זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
09/09/21 11:20
13.11% of the views
מאת IsraelDefense
ביום שלישי השבוע נכנס הביטקוין לשימוש רשמי, לצד הדולר האמריקני, באל סלבדור הקטנה והענייה. הנשיא השנוי במחלוקת מבקש לשפר את המצב הכלכלי במדינה. בינתיים, סובלת הרפורמה המהפכנית מחבלי לידה לא פשוטים קופה שמקבלת רק תשלום בביטקוין בסניף של רשת סטארבקס בסן סלבדור, השבוע. צילום: REUTERS/Jose Cabezas ביום שלישי השבוע הפכה אל סלבדור למדינה הראשונה בעולם שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי על פי חוק, לצד הדולר האמריקני, וכפי שניתן לצפות ממטבע שידוע בתנודתיות הרדיקלית שלו – חבלי הלידה עודם בעיצומם: מחאות אזרחים, תקלות טכנולוגיות, וגם צניחה בערך המטבע, שירד משווי של כ-52 אלף דולר ביום שני ל-46.5 אלף דולר למחרת. כל אלה גם הובילו לירידה בדירוג האשראי של אל סלבדור, על פי סוכנות מודי.
הרעיון לאמץ תשלום קריפטוגרפי היה של הנשיא נייב בוקלה, בן 40 סה״כ, איש עסקים לשעבר ש״שוחה״ בעולם הדיגיטלי, הזוכה מחד לפופולריות עצומה בשל מדיניות היד הקשה שהוא נוקט נגד הפשיעה והאלימות במדינה הענייה, ומאידך גם סופג ביקורת על שחיתות וסממנים של אוטוריטריות שמערערים את הדמוקרטיה השברירית בה. בוקלה טוען, כי אפשרות התשלום החדשה תסייע לחסוך כ-400 מיליון דולר בשנה בעמלות על העברת כספים (סלבדורים רבים עובדים במדינות אחרות, בעיקר בארה״ב, ושולחים כסף הביתה), תגדיל את ההשקעות הזרות במדינה, ותאפשר גישה לשירותים פיננסיים לאנשים ללא חשבון בנק, המהווים כ-70% מאוכלוסיית המדינה.
למרבית תושבי המדינה אין גישה לאינטרנט
כהכנה לדרך התשלום החדשה, השיקה הממשלה הסלבדורית ארנק דיגיטלי בשם ״׳צ׳יבו״ (Chivo), סלנג מקומי ל״מגניב״. הממשלה גם רכשה כ-28 מיליון דולר בביטקוין בימים שני ושלישי (550 ביטקוין), והבטיחה לכל אזרח שיוריד את אפליקציית הארנק את המקבילה של 30 דולר במטבע הדיגיטלי. אך התקלה הראשונה לא איחרה לבוא כאשר זמן קצר לאחר שנכנס החוק לתוקף, בחצות הלילה של ה-7 בספטמבר, כאשר התברר כי אפליקציית הארנק אינה זמינה בחנויות המקוונות השונות, כולל אלו של אפל ו-ואווי. בהמשך קרסה האפליקציה בשל הורדה מסיבית, ונותקה מהרשת למספר שעות עד שתוקנה.
התקלות תוקנו אמנם, אבל הבעיות לא מסתכמות כאן: ראשית, לא ברור איך בדיוק תתבצע הגישה למטבע הלאומי החדש, עבור מרבית האוכלוסייה. על פי מחקר של מיקרוסופט והבנק הבין-אמריקני לפיתוח משנת 2020, רק 45% מהסלבדורים נהנים מחיבור לאינטרנט, ובאזורים כפריים – רק כ-10% מהם. לרבים נוספים אין אינטרנט יציב אלא רק חיבורים נקודתיים, והחששות כבדים.
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שכאלף אזרחים קיימו מחאות בבירה סן סלבדור ביום שלישי, שרפו צמיגים והבעירו זיקוקים מול בית המשפט העליון, זאת בנוסף להפגנות שהתקיימו מאז אישור החוק. על פי סקר של אוניברסיטת פרנסיסקו גאווידיה בסן סלבדור, פחות מ-20% מהתושבים מרוצים מהרפורמה, וכ-50% מהנשאלים השיבו שאינם יודעים דבר על ביטקוין.
