The headlines that made most buzz on this page
11/06/20 14:03
25.53% of the views
מאת וואלה!
בסרטון: אפי נווה בתביעה נגד הדס שטייף וגלי צה"ל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נדון היום (ה') הערעור שהגישה הדס שטייף באמצעות פרקליטות המדינה על החלטת בית משפט השלום במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדה נתן זהבי. סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, השופטת יהודית שבח, דחקה בצדדים להגיע להסדר פשרה, תוך שהיא מבהירה כי לא עומדת לשטייף הגנת תום-הלב בפרסומים, אולם ייתכן כי תעמוד לה הגנת "אמת דיברתי" לגבי גרעין הסיפור בכמה מן הפרסומים. השופטת שבח הציעה כי שטייף תשלם 200 אלף שקל, במקום 390 אלף שקל שהושתו עליה בבית המשפט השלום, וכי שטייף תבהיר כי היא "מצרה על כשלים שנפלו באופן התחקיר והדיווח ומתנצלת בפני המשיב (זהבי, א"ג) על כך". לצד זאת הציע בית המשפט כי זהבי "מצדו יביע צער והתנצלות בפני העדות שהעידו בבית משפט קמא, משהוא קשוב לדבריהם ומכבד את כאבן". ל"גלובס" נודע כי זהבי, באמצעות עורך דינו ליאור אפשטיין, הסכים למתווה המוצע, אולם שטייף סירבה ואמרה בסיום הדיון בבית המשפט כי כלל לא טעתה בתחקיר.
11/06/20 16:24
21.28% of the views
מאת וואלה!
כיצד יכולים אזרחים ותיקים לקבל בחינם כלים להתנהלות דיגיטלית בתחומי חיים חיוניים?
11/06/20 09:32
14.89% of the views
מאת וואלה!
בסרטון: משבר העובדים בסלקום, נובמבר 2019 ארבע שנים אחרי שנפסל המיזוג בין סלקום וגולן טלקום, קיבלה לאחרונה העסקה המחודשת את שני האישורים הרגולטוריים המשמעותיים: של משרד האוצר ושל רשות התחרות, והיא צפויה לצאת לדרך בתקופה הקרובה. המהלך המשמעותי שאפשר את אישורה הוא כניסת אקספון לשוק הסלולר ב-2018, תוך שהיא מייצרת תחרות אפקטיבית ומגייסת הכי הרבה מנויים בשנתיים האחרונות. בפעם הקודמת שהעסקה הוגשה לאישור ברשות התחרות חששו שהיעלמותה של גולן, שהייתה מחוללת התחרות החזקה ביותר בשוק, תאיט את קצב התחרות ותביא להעלאת מחירים. רשות התחרות, במהותה, מחפשת דווקא את אי-היציבות בשווקים והיא ממוקדת בתחרות בלבד. מבחינה זו הרשות הגיעה למסקנה שהיום התחרות היא ברמה כל-כך גבוהה, עד שאין סיכוי שהשוק "יתייצב". לדברי הרשות, "מאז 2017 נמצאת גולן בהסכם שיתוף רשתות עם סלקום. כך, שהמיזוג אינו מצמצם את מספר הרשתות הפועלות בישראל". בדיקת הרשות התייחסה גם לחשש מפני עליית מחירים לאחר המיזוג, והגיעה למסקנה כי שוק הסלולר הישראלי יישאר תחרותי גם לאחר המיזוג. לצד השינויים המבניים שהגדילו את מספר המפעילים בישראל, חלו גם שינויים רגולטוריים ורפורמות צרכניות. בין היתר מדובר בביטול תקופת ההתחייבות, ניידות המספרים ופישוט מסלולים, שהגבירו את כוחו של הצרכן מול חברות הסלולר. "בשוק נשארות חמש מפעילות, שהן בעלות רשת ועוד מספר מפעילים וירטואליים, שמתחרים גם כן על לב הצרכן", מציינת הרשות.
11/06/20 15:58
10.64% of the views
מאת וואלה!
האחיזה של תנובה בשוק הביצים תחלש? ל"גלובס" נודע כי היא עשויה לאבד חלק מהפעילות של המגדל הגדול ביותר בשוק למתחרה הגדולה בתחום הביצים מ.לסר. מדובר על יצרן הביצים שנחשב לגדול ביותר של תנובה - חיים תשובה מכפר שמאי שעובד עם תנובה במשך 50 שנה. ככל הידוע, תשובה שבבעלותו כ-100 אלף עופות, בוחן להעביר מעל לחצי מייצור הביצים שלו מתנובה למ.לסר. היקף הביצים שמשווק תשובה לתנובה מוערך בכ-30-35 מיליון ביצים בשנה, כך שבמונחים כספיים מדובר על מכירות בסדר גודל של כ-30 מיליון שקל בשנה. היקף המכירות של תנובה בענף עומד על כ-190 מיליון שקל בשנה, כך שלפי חישוב המבוסס על מחיר הביצים המפוקחות, כ-10%-15% מהיקף הביצים שמשווקת תנובה מגיע מאותו מגדל. יש מי שמעריכים כי הצעד הזו עשוי לסנדל במידת מה תוכנית מגירה שכבר נידונה רבות בתנובה - למכור את פעילות הביצים שלה, ואולי גם לגרום למגדלים נוספים לשקול את צעדיהם בעקבותיו.
11/06/20 11:43
8.51% of the views
מאת וואלה!
