ARTE, מתחם מגורי היוקרה האקסקלוסיבי ביותר במיאמי של איש העסקים היהודי אלכס ספיר שובר שיאים עם מכירת פנטהאוז בשווי 33 מיליון דולר. מדובר בעסקת הפנטהאוז השלישית היקרה ביותר במיאמי ביץ' בשבע השנים האחרונות, עם מחיר שיא למטר מרובע בשכונת סרפסייד

לקראת סוף 2019 הערכנו מעל דפי גלובס, שבשנה הבאה הביטקוין יחזור והנשיא טראמפ ייעלם, כי "ה-20 יהיה ה-30 החדש" (שנות ה-20 ידמו לשנות המשבר של שנות ה-30 של המאה שעברה) וכי במהלך המשבר, הבנקים המרכזיים ידפיסו כסף מעבר לכל דמיון. מה שנשמע קצת הזוי ב-2019, הפך למציאות ב-2020. מה אפוא מצפה לנו בשנה הבאה ובזו שאחריה, השנתיים הראשונות לממשל ביידן? שני כוחות חזקים מתגוששים עתה בכלכלה האמריקאית. הגל הדפלציוני והגל האינפלציוני. אמריקה, כמו רוב כלכלות המדינות המפותחות, כולל סין, מתחזקת מזה עשורים בועת אשראי שאינה ברת קיימא. הקורונה הייתה אפוא משבר אמיתי שפגע בכלכלה שבירה מלכתחילה. כלכלה אשר בסוף 2019 ישבה על חוב של 75.5 טריליון דולר, קיימה גירעון ממשלתי של כטריליון דולר לשנה, וגידלה בשנה את התל"ג בקושי בשליש מהשיעור שהיא מגדלת את החובות שלה.

אחת מהערים התאומות של פתח תקווה היא מזריץ בפולין, אולם אם תשאלו את רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה, המרחק בין השניים מעולם לא היה רחוק יותר. "העיר הזו תהפוך לעיר התיירות מספר אחד בישראל. אנחנו חוגגים החודש 142 שנים לעיר עם העוצמות הכי גדולות במדינה". האומנם פתח תקווה צפויה לדחוק את תל אביב ולהפוך לפנינת תיירות ולעיר הכי שוקקת חיים ותרבות בישראל? האם ההתלבטות בין מגורים בשדרות רוטשילד בתל אביב לרחוב העצמאות בפתח תקווה, תוכרע לכיוון האחרונה? תפסנו את מר גרינברג, שזוכה לאהדה רבה על פועלו הנמרץ, לשיחה צפופה על הפער בין התדמית האפורה של העיר, לבין המציאות בפועל.

מי מאיתנו לא רצה בסגרים הקודמים לשטוף את הרכב אבל אז "נזכר" שהמכונים סגורים? כבר במהלך הסגר השני עלו קולות להפוך את הענף לחיוני, וכעת הם נשמעים שוב. אורי יעקובוב, בעלי רשת מכוני שטיפת הרכבים סיטי וואש אקספרס, אומר:" אנו דורשים מהממשלה להחריג, בדיוק כמו בסגר השני, את מכוני שטיפת הרכב אשר מעניקים פרנסה ללמעלה מ-10,000 משפחות בכל רחבי הארץ. אין סיבה לסגור עסק שפועל ללא מגע יד אדם, אשר שומר על כל הנחיות הריחוק החברתי, עם 0 מקרי הדבקה, בשל שמירת המרחק". יעקובוב מציע מתווה שהונהג במהלך הסגר השני, ובמסגרתו לא יינתנו שירותי ניקיון פנימיים.