יתר על כן, רבים חוששים מכך שאימוץ הביטקוין יהווה זרז לעסקאות בלתי חוקיות ויחריף את חוסר היציבות הפיננסית במדינה. אל סלבדור מנהלת דיונים עם קרן המטבע הבינלאומי (IMF) לקבלת סיוע של כמיליארד דולר, אך המצב החדש עלול לפגום בסיכוייה שכן ה-IMF אינו תומך בשינוי זה. ביוני האחרון, לאחר שהתקבל החוק בפרלמנט הסלבדורי, ציין דובר הקרן כי המצב ״מעורר דאגות מאקרו-כלכליות ומשפטיות״. גם הבנק העולמי סירב לסייע למדינה ליישם את רפורמת הביטקוין, בשל חששות מהיעדר שקיפות וכן התנגדות לנזק הסביבתי הנגרם מהאנרגיה הרבה הדרושה לכריית ביטקוין.
בינתיים, הרשתות החברתיות מתמלאות בתמונות של כספומטים של צ׳יבו וברכישות ברשתות מוכרות, דוגמת סטארבקס ומקדונלדס, שמשולמות בביטקוין. גם הנשיא בוקלה לא מפסיק לצייץ בטוויטר, שם הוא מקדם את הרפורמה על ידי הצפת העמוד שלו (2.8 מיליון עוקבים) בסרטונים של לקוחות מאושרים ובשיתוף כתבות מפרגנות מהעולם, מעדכן על כל צעד ושעל בהתקדמות ובכוונונים הטכניים, ואף מזמין את עוקביו לכתוב לו ישירות על כל תקלה או בעיה.
09/09/21 08:43
10.86% of the views
מאת IsraelDefense
משתמש אנונימי פתח ערוץ טלגרם חדש, בו הוא טוען שפרץ לשרתי אתר רשויות מקומיות וגנב מידע אישי. מומחי סייבר טוענים כי מדובר בנתונים של פריצה ישנה, ושהמטרה היא להביך את ישראל צילום מסך, טלגרם הכול התחיל ביום ראשון השבוע, כאשר משתמש אנונימי פתח ערוץ טלגרם חדש תחת השם Sang Kancil Leak Israel, ופרסם את ההודעה הראשונה (באנגלית) בזו הלשון: ״הצלחתי להשיג גישה למידע הרגיש של הרשויות הישראליות. עקבו אחרי למידע נוסף״. בהמשך כתב כי ״שרתי רשויות מקומיות בישראל נפרצו! פרטי הרכוש והזהות של למעלה מ-90% מאזרחי ישראל פורסם בפורומים למכירה״, צירף לינקים לכמה פורומים ידועים של הדלפות, וגם פרסם כהוכחה תמונות של תעודות זהות, רישיונות רכב וקבלות שונות. במהלך החג העלה תמונה של תפוח בדבש וציין את המחיר: ביטקוין אחד (כ-150 אלף ש״ח) עבור המידע כולו.
לטענת המשתמש האנונימי, שכבר נהנה מלמעלה מ-4000 עוקבים, הוא השיג את המידע באמצעות פריצה לשרתי אתר City4U, באמצעותו גובות הרשויות המקומיות תשלומים שונים דוגמת ארנונה, מים וקנסות. בהנחה שנתונים על שבעה מיליון ישראלים אכן נמצאים בידי המשתמש, הרי שמדובר באירוע החמור מסוגו שאי פעם התרחש בישראל.
ואולם, כתב Ynet טל שחף מצטט גורמים בתחום הגנת הסייבר, שטוענים כי מדובר במסמכים שהושגו בפריצה לעיריית הרצליה בסוף השנה שעברה ולא בתקרית חדשה. ואכן, עיון בתמונות תעודות הזהות והמסמכים האחרים שפורסמו בערוץ הטלגרם של המשתמש, מראה כי רובם ככולם שייכים לתושבי הרצליה. עם זאת, המשתמש פרסם קבצים גדולים עם פרטי אזרחים (שמות, תאריכי לידה ומספרי טלפון) המתגוררים בתל אביב ובערים נוספות בשרון. כלומר, עדיין לא ברור אם הנתונים בהם הוא אוחז הם חדשים, או שהמטרה היא פשוט להביך את ישראל (אינדיקציה לכך אולי ניתן למצוא במחיר הכופר הנמוך).
אז מי המשתמש? ובכן, Sang Kancil הוא דמות של איילון זוטר (עכבר-צבי) ערמומי ורמאי שמככב בפולקלור האינדונזי והמלזי. על פי פרסומים גלויים, ישראל סיכלה בעבר מתקפות של האקרים ממדינות אלה. בסגנון קנטרני ומשועשע, מלווה בוויזואליה מוגזמת של האקרים ממאגרי תמונות, הוא מתייחס לחגי ישראל ול״מתנות״ שהוא מעניק בפרסום הקבצים. ההודעה האחרונה שפרסם, נכון לכתיבת שורות אלה, הייתה לאחר צאת החג אמש, כאשר הבטיח לשחרר מידע אישי על ישראלים נוספים. ״אל תדאגו, אתן לכם מתנה גם ביום כיפור”.
