בסרטון: כך הפסיד מומחה פנג שוויי ירושה של מיליונים. תחילתו של הסיפור הזה היא לפני 18 שנה, אז הלכה לעולמה סבתא שהותירה אחריה בן ועוד שני נכדים, ילדיו של אחיו שמת לפניה. מעת פטירת הסבתא החל בנה, כאמור דודם של הנכדים שהיו אז בני 22 ו-25, להשתמש בבלעדיות בדירת המגורים שלה באשקלון תוך שהוא טוען שהסבתא הורישה לו את הדירה. בשנת 2017 ביקש הדוד לרשום בטאבו את הבעלות בדירה ואז פנה לאחייניו וביקש שיסתלקו לטובתו מחלקם בירושת הסבתא. רק אז פנו האחיינים לייעוץ משפטי והבינו כי במשך 17 שנה הדוד הוליך אותם שולל, שכן הם היו זכאים לרשת מחצית מאותה הדירה באשקלון שבה השתמש הדוד בבלעדיות.

בתקופה האחרונה אנו שומעים כל הזמן את האמירה לפיה שוקי ההון בעולם התנתקו מהכלכלה הריאלית מוכת הקורונה. חריג לכך הוא, כנראה, שוק ההון בישראל, שהתאושש בצורה מתונה יחסית מאז השפל שרשמו הבורסות בעולם בשבוע השלישי של חודש מרץ. האמירה על הפער בין הבורסות לכלכלות נובעת בעיקר מכך שהתיקון בשווקים העולמיים נובע מהזרמות הנזילות האדירות של הבנקים המרכזיים, שיוצרות ביקושים מלאכותיים שדוחפים את המחירים למעלה. ברם, אם ננסה לקחת את ההזרמות הללו כנתונות וככאלו שימשיכו גם בעתיד הנראה לעין (לצד שמירה על ריביות נמוכות), הרי שהתנהגות השווקים כבר לא נראית כל כך מנותקת. ניתן להבחין בבידול. כלומר, עודפי הביקושים מנותבים לחברות שהקורונה היטיבה עמן או לא פגעה בהן באופן משמעותי. למשל, מגזר הטכנולוגיה, ובפרט חברות הטכנולוגיה הגדולות שפרסמו את דוחות הרבעון השני (רבעון הקורונה) ביום חמישי שעבר. הדוחות הללו היו טובים אבסולוטית ובמקרה אחד רק שיקפו פגיעה מועטה יחסית בשל הקורונה, אך קטנה מהציפיות. מגזר נוסף שזוכה לעדנה הינו מגזר התשתיות (לרבות תשתיות ירוקות), בשל הציפיה שבמסגרת התוכניות לשיקום הכלכלות ינותבו תקציבים ממשלתיים משמעותיים לפרויקטי תשתית. כך גם הסקטור הרפואי בדגש על חברות שעוסקות בנגזרות של הקורונה.

קבוצת טדי שגיא מקדמת צמד מנהלים בכירים, יוצאי פירמת הייעוץ ארנסט אנד יאנג (EY) וממנה אותם למנכ"לים משותפים של גלוב אינבסט (Globe Invest), הפמילי אופיס המשמש זרוע ניהול ההשקעות של קבוצת שגיא ברחבי העולם. המנכ"לים החדשים, גיא ורדי (40) ויניב אמזלג (37) הצטרפו לקבוצת שגיא לפני כשנתיים ויחליפו את המנכ"ל היוצא סאבס קונסטנטינו, בעברו מנכ"ל ברקליס בקפריסין.

האבוקדו הוא אחד הפירות הפופולאריים בישראל. לפי הערכות, הישראלי הממוצע צורך 6-8 ק"ג אבוקדו בשנה לנפש. סגולותיו הבריאותיות, זמינותו ונגישותו (נמצא ברשתות השיווק, במרכולים ואצל הירקנים לאורך כל השנה כמעט) וכמובן הטעם שלו הפכו אותו לפופולארי עבור רבים. התקופה הנוכחית (סוף יולי ותחילת אוגוסט) נחשבת לעונת מעבר בין ה"ריד", הזן האחרון של העונה הקודמת, לבין הזנים המוקדמים של העונה החדשה. בימים אלה מועצת הצמחים מזהירה את הצרכנים שלא לרכוש אבוקדו בוסר, בעיקר מזן "גליל", שמוצא את דרכו לשווקים ולחנויות בטרם הבשיל.

