בסרטון: העימות בזום בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצמאים. תגיד, איפה הלב שלך? לא כואב לך לעקל רכב לאם חד הורית או לאלמנה זקנה שעוד מעט תשיב את חייה לבורא? כלומר: מה מניע אותך בבוקר לקום ולעשות רע? איך אתה ישן בלילה? "אני לא אשם בכך שאנשים מסתבכים בחובות, עזוב אותך, אני ישן מעולה. זה לא שאני גובה חובות של העולם התחתון, נתנו לאנשים האלו אין ספור הזדמנויות לכסות את החוב. הכול בסדר מבחינתי". במאי, כחודשיים מאז שהושבתה לראשונה הפעילות במשק, חזרו הבנקים ובעלי החוב השונים לפעול במרץ. הליכי הגבייה שהושהו לאחר פרוץ הגל הראשון התחדשו ביתר שאת, כאשר בלא מעט מקרים מי שבסופו של יום בא במגע עם בעל החוב ומעקל לו את המטלטלים הם קבלנים חיצוניים של ההוצאה לפועל. תפסנו קבלן כזה לשיחה 'מלב אל לב' ודיברנו גם עם עורך הדין אסף ורשה, שעוסק גם בהטלת עיקולים על חייבים בשביל להבין את המורכבות שכרוכה בעבודה הזו. נתחיל בקבלן עיקולים, שמטבע הדברים, העדיף לשמור את פרטיו חסויים.

הלחץ עבד: ישראייר איימה כי תפסיק לטוס לאילת והצליחה לקבל 'רשת ביטחון' שתאפשר לה להמשיך את הקו. לאחרונה מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס אמר כי אם ישראייר לא תקבל סיוע היא לא תוכל להמשיך להפעיל את הקו לאילת כבר בשבוע הבא, מאחר שהפעלתו כרוכה בהפסדים. כיום ישראייר טסה לבדה בקו והמשמעות של הפסקת הטיסות היא ניתוק אווירי של תושבי אילת מהמרכז. דובר משרד התחבורה פרסם כי השרה מירי רגב "השיגה תקציב מהאוצר" על מנת לשמר את הקווים לאילת, אלא שעד כה לא מפורט מה היקף התקציב. ל"גלובס" נודע כי משרדי האוצר והתחבורה סיכמו שהתקציב לטובת שמירה על קווי תעופה סדירים מנתב"ג לאילת (רמון) יעמוד על מיליון שקל. במשרד האוצר אמרו ל"גלובס" כי "בדומה לסבסוד קו התעופה בתקופת הסגר, הסבסוד כולל תמיכה כספית לחברות התעופה המגשרת על הפער בין עלות הטיסה בפועל להכנסות החברה ממכירת כרטיסים. עלות הטיסה תיקבע בהליך תחרותי בין חברות התעופה".

יצרנית הטחינה אל ארז החליטה לתמוך כספית בפומבי בקהילה הלהט"בית, וכעת היא חוטפת אש ברשתות החברתיות. כך, ביממה האחרונה נשמעות קריאות לחרם ולהסרת מוצרי החברה מהמדפים מצד פעילי ימין מהמגזר הערבי, כשמפיצים של החברה אף איימו להפסיק לספק אותה לשחקנים משמעותיים במגזר דוגמת רשת קינג סטור. מרשת קינג סטור נמסר בתגובה בהקשר זה: "אנו עובדים עם כל החברות באשר הן, ללא כל אפליה". לפי שעה ניתן למצוא את טחינת אל ארז על מדפי הרשת. בחודש שעבר החברה הפכה טחינת אל ארז, שבבעלות ג'וליה זהר, לחברת המזון הערבית הראשונה בישראל שתמכה באופן בפומבי בקהילה הלהט"בית כשתרמה להקמת קו סיוע וקשב ללהט"ב ערבים וערביות באגודה למען הלהט"ב בישראל. זאת, על מנת שיוכל לתת מענה גם בשפה הערבית. הקו צפוי להתחיל לפעול בחודשים הקרובים.