חברת אוטומציה החדשה, שמפעילה את אתר City4U, מסרה הודעה לתקשורת: ״החברה מתחקרת את הטענות לדלף מידע ממערכת City4U מאז פורסמו לראשונה בערב החג, ונמצאת בקשר שוטף עם מערך הסייבר הלאומי. בבדיקות שנערכו עד כה, לא זוהתה כל חדירה למערכת ולא מן הנמנע שמדובר במידע ישן ומוגבל בהיקפו. ככלל, יש לציין כי מערכת City4U מחזיקה נתונים של כמה מאות אלפי ישראלים לכל היותר, ולא בסדרי הגודל שהזכיר התוקף בהודעתו.
״אוטומציה החדשה משקיעה משאבים רבים באבטחת מידע והינה מוסמכת תקן אבטחת המידע ISO 27001. החברה עורכת באופן תדיר סקרי סיכונים ומבדקי חדירה, ומקיימת בקרות שוטפות של חדירות המערכות שלה לפריצות סייבר. אנו ממשיכים בחקירת האירוע ונעדכן ככל שיהיו ברשותנו ממצאים חדשים".
09/09/21 08:45
10.49% of the views
מאת IsraelDefense
ביום שלישי השבוע נכנס הביטקוין לשימוש רשמי, לצד הדולר האמריקני, באל סלבדור הקטנה והענייה. הנשיא השנוי במחלוקת מבקש לשפר את המצב הכלכלי במדינה. בינתיים, סובלת הרפורמה המהפכנית מחבלי לידה לא פשוטים קופה שמקבלת רק תשלום בביטקוין בסניף של רשת סטארבקס בסן סלבדור, השבוע. צילום: REUTERS/Jose Cabezas ביום שלישי השבוע הפכה אל סלבדור למדינה הראשונה בעולם שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי על פי חוק, לצד הדולר האמריקני, וכפי שניתן לצפות ממטבע שידוע בתנודתיות הרדיקלית שלו – חבלי הלידה עודם בעיצומם: מחאות אזרחים, תקלות טכנולוגיות, וגם צניחה בערך המטבע, שירד משווי של כ-52 אלף דולר ביום שני ל-46.5 אלף דולר למחרת. כל אלה גם הובילו לירידה בדירוג האשראי של אל סלבדור, על פי סוכנות מודי.
הרעיון לאמץ תשלום קריפטוגרפי היה של הנשיא נייב בוקלה, בן 40 סה״כ, איש עסקים לשעבר ש״שוחה״ בעולם הדיגיטלי, הזוכה מחד לפופולריות עצומה בשל מדיניות היד הקשה שהוא נוקט נגד הפשיעה והאלימות במדינה הענייה, ומאידך גם סופג ביקורת על שחיתות וסממנים של אוטוריטריות שמערערים את הדמוקרטיה השברירית בה. בוקלה טוען, כי אפשרות התשלום החדשה תסייע לחסוך כ-400 מיליון דולר בשנה בעמלות על העברת כספים (סלבדורים רבים עובדים במדינות אחרות, בעיקר בארה״ב, ושולחים כסף הביתה), תגדיל את ההשקעות הזרות במדינה, ותאפשר גישה לשירותים פיננסיים לאנשים ללא חשבון בנק, המהווים כ-70% מאוכלוסיית המדינה.
כהכנה לדרך התשלום החדשה, השיקה הממשלה הסלבדורית ארנק דיגיטלי בשם ״׳צ׳יבו״ (Chivo), סלנג מקומי ל״מגניב״. הממשלה גם רכשה כ-28 מיליון דולר בביטקוין בימים שני ושלישי (550 ביטקוין), והבטיחה לכל אזרח שיוריד את אפליקציית הארנק את המקבילה של 30 דולר במטבע הדיגיטלי. אך התקלה הראשונה לא איחרה לבוא כאשר זמן קצר לאחר שנכנס החוק לתוקף, בחצות הלילה של ה-7 בספטמבר, כאשר התברר כי אפליקציית הארנק אינה זמינה בחנויות המקוונות השונות, כולל אלו של אפל ו-ואווי. בהמשך קרסה האפליקציה בשל הורדה מסיבית, ונותקה מהרשת למספר שעות עד שתוקנה.
