לאחר ששלוש מפרסמות גדולות איימו על רשת 13 כי לא יפרסמו בתכנית לנוכח העמדתו לדין על הכאת מאבטח מבוגר, קשתי סיים הלילה את חלקו בתחרות. רשת מסרה כי החליטה "לאפשר לקשתי לצאת מבית האח הגדול, על מנת שיוכל להתמודד עם הטענות שנשמעו נגדו בימים האחרונים"

הבמאי והשחקן רוני פינקוביץ' הלך לעולמו בגיל 56. בשלושים השנים האחרונות התמודד עם מחלת הטרשת הנפוצה ואף התנייד על כיסא גלגלים. הוא בחר לסיים את חייו בהמתת חסד בשווייץ. פינקוביץ' הותיר אחריו אישה ושלוש בנות. בריאיון שהעניק לתכנית "סוכן תרבות" בפברואר השנה, סיפר פינקוביץ' על מחלתו ועל ההקלה שחש ברגע שסיפר עליה לסובבים אותו, והוסיף: "היו שלושה דברים שאמרתי לעצמי כאדם צעיר שמאוד לא הייתי רוצה: הראשון, לראות מודעת אבל עם שם של אחד ההורים שלי. כבר בגיל 16 ראיתי את השם של אבא שלי. השני, לחלות במחלה כזו שהגוף הופך להיות כלא. השלישי, עזוב, רק שלא יקרה". "זה עצוב מאוד, וקשה לעכל את זה", ספדה לפינקוביץ' בשיחה עם וואלה! תרבות השחקנית יונה אליאן לפינקוביץ', אותה הוא ביים בהצגות "פילמונה", "אהבת חיי" ו"תנאים של חיבה". "עבדתי איתו די הרבה, ואני זוכרת אותו עוד כשחקן בטלוויזיה, כבחור יפה תואר וברוך כשרונות. הוא היה שחקן נהדר, במאי נהדר ומחזאי נהדר. אחרי כל מפגש איתו כתבתי לו - אני מתגעגעת אליך, ואני מקנאה בכל קאסט שזוכה בך. כתבתי לו מכתב כמו אחת שאהובה עזב אותה". "רוני באמת היה ברוך כישרונות, אינטליגנטי ועם יכולות שלא יאמנו. תמיד היה לו מבט כל כך נבון כבמאי. אני זוכרת איך הסתכל עלינו, העיר כל כך יפה ונתן מפתחות שישר פתחו את כל המקומות הנכונים של השחקן. העובדה שהוא גם שחקן נתנה לו יתרון אדיר כבמאי. תמיד מה להגיד ובזמן הנכון. הוא היה מנהיג כמו שבמאי צריך להיות". "לאורך השנים ראינו איך מצבו הולך ומחמיר. בהתחלה הוא ניסה להסתיר, אחר כך דיבר על זה גלויות, וזה קרע את הלב. זה כל כך לא הוגן. ברוב הפעמים מוות לא הוגן אבל פה זה ממש ממש לא הוגן. הוא היה איש צעיר והשנים האחרונות שלו היו מאוד קשות. הוא יחסר מאוד, למשפחה שלו ולנו. אין הרבה כישרונות כאלה בעולם שלנו. כואב הלב".

ריאן מרפי אסף את אחד מצוותי השחקנים המרשימים שהיו בנטפליקס לרגל "הנשף", עיבוד למיוזיקל המצליח שעולה ישירות בשירות הסטרימינג. התוצאה סובלת משלל בעיות, אבל שווה לצפות בה בגלל מריל סטריפ, שמיטיבה להוכיח כי לאהבה אין גיל

"A Festivus for the rest of us!" זעקה דמותו של פרנק קוסטנזה (ג'רי סטילר האדיר) באחד מהפרקים הזכורים של סיינפלד, שבו מגולל סיפורו של האנטי-חג הזה שהומצא על ידי אביו של ג'ורג' במחאה על ההתמסחרות של חג המולד. מנהגי הפסטיבוס כוללים הצבת עמוד אלומיניום חף מקישוטים בסלון, אוורור פומבי של מחלוקות ומרמורים ותיוג אירועים יומיומיים שניתן להסביר בקלות כ"נסי פסטיבוס". בדומה לפסטיבוס שהוא מפלטם של המתוסכלים והסולדים מהחגיגות המופרזות של חג המולד, חנוכה הפך בשנים האחרונות לחג פסבדו-אלטרנטיבי עבור חילונים בישראל. אף שהוא חג רשמי מן המניין, אין בו את הכובד הדתי והמועקה המשפחתולוגית של חגים מסורתיים יותר כמו ראש השנה או פסח. הוא גם לא חג תנ"כי ולכן, אף שבית המקדש הבלתי נלאה נוכח מאוד בנרטיב שלו, הוא מרגיש פחות "יהודי" ויותר "היסטורי", מה גם שיש בו נגיעות של יוון הקלאסית ומלך בשם אנטיוכוס, שזה קצת סקסי, לא נעים להודות. כל הנ"ל עובדים לזכותו של החג והפכו אותו לחטיף קל לנשנוש עבור ציבור חילוני גדול, שהחיים במדינת ההלכה הדמוקרטית ששמה ישראל (אין באמת דבר כזה, אל תעשו לי fact checking אבל ככה זה מרגיש פה לפעמים) הביאו אותו לסף ניכור מהדת ומנהגיה. בשנים האחרונות כניסתו לתוקף של שעון החורף היוותה פחות או יותר את יריית הפתיחה לשריון מועדים להדלקת נרות בחנוכה. שבועות לפני החג החלו לזרום ההזמנות לבתים של קרובי משפחה, חברים וקולגות. אני מכירה אנשים שבשנה שעברה נאלצו לפקוד שתי הדלקות בערב כדי להימנע מתקריות דאבל בוקינג לא נעימות.

