החברה שפועלת שנים כנאמן בעסקאות ההייטק הגדולות במשק וכנאמן לתוכניות תגמול עובדים של אלפי חברות פרטיות וציבוריות בישראל, המעניקה שירותי נאמנות וניהול תוכניות תגמול הוניות, שירותי נאמן משלם ונאמן אסקרו, הערכות שווי ועוד, מרחיבה את סל שירותיה ומוצריה וכעת מספקת פלטפורמה לניהול כל חיי האקוויטי של חברות הייטק. החברה נוסדה בשנת 2007 על ידי רונן סולומון, מונה כ-75 עובדים כיום בישראל ומספקת שירותים לכ-2500 חברות פרטיות, ציבוריות וקרנות הון סיכון מהמשמעותיות במשק הישראלי, ביניהן: Gett, Payoneer, Contentsquare, Vintage Investment Partners , Glilot Capital ועוד

רשת סטימצקי מתרחבת ורוכשת 60% מרשת חנויות המתנות ומוצרי הפופ פופסי שהקימו אסף מור ואמיר ויזר. במסגרת ההסכם, היזמים יישארו לנהל את פופסי. פופסי הוקמה בשנת 2018 ומונה כיום 7 סניפים בפריסה ארצית: קניון גבעתיים, קניון אילון, קניון חיפה, קניון עופר רחובות, קניון עזריאלי הוד השרון, מבנה מגדלי תל אביב וקניון רננים. החברה צומחת בקצב גבוה והביקושים למוצריה הולכים וגדלים. מחזור הרשת בשנת 2020 עמד על כ- 5 מליון שקל ועד סוף שנת 2021 צפויה עלייה של 75% במחזור. ההשקעה בפופסי מצטרפת לעסקאות נוספות שעשתה סטימצקי בשנה האחרונה כחלק מתהליך הפיתוח של הרשת בהן רכישת אתר 'גט בוקס' למכירת ספרים אלקטרוניים ומודפסים ורכישת 15% ממניות קבוצת גולף בה מכהן אייל גרינברג כמנכ"ל וכמנהל העסקים הראשי במקביל לתפקידו כמנכ"ל סטימצקי. רק לאחרונה רכשה דיסקונט קפיטל, זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט, 20% מסטימצקי, לפי שווי של כ-235 מיליון שקל לרשת.

מיטל סדון, נשואה ואם לחמישה, ששימשה כמנהלת לשכת ראש המועצה, הגישה תביעה על סך כ-300,000 שקל כנגד מועצת ראש פינה וראש המועצה, מוטי חטיאל, באופן אישי. לטענת התביעה, סדון, שהיתה עובדת מוערכת ואהודה - הן על ידי ראש המועצה והן על ידי הקולגות והתושבים - בעודה בחופשת לידה וכשהיא נערכת לחזרתה לעבודה. כפי שפורט בכתב התביעה, בפגישה שהתקיימה בין סדון לבין ראש המועצה לקראת סיום חופשת הלידה של גב' סדון, הודיע ראש המועצה לגב' סדון כי היא לא תוכל להשתלב בחזרה בלשכתו לאור היותה מטופלת בילדים, עובדה שלטעמו לא תתאם את דרישתו החדשה לבצע עבודה בשעות נוספות. לפיכך, עודד ראש המועצה את סדון שלא לשוב לעבודתה, והמליץ לה להמשיך להניק ולא לגמול את בנה מהנקה, כפי שתכננה, על מנת לחזור לעבודה. סדון מצידה ביקשה מראש המועצה לשקול שוב את הדברים ולאפשר לה לחזור לעבודתה.

רפורמת "הבנקאות הפתוחה", שעתידה להקל על האזרחים בניוד חשבונות הבנקים שלהם ובקבלת שירותים פיננסיים מגורמים מתחרים, נדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת העלאתה להצבעה במליאת הכנסת בעוד כשבועיים, וקיבלה תמיכה מכל הגופים הפיננסיים המפקחים. חקיקת הבזק, על פי הנוכחים בדיון, נועדה למנוע את לחצי הבנקים בעיכוב הרפורמה, לאחר שמספר חברי כנסת דיווחו כי מופעל עליהם לחץ כבד שלא לתמוך ברפורמה. ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, שלקחה חלק בהובלת הרפורמה, אמרה במהלך הדיון, כי "הציבור שבוי של מערכת הבנקאות בישראל, ואנו נמצאים בפיגור ביישום הרפורמה מאז ניתנו המלצות וועדת שטרום (2016) לפתיחת תחרות למערכת הבנקאות. החוק הזה מייצר אתגר עסקי משמעותי עבור הבנקים, והם ינסו לדחות ולעכב את הרפורמה כדי לשמור על המצב הקיים, שלא מאפשר חלופה ממשית להם. אבל הציבור הישראלי זכאי להורדה בהוצאות המימון שלו, דוגמת עמלות הבנקים".