התקלות תוקנו אמנם, אבל הבעיות לא מסתכמות כאן: ראשית, לא ברור איך בדיוק תתבצע הגישה למטבע הלאומי החדש, עבור מרבית האוכלוסייה. על פי מחקר של מיקרוסופט והבנק הבין-אמריקני לפיתוח משנת 2020, רק 45% מהסלבדורים נהנים מחיבור לאינטרנט, ובאזורים כפריים – רק כ-10% מהם. לרבים נוספים אין אינטרנט יציב אלא רק חיבורים נקודתיים, והחששות כבדים.
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שכאלף אזרחים קיימו מחאות בבירה סן סלבדור ביום שלישי, שרפו צמיגים והבעירו זיקוקים מול בית המשפט העליון, זאת בנוסף להפגנות שהתקיימו מאז אישור החוק. על פי סקר של אוניברסיטת פרנסיסקו גאווידיה בסן סלבדור, פחות מ-20% מהתושבים מרוצים מהרפורמה, וכ-50% מהנשאלים השיבו שאינם יודעים דבר על ביטקוין.
יתר על כן, רבים חוששים מכך שאימוץ הביטקוין יהווה זרז לעסקאות בלתי חוקיות ויחריף את חוסר היציבות הפיננסית במדינה. אל סלבדור מנהלת דיונים עם קרן המטבע הבינלאומי (IMF) לקבלת סיוע של כמיליארד דולר, אך המצב החדש עלול לפגום בסיכוייה שכן ה-IMF אינו תומך בשינוי זה. ביוני האחרון, לאחר שהתקבל החוק בפרלמנט הסלבדורי, ציין דובר הקרן כי המצב ״מעורר דאגות מאקרו-כלכליות ומשפטיות״. גם הבנק העולמי סירב לסייע למדינה ליישם את רפורמת הביטקוין, בשל חששות מהיעדר שקיפות וכן התנגדות לנזק הסביבתי הנגרם מהאנרגיה הרבה הדרושה לכריית ביטקוין.
בינתיים, הרשתות החברתיות מתמלאות בתמונות של כספומטים של צ׳יבו וברכישות ברשתות מוכרות, דוגמת סטארבקס ומקדונלדס, שמשולמות בביטקוין. גם הנשיא בוקלה לא מפסיק לצייץ בטוויטר, שם הוא מקדם את הרפורמה על ידי הצפת העמוד שלו (2.8 מיליון עוקבים) בסרטונים של לקוחות מאושרים ובשיתוף כתבות מפרגנות מהעולם, מעדכן על כל צעד ושעל בהתקדמות ובכוונונים הטכניים, ואף מזמין את עוקביו לכתוב לו ישירות על כל תקלה או בעיה.
09/09/21 11:37
10.11% of the views
מאת IsraelDefense
ביום שלישי השבוע נכנס הביטקוין לשימוש רשמי, לצד הדולר האמריקני, באל סלבדור הקטנה והענייה. הנשיא השנוי במחלוקת מבקש באופן זה לשפר את המצב הכלכלי במדינה. בינתיים, סובלת הרפורמה המהפכנית מחבלי לידה לא פשוטים קופה שמקבלת רק תשלום בביטקוין בסניף של רשת סטארבקס בסן סלבדור, השבוע. צילום: REUTERS/Jose Cabezas ביום שלישי השבוע הפכה אל סלבדור למדינה הראשונה בעולם שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי על פי חוק, לצד הדולר האמריקני, וכפי שניתן לצפות ממטבע שידוע בתנודתיות הרדיקלית שלו – חבלי הלידה עודם בעיצומם: מחאות אזרחים, תקלות טכנולוגיות, וגם צניחה בערך המטבע, שירד משווי של כ-52 אלף דולר ביום שני ל-46.5 אלף דולר למחרת. כל אלה גם הובילו לירידה בדירוג האשראי של אל סלבדור, על פי סוכנות מודי.
הרעיון לאמץ תשלום קריפטוגרפי היה של הנשיא נייב בוקלה, בן 40 סה״כ, איש עסקים לשעבר ש״שוחה״ בעולם הדיגיטלי, הזוכה מחד לפופולריות עצומה בשל מדיניות היד הקשה שהוא נוקט נגד הפשיעה והאלימות במדינה הענייה, ומאידך גם סופג ביקורת על שחיתות וסממנים של אוטוריטריות שמערערים את הדמוקרטיה השברירית בה. בוקלה טוען, כי אפשרות התשלום החדשה תסייע לחסוך כ-400 מיליון דולר בשנה בעמלות על העברת כספים (סלבדורים רבים עובדים במדינות אחרות, בעיקר בארה״ב, ושולחים כסף הביתה), תגדיל את ההשקעות הזרות במדינה, ותאפשר גישה לשירותים פיננסיים לאנשים ללא חשבון בנק, המהווים כ-70% מאוכלוסיית המדינה.
