(בסרטון: מיקה קרני שרה את 'מיטשל' ב-2019) לא צריך להיות בוגר של "סדנת ניהול זמן בהנחיית לורין מיכאלי" כדי להבין שחיים אתגר נמצא בעיצומה של השנה הטלוויזיונית הטובה בחייו - "אנשים" (שירדה מהמסך), "יצאת צדיק", "המתחזים" ו"חשיפה", כולן בהנחייתו, מובילות את הפריים-טיים של קשת 12. גם אם אתם לא נמנים על מעריציו, כנראה שאתגר עושה משהו נכון, בדיוק בגלל זה צפייה ב"נס הכפול של מיקה (קרני)" - פרק סיום העונה של "חשיפה" ששודר אתמול באותו הערוץ, מעלה תחושה קשה של "למה?". אם לא צפיתם, אפשר לאמלק את הסרט בשני משפטים: הזמרת מיקה קרני נישאה בפעם הרביעית, הרבה אחרי גיל 40, חשבה שלא תוכל להביא ילדים ובחרה בהליך פונדקאות. אלא שאז היא נכנסה להריון באופן טבעי. רגע, אבל איפה נמצא הנס הכפול? שאלה טובה. מיקה קרני, מי שהתפרסמה עם הלהיט "מיטשל" בסוף שנות התשעים, היא מסוג הזמרות שתמיד נעים ומרגש לשמוע, גם אם במרוצת השנים הקריירה שלה לא הפכה אותה לכוכבת-על מהסוג שממלא קיסריות (או זאפות), משהו בדיבור הרך והאיטי שלה, תמיד מעלה חיוך. סיפור החיים שלה הכולל ארבע חתונות (הראשונה לפני גיל 20) ושש לידות הוא מעניין ויכול ליצור אחלה ריאיון למגזין סוף שבוע (ורק בתחילת השנה היא העניקה אחד כזה למרב בטיטו ב"ידיעות אחרונות"), אבל כפרק סיום עונה בתכנית תחקירים הוא מרגיש בעיקר תלוש ולא קשור. אין טעם לבוא בטענות לקרני. להיות מוזיקאית בישראל זה קשה עוד לפני תקופת הקורונה וזמן מסך בפריים טיים זה תמיד טוב (לא במקרה היא הוציאה אתמול סינגל חדש ומתוק בשם "אהובי"). השאלה היא למה אתגר חשב שהסיפור שלה ושל בעלה מאור לזר, ראוי להצטרף לסדרת התחקירים והכתבות של "חשיפה"?

(בווידאו למעלה: שר הבריאות אדלשטיין מדבר על ההגבלות החדשות שהוטלו) בתקופת הקורונה עבודתי נעצרה כמעט לחלוטין. מצאתי את עצמי אחרי שנים של עשייה רציפה ועמוסה ממציאה את עצמי מחדש. לפני הקורונה עמדנו לצאת עם ההצגה "הבן" מאת פלוריאן זלר בקאמרי בבימוי גלעד קמחי. זו יצירה מטלטלת והקאסט מדהים. עברנו חזרות רגשיות בשל נושא ההצגה - התמודדות במשפחה עם ילד הסובל מדיכאון. עצרנו שבוע לפני ההצגה הראשונה. בחזרה הקצרה החודש הספקנו לעשות גנרלית ושוב הגיעו ההגבלות, עולם התרבות נסגר - ושוב חשך עלינו עולמנו. לא לשחק, לא לביים, לא להרצות ולא ללמד. אין לי מילים לתאר לכם את הייאוש שאנחנו חווים. התחושה היא שהמדינה בגדה באזרחיה, בחברים שלי שקורסים. אין שום רשת ביטחון לכל כך הרבה סקטורים בחברה. חוסר התקצוב וההזנחה של מערכת הבריאות, החינוך והתרבות במשך שנים הביאה אותנו לפי פחת בשעת משבר. הוכנסנו להסגר ראשונים לא מתוך דאגה לבריאותנו אלא מתוך פחד. התפוסה בבתי חולים בארץ היא 110 אחוז מול 80 אחוז במדינות נורמליות, וכך גם בתרבות: באירופה, תרבות מסובסדת בשמונים אחוז ועשרים אחוז ממכירת כרטיסים. פה זה להיפך. עשרים אחוז סבסוד מול שמונים אחוז רווחים עצמאיים. פלא שהמערכת לא יכולה לעמוד בהשתקה של חודשים? וזה עוד בלי שדיברנו על תת תקצוב של שנים במערכת החינוך, על כמות התלמידים הגדולה, על השכר המביך למורים. פלא ששום מערכת אצלנו לא יכולה לעמוד בהשתקה של חודשים? התנהלות מושחתת של שנים הביאה אותנו לעמוד חסרי כלים אל מול המשבר מה עשיתם למען הרופאים? בתקציב היה צריך להגיע אליהם מזמן. וגם אלינו.

