אנחנו מתקינים מצלמות אבטחה כדי להרגיש בטוחים יותר. הן מאפשרות לנו לראות מי נכנס לבית, לפקח על העסק, לעקוב אחר המתרחש בחצר ולשמור על הרכוש שלנו. אלא שבמציאות שבה כמעט כל מצלמה מחוברת לרשת האינטרנט, המכשיר שאמור להגן עלינו עלול להפוך בעצמו לאמצעי מעקב בידי גורמים עוינים. כפי שפורסם לאחרונה בוואלה טכנולוגיה, פריצות למצלמות אבטחה בישראל העלו חשש לחשיפת מידע רגיש, לרבות תנועת כוחות הביטחון. אבל הסכנה אינה מוגבלת למתקנים אסטרטגיים. גם מצלמה שמותקנת בכניסה לבית, בחצר או בעסק עלולה להפוך לנקודת תורפה. מצלמת אבטחה היא למעשה מחשב קטן שמחובר לרשת, עם תוכנה, הרשאות גישה ולעיתים גם אפשרות לשליטה מרחוק. וכמו כל מכשיר מחובר, גם היא חשופה לאיומי סייבר.

הן נראות כמו כוכבות אינסטגרם, צוברות מאות אלפי עוקבים ומפנות גולשים לאונליפאנס. אלא שמאחורי הפנים היפות מסתתרות דמויות שנוצרו בבינה מלאכותית, שמשתמשות בתוכן מועתק של יוצרים אמיתיים כדי למשוך קהל

מערך הסייבר הלאומי וועדת הבחירות המרכזית הכריזו היום (ראשון) על מבצע "מגן הבחירות", שנועד להגן על התשתיות הדיגיטליות המלוות את תהליך הבחירות בישראל. המבצע, שאליו נערכים שני הגופים בשלושת החודשים האחרונים, כולל ניטור מוגבר של איומים, חיזוק מערכות ההגנה ואיתור מוקדם של תשתיות שעלולות לשמש גורמים עוינים לתקיפה. ההכרזה הגיעה בתום פגישה בין ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי, ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ובהשתתפות ממלא מקום מנכ"ל הוועדה, עו"ד דין ליבנה. במסגרת ההיערכות נערכו תרגולים מבצעיים המדמים ניסיונות לשבש את פעילות המערכות, לצד תרחישים שבהם גורמים עוינים מנסים ליצור רושם של פגיעה במערכות הבחירות גם ללא פריצה בפועל. החשש הוא שמהלך כזה יערער את אמון הציבור בתקינות הבחירות, גם אם מערכות ההצבעה עצמן לא נפגעו.