מערכת היחסים של דיאן ונתנאל ידעה לא מעט תהפוכות. במהלך שיחת חולין, דיאן מקבלת הוכחה מנתנאל כשהוא אומר לה שהוא אוהב אותה. איך תגיב דיאן? צפו בקטע

פרסום ראשון: צביקה פיק שוב מבטל את חזרתו לבמה למופעי סולו. לאחר שביטל שבע הופעות במועדוני זאפה, קבע מחדש שלוש הופעות במועדוני גריי - וכעת נודע כי ביטל גם אותן, לאחר הפרסומים ומכירת הכרטיסים. פיק: "עוד מעט נתחיל להופיע"

השכונה כולה מתחילה בהכנות לקראת המשחק הגורלי - אלא שהרב טפירו עלול לסכל את הכול; האם שלום ושאר המתפללים בבית הכנסת יצליחו לצפות בראובן עטר עושה היסטוריה? כלל לא בטוח, בינתיים - טוב להתרפק על הזכרונות. צפו בהצצה לפרק החדש

הפתרון חסר המעוף מכולם של הערוצים המסחריים לפריים טיים הוא עוד תכנית על שפים. מחליפים שם, מחליפים פורמט, אבל זה עדיין תוכן דל, מהול ביהירות וחשיבות עצמית בלתי נגמרת, התפייטות ריקה ממשמעות ותצלומי תקריב על סלט. ברוב המקרים זה לא יותר משומר מסך. רשת 13 בקושי הספיקה לנקות את הצלחות והכוסות של "המסעדה הבאה", וכבר היא מעלה פורמט שעל פניו נראה זול ופשוט יותר: "שף מתחלף", כמו "אמא מחליפה" רק עם מסעדות, וזה מיותר כמו שזה נשמע: שני טבחים סלבריטאים מחליפים מסעדות ליום אחד, פורסים את תפיסת עולמם הקלישאית ("הסבל של היום זה האושר של מחר"), מתנשאים זה על זה בנפרד ואחר כך מחליפים חיבוקים ומחמאות מעליבות כשהם ביחד. אין מנצחים, אין מפסידים, כלומר: מלבד הצופים. בתיאבון לכולם.

רובן אוסטלנד, שזכה השנה בדקל הזהב בפעם השנייה ברציפות הודות ל"משולש העצבות", יגיע לישראל בסוף החודש ויתארח בפסטיבל ירושלים, שגם יציג בהקרנת בכורה את סרטו החדש

שרין ושחף עוברים הרבה גלגולים בבית, כשמדי פעם עולה השאלה אם שרין מאוהבת בשחף אך היא מיד מבטלת את האופציה. כששחף מביע רצון ששרין וטליה יתקרבו, שרין בוחרת שלא. האם יש לה רגשות או שהיא פשוט לא מתחברת לטליה? צפו בקטע

מספר תנאי יסוד נדרשים מאדם בבואו לתמוך בהוצאת הספר החדש של הלל כהן, "שונאים - סיפור אהבה: על מזרחים וערבים (ואשכנזים גם) מראשית הציונות ועד היום" (שעתיד לצאת בהוצאת עברית): עניין בסיסי בחברה הישראלית סביב השאלה העדתית וגם סביב היחסים עם הפלסטינים; וסקרנות באשר לשאלות כמו כיצד תפיסות פוליטיות מתעצבות, עד כמה יש לנו עצמאות בעיצוב הדעות שלנו, עד כמה המוצא שלנו משפיע, ואיך הפלסטינים מסתכלים על השאלה העדתית. כהן הוא שועל קרבות ותיק: פרופסור באוניברסיטה העברית שמלמד על פלסטינים, על ציונות ועל יהודים תחת שלטון האסלאם, ומי שעמד בראש המרכז לחקר הציונות באוניברסיטה וגם היה ראש החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון שם עד לאחרונה. מאחוריו חמישה ספרים, בהם רבי המכר "תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי־ערבי" (הוצאת עברית בשיתוף כתר, 2013) ו"ערבים טובים: המודיעין הישראלי והערבים בישראל" (הוצאת "עברית" בשיתוף כתר, 2006). אלא שכעת מדובר בכיוון קצת שונה. "השיח על יחסי מזרחים ואשכנזים במידה רבה טעון יותר מאשר השיח על יהודים וערבים, וכרוך בהרבה יותר הכחשות ואמוציות", הוא אומר. "מה עוד שבמהלך השנים הם התלכדו זה בזה כמו שאני מראה בספר. כל אחד מהמחנות מוצג בספר גם על פניו היפות וגם על הכיעור שבו, אז אני מניח שלא כולם יאהבו את מה שיקראו".