במדינת ישראל חיים למעלה משלושה מיליון הורים לילדים מתחת לגיל 18, כשני מיליון מתוכם הורים לילדים צעירים עד גיל 9. עוד לפני משבר הקורונה, רבים מההורים הישראלים סבלו מעומס רגשי וכלכלי משמעותי, כתוצאה מריבוי שעות העבודה, עלויות המחייה הגבוהות ותהליכי שחיקת השכר המאפיינים את המשק. החודשים האחרונים הובילו להחמרה נוספת בעומסים הללו, עקב המצוקה הכלכלית המוגברת של משפחות רבות והקושי המועצם לשלב בין מחויבויות הבית למחויבויות העבודה במציאות של סגרים, בידודים וחוסר ודאות מתמשך. מציאות זו חייבה את ההורים לבחור פעם אחר פעם בין שמירה על פרנסתם לבין הענקת תשומת הלב הנחוצה לילדיהם בתקופה שבה הם זקוקים לה יותר מאי פעם. דוח שנערך על ידי קרן ברל כצנלסון מציג ממצאים מסקר חדש שבוצע במהלך חודש נובמבר 2020 בקרב כ-600 הורים לילדים עד גיל 18, לצד סקירה השוואתית של צעדי מדיניות ייעודיים להורים הננקטים במדינות שונות בתקופת הקורונה. מהדברים עולה תמונה קשה של הפקרת ציבור ההורים בישראל, שנדרשו ונדרשים עדיין להתמודד לבדם עם המשמעויות הכלכליות, הרגשיות והחינוכיות של סגירת מערכת החינוך ומסגרות הגיל הרך - הן במהלך הסגרים הכלליים והן במקרים של סגירות נקודתיות עקב חשיפה לחולים מאומתים במסגרות. "המחקר שלנו חושף את המחירים העצומים שהורים עובדים שילמו במהלך הקורונה ואת העובדה שישראל היא מבין המדינות שעשו הכי מעט כדי לסייע להורים בתקופה הזאת", אומרת יערה מן, מחברת המחקר, "ממשלת ישראל השיתה את מלוא הנטל הכספי של אובדן שעות העבודה לצורך טיפול בילדים על כתפיהם של ההורים, שנאלצו לבחור בין שמירה על פרנסתם לבין הענקת תשומת הלב הנחוצה לילדיהם בתקופה שבה הם היו זקוקים לה יותר מאי פעם. זאת, בזמן שרוב מדינות ה-OECD, וביניהן צרפת, גרמניה, קנדה, יפן, פולין, בריטניה ואחרות הפעילו תוכניות שמאפשרות להורים לקחת חופשה או להפחית את שעות העבודה לצורך טיפול בילדים, במימון מלא או חלקי".

לצד הטיפול הראשוני במשבר, הצורך בניהול וגיבוש תוכניות רב-מערכתיות היה מובהק ועל מנת לענות עליו ועל אתגרים נוספים רבים בעולם הבריאות המתפתח, הוקמה באוניברסיטת אריאל התוכנית ללימודי מנהל ומדיניות מערכות בריאות. איך מכשירים את דור המנהיגים הבא בתחום?

בעולם הציפיות לאינפלציה בעלייה, אבל החוסן של השקל מושך לכיוון של יציבות המטבע. וגם: מדוע דירוג האשראי לא צפוי להיפגע ומה האתגר של הבריטים והאמריקנים? כלכלני בנק הפועלים מנתחים

הכניסה לחלל של סניף "קשת טעמים" בפתח תקווה הייתה בוהקת, אפילו יותר מתמיד. "סופרמרקט כמו בחו"ל" מפזם הג'ינגל הנצחי של הרשת. בדצמבר 2020 זה לא יכול להיות נכון יותר. אחרי הכול, כרגע "קשת טעמים" היא באמת הדבר הכי קרוב לחוויית סופרים בחו"ל. הישראלי הממוצע, זה שבשנים עברו רכש חודשים מראש את חבילת הכדורגל באנגליה או תכנן את הביקור המושלג בניו יורק, נשאר הפעם בבית. בין סגר לסגר, בין הוראה דרקונית אחת לאחרת, הפעם לא היה לאן לברוח. את השנה האזרחית החדשה נחגוג בארץ. יותר מהכול, נדמה שבקשת טעמים שולט בימים אלה המונח "נובי גוד". בינינו, רובכם לא הכרתם אותו עד לפני עשור פלוס מינוס אם לא נולדתם במדינות ברית המועצות לשעבר. היה לכם את "ראש השנה האזרחית", "סילבסטר", "כריסמס" - בשביל מה עוד "חג"? ברשת קמעונאית כמו "קשת טעמים", שנוסדה על ידי יוצא ברית המועצות ופונה במישרין לקהל הרוסי, אי אפשר להתעלם מההקשר. "ההבדל בין נובי גוד לראש השנה בא לידי ביטוי במאפייני נובי גוד, שכולל את כל המוצרים המיוחדים לחגיגות השנה החדשה, ובעיקר לעצם העובדה שאנחנו הרשת השיווק היחידה שיש לה פריסה ארצית רחבה שמעניקה חווית קנייה כל כך שונה מבודלת ואירופאית", אומר סמנכ"ל הרשת דני בצלאל. אפשר להגיד שהוא צודק. מבחר הנקניקים העצום, שדרת האלכוהול, האוכל המוכן עם הארומה המזרח אירופית, צנצנות הקוויאר היקרות - אלה דברים נדירים בישראל. ואיזה כיף שבניגוד לניינטיז, תקופה שבה לא היו לנו סופרים כאלה, לא צריך לחוש רגשות אשם לפני שדוחפים סוסג' שמנוני לפה.