מריה סובלמן שרדה את השואה בנס, והאריכה ימים עד גיל 102. "גולדה מריה", סרט תיעודי של נכדה ונינה המנציח את עדותה, יוקרן בפסטיבל ירושלים, ולרגל זאת היוצרים מספרים על הנכדה של הנאצי שניגשה אליהם לאחר הקרנת הבכורה בפסטיבל ברלין ועל הרנדומליות של הגורל

על אף שהסדרה התיעודית של כאן 11 מגיעה אחרי שלל פרויקטים שציינו 20 שנים ליציאה מלבנון ועסקו בנושא, "לבנון - גבולות הדם" עולה על קודמותיה כמעט בכל פרמטר של עשייה. גם בלי לחדש יותר מדי מבחינת מידע, גדולתה הוא במסגור, בעומק ובהיקף

שאלוהים יעזור לכולנו עם הבגדדי הזה. אם אני רציתי לעקור לעצמי את האוזן, תארו לכם את שולה זקן המסכנה שנתקעה איתו בבית במשך יממה. שעות היא רק ניסתה למצוא איזה חור חשוך להתחבא בו מזיבולי השכל הבלתי נגמרים שלו על ביבי, על מזרחים, ועל שרה נתניהו. הוא חושב שהוא היחיד שיכול להסתדר עם שרה ושהם יהיו החברים הכי טובים והוא יבשל לה וינקה לה. חי בסרט. תגיד, בגדדי, ומה אם בעלה ירצה לקפוץ? תעמיד לה אולטימטום? אני מדמיינת את בגדדי אומר לשרה: "שרה - זה או אני או הוא". "אני מבין את נפש האדם" הוא בישר לשולה בשלב מסוים, לא ברור באיזה הקשר, אף אחד בעולם לא היה מסוגל לעקוב. אבל אני רק שאלה - אם הוא כל כך מבין את נפש האדם, איך זה שלא התעוררו רחמיו על שולה המרוטה שניסתה להיות מנומסת וחביבה עד שפקו ברכיה וצבו עיניה? בשלב מסוים היא ניסתה להזדחל אל מיטתה, מודה לאל שהאור בבית כבה אוטומטית בשעה היעודה, היא התכסתה עד מעל הראש, לרגע אחד קסום חושבת שניצלה, אבל לא. יחזקאל הבגדדי גרר כסא אל מרגלות מיטתה, הצהיר "אין לי שינה" והתחיל לספר לה מה הוא אוכל כבר 22 שנה בבוקר ובערב. תמר, אגוז ושיבולת שועל, אם רציתם לדעת. ג'יזס. איזה איש מתיש. מזל שהגיע אילון, חופר מספר 2 שאשתו רשמה אותו לתוכנית ובטח רוקדת בסלון ברגעים אלה ממש. אבל לא, בגדדי לא ירכב עם אילון לעבר האופק ויניח לנו. לא. הוא יארגן לעצמו ריב קולני עם הביביסטית חצי שעה אחרי הכניסה שלה לבית בכתונת לילה שקופה שנראית כאילו נפלה מדפיו המצהיבים של רומן של ג'יין אוסטין. רק מצנפת ועששית היו חסרות לה. לא יודעת איך הוא עשה את הקסם הזה, אבל איכשהו הוא גרם לה להיראות ההגיונית מביניהם, עם קריאות ה"אם לא ביבי אז אף אחד", וה"אסור שהשמאל יהיה בשלטון לעולם" שלה. ולמרות כל זאת, אנחנו עוד נשמע ממנו הרבה העונה, כי למרות שהוא האיש הכי מרגיז בעולם, יש בו גם משהו נורא חמוד, ותוך יומיים וכמה ארוחות ביתיות כולנו נתרגל לכמויות המלל שהוא משחרר, והוא יהפוך לזה שאצלו באים כולם להתנחם. אתם תראו.

כן, אתם קוראים נכון: ראש הממשלה בנימין נתניהו הקליט עם הזמרת עדן בן זקן גרסת כיסוי לשיר "יש בי אהבה" שכתב והלחין ארקדי דוכין וביצע במקור אריק איינשטיין. הכנסות הפרויקט ייתרמו לגיוס כספים לעמותת "כן חזקו" לטובת סיוע לקשישים. את הפרויקט יזמו אתר "ישראל בידור" ועמותת "כן לזקן" והוא נועד להקל על אותם קשישים שבתקופת מגפת הקורונה סובלים מבדידות רבה.