כי לא כל חיתוך של סטייק צריך גם לחתוך ישר את הכיס

מתחילים לחוש בוותק ואין פה סממנים נורדיים מגניבים של מקומות שנפתחים כעת, אבל מה בדיוק רע בזה?

אני מניחה שבעת קריאת שורות אלה רובכם מרוחים על הספה עם אלכוהול ביתי ובינג' של הלוטוס הלבן. אני מרשה לעצמי להניח את זה, מכיוון שגם אני, בערב השנה החדשה בסוף השבוע שמחובר אליו, החלטתי להפסיק לחפש אלכוהול בחוץ, להתעצבן שאין חניה ושהכל מאד יקר רק כי חוגגים - ולהתחיל לשתות את מהשיש לי בבית. אם כבר החלטות לשנה החדשה, אז לסדר את מקרר היין כדי לפנות מקום לבקבוקים חדשים. את הלוטוס הלבן סיימתי מזמן למרות שהיא לא זרמה לי כמו לרוב בני האדם, ועם כל הכבוד לסדרה ששיגעה את העולם אני כרגע מתמקדת בלהתלהב מהעונה השלישית של אמילי בפריז. לא כי זו סוגה עילית, אלא יותר כי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות למח האנושי במצב שכיבה, לפני שצריך להתחיל לארגן את הדוחות להגשה לרואה חשבון. תקראו לזה ספונג'ה למחשבות, בינג' מיינדפולנס למוח. פריז (וגבריאל) אגב, מעולם לא נראו כל כך יפה.

שוב נכין עוגת שמרים או אולי דווקא נפנק בפאנה אל צ'וקולאטו? יוגב ירוס מלמד איך להכין לחם שוקולד איטלקי. מאפה הדומה לבריוש עם טעמים עדינים של קפה וקקאו המשובץ בשבבי שוקולד. כל פרוסה ממנו היא חלום

סוגרים את 2022 עם רוזה איטלקי, ליקר ספרדי וטעימה יפואית של יינות מנצחים. ואף מילה על שמפניה