למרבית תושבי המדינה אין גישה לאינטרנט
כהכנה לדרך התשלום החדשה, השיקה הממשלה הסלבדורית ארנק דיגיטלי בשם ״׳צ׳יבו״ (Chivo), סלנג מקומי ל״מגניב״. הממשלה גם רכשה כ-28 מיליון דולר בביטקוין בימים שני ושלישי (550 ביטקוין), והבטיחה לכל אזרח שיוריד את אפליקציית הארנק את המקבילה של 30 דולר במטבע הדיגיטלי. אך התקלה הראשונה לא איחרה לבוא כאשר זמן קצר לאחר שנכנס החוק לתוקף, בחצות הלילה של ה-7 בספטמבר, כאשר התברר כי אפליקציית הארנק אינה זמינה בחנויות המקוונות השונות, כולל אלו של אפל ו-ואווי. בהמשך קרסה האפליקציה בשל הורדה מסיבית, ונותקה מהרשת למספר שעות עד שתוקנה.
התקלות תוקנו אמנם, אבל הבעיות לא מסתכמות כאן: ראשית, לא ברור איך בדיוק תתבצע הגישה למטבע הלאומי החדש, עבור מרבית האוכלוסייה. על פי מחקר של מיקרוסופט והבנק הבין-אמריקני לפיתוח משנת 2020, רק 45% מהסלבדורים נהנים מחיבור לאינטרנט, ובאזורים כפריים – רק כ-10% מהם. לרבים נוספים אין אינטרנט יציב אלא רק חיבורים נקודתיים, והחששות כבדים.
סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שכאלף אזרחים קיימו מחאות בבירה סן סלבדור ביום שלישי, שרפו צמיגים והבעירו זיקוקים מול בית המשפט העליון, זאת בנוסף להפגנות שהתקיימו מאז אישור החוק. על פי סקר של אוניברסיטת פרנסיסקו גאווידיה בסן סלבדור, פחות מ-20% מהתושבים מרוצים מהרפורמה, וכ-50% מהנשאלים השיבו שאינם יודעים דבר על ביטקוין.
יתר על כן, רבים חוששים מכך שאימוץ הביטקוין יהווה זרז לעסקאות בלתי חוקיות ויחריף את חוסר היציבות הפיננסית במדינה. אל סלבדור מנהלת דיונים עם קרן המטבע הבינלאומי (IMF) לקבלת סיוע של כמיליארד דולר, אך המצב החדש עלול לפגום בסיכוייה שכן ה-IMF אינו תומך בשינוי זה. ביוני האחרון, לאחר שהתקבל החוק בפרלמנט הסלבדורי, ציין דובר הקרן כי המצב ״מעורר דאגות מאקרו-כלכליות ומשפטיות״. גם הבנק העולמי סירב לסייע למדינה ליישם את רפורמת הביטקוין, בשל חששות מהיעדר שקיפות וכן התנגדות לנזק הסביבתי הנגרם מהאנרגיה הרבה הדרושה לכריית ביטקוין.
בינתיים, הרשתות החברתיות מתמלאות בתמונות של כספומטים של צ׳יבו וברכישות ברשתות מוכרות, דוגמת סטארבקס ומקדונלדס, שמשולמות בביטקוין. גם הנשיא בוקלה לא מפסיק לצייץ בטוויטר, שם הוא מקדם את הרפורמה על ידי הצפת העמוד שלו (2.8 מיליון עוקבים) בסרטונים של לקוחות מאושרים ובשיתוף כתבות מפרגנות מהעולם, מעדכן על כל צעד ושעל בהתקדמות ובכוונונים הטכניים, ואף מזמין את עוקביו לכתוב לו ישירות על כל תקלה או בעיה.
09/09/21 08:16
9.74% of the views
מאת IsraelDefense
ד"ר מיכאל מילשטיין סבור כי ישראל נדרשת לצאת למערכת צבאית בעזה, כולל פגיעה גדולה באנשי חמאס, על מנת לעקר את היתרון הטקטי שיש לחמאס בסיומו של מבצע ״שומר החומות״ תמונה: ערוץ טלגרם חמאס יחיא סנואר מתקרב בימים האחרונים למימוש היעד שהציב לעצמו ערב מבצע "שומר החומות": שינוי כללי המשוואה מול ישראל. במסגרת הזאת הוא מצליח לממש מקסימום הישגים במינימום נזק: גם פתח באופן יזום במערכה צבאית שהסבה לחמאס פגיעה מדודה יחסית.
