07:11:11 | ◀︎ | היסטוריה בת 11 אלף שנים: הקשר בין הכבשים לבני אדם | ||
07:12:20 | ◀︎ | התגלו הסיבות להתייבשות אגם המלח הגדול ביוטה | ||
07:13:30 | ◀︎ | האם לשמש יש שעון פנימי? | ||
08:25:08 | ◀︎ | נאס"א עוקבת אחר אסטרואיד בגודל גורד שחקים עם סיכוי של 1% לפגיעה בכדור הארץ בשנת 2032 | ||
08:43:26 | ◀︎ | מדענים סיניים מהנדסים עכבר עם שני הורים זכרים | ||
08:51:01 | ◀︎ | מלחמות הלסת: כיצד עטלפים פיתחו ארסנל שיניים מגוון להישרדות |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:44 | 17:57 |
תל אביב | 16:58 | 17:58 |
חיפה | 16:48 | 17:57 |
באר שבע | 17:02 | 18:00 |
The headlines that made most buzz on this page
03/02/25 07:12
20.83% of the views
מאת Ynet
אגם המלח הגדול, אגם המים המלוחים הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי, הגיע לשיא היסטורי שלילי בשטחו בשנת 2022, מה שהעלה חששות כלכליים, אקולוגיים ובריאותיים עבור הקהילות שמתגוררות ביוטה. כעת, נחשפות הסיבות שהובילו להצטמצמות המדאיגה, שעלולה להוביל למחיקת השריד האחרון של אגם בונוויל הפרהיסטורי
03/02/25 08:25
20.83% of the views
מאת הידען
אסטרואיד 2024 YR4 זוהה על-ידי נאס"א עם סיכוי נמוך – מעט יותר מ-1% – להתנגש בכדור הארץ בדצמבר 2032. מדענים ממשיכים לאסוף נתונים ולחדד חישובים כדי להעריך את הסיכון האמיתי
03/02/25 07:11
16.67% of the views
מאת Ynet
כבר אלפי שנים שהכבשים מספקות לבני האדם מזון, צמר וחלב, אך מחקר גנטי חדש חושף כיצד הרועים הקדומים עיצבו את עדריהם. הממצאים מאירים את השפעת נדידת העמים על אוכלוסיות הצאן והתפתחות הביות לאורך ההיסטוריה
03/02/25 08:51
16.67% of the views
מאת הידען
עטלפי נוקטיליונואיד פיתחו מגוון התאמות בלסתותיהם ובשיניהם כדי להתמודד עם תזונה מגוונת (דווקא לפי הכתבה, התזונה לא מגוונת אלא משתנה), בדומה לפרושיו של דרווין. חוקרים מנתחים את מבנה השיניים הייחודי שלהם כדי לחשוף תובנות על התפתחות יונקים, כולל השיניים שלנו האבולוציה של פרושיו של דרווין ועטלפי נוקטיליונואיד פרושיו של דרווין, החיים באיי גלאפגוס, מילאו תפקיד […]
03/02/25 07:13
12.5% of the views
מאת Ynet
גם אם השמש נראית לנו תמיד אותו דבר, כבר במאה ה-18 זיהו בה כתמים שגודלם משתנה. הניסיון להבין מה גורם לשינוי הוביל למסע מרתק אל מחזורי הפעילות של השמש והשפעת כוכבי הלכת עליה
03/02/25 08:43
12.5% of the views
מאת הידען
חוקרים בסין יצרו עכבר משני אבות על ידי עריכת גנים בתאי גזע. המחקר פורץ הדרך עשוי להשפיע על הבנת רבייה ועתיד הרפואה.