בנק ישראל מפרסם מחקר חדש: התעסוקה בסביבות גיל הפרישה במהלך משבר הקורונה ועד תום הרבעון השני של 2021. המחקר מלמד כי בעוד שעלייה בחזרה לעבודה נרשמה מתחילת מבצע החיסונים (דצמבר 2020) ועד לסיום הרבעון השני של 2021 (30 ביוני 2021), הרי שאצל אנשים בסביבות גיל הפרישה, בעיקר בעלי השכלה נמוכה. נושא הפגיעה בתעסוקה, כתופעת לוואי של הגבלות הקורונה, תופס לא מעט כותרות. אך בעוד בקרב רוב קבוצות הגיל נרשמה חזרה לעבודה בקצב משביע רצון, בד בבד עם התקדמות מבצע החיסונים והסרת המגבלות, הרי שעובדים מבוגרים מתקשים להיקלט מחדש בשוק העבודה. עיקר ממצאי המחקר, כפי שפרסם בנק ישראל: • התעסוקה במשק התאוששה במהירות לאחר מבצע חיסוני הקורונה, שהתנהל ברבעון הראשון של 2021. בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית שמעל גיל 35 שיעור התעסוקה חזר כמעט לרמתו לפני המשבר, כולל ברוב קבוצות הגיל המבוגרות (בני 55+), למרות החששות מהשלכותיו ארוכות הטווח של משבר הקורונה על תעסוקת מבוגרים. ייתכן שהדבר משקף גם את תרומתם של הסדרי החל"ת, אשר שימרו את הזיקה בין עובדים למעסיקים. • בקרב דורשי עבודה בסביבות גיל הפרישה, שיעור התעסוקה עדיין לא התאושש במלואו בסוף הרבעון השני של 2021, והדבר בלט בעיקר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה. במהלך משבר הקורונה אף נרשמה ירידה חדה יותר בשיעורי התעסוקה (באחוזים) של קבוצות אלו בהשוואה לצעירים מהם, בפרט של אלו בעלי השכלה נמוכה ועובדי "ענפי הקירבה".

משה בר סימן טוב, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הפך לפנים מוכרות בכל בית בישראל עת פרץ משבר הקורונה. עתה הוא כובש משבצת נוספת בשוק ההון: חברת "בונוס ביוגרופ" הישראלית הודיעה כי בר סימן טוב יכהן כחבר מועצת היועצים העסקיים של החברה. "בונוס ביוגרופ" מפתחת את התרופה MesenCure, המיועדת לטיפול בחולים עם מצוקה נשימתית. בונוס ביוגרופ תהווה חברת הביוטק הראשונה בה יכהן בר סימן טוב בתפקיד כלשהו, וכחברה הציבורית השלישית בה ייקח חלק. ביולי האחרון נודע כי הוא מונה לתפקיד דירקטור ב-UpHealth האמריקנית הנסחרת בניו יורק ארה"ב, וקודם לכן מונה לדירקטור בחברת האנרגיה הירוקה 'נופר אנרג'י'. בר סימן טוב יכהן במועצת היועצים העסקיים יחד עם אור בן שושן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון Southern Israel Bridging Fund, ומלקולם הונליין (Malcolm I. Hoenlein), סגן יושב ראש ביצועי של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארה"ב. . .

משרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', מהגדולים בארץ, ממזג לתוכו את משרד עוה"ד ורו"ח רמי אריה ושות', העוסק בתחומי המיסוי. בעקבות המיזוג, יכלול המשרד המאוחד צוות של 150 איש; מעל 100 עורכי דין, מהם 26 שותפים. בראש הפירמה עומדים עורכי הדין אלי דורון, ירון טיקוצקי, שלמה נס, רונן קנטור ועמית גרוס, אליהם יצטרף כעת גם עו"ד רו"ח רמי אריה. עם המיזוג מחלקת המיסוי הופכת לאחת מהמחלקות הגדולות והמנוסות בתחום המיסים וכוללת יוצאי רשויות המס ועורכי דין בעלי הכשרה מיוחדת בתחום ייעוץ המס.

מותג קורנינג מהעיירה הקטנה במדינת ניו יורק מייצר מאז המאה ה-19 כלי זכוכית בטכנולוגיה המשמשת גם את סוכנות החלל האמריקאית. כלי הזכוכית ניתנים לעיצוב והתאמה אישית והרכיבים ותהליכי הייצור הנשמרים בסוד מבטיחים עמידות שלא תיאמן