כשיורם ארבל נכנס לבית הקפה שבו אנו נפגשים, לבוש בגדים ספורטיביים, חמוש במשקפיו ובחיוכו המוכר - אי אפשר להחמיץ את הקול שלו. קול מיתולוגי שמלווה אותנו כבר 60 שנה. במלחמות, באירועי הספורט הגדולים, ב"מי רוצה להיות מיליונר?" ואיפה לא - נדמה שיורם ארבל תמיד היה שם. והוא עדיין כאן. "היום אני משדר אפילו יותר ממה ששידרתי בימי הזוהר שלי", הוא אומר. "אני משדר כיום בין שניים לשלושה משחקים בשבוע בערוצי ספורט1 (צ'רלטון) וגם בערוץ One. אני פעיל ומרגיש משובח אף יותר מבעבר". עדיין מתרגש לפני כל שידור? "בהחלט. אני דואג להגיע מוקדם למגרש כדי לספוג את האווירה ועדיין מתלהב ומרגיש רוממות נפש מכל גול טוב".מאחר שתמיד היה שם, קצת לא שמנו לב לזמן שחלף, אבל השבוע ארבל חגג 80. "תראה, הגיל מביא איתו כל מיני מיחושים מדי פעם, באופן טבעי, אבל אם אתה מודד לפי איכות משחק הגולף שלי - אני משחק היום יותר טוב מאשר לפני 20 שנה. בוא נגיד שאני לא מרגיש בן 80", הוא אומר.

אחד העובדים הבולטים שהעזו להתלונן על התעמרות מצד הנהלת "כאן" בתחקיר עיתון "הארץ" - פוטר לאחרונה. מנהליו, עליהם התלונן, עדיין עובדים בתאגיד. לפני פחות משנה, פרסם עיתון "הארץ" תחקיר מקיף על התנהלות בעיתיית של מנהלי תאגיד כלפי הכפופים להם. תחקיר אשר הוביל להקמת ועדה בראשות השופטת פרוקצ'ה, שהמליצה על הליך גישור שנכשל - ושהוביל בסופו של דבר להדחתו לפני כחודש של מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ. בתחקיר המקיף שפרסמה תמר קפלינסקי מתואר כי אחד העובדים במחלקת הרדיו סבל מהתעמרות ממושכת עובד במחלקת הרדיו. לפי עדויות חבריו, "ראינו אותו עובר צרחות, עלבונות, השפלות, צעקות בגלל טעויות של אחרים. הוא (המפיק) לא נתן לו לנשום. היה שואל אותו כל שנייה איפה הוא. הוא לא יכול לזוז מילימטר בלי אישור. הוא היה יוצא משיחות של שתי דקות איתו בדמעות. מה שעשו לו היה בלתי נסבל". העדות נגעה כאמור למפיק בכיר במחלקת הרדיו. אולם בזאת לא מסתיימת העדות. לאחר שהעובד התלונן, הוא אף ננזף על ידי סמנכ"ל מחלקת הרדיו הממונה עליו לי-אור אברבך שעל פי עדויות בתחקיר הורה לו "לא לעשות עניין" וגם ביקש ממנו: "תתבגר, ככה זה עבודה וככה זה בוסים".