באמצעות ה"פיקוח" שנטלה לעצמה הרשות השופטת, בין השאר על-ידי שימוש ביועמ"שים בלתי נבחרים כעושי דברה, היא מפרה את התנאים היסודיים והמרכזיים ביותר בחוזה שלה עם הריבון. יתר על כן, בהתמקדה ב"פיקוח" על הממשלה ועל הכנסת, מונעת הרשות השופטת מן הרשויות הללו למלא את תפקידיהן – מהממשלה למשול ומהכנסת לחוקק ולפקח על הרשות המבצעת – ובכך מאלצת גם אותן להפר את ההסכמים שלהן עם הריבון