הרווחה לא ראתה את טובת הקטין אלא את טובת האם. מדובר בבני זוג שנישאו לפני כ-4 שנים ולהם ילד כבן שנתיים וחצי. חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון ובפברואר עזבה האם את דירת מגוריהם המשותפת בה התגוררו בשכירות בטרם פרוץ הסכסוך ועברה להתגורר עם בנה בבית הוריה ביישוב המצוי בתחומי איו"ש. תחילתו של הסכסוך היה בעתירת הבעל לבית המשפט לסעד דחוף, אשר יורה להבטיח את הקשר שלו עם בנו, תוך דרישה להשיבו לאלתר לגוש דן לאחר שהאם, לדבריו, הרחיקה את הקטין עד לבית הוריה המרוחק והמסוכן. כבר במרץ 2019 סבר השופט ארז שני כי ההחלטה של האם היא החלטה שיש בה עשיית דין עצמית, היא אסורה על-פי דין, אין בה כל הצדק ולכן הורה לאם להשיב את הקטין להתגורר באזור המוגדר כגוש דן, בכל מקום בו תבחר להתגורר בתוך 48 שעות. האם התקשתה לקבל את הגזירה ועתרה לבית המשפט להעתקת מקום מגוריה לבית הוריה או למקום מגורים בקרבתם אלא שהשופט שני דחה את תביעת האם להעברת מקום המגורים.

ישראל היא מדינה מוטת יצוא. יצוא היום הוא לא רק תפוזים, אלא בעיקר ידע ובעיקר הייטק. מגזר ההיי טק נושא את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים ואחראי על חלק נכבד מעוגת המיסוי שכלל המשק נהנה ממנה. הדבר מתבטא במס על שכר גבוה ומס גדול יותר על מכירת חברות היי טק (אקזיט), אלו נכונים בעיקר בשעת משבר דוגמת המשבר הנוכחי בו ענפים רבים נפגעו ואינם פעילים בכלל אל מול תעשיית ההיי טק אשר ממשיכה לדחוף קדימה את המשק. אולם בחודשים האחרונים אנחנו חשופים לתופעה מסוכנת מאד של התחזקות שער השקל מול הדולר אשר מסכנת את הענף ובהמשך את כלל המשק. אין מדובר בבכיינות של מפונקים אלא בבעיה אמיתית שאם לא תיפתר, תפגע בכולנו. אסביר בפשטות. רובן המוחץ של חברות ההיי טק בישראל פועלות מחוץ לישראל ומוכרות מוצרים ושירותים בארה"ב ובארופה, התמורה למכירות הללו מתקבלת לרוב בדולרים. לעומת זאת, חלק גדול מכוח העבודה אשר מייצר את ההכנסות הללו נמצא בישראל ומקבל שכר בשקלים, כך נוצר חוסר איזון בין מטבע ההכנסות להוצאות, כאשר השקל מתחזק, מרכיב ההוצאות גדל אך מרכיב ההכנסות לא וכתוצאה מכך נשחק הרווח. למעשה, בעקבות חוסר האיזון שנוצר, חברות ההיי טק נפגעות בשורת הרווח ומאבדות עוד יתרון תחרותי. הדרכים שבהן החברות יכולות לטפל בבעיה זו מוגבלות ורעות למשק. ניתן למשל להעביר תקציבי פיתוח למדינות אשר המסחר בהן הוא בדולרים או להעביר עובדים לאותן מדינות. בסביבה המטבעית הנוכחית הרבה חברות היי טק יניידו עובדים לסביבה בה ניתן לשלם בדולרים, מהלך הנקרא בכלכלה עקרון ההקבלה וזה רע מאד לישראל.

אלכס ז'בזינסקי הכלכלן הראשי של מיטב דש, "נראה שהכוח העיקרי שמשפיע על שערו של השקל קשור כעת למדד המניות האמריקאי" • פועלים: "השמים הסגורים בישראל משפרים את מצב השקל, וגם הרווחים של המשקיעים המוסדיים בחו"ל • הבנק השוויצרי לומברד אודייר: "בנק ישראל יצטרך לקבוע שער מט"ח קבוע"

בנק ישראל ממשיך לפעול בשוק המט"ח - אך ללא הועיל ■ הדולר נסחר ב–3.22 שקלים, והתחתית לא נראית באופק ■ האם בבנק מתקשים להפנים שהתנאים בכלכלה השתנו ביחס למשבר 2008? ■ ייתכן שכדאי לשנות כיוון