אחד מהצמדים הפופולאריים בישראל, טל ברמן ואביעד קיסוס, הודיע הבוקר (ראשון) בשידור חי ברדיו 99 על פרידה בתום 20 שנות שידור משותפות. ברמן וקיסוס מגישים מאז 2002 את תכנית הדגל "הבוקר", תוכנית שהפכה פסקול של מאות אלפי מאזינים. היא תגיע לסיומה בעוד שלושה חודשים (מאי 2023). השניים החלו את דרכם יחד ב-2002 ברדיו תל אביב, ולאחר הפסקה חזרו לשידור בתחנת אקו 99FM, שבה היא משודרת עד היום. "לא קל ולא פשוט והבטן מתהפכת מכל הכיוונים, אבל התוכנית שלנו מסתיימת בדיוק בעוד שלושה חודשים", אמר ברמן הבוקר בשידור. "ב-4 במאי בעוד שלושה חודשים התוכנית שלנו מגיעה לסיומה - וזה נורא מוזר", הוסיף קיסוס.

חודש ושבוע להקמת ממשלתו ה-37 של נתניהו, כשברקע ניסיון להעביר כמה שיותר מהר את המהפכה המשטרית בחקיקה, עולה גם שאלת הביטוי התקשורתי למהלכים ההיסטוריים האלו. בהיעדר הגדרה מדויקת לסט החוקים ובהינתן שמרבית חלקי הקואליציה מעדיפים להצמד למונח הרזה "רפורמה", עולה השאלה האם התקשורת אימצה את הטרמינולוגיה הממשלתית, או דווקא נאמנה לזו שעולה מהשטח. האם היא מגויסת (יש יאמרו מתקרנפת) לממשלה, או מגלה עצמאות, ואפילו לעומתיות למהלכיה. וואלה! ברנז'ה ביקשה מיפעת מחקרי מדיה לבדוק עבורה את הסוגיה, והממצאים מעניינים: מתוצאות הבדיקה עולה כי למעט אתר Ynet מבית "ידיעות אחרונות" ועיתון "הארץ" - בהגיעם לתאר את מהלכי החקיקה, מרבית גופי התקשורת (הכתובה, הדיגיטלית והטלוויזיונית), משתמשים הרבה יותר במונח הקואליציוני "רפורמה", ולא במונח מהפכה/הפיכה משפטית/משטרית, שעולה בעיקר ברשתות החברתיות. ההסבר לכך, כמובן, אינו נובע רק מביטוי עמדה, אלא ככל הנראה גם כתוצאה מהתייחסות עניינית לאופן בו הממשלה מציגה את התוכנית, ועדיין, לבחירת המילים בנושא הזה - גם במסגור הידיעות וגם בעמודי הדעות - ישנו משקל קריטי באשר לאופן בו מעוצב המהלך בדעת הקהל.