בשנים האחרונות שוק "ההכשרה להייטק" פורח כמענה למחסור בכוח אדם. יותר ויותר מוסדות וגופים מציעים הכשרה של חודשים ספורים שאמורים, על פי ההבטחה, להכניס את בוגריהן לתעשיית ההייטק ולסלול את דרכם לקריירה משגשגת. תכניות אלו מתגאות בכך שהן מעניקות את הידע הרלוונטי באופן ממוקד ומעשי, ומספקים, לשיטתם תחליף לרכישת השכלה אקדמית. אכן, מסלולים אלו עשויים להיות "קיצור דרך" לתפקיד ועבודה מכניסים ונדרשים ולכאורה "לחסוך" את הצורך בלימודים אקדמיים ממושכים, אך חשוב להבין כי גם אם יש להם מקום וצורך, הם אינם שקולים. עובד שרוצה לבנות ולבסס את עצמו נדרש, לצד ידע מקצועי אקדמי ומתוקף, להחזיק במיומנויות כישורים חיוניים כמו יכולת עבודה בצוות, חשיבה יצירתית, יכולת אלתור, למידה עצמית ועוד. את כל אלו אי אפשר ללמוד ולפתח בכמה חודשים של קורס אחד, בין אם נלמד בכיתה ובוודאי שנלמד מרחוק.

בסרטון: העצמאים מול ראש הממשלה בשיחת ZOOM מאז פברואר-מרץ מצוי המשק בישראל, יחד עם העולם כולו, במשבר הכלכלי קשה ביותר שאלו, למרבה הצער, נראים רק עוד כניצניו. בשנים האחרונות הוגשו כ-20,000 בקשות לפשיטת רגל. כבר במחצית הראשונה של 2021 אנו רואים גידול מדאיג בבקשות לפשיטת רגל, וללא התערבות מהירה ואפקטיבית של המדינה אנו עלולים להגיע ל-150-300 אלף פושטי רגל ב-2021 - וזה כבר איום אסטרטגי על כלכלת מדינת ישראל. למרבה הצער, עבור רבים בישראל של 2020 השאלה של פשיטת רגל אינה שאלה של בחירה אלא גזירת גורל בעלת השלכות חמורות. איך מזהים את פשיטת הרגל מגיעה? מה אפשר לעשות לפני כן? 5 נקודות להתמודדות עם סכנת פשיטת רגל ונקודה אחרת על מחשבה מקדימה.

משבר הקורונה מציב אותנו כבר מספר חודשים עם מציאות משתנה, שכוללת צורך בהסתגלות גבוהה לשינויים. ההנחיות מתחלפות לעיתים כל מספר שעות, לא ברור מה העתיד צופה והמציאות הכלכלית מאוד מעורפלת. אנשים זועקים שככה אי אפשר לחיות. הם רוצים יציבות, תוכנית סדורה, לדעת מה כוונותיה של הממשלה. לציבור הובטחה תכנית כלכלית, אך היא עדיין לא ניתנה. מדוע קשה לנו לחיות בחוסר ודאות והאם דווקא במציאות כזאת יש נקודת אור?

בסרטון: טראמפ חותם על צו נגד הרשתות החברתיות. ב-26 ביוני נראה היה שפייסבוק נתקלת בחומה בצורה. המפרסמים החלו להחרים, הלחץ גבר וגם המשקיעים הצביעו בכיסים. פייסבוק צנחה ביותר מ-7 אחוזים ביום אחד, והסדק נראה גדול. צוקרברג לא התרגש ומתברר שהוא צדק. כשהחרם התגבר, הוא אמר כי המפרסמים יחזרו, וגם אם הם עדיין לא מפרסמים, המשקיעים הם אלה ששבו. אתמול (רביעי) עלתה המניה ב-1.13 אחוז וקבעה שיא חדש - 243 נקודות.

ביום ראשון הקרוב צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן, לדון בהצעת החוק הפרטית של ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת), לביטול תשלומי השכירות בעת הקורונה ושיפוי המשכירים על ידי המדינה. בין מציעי החוק גם ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה), משה אבוטבול (ש"ס) וח"כ תמר זנדברג (מרצ); נציין כי גם השרים יזהר שי, מיכאל ביטון ואלון שוסטר היו ממציעי החוק המקוריים, אך חתימתם הוסרה עם התפטרותם מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי. לפי מגישי הצעת החוק, היא גובשה לאור הפגיעה הקשה בפרנסתם של מיליוני ישראלים בשל המגפה. הצעת החוק מציעה כי כל תשלומי שכר הדירה במשך תקופת החירום ו-60 יום לאחריה - יבוטלו, ואוצר המדינה יפצה את הנפגעים מכך. עוד קובעת ההצעה כי לא יפונו דיירים בכלל בכל תקופת החירום ו-60 הימים שלאחריה.