תושבת יבנה העוסקת בהשכרת נכסים חשודה כי אינה דיווחה לרשות המסים על כלל הכנסותיה; מבין החשדות עולה כי במקרים מסוימים לאחר שהוציאה חשבוניות ללקוחותיה, היא ביטלה אותן בדיעבד, על אף שהעסקאות לא בוטלו בפועל

קבוצת סטונהנג' וקבוצת בלו ארץ' רכשו את הבניין ללא משכנתא, ממשפחה שמחזיקה בבניין מאז שנבנה על ידה ב-1961

קרן ריט 1 הודיעה על רכישת 50% ממבנה בית החולים הסיעודי "מרכז סיעוד מרגוע" בחיפה מידי משפחת רודרמן תמורת 85 מיליון שקל • הרכישה משקפת תשואה משוערת של כ-7% בשנה • קבוצת רודרמן תמשיך לנהל את בית החולים

אחוזי האבטלה ממשיכים לרדת, אם כי בקצב מתון לעומת חודש מרץ. המשמעות היא שדמי האבטלה עומדים בפני קיצוץ של 10%. בפעם הקודמת בה היה אמור הקיצוץ להתבצע, החליט שר האוצר על ארכה לגיבוש תכנית תעסוקה. אך השינוי דורש חקיקה, שספק אם תוכל להתבצע במצבה הנכחי של הממשלה

בעקבות הפתיחה הנרחבת של המשק שיעור האבטלה המשיך לרדת והגיע במחצית הראשונה של אפריל ל-8%, שהם 321.6 אלף מובטלים, זאת לעומת 8.9% במחצית השנייה של מרץ, כך הודיעה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהנתונים עולה כי בשבועיים הראשונים של אפריל חזרו למעגל התעסוקה 40 אלף מובטלים, מדובר בירידה איטית יותר בהשוואה לזו שנרשמה בחודש מרץ בעת יציאת המשק מהסגר השלישי. שיעור האבטלה הרחב, הכולל את המובטלים שפוטרו בעקבות סגירת מקום עבודתם ועובדים שהפסיקו לחפש עבודה, ממשיך להיות גבוה ועמד במחצית ראשונה של אפריל על 10.6% - שהם כ-440 אלף מובטלים. נציין כי חלק מהענפים עדיין לא חזרו לפעילות מלאה - מדובר בעיקר בענפי התיירות, בידור ופנאי.

בפוליטיקה, בספורט, בעסקים - ברגע שהאחריות מתגלגלת לפתחם של מנהיגים, הם מקפידים לנסות לגלגל אותה ויחד איתה את האשמה. זה מה שקרה גם בהר מירון. האם יש לנו סיכוי שתהיה כאן מנהיגות שלוקחת גם אחריות?

המחדל החמור בהר מירון תופס שוב את החברה הישראלית ומעמיד אותה מול השאלות שחוזרות על עצמן - מי פה האחראי ואיך מתנהלים פה עם קבלת החלטות. שאלת המנהיגות והאחריות בועטת ושורטת אותנו שוב ושוב. ממש לאחרונה, בתקופת הקורונה כשהמחדלים לא פסקו מלהופיע, נחשפו כאן כל בעיות המנהיגות החמורות. מחדל רודף מחדל והקצב מסחרר. כל זה, לפני שהספקנו לעכל את מחדל הלומי הקרב שסובל בדיוק מאותה בעיה - מנהיגות שלא לוקחת אחריות על אנשיה ומובילה אותם לאותה תוצאה עצובה. מי שבוחר לא לראות את הקו המקשר בין כל האירועים האחרונים, לא מביט לתוך המציאות בצורה אמתית וישירה ומסרב להבין שההתפרקות ההנהגתית עולה לנו בבריאות ובחיים. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שלקח אחריות אבל לא את האשמה, העצים עוד יותר את השבר והשיח בשאלה על מי בעצם אנחנו סומכים. על איזו הגדרה של מנהיגות ואחריות אנחנו חושבים כשאנחנו בוחרים בהם להיות המנהיגים של המדינה? מה עוד צריך לקרות כדי שיתעורר כל האנשים ויבינו שמנהיג זה לא להיות בעל הכוח, אלא זה שלוקח אחריות מלאה ולא חצי או כמעט? נראה שיש לנו בעיה, וכמובן שלא בפעם הראשונה.

תושבת יבנה העוסקת בהשכרת נכסים חשודה כי אינה דיווחה לרשות המסים על כלל הכנסותיה; מבין החשדות עולה כי במקרים מסוימים לאחר שהוציאה חשבוניות ללקוחותיה, היא ביטלה אותן בדיעבד, על אף שהעסקאות לא בוטלו בפועל