גם קצר הישגים אסטרטגיים בדמות חיזוק מעמדה הציבורי של חמאס ודימויה כמנהיגה לאומית, והצלחה להתסיס את החברה הערבית בישראל באופן חסר תקדים; גם מצליח להשיב את מלוא הנכסים האזרחיים שהיו בידיו עד פרוץ המבצע ולבסס מחדש את "ההסדרה הישנה" שהוא עצמו הפר בבוטות.
גם ממשיך בחיכוכים אלימים נגד ישראל המעידים כי המערכה האחרונה לא יצרה בקרבו רתיעה עמוקה מישראל; וגם אינו נתבעת לוויתורים משמעותיים, במיוחד בנושא השבויים והנעדרים.
במילים אחרות סנואר הוכיח כי ביכולתו ליזום מהלך התקפי ולהגיב על התפתחויות באיו"ש, גם ללא עילה מוקדמת של חיכוך ברצועה, וזאת מבלי לספוג נזק אסטרטגי חמור, נוסחה שסביר ויבחן כיצד לשכפל שוב בעתיד.
קריסה של דוקטרינת ההסדרה
מבצע "שומר החומות" והחיכוכים המתמשכים ברצועה מאז סיומו משקפים פער עמוק בין תפיסת ישראל לזו של חמאס.
בעוד ישראל רואה בהסדרה מתכון לרגיעה ארוכת טווח ומעריכה כי ישנה בחמאס בשלות עמוקה לאמצה (הנחה שבלטה כבר בחיסולו של בהאא' אבו אלעטא, מראשי הג'האד האסלאמי ברצועה בנובמבר 2019, שהוצג כמכשול שהקשה על חמאס להתמסר לרעיון ההסדרה), חמאס רואה בכך רגיעה זמנית לצורך ביסוס שלטונה ובניין כוחה הצבאי, אולם לא מהלך מחייב ובוודאי שלא נקודת סיום בעימות המתמשך עם ישראל.
במילים אחרות המציאות המתמשכת מאז מאי ועד עתה משקפת קריסה של דוקטרינת ההסדרה שביסודה ההנחה ולפיה שיפור מתמשך במרקם החיים ברצועה יוצר בהכרח מחיר הפסד ומפחית את המוטיבציה של חמאס לנקוט צעדים אלימים.
המחוות המקודמות כלפי הרצועה בשבועות האחרונים - למרות המשך האלימות שמקדמת חמאס ששיאה בהרג לוחם מג"ב בגבול ברצועה - משקפת במידה רבה נכונות להמשיך ואף להעצים את המאמץ שהוכח ככישלון.
הפער הזה גם משקף קושי של ישראל לרדת לעומק ההיגיון והכוונות של חמאס, שהוכיחה כי היא מוכנה לסכן את ההסדרה עבור קידום יעדיה האידיאולוגיים, ובראשם המאבק המזוין נגד ישראל.
בשבועות האחרונים התנועה מפגינה נכונות לנהל מאבק עיקש, גם אם בעוצמות משתנות (בעיקר טרור הבלונים, החיכוכים במרחב גדר הגבול ו"ההטרדות הליליות" הנתפסות בעיני חמאס כמעין מב"מ), שיעדו השבת מלוא הנכסים האזרחיים שהיו בידיה עד מבצע "שומר החומות".
בהקשר הזה בולט הסיוע הכספי הקטרי, שלא קיימת משמעות ממשית לזהות הגורם המעניק אותו ומתווה החלוקה שלו. זאת ועוד, מציאות שכזאת תורמת לחיזוק מעמד ממשל חמאס, מותירה על כנה את השפעתה העמוקה של קטר ברצועה ואינה מעניקה לרשות דריסת רגל של ממש באזור.
"ניסוי וטעייה"
חמאס בשלטון אפוא עומדת בפני עולם אילוצים מורכב יותר אולם אינה בהכרח "מתונה" או מרוסנת יותר, אלא גורם קיצוני החולש ממעמדו החדש על אמצעים רבים יותר המעניקים לו יכולת לקדם ביתר יעילות את יעדיו האידיאולוגיים אשר אותם הוא מעולם לא זנח.