הסיפור הזה מוכר לרבים מכם בחצי השנה האחרונה: הזמנתם אולם אירועים עם תאריך נקוב, הכנתם הכול ואז באה הקורונה. זה מה שקרה גם ליחזקאל מזרחי, ששילם מקדמה בסך 5,000 שקל למרכז האירועים "כתר הרימון" מבני ברק עבור חתונת בתו ב-24.3. גם אבי החתן שילם סכום זהה, ובסך הכול שולמו לאולם 10 אלפים שקל. האירוע בוטל, מן הסתם בשל מגבלות הסגר החמורות במרץ. מזרחי פנה לאולם בבקשה להשבת הסכום אך נענה בשלילה והוא החליט לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות. בכתב ההגנה טענה "כתר הרימון" כי לא רק שבגוף ההזמנה נטען כי במקרה של ביטול יחויבו המזמינים ביחד ולחוד בשיעור של 70 אחוז, המגבלות לא אפשרו לה לקיים את האירוע במועד, במיוחד בבני ברק, שהושמה תחת סגר כבד. ב"כתר הרימון" הציעו חלופות לקיום אירוע במועד אחר, אולם אלה נדחו על ידי מזרחי. לטענת הנתבעים, המגבלות שהוטלו היו זמניות ולכן אינן נחשבות ל"אירוע מסכל", משמע ניתן לקיימו בתאריך אחר.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה היום (שני) דו"ח לשנת 2019, המספק מידע רב אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור וסוקר את פעילות הרשות. הדוח סוקר את הישגי הרשות בשנה החולפת ונתונים סטטיסטיים וכמותיים אודות פעילותה. בנוסף, לראשונה בתולדות הרשות, כולל הדוח תיאור של פרשיות הדגל המשמעותיות שהרשות השתתפה בהן, תוך פירוט (במידת האפשר) של תרומת הרשות לחקירה. הפרשיות המוצגות בדוח עוסקת במנעד רחב של תחומים, לרבות דוגמאות מחקירות של חשבוניות פיקטיביות, גניבה ומרמה, סחיטה באיומים, סחר בסמים, הונאה, עבירות ניירות ערך, עבירות מסים, שחיתות, סייבר ועוד. למשל, הדוח מביא פרשיה בנושא מלבין הון מקצועי, אותו חשפה הרשות באופן יזום וחוללה חקירת משטרה בעניינו במסגרת כוח משימה מיוחד, המשותף לרשות עם משטרת ישראל, רשות המסים ופרקליטות המדינה. במקרה זה חשפה הרשות, כי עורך דין מסוים משמש כמלבין הון מקצועי עבור ארגוני פשיעה, בהיקפים כספיים אדירים. פרשיה נוספת המתוארת בדוח הינה פרשיית חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים שנחקרה על ידי רשות המסים ומשטרת ישראל, בה החשוד הפעיל מערך חברות פיקטיביות שנרשמו על שם אנשי קש, ובאמצעותן קיזז חשבוניות פיקטיביות עבור עסקאות שלא בוצעו וללא ידיעת בעלי החברות הרשומים. הרשות איתרה מידע רב אודות שימוש המערך בנותני שירותים פיננסיים לשם טשטוש הפעילות, איתרה גורמי פשיעה נוספים וסייע בכימות היקפי העבירות. כנגד החשוד הוגש כתב אישום. הדו"ח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת, לרבות תרומה בהיקף חסר תקדים לחקירות כלכליות בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור, אשר חלקן מסופר, לראשונה, בדוח שנתי זה. כן מתייחס הדו"ח להתפתחויות בפעילות הרשות, כגון גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, עלייה דרמטית באפקטיביות תוצרי הרשות, המשך מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים ועוד.

החלטה דרמטית בבית המשפט העליון: מכירת חניון כיכר אתרים לקבוצת JTLV בתמורה ל-150 מיליון שקלים תבוטל. בכך, דחה בית המשפט העליון את ערעורה של עיריית תל-אביב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחודש ינואר 2018. במסגרת פסק הדין, אישר בית המשפט העליון את פסיקת ביהמ"ש המחוזי, לפיה בהחלטת המועצה אשר אישרה את המכירה לחברה היזמית JTLV נפלו פגמים מהותיים וכן כי על העירייה הייתה מוטלת חובת קיום מכרז בהליך כזה. לפי בית המשפט העליון: "הסכם הפשרה שגיבשו העירייה והיזם במקרה הנדון מנוגד לדין, ועל כן דין הערעור להידחות... חובת עריכת מכרז חלה על רשות מקומית המבקשת למכור את המקרקעין שבבעלותה, וזאת על מנת להגן על האינטרס הציבורי ולהפעיל מנגנון ביקורת מפני מעשים בלתי תקינים בנכסי ציבור". ביולי 2017, אישרה מועצת העיר את מכירת חניון כיכר אתרים, בו היא מחזיקה ב-73% לקבוצת JTLV שבשליטת היזמים הפרטיים, עמיר בירם ויעקב שלום פישר, המחזיקים ב-27%, בתמורה ל-150 מיליון שקלים. זאת, לאחר שנים של מחלוקות בנוגע להפעלת החניון ותחזוקתו בין עיריית תל-אביב לשותפתה לשעבר בחניון: חברת מרינה.

המשבר הכלכלי החמור טומן בחובו האטה בפעילות במשק וניצניו של מיתון ארוך וקשה. הפעילות העסקית של רוב העסקים בישראל סופגת מכה קשה, ירידה בהכנסות, ביכולת המכירה ובאחזקת הפעילות נוכח התשלומים הקבועים. אף על פי שהמגמה הייתה ברורה כבר מתחילת המשבר והכתובת הייתה על הקיר, הרי שעם פרוץ הגל השני התמונה נהיית יותר ויותר ברורה כי "שגרת קורונה" זו תמשיך ותלווה אותנו עוד חודשים רבים כאשר גם לאחריה יש להיערך למיתון קשה ולאתגרים רבים. על מנת להישאר רלוונטי ובפעילות צריך למצוא דרכים יצירתיות להמשיך בעסק על אף הקשיים, כאשר אחת הדרכים היא שיטת הברטר (סחר חליפין) שבמשבר קשה זה חוזרת בכל הכוח. מאחורי הברטר עומד עיקרון פשוט מאוד - אספקת שירותים/ מוצרים במקום תשלום מזומן בתנאים שמשרתים את שני הצדדים.