השחקן הסקוטי שון קונרי הלך היום (שבת) לעולמו בגיל תשעים. הוא מת משנתו בעודו באיי הבאהמס. קונרי התפרסם בעיקר בזכות תפקידו כג'יימס בונד בשנות השישים והשבעים. הוא קיבל תפקיד ראשי בסרט בשנת 1961 ומאז שיחק בשישה סרטי ג'יימס בונד. ב-1972 פרש מהתפקיד אולם ב-1983 שב לשחק את בונד בסרט "לעולם אל תאמר לעולם לא". מאז שיחק בסרטי קולנוע רבים וזכה בכמה פרסים שהחשוב שבהם הוא פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הסרט "הבלתי משוחדים" על אל קפונה עם רוברט דה נירו שיצא בשנת 1988. בשנת 1996 קיבל קונרי את פרס גלובוס הזהב למפעל חיים. בשנת 2006 הודיע על פרישה ממשחק. באוגוסט 2008 יצאה לאור האוטוביוגרפיה שלו. רק באחרונה, באוגוסט האחרון, חגג את יום הולדתו ה-90.

האינסטינקט אומר להתנגד לכל העסק מראש. דנה ויס על תקן אייל ברקוביץ'? הפרשנית המדינית של חדשות 12 תבזה את מעמדה העיתונאי בשביל למלא את מקומו של כדורגלן העבר שנשלח לבידוד? ההשתלטות העוינת של קשת ואבי ניר על העקרונות האתיים האחרונים שנשארו לחברת החדשות הותירו כל כך מעט ציפיות שמעבר של עיתונאית בכירה למופע הצעקות המבדר של "פירה וברקו" אמור לרדת בגרון כל כך בקלות? יש אלף סיבות להתנגד לציוות של דנה ויס לצדה של אופירה אסייג, שלא אמור לעבוד על הנייר בכל מקרה. אלא שאז קרה משהו מפתיע, דנה ויס הצטרפה למשך שעתיים למופע האקלקטי של אופירה אסייג, וזה היה ממש נחמד. נחמד. לא יותר. לא צריך לגלוש לסופרלטיבים מוגזמים ומחמאות ריקות. ברזומה המקצועי הארוך של דנה ויס, ערב הפולקלור הזה על הכסא של ברקו לא יהיה יותר מפסיק קטן. ויס הייתה חתומה על סקופים חשובים, היא ערכה ריאיונות נוקבים וניהלה פאנלים כבדי משקל במהדורת סוף השבוע של ערוץ הטלוויזיה החשוב והמשפיע בישראל. ובכל זאת, נחמד. היה ממש נחמד. אפילו כיף. זה ממש לא מעט בהתחשב בנסיבות. מסביב יהום הסער, רב הקושי והצער, אבל יש על מה לשמוח, אופירה ודנה מציגות שידור נינוח. יכול להיות שדווקא בגלל שאנחנו כל כך רגילים לראות את ויס במצבה הדרוך יותר, הרציני והתחרותי, פתאום היה כיף כל כך לראות אותה משוחררת וזורמת. זה לא שלא ראינו אותה מחייכת בעבר, לזכותה ייאמר שהיא מעולם לא נפלה לסטריאוטיפ של העיתונאית הקרירה וחסרת ההבעה - אבל אתמול היא חייכה יותר, לא ככלי מקצועי, אלא מכל הלב. היה לה כיף, וזה עבר הלאה לצופים. זה לא מובן מאליו.

שון קונרי ידע איך לחיות - וידע איך למות. הוא תמיד היה האיש הנכון במקום הנכון, עד שהוליווד השתנתה, והוא הבין את הרמז ופרש בדיוק בזמן. פרידה מ"הבונד הטוב מכולם" ו"הגבר הסקסי של המאה", שגם ידע לפרגן לעצמו בסרטי איכות כשרצה

לאחר שעזבה את שירות הקבע לטובת השתתפות בפעם השלישית ב"נינג'ה ישראל", היא פרקה את הכתף, סבלה מקרע בסחוס ועלתה על המסלול פצועה. למרות הקושי והתגברות על לחצים נוספים הפכה אמש לאישה השנייה בתולדות התכנית בישראל שלחצה על הבאזר. ריאיון