מה האסון הקוסמטי הכי גדול שקרה לך? "בתחילת שנות ה-90, הייתי חיילת, אז תלתלים היו ה-דבר. ואני שלצערי זכיתי בשיער חלק, דק וגולש הייתי עושה סלסול פרמננט. כשהשתחררתי מהצבא והחלטתי לפרגן לעצמי פרמננט כמו שצריך במספרה הכי יקרה והכי נחשבת בת"א.לאחר מספר שעות יצאתי מהמספרה עם תלתלי כבש קטנים וצפופים ומכוערים, עם עיניים נפוחות מבכי ועם חור גדול בכיס. חצי שנה הלכתי עם קוקו מתוח בכדי שאף אחד לא יראה את הזוועה שעל ראשי". ניתוח/טיפול שנורא בא לך לעשות ואין לך אומץ? "רזיתי 65 ק"ג. כן כן. כל חיי התמודדתי עם עודף משקל והתמכרות למזון. בשיאי שקלתי 123 ק"ג. מדובר בהשמנה המוגדרת כקיצונית וחולנית. וכך באמת הרגשתי. משקל כזה הוא נכות לכל דבר. בטקסים בבתי הספר של הילדים נותרתי לעמוד. לא העזתי לשבת על כסאות הפלסטיק שפרסו ברחבה. אחד הדברים שחששתי ממנו מאוד בתהליך ההרזיה המאסיבית, הוא מה יהיה עם העור העודף. עשיתי כל אשר יכולתי. טיפחתי את העור, עשיתי המון ספורט וקיוויתי לטוב. הייתי רוצה שלא יהיה כלל עור עודף בזרועות ובירכיים. הייתי רוצה ישבן יותר מורם ויותר מלא. אבל אני לא אעשה ניתוחים כי היום אני בעלת דימוי גוף בריא. אני אוהבת את גופי. סולחת לו על חוסר המושלמות ומקווה שהוא סולח לי על שנים עברו".