על ישראל להסיק שתי מסקנות מרכזיות מאירועי החודשים האחרונים ברצועה. הראשונה - דימוי ההרתעה שלה נשחק בעיני סנואר, שסבור כי העיסוק במשבר הקורונה, בנושא האיראני ובתסבוכת הפוליטית המתמשכת מבית מקשה על ישראל לפתח מערכה רבת עוצמה ברצועה. לפיו, ישראל לחיצה ולפיכך ניתן לחלץ ממנה ויתורים.
התנהלות סנואר מול ישראל מתנהלת על בסיס "ניסוי וטעייה" ותוך קריאה מדויקת של ישראל, וזאת בניגוד לטיעון המועלה ולפיו הפך משיחי ובלתי רציונלי.
שנית, על ישראל להבין כי מרחב התמרון שלה הצטמצם מאוד. עומדות בפניה כיום שתי חלופות בלבד. הראשונה - לאמץ במלואם את תנאי סנואר, קרי חזרה להסדרה הישנה וויתור על כל מה שהוגדר "קווים אדומים":
אין מחוות אזרחיות ללא התקדמות בנושא השבויים והנעדרים ו"דין בלון כדין רקטה". אם יצליח סנואר להביא לחידוש תשלום משכורות פקידי חמאס, גם אם הדבר ייעשה באמצעות הרשות, משמעות הדבר חזרה למצב שלפני "שומר החומות".
במציאות הזאת הוא עשוי להסכים לרגיעה, אך בה בעת לנסות ולבחון האם ביכולתו לממש את כללי המשחק החדשים, כלומר להגיב בכוח ובאופן יזום להתפתחויות באיו"ש, בירושלים או אף בחברה הערבית בישראל.
הפתרון: מערכה רבת עוצמה
אם ישראל מעוניינת להימנע מהיקלעות פסיבית לתרחיש הזה עליה לשקול חלופה שנייה - ייזום מערכה רבת עוצמה דוגמת השלוש שניטשו בין השנים 2014-2008. אם המהלך הזה ילווה בפגיעה בגורמים מקרב הנהגת חמאס הוא עשוי לאפשר לישראל לעצב מציאות אסטרטגית נוחה יותר ב"יום שאחרי".
ביטויה המעשיים עשויים להיות הפסקה מוחלטת של החיכוכים האלימים או ירידה דרמטית בהיקפם, בדיוק כמו המציאות ששררה ברצועה בשנים שלאחר מבצע "צוק איתן", ואולי אף התגמשות של חמאס בנושא השבויים והנעדרים שתתאפשר אם ישראל תפגין נוקשות ולא תקדם מהלכים אזרחיים משמעותיים כלפי הרצועה ללא פריצת דרך באותו נושא.
ד"ר מיכאל מילשטיין משמש ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה.
09/09/21 15:09
8.24% of the views
מאת IsraelDefense
איראן, המב״מ, ניהול הסכסוך, צבא העם, עתיד התעשיות: עמיר רפפורט בטור על אתגרי השנה שרק התחילה ״לא נאפשר לאיראן להגיע לגרעין״. התמונה האיקונית הזו היא מ-2012. אולי הגיע הזמן לשנות פרדיגמה? צילום: REUTERS/Lucas Jackson/File Photo שנת תשפ״א הסתיימה עם תמרור אזהרה: מחדל בריחת האסירים מהגלבוע הוא הרבה יותר מאשר כשל מודיעיני או אבטחתי נקודתי. הוא מעיד על לאות, קיבעון מחשבתי, ובינוניות מקצועית (במקרה הטוב) בחלקים הולכים וגדלים במערכת הביטחון (כן, כולל צה״ל, ואני כותב את זה בכאב על סמך פרספקטיבה ארוכת שנים).
הכישלון המהמם עוד טרי וכבר נכתבו עליו מאמרים רבים, ועוד ייכתבו. עם תחילת השנה החדשה אני מעדיף להתמקד בכמה פרדיגמות שצריך, לדעתי, לשבור, או לכל הפחות לבחון מחדש, ויפה שעה אחת קודם. הדברים נכתבים מניו יורק, שעדיין לא התאוששה מאם כל הכשלונות, שבא לידי ביטוי בפיגועי 11 בספטמבר, בדיוק השבוע לפני 20 שנה.
1. ״לא נאפשר לאיראן להגיע לגרעין בשום מחיר״
נתחיל בפרדיגמה הגורלית מכולן, המכתיבה את המדיניות הישראלית מול איראן מזה יותר מ-20 שנה. המדיניות הזאת אכן הביאה לדחייה ארוכת שנים בפרויקט הגרעין האיראני, אבל יש להודות בכך שלא בלמה אותו. היא כנראה מיצתה את עצמה.