(בווידאו למעלה: שיר של סחרוף עם אהוד בנאי, שנת 2017) העיר - עיר של קיץ, ובתל אביב אין כלום. עוד לא יבש הדיו על מתווה החזרה של עולם התרבות ממשבר הקורונה, וכבר החרב הונפה מחדש עם הוראת סגירה מיידית של אולמות ומוסדות שחלקם לא הספיקו אפילו להיפתח. כן, זה כבר זמן מה נראה רע מאוד, עם יותר ערפל מאשר קרקע בטוחה, אבל התקווה הקלושה של מאות אלפי עובדים בענף התרבות שניתן יהיה פשוט להניח מאחור את ארבעת החודשים האחרונים ולהצליח לשקם לאט לאט את עולמם - נגוזה בבת אחת אתמול עם החלטת הממשלה. מתי יהיה טוב? אולי כשיהיה חם על הירח. ועכשיו נפקחת לאורך הדרך, והיא מצביעה לכיוון אחד, והיעד הוא למטה. ככל הנראה, תוקפן של ההגבלות החדשות ייכנס לתוקף רק היום, אז הציבור הרוויח שעות אחרונות של אירועי תרבות לפני שהחגיגה נגמרת. ההזדמנות הבולטת מבין אלה שנערכו בכל זאת אמש בתל אביב הייתה ההופעה של ברי סחרוף ברדינג 3. מסיבת סיום, או, אם תרצו, מסיבת סוף המאה. גרסה מעודכנת של השיר האהוב בטח תבטיח: "אצלנו תקבל מטוש ומסיכה". זה כמובן יהיה השיר שאיתו יפתח סחרוף את המופע.

(בוידאו מעל: העצמאים מפגינים: "לאנשים אין להם מה לאכול - זה לא חרטא")

חזאי חדשות 13 דני רופ, אשר זומן בתחילת השבוע לשימוע לפני פיטורין במסגרת גל הקיצוצים הנרחב בערוץ, הגיש בפעם האחרונה את התחזית בערוץ ונפרד מצופיו: "הערב זו התחזית האחרונה שלי במסגרת חדשות 13", אמר רופ, "אני משדר תחזית 31 שנה בסך הכל, מתוך זה יותר מ-16 שנים כאן בחדשות 13. אני רוצה להגיד תודה מכל הלב קודם כל לאנשי הצוות של התחזית, לרם, לנעמה ולטל, שתמכו ועזרו. כמובן לכל האנשים מאחורי הקלעים של חדשות 13, שאתם לא רואים על המסך. לאלו שאיבדו את העבודה שלהם בשבוע האחרון. ובעיקר לכם, הצופים, שמלווים אותי בנאמנות כל כך הרבה שנים, ועם כל כך הרבה אהבה שאני מקבל, בעיקר בימים האחרונים ולא רק. אז אני מבטיח לכם שניפגש בקרוב בתחזית ובתכניות אחרות על המסך, ובינתיים נאחל לכם שתהיו אנשים טובים". צפו למעלה בפרידה המרגשת