"אני חייבת לשאול אותך משהו, אבל בסוד" אמרתי בשקט לויטה ולדימירסקי, שגרירת בקרדי בישראל. "את שותה כל יום?". "זה תלוי בתקופות" היא ענתה. "ותלוי בעבודה." אני שעדיין נמצאת בחיפושים אחרי המקצוע הכי שווה בעולם, רשמתי את ההערה בפנקס הרשימות העתידי שלי, שישמש אותי ביום בו אחליט שמתחשק לי לעבוד במזקקה, או כמו ויטה, להגיע לסייגון ולהגשים את החלום. עוד לא הייתי בסקוטלנד, אבל אם יש אזור שמסקרן אותי לטייל בו זה סקוטלנד, אירלנד ואזור האגמים. אחרי שנים שהייתי בורחת למדינות החמות והלוהטות כמו ספרד למשל, ומפנטזת על פיצה ברומא, יש משהו בקרירות ובאיפוק הסקוטי בואכה צפון אנגליה שממש מתחשק לי לאמץ. גילוי נאות, פעם אחת יצאתי עם בחור סקוטי, ולא הבנתי מילה ממה שהוא אומר. אז כדי למנוע תקרית מביכה שכזו להבא, החלטתי ללמד את עצמי לפחות לשתות, את מה שהם אוהבים. סתם, כדי שנוכל לשפר בינינו את התקשורת.

אין מסעדן שיודע חוסר יציבות מהו כמו הירושלמים, אבל הגל הנוכחי הוא הקשה ביותר עבורם "נותנים לנו לפתוח את המקומות אבל אין לקוחות, התל אביבים מדברים על פגיעה של 20-30%. הלוואי שזה היה המצב אצלנו. אם לא נקבל סיוע לא נוכל להחזיק מעמד יותר מחודש-חודשיים"