מאמר חדש ב-American Journal of Biological Anthropology טוען כי החלוקה המקובלת לשלושה סוגים – Homo, Australopithecus ו-Paranthropus – כבר אינה משקפת היטב את הקשרים האבולוציוניים שמצטיירים מן המאובנים והניתוחים הפילוגנטיים. ד"ר איאן טאול מאוניברסיטת מונאש מציע לכלול את האוסטרלופיתקים והפרנתרופים בסוג Homo מורחב – אך מדגיש שמדובר בפתרון אפשרי, לא בשינוי מוסכם של שמות המינים

פרופ' רגינה כצמן מאוניברסיטת חיפה מסבירה מדוע קרקעית הים מול ישראל היא מערכת גיאולוגית פעילה ומורכבת. מחקרים מהשנים האחרונות חושפים שכבות מלח בעובי של כמעט שני קילומטרים, מאות גלישות קרקע והעתקים החוצים את קרקעית הים — ומחדדים את הצורך בניטור סיסמי ימי ובהיערכות לצונאמי ולסיכונים לתשתיות הים התיכון נראה ברוב הזמן שקט. אלא שמתחת לפני […]

אריות, פילים וחיות אקזוטיות הובלו מקצות האימפריה אל הזירות – תחת פיקוח קיסרי הדוק, מערך צבאי מסועף וקנסות כבדים. כך הסדיר המשפט הרומי את אחד ממפעלי הבידור הגדולים והאכזריים של העולם העתיק, לרבות הפיכת חיות הבר למשאב בשליטה קיסרית

צוות בינלאומי של חוקרים, ובהם פרופ' גילברט ויינשטיין מאוניברסיטת אריאל, הוכיח כי מערכת של כמה חורים שחורים לאורך ציר משותף אינה יכולה להישאר יציבה לאורך זמן. החוקרים גילו כי כוח הכבידה ביניהם תמיד מפר את האיזון, מה שמוביל להתפתחות דינמית של המערכת. תגלית זו אינה רק פתרון של בעיה מתמטית סבוכה, אלא מהווה אבן דרך בהבנת חוקי היסוד של היקום

תצפיות של טלסקופ החלל האבל חשפו גל אטמוספרי עצום בן עשר צלעות המקיף את הקוטב הדרומי של שבתאי. זו הפעם הראשונה שמתגלה בחצי הכדור הדרומי של כוכב הלכת תבנית סדורה כזאת, המזכירה את המשושה המפורסם בקוטב הצפוני – אך גם שונה ממנו באופן שעשוי ללמד על תופעה אטמוספרית חדשה ומתפתחת. המחקר פורסם ב־Science Advances

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכון לייבניץ בדרזדן פיתחו חומר תלת־ממדי שבו אפשר לכוונן את המבנה, הקשיחות וקשירת הציטוקינים. בתרבית הוא סייע להרחיב תאי גזע ותאי אב המטופואטיים, תוך שמירה על מאפיינים ראשוניים ועל היכולת ליצור מושבות