השיר, שיבוצע על יד אלנה באירוויזיון במאי בהולנד, הוכרז במשדר "השיר שלנו לאירוויזיון" בכאן 11 לאחר שגבר על שני שירים אחרים שעלו לגמר. בתעשייה נמתחו ביקורות על כך שהתאגיד הציג רק קליפים לשירים שעלו לגמר ולא ביצוע בימתי שלהם, "דבר הנוגד את רוח האירוויזיון"

די עצוב בשנה האחרונה בטלוויזיה. עם חדשות לאורך כל היום מתובלות בתככים של ריאליטי, לצד כמה סדרות שרובן על הציר שבין מתקני הגרעין בטהראן למלנכוליה של עולם הפלילים המקומי, מעט מאוד תכניות על המסך מספקות כיף טהור. והנה, סוף סוף יש לנו ממתק חדש: אפילו שבכבישים מוצבים כרגע מחסומים, זאת נסיעה שלא כדאי לפספס - הגלגול הישראלי המחודש של "קארפול קריוקי" בכאן 11. מאז מונית הכסף לא הייתה כאן נסיעה טלוויזיונית כל כך מתגמלת. לטובת מי שלא ביקר ביוטיוב בשנים האחרונות, נזכיר במה מדובר: במסגרת פינה אהובה בלייט נייט של ג'יימס קורדן, מהאנשים החביבים ביותר על המסך האמריקני, הוא נפגש כל פעם לנסיעה קצרה ומצחיקה עם מוזיקאים מצליחים, מאדל ועד פול מקרטני (ופעם אחת גם מישל אובמה), ובדרך הם קצת מדברים ובעיקר שרים עם הרמקולים - שמנגנים בעצם שירים שלהם. ככה פשוט, ככה משמח.

"אבא, אני מתגעגעת אותך" - משפט אחד קטן שאמרה סלומה בת ה-4 לאביה, עידן רייכל, הוליד את השיר "מתגעגעת אותך" שכתב רייכל והלחין בצוותא עם אבי אוחיון. את השיר עיבדו והפיקו מוזיקלית רייכל ומתן דרור. את השיר שרה עדן בן זקן. "ברגישות רבה, בשירה פשוטה ומרגשת, הופכת עדן המקסימה את השיר הזה לשיר געגועים מיוחד משלה, אולי לשוקי, אולי למישל", מסר רייכל. האזינו לשיר

השחקנית אסיה ארג'נטו טוענת כי הבמאי רוב כהן ("מהיר ועצבני") סימם אותה ואנס אותה בזמן שעבדו על הסרט "XXX" בשנת 2002, שבו שיחקה לצד וין דיזל וסמואל ג'קסון. ארג'נטו, אחת המתלוננות המרכזיות נגד המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין ואחד הקולות הבולטים של תנועת MeToo, סיפרה כי לפני 18 שנה השקה אותה כהן בסם אונס ולאחר מכן תקף אותה מינית ואנס אותה. "זו הפעם הראשונה שאני מדברת על כהן", אמרה לעיתון האיטלקי 'קוריירה דה-לה סארה'. "היה לו בקבוק מלא של הסם הזה. באותו הזמן לא הבנתי מה קרה. התעוררתי עירומה במיטה שלו". ארג'נטו הוסיפה ואמרה כי הפרטים המלאים על התקיפה יופיעו באוטוביוגרפיה שלה שצפויה לצאת מחר באיטליה. דוברו של רוב כהן הכחיש בתוקף את ההאשמות. "מר כהן מכחיש כל האשמה לפיה תקף מינית. כשהשניים עבדו יחד שררו ביניהם יחסי עבודה מצוינים והוא ראה בארג'נטו חברה.

קירסטן ג'ונסון, אחת מאושיות הדוקו המוערכות בעולם, מצאה דרך בלתי שגרתית להתמודד עם מותו הקרב של אביה ב"דיק ג'ונסון מת" בנטפליקס, שהפך לאחד הסרטים המהוללים של השנה. בריאיון לקראת מפגש וירטואלי עם הקהל הישראלי, היא מדברת על החיים, המוות ומה שביניהם

הצופה הממוצע של מהדורת חדשות 12 שצפה בפרק הראשון של סדרת הכתבות של יאיר שרקי בנושא המגזר החרדי הצטרף בלי אזהרת מסע לטריפ מטלטל בין מנעד הרגשות האנושי. מה לא היה שם? חמלה, מבוכה, כעס, עצב, פחד, גועל, בושה, זעזוע, בוז, הסתייגות וקצת אדישות עד שלבסוף הוא מרגיש מאוים, מנוצל, מותקף. הרגש האחרון שהוא ירגיש יהיה ניתוק. בערוץ חדשות שבנוי כולו על רגש, לעתים מלאכותי, שרקי הצליח לסחוט את הלימון עד הסוף. לזכותו ייאמר שזו הייתה בחירה אמיצה מצדו, אבל בעיקר - זו הייתה טלוויזיה מהפנטת. בעולם אחר אפשר היה לכתוב שלא ברור למה ישבה הכתבה הזאת על המדף מעל לשנה, או לשאול למה החליטו להוציא אותה דווקא בשיא המהומות האפידימיולוגיות שסוחפות את בני ברק בימים האחרונים. בעולם שלנו זה ברור לגמרי. הרוב הדומם בציבור החרדי סולד מהתמונות בבני ברק. הרוב הדומם בציבור החרדי רואה בכל ההתנהלות הקיצונית בתקופת הקורונה חילול הקודש. הרוב הדומם בציבור החרדי מחנך את הילדים שלו לצניעות ודרך ארץ. הבעיה היא שהרוב הדומם לא מעניין את מהדורות החדשות, בטח כשאפשר לצלם קיצוניים שצועקים "נאצים" על שוטרים. לא צריך להיות אבי ניר כדי להבין שמבחינה טלוויזיונית אין עיתוי טוב יותר מבחינת חברת החדשות שחיה על אדי רייטינג כדי להפיץ את הכתבה הזאת, שבכלל צולמה לפני שפרצה מגפת הקורונה בישראל, אבל מתיישבת כמו כפפה על יד קמוצה לאגרוף של שנאה.

גם אם לא בטוח שפנטזיית ה"תיכנסו בהם" של הדרמה החדשה היא הנכונה מבחינה מוסרית לחורף 2021, ולמרות הרוויה מהז'אנר, "השוטרים" שייכת לצמרת הטבלה בגל האחרון של סדרות הפלילים: בקצב איטי ובנימה מלנכולית, היא מציגה גיבורים מחוספסים ומספקת אקשן יעיל - ומשחק נהדר