מבין שלל תכניות הריאליטי שחונות בפריים טיים הישראלי, "נינג'ה ישראל" היא התכנית היחידה שאני מוכן להכניס אליי הביתה. היא עשויה טוב, ניב רסקין וירדן ג'רבי מוסיפים לה הילה מקצועית, המתמודדות והמתמודדים מציגים כישרון על-אנושי והתחרות מותחת ובנויה טוב. כל כישרון העריכה העצום שיש בבניין קשת ברמת החייל מתנקז לרגע קטן, בו איזה אדוניס נטול חלק עליון מנסה לטפס על מבנה הנדסי, שתוכנן על ידי סדיסטים מקצועיים, ומצליח ליפול בדיוק בשבריר השניה לפני שהוא שובר שיא של איזה הרקולס אחר. ברמה הבידורית נטו: זו כנראה הטלוויזיה הכי טובה שאפשר לראות בערוצים המסחריים בישראל. זה קצת עצוב, קצת הרבה, אבל זה מה יש. גילוי נאות: זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את "נינג'ה ישראל" בצמוד לשעת השידור המקורית. לרוב אני רואה את התכנית בצפייה דחויה או ב-VOD, מריץ את מקבצי הפרסומות הארוכים וגם מדלג על קטעי הקישור המיותרים של אסי עזר ורותם סלע. האמת, את "האקשן" בתכנית אפשר לסכם בערך בעשר דקות נטו. מקסימום. עד השבוע הייתי בטוח שרוב הצופים בחלק השפוי של עם ישראל עושה כמוני, אך גיליתי שאנשים ממש אוהבים את כל מה שמסביב לאקשן, ובעיקר את הקטעים של אסי ורותם. בחיי. הם כנראה כל כך אוהבים את החלקים האלה, עד שאין שום סיכוי שמישהו יערוך איזשהו דיון שישקול לערוך את הקטעים האלה מחדש או להקטין את הנוכחות שלהם, אפילו אם הם משודרים שלושה ימים אחרי פרסום של תחקיר שמעלה סימני שאלה מאוד גדולים, בלשון המעטה, על אחד מצמד המנחים המסור של התכנית.

בראיון לאתר וואלה, טען השחקן יהודה נהרי כי מגיש הטלוויזיה אסי עזר הטריד אותו מינית לפני כעשור. לטענתו של נהרי, במפגש ביניהם במהלך ההכנות לסדרת הטלוויזיה "להיות איתה" , עזר "נגע באיבר שלו ואמר 'תראה למה אתה גורם לי'. אמרתי שאני לא מעוניין". על פי הפרסום, נהרי נהרי הגיש תלונה במשטרה לפני כשנה וזו נסגרה מחמת התיישנות. מעסיקתו העיקרית של עזר, זכיינית הטלוויזיה קשת בה הוא משמש כטאלנט מוביל, מיהרה להגיב והודיעה כי " להבנתנו אסי מכחיש את הפרטים האמורים ובכל מקרה הנושא נמצא כעת בבירור". מלבד העדות נגד עזר, שעוד תתברר מן הסתם, מטרידה גם התגובה האוטומטית והנבוכה של קשת. בשנים האחרונות התפרסמו מכל עבר תלונות על הטרדות מיניות כנגד טאלנטים - מנהלים, עורכים, מגישים, שחקנים וכותבים - בולטים בכלי תקשורת שונים. למרות זאת, נראה כי אותם כלי תקשורת לא למדו דבר. בכל פעם מחדש הם נתפסים עם המכנסיים למטה, ופועלים באופן שמשקף בעיקר חוסר אונים וגמגום. כמעט כל כלי תקשורת ממהרים לפרסם כי הטאלנט 'הסורר' יצא לחופשה עד שיתבררו פרטי התלונות. חלקם מפרסמים הודעת התנערות חלקית או מלאה (בהתאם לחומרת התלונות בדרך כלל), חלקם מגבים (אך משאירים פתח לשינוי העמדה), חלקם נותנים תגובה לקונית שלא ניתן להבין ממנה דבר וחלקם מעדיפים שלא להגיב כלל. המשותף לכל ההתייחסויות הן המבוכה הניכרת והתחושה כי גוף התקשורת לא צפה כלל את המערבולת אליה נקלע וחושש מפגיעה בשמו הטוב.

לאחר למעלה מ-7 שנים - מועצה חדשה לרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו. היום (ראשון) אישרה הממשלה בישיבתה השבועית את מועמדי שר התקשורת יועז הנדל למועצת הרשות השנייה. כפי שמורה החוק המועצה תיכנס לתפקידה באופן מיידי. בראשות מועצת הרשות יעמוד עדן בר טל מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, המביא עימו ניסיון רגולטורי. בר טל יחליף את יוליה שמאלוב ברקוביץ' אשר חותמת 4.5 שנים של קדנציה סוערת ורוויית מלחמות, כאשר ברקע טענות לפוליטיזיצה של החלטות המועצה לטובת משפחת נתניהו. האם משהו מכל אלו עומד להשתנות? במשרד התקשורת מדגישים בהודעתם כי "מחצית מנציגי המועצה הן נשים, וכן ישנה נציגות לציבור החרדי, הדתי, הערבי, נציגי פריפריה, אנשי מקצוע ואקדמיה, רוח ועשיה". ואכן הרשימה כוללת אנשים רבים הנמנים על הצד הימני של המפה הפוליטית, ושלושה מחברי הרשות השניה החדשים עובדים או עבדו באוניברסיטת אריאל. מה שנפקד ממנה הוא דמות בעלת רקע או ניסיון בתחום הרלוונטי - טלוויזיה. ברשימה אין אף לא עיתונאי אחד (מלבד יקי הפשטיין) ואף לא אחד שעבד בערוץ טלוויזיה מסחרי. גם הנציגות לחברה הערבית לוקה בחסר עם חברה אחת בלבד במועצה מהמגזר.