אני יודעת שזאת התבכיינות נוראית, ושזה אחלה שהמשק נפתח ואנשים חוזרים לעבודה. זה לא שאין לי לב, פשוט אין לי כוח. אני רוצה להמשיך לקטר על זה שאי אפשר לעשות כלום ובסתר הלב לשמוח על כך

מאז שעלתה "מי הרג את שרה?" בנטפליקס לפני כשבועיים, זכתה הסדרה המקסיקנית לקידום מאסיבי בעמוד הבית, שבהתאם הניף אותה אל ראש רשימת התכנים הפופולריים בשירות. כולם מדברים עליה. אפילו חברת הכנסת מירב בן-ארי מ"יש עתיד" צייצה לגביה המלצה בטוויטר וזכתה מיד להתקפות מטעם עוקבים שחשבו כי מדובר במסר נגד אשת ראש הממשלה. אז זהו, הלוואי ש"מי הרג את שרה?" הייתה מעניינת כמו החיים הפוליטיים בישראל. למעשה, הלוואי שהייתה מעניינת בכלל. עיקר הכישלון שלה טמון בכך שהיא משווקת כמשהו שהיא לא: לא מדובר כאן במותחן אלא באופרת סבון לכל דבר ועניין. משהו שאולי היה רוצה להידמות לאופרות הסבון המפוארות של אהרון ספלינג, אך מרגיש כמו "כסף קטלני" מהניינטיז. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר