קודם כל, אפשר להירגע. יהיה לנו מה לראות כשייגמר האח הגדול. דבר שני, הפורמט מתחיל להתחבב עלי ממש, ולו בזכות העובדה שמדובר באנשים בוגרים יותר עם ילדים - כלומר אנשים פחות מביכים. הרבה פחות. החופות מוכיחות שני דברים. קודם כל - שההתאמות שנעשו די טובות, ודבר שני, שאנשים עם ילדים מצליחים במה שאנשים בלי ילדים לא מצליחים, ושולטים באומנות העממית שבשפת רחוב שמה "שליפת הראש מהתחת של עצמך", ובשפה מקצועית "לא עפים על עצמם בלי סיבה". ויש סיבה. הביאו אנשים ממש שווים. כולם עם עבודה שנשמעת טוב על הנייר, כולם נראים טוב, חלקם אפילו מעולה, מודעים לעצמם, בוגרים. חוץ מזה שגר אצל ההורים, כאילו. אבל גם הוא מודע לעצמו, והיה הראשון לומר שזה מביך. לי נשאר רק להסכים. אבל בואו נשים את זה על השולחן: תאילנד זה לא החיים האמיתיים. וזה משנה את התהליך. מצד אחד, כל עוד כולם בבגדי חוף מחמיאים, מחזיקים משקה וממלמלים "סוואדיקה, סוואדיקה טנק יו טנק יו", הכל ייראה טוב יותר מאשר אילו היה מתרחש במודיעין או חדרה. מצד שניֿ, אולי זה דווקא נכון לנטרל את החיים האמיתיים בתקופת ההיכרות הראשונית. אולי זה דווקא מה שיאפשר פתיחות, אולי דווקא ככה ההגנות הרגילות ינוטרלו, אולי חודש בלי ילדים, בלי עבודה, בלי חשבונות חשמל, עם בריכה, קוקטיילים ופסיכולוגית צמודה זה בדיוק מה שכולנו היינו צריכים כדי לעבור את ההתחלה? נחיה ונראה. מה שבטוח, השאלה האמיתית היא לא מה קורה בווילה, כי מה שקורה בווילה בתאילנד סביר להניח יישאר בווילה בתאילנד - אלא מה ישרוד את המכס של נתב"ג.

ארגוני נשים הביעו זעזוע מהקליפ החדש של אמילי קופר, שבו היא נראית כמי שמתעללת בבן זוגה בשלל דרכים כמו גיהוץ ושפיכת חומר דליק: "כשאלימות הופכת לריקוד או לפסקול קליט - היא גם הופכת לנורמלית יותר. זה מסוכן"

הסדרה עטורת השבחים של כאן 11 שיצרו שרון יעיש, יואב לשם ובת דור אוז'לבו על עלייתו ונפילתו של יו"ר זק"א תצטרף לסדרות רבות של התאגיד בממשק הישראלי של נטפליקס

"מופוואדאת - 505 ימים בשבי החמאס" מגולל את סיפורו של כהן, שנחטף בידי מחבלים ממסיבת הנובה והושב בעסקה השנייה. זהו ספר העדות השני שנכתב בידי פדויי שבי, אחרי "חטוף" של אלי שרעבי

מגיש ערוץ 14 שמעון ריקלין מצא מה לחקור בליל 7 באוקטובר, טרנטינו מסביר מה לדעתו המקצוע המשעמם בעולם, והסערה שהתעוררה סביב נשיקה ב"סופרמן" - כל מה שעבר מתחת לרדאר השבוע

הפסטיבל יתקיים זו השנה ה-32, בתיאטרון גבעתיים, ב-4-12 באוקטובר ויחגוג יומולדת 80 למנהלו יוסי אלפי. בין אירועיו: סיפורים מהעוטף ומהצפון במלאת שנתיים ל-7 באוקטובר, מופע הצדעה למד"א, סיפורי אנשי שב"כ וכן שירים וסיפורים של הגבעטרון. כל הפרטים

סיפור חייו ומותו של ארנון זמורה, לוחם הימ"מ שנהרג במבצע חילוץ חטופים ממסיבת הנובה, שעל שמו נקרא המבצע. אודי בן סעדיה עוקב אחר דרכו ותפיסת עולמו של הלוחם הצעיר, הכריזמטי והרגיש, באמצעות ראיונות, מכתמים ותיאור הקרבות שבהם השתתף ב-7 באוקטובר. קראו את הפתיחה

הכתבה במהדורת 12 אתמול פשוט מרתיחה. עזות מצח שלא תיאמן