בסוף השבוע הושתלו איבריו של מיכאיל סמארה מכפר יאסיף שנהרג ממיירט נגד כטב"ם בכביש 4 ליד נהריה. אלו החולים שקיבלו הזדמנות לחיים חדשים בזכות החלטת משפחת סמארה

למרות הזמן שעבר מאז 7 באוקטובר, המראות, הריחות והאכזריות עדיין הולכים עם מתנדבי זק"א לכל מקום ולא מרפים. "אי-אפשר למחוק את מה שראינו שם", מספר אלחנן שחף, מתנדב במד"א שהיה במחנה שורה, "זה משהו שנפש רגילה לא מסוגת להכיל". אריאל חזקייב: "אני זוכר שהביאו משפחה שלמה שנרצחה. הרמתי את הבן שלהם, את הילד היפה הזה. הוא לא יוצא לי מהראש עד היום". אריאל יזדי: "הולכים לעבודה, חוזרים הביתה, אוכלים, מראים כאילו הכל בסדר - אבל שרוטים"

מחקר של מומחי בית החולים שניידר שראה אור בכתב עת בינלאומי חושף את מצבם הקשה של מי שחזרו מהשבי בסוף נובמבר: מחיידקים וזיהומים, אובדן משקל ועד לדיווחים על טרור פסיכולוגי, כולל בידוד, הפחדה, הגבלת מזון ומים והתעללות נפשית. ילדים, כך דווח, דיברו בלחש.  ד"ר נועה זיו, רופאה בכירה משניידר שטיפלה בשבים: "ראינו בעיקר עצבות גדולה וטראומה פסיכולוגית"

מכת מוות לרפואה הפסיכדלית או מכה קלה בכנף? החלטת ה-FDA לפסול טיפול בעזרת אקסטזי לאנשים עם הפרעת פוסט-טראומה עלולה להיות מתסכלת עבור אלו שממתינים בכיליון עיניים לטיפולים חדשים. ואולם, העניין הגובר ברפואה הפסיכדלית לא ייעלם. פרשנות

כבר 30 שנה שרפי וגלית מושקוביץ מתנדבים במד"א, שם התאהבו. בעקבות ההורים, החליטו ארבעת ילדיהם לעלות על האמבולנס. טל, הבת הבכורה: "הצלת חיים זה אצלנו בדם"