לפני שלושה חודשים פרצה הקורונה לחיינו, אולם נראה כי במקביל לחזרה לשגרה, חלק מהארגונים מאמצים את הטרנד של עבודה מהבית. כמה זמן זה יחזיק, מה היתרונות ומה החסרונות? דליה בודינגר, דוברת חברת החשמל, עם רשמים ראשוניים בשבוע הבא נציין שלושה חודשים לפרוץ הקורונה לחיינו. המציאות החדשה נכפתה בבת אחת על שוק התעסוקה ויצרה תרבות עבודה וניהול מרחוק, שהיתה עד לפני שלושה חודשים בגדר תופעת שוליים צומחת ומתפתחת, או חלום שארגונים, בעיקר במגזר הציבורי אבל לא רק, שואפים אליו. כמי שאימצה בחום את מודל העבודה מרחוק ומתנסה יום יום באתגר ניהול עובדים בזום, הפצתי השבוע סקר פנימי על מנת לבחון וללמוד מקרוב את תחושת העובדים איתי למצב החדש. הסקר גם הופץ לקולגות, כך שיצרתי ברומטר שמשקף, כך נראה, תמונת מצב עכשווית וריאלית של אתגרי שוק העבודה מרחוק.
11/06/20 12:04
8.51% of the views
מאת וואלה!
אפריל 2020 ייזכר כחודש עם מספר העסקאות החודשיות הנמוך ביותר שנרשם בעשורים האחרונים. בעוד ששוק הדירות בישראל מורגל בממוצע חודשי של 8,000-9,000 עסקאות, ובחודשי השפל הוא יכול לרדת ל-4,000-5,000 עסקאות, בחודש אפריל נסגרו 2,100 עסקאות בלבד. כך עולה מסקירת הנדל"ן למגורים של הכלכלנית הראשית באוצר. בדיקת תעסוקתית שערכה הכלכלנית העלתה, כי רבע מכלל הזוגות הצעירים שרכשו דירות -הוצאו לחל"ת או פוטרו. וכך כותבת הכלכלנית הראשית על חודש אפריל: "(זו) הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בשוק הנדל"ן המקומי לפחות מאז תחילת שנות האלפיים (הנתונים המוקדמים ביותר המצויים ברשותנו). רמת שפל זו אף נמוכה באופן משמעותי (50%) מרמת השפל הקודמת שנרשמה בספטמבר 2002, אשר הושפעה מאירועי האינתיפאדה השניה, כמו גם ממיעוט ימי עבודה על רקע חגי תשרי שחלו באותו החודש (בדומה לאפריל הנוכחי בו חל חג הפסח)". הגם שאין נתונים ברורים לגבי שנות התשעים, נראה כי גם בעשור ההוא לא נרשם שפל כה חד במספר העסקאות.
11/06/20 10:29
6.38% of the views
מאת וואלה!
האם הוועד בבורסה מתכנן עיצומים נוספים? לאחר שמוקדם יותר השבוע, ביום א', עובדי הבורסה דחו משמעותית את פתיחת יום המסחר - דבר שהוביל לביטולו על ידי ההנהלה ועורר זעם רב על העובדים, שלח הוועד לעובדי הבורסה הודעת הכנה לצעדים נוספים. בסביבת הוועד מציינים כי אינם פוסלים שום צעד, כולל פגיעה במסחר. בוועד בחרו שלא להגיב. עם זאת, בסביבת ההסתדרות מציינים כי לא יאפשרו פגיעה ביום המסחר. כך, לפני שעות לא רבות, אתמול בערב, שלח ועד עובדי הבורסה לעובדים מסר: "הנכם מתבקשים לשמור על עירנות בהוצאה לפועל של הצעדים הארגוניים. נבקשכם לבדוק את הודעות הוועד הן במייל והן בקבוצת הוואטסאפ לאורך היום ובייחוד בשעות הבוקר לפני היציאה לעבודה. יתכן ונמתין עד לצעדים הבאים ויתכן שבכל עת נודיע על צעדים נוספים". לא ידוע מהם הצעדים שהוועד עשוי להודיע עליהם, או לא. עם זאת, העיצומים בהם נקטו העובדים מוקדם יותר השבוע נעשו לאחר שניתן להם אור ירוק מההסתדרות, ואולם, נראה כי פגיעה במסחר בפועל כבר לא תתקבל ברוח טובה אצל ההסתדרות, שגם ספגה אש על כך שאישרה לוועד לפגוע במסחר בבורסה בימים אלה של יציאה ממשבר הקורונה. אבל, לא ברור עד כמה ההסתדרות יכולה להשפיע על הוועד, שלו היא אישרה את הפגיעה בשעות המסחר ביום א'.
11/06/20 12:14
4.26% of the views
מאת וואלה!
מי קובע איזה תוכן הוא פוגעני ויש לצנזרו? פעם עורכי עיתונים היו מכריעים את גורלן של דעות. היום, מדובר בקומץ קטן בהרבה של מנהלי פייסבוק, טוויטר ודומיהן, המפעילים אלגוריתמים המכריעים עבורינו איזה פוסט לחיים ואיזה פוסט לפח האשפה הווירטואלי. המשותף בין אז להיום הוא שתמיד מדובר בבעליהן של פלטפורמות להעברת מסרים להמונים. פעם זה עיתון, טלוויזיה, רדיו, או אתר חדשות והיום אלו הרשתות החברתיות. תמיד יהיה מי שילך צעד אחד יותר מדי בניצול הפלטפורמה לצרכיו, ייחסם ויסביר לנו שהבעיה היא לא בדבריו אלא בכך שהרצפה עקומה ו"כדי להגן על כולנו", יש לשנות את כללי המשחק.