לא הסכם הגרעין עם המעצמות בתקופת ברק אובמה, ולא הסנקציות בתקופת דונלד טראמפ, וגם לא התקפות סייבר ושיבושים אחרים - האיראנים ממשיכים בפרויקט שלהם, ובשנה האחרונה ביתר שאת, כאשר ארה״ב מפגינה חולשה, ומתקפלת מאפגניסטאן עם הזנב בין הרגליים.
מבחינה הצהרתית, הגיוני שישראל תמשיך לדבוק בכך ש״לא נאפשר לאיראן להגיע לגרעין״. מבחינה מעשית, הגיע הזמן להשקיע תקציבי עתק במוסד ובצה״ל (גדולים הרבה יותר מאשר כיום), כדי לנטרל את הפצצה או לתת לה מענה אחר, בהנחה שהיא כבר קיימת. אחרי הכול, מה שמבדיל כיום בין פצצה איראנית ובין ״המשך פרויקט הגרעין״ זה בעיקר רצון של משטר האייתוללות. בנקודת הזמן הזאת עדיף לאיראנים להישאר ״על הסף״ של הפצצה. כך הם מחזיקים בעוצמה של מדינה גרעינית מבלי לשלם מחיר מדיני משמעותי. הגיע הזמן להתכונן כמו שצריך לקראת היום שבו איראן תודיע ככה פתאום ״יש לנו פצצת גרעין״. זה יכול לקרות, במוקדם או במאוחר. עדיף שנהיה ערוכים לכך, במידת האפשר.
2. ״לנהל את המערכה שבין המערכות״
הפרדגימה השנייה שראויה לבחינה היא המדיניות הישראלית לניהול ״מערכה שבין מערכות״ (מב״מ, בשפה של צה״ל), בעיקר כדי למנוע מאיראן להתבסס בסוריה, וכדי לסכל את תכנית הגרעין (כמו ההתנקשות בראש תכנית הגרעין האיראנית, המיוחסת לישראל). גם למדיניות הישראלית הזאת היו הישגים כבירים, אבל העולם הוא דינמי, ולא רק בגלל התפקיד הכפול שמשחקת רוסיה מול הסורים ומולנו. צריך לבחון את עצמנו כל העת מחדש, בעיקר בכל הקשור לארועי הזירה הימית. ככלל, תשפ״א הייתה השנה שבה הזירה הימית עלתה לכותרות.
סמוך לחצות בלילה של חודש פברואר, ליד חופי עומאן במפרץ הפרסי, הדהדו שני פיצוצים מדופן הספינה Helios Ray, המזוהה עם איש העסקים הישראלי, רמי אונגר, אבל היא לא טבעה. לפני כחודש הותקפה על ידי מל״טים מתאבדים המיכלית Mercer Street, בבעלות איל עופר.
בין לבין היו עוד אינספור אירועים ימיים, מסתוריים יותר או פחות, וגם ישראל לא טמנה את ידה בצלחת: לפי הפרסומים בתקשורת העולמית, תקפה ישראל ספינות אירניות שהבריחו נשק ודלק ללבנון ולסוריה. גם ישראל השתמשה במל״טים כנגד כלי שיט. התקיפות מצדה החלו כבר לפני כשנתיים ויצאו לאור רק השנה.
כך או כך, המתיחות הימית היא חלק מהמלחמה הישראלית-איראנית הרחבה (למדי), שכוללת גם מתקפות סייבר בלתי פוסקות והפצצות בסוריה, וגם מטרנד עולמי: המצב מתוח כמעט בכל הימים והאוקיאנוסים, עד כדי כך שהזירה הימית הופכת להיות זירה ביטחונית מרכזית. מדובר בשוק כל כך רותח, עד שיש בו גידול עצום במכירת צוללות, אוניות, ונשק תקיפה והגנה. יכול להיות שזה קשור למתיחות הגדולה באסיה סביב המחלוקות בים הסיני או לסטטיסטיקה המצביעה על גידול משמעותי במספר הצוללות שמשייטות בעולם (ארבעה גורמים עוינים: סין, רוסיה, צפון קוריאה ואיראן, אחראיות ל-47 אחוזים מציי הצוללות בעולם).
והאם השיא של הלחימה בים כבר מאחורינו? ממש לא. זה יותר בגדר ״טעימה״, וגם בשנה הבאה הים ימשיך להיות חם. תפיסת המב״מ הישראלית הכוללת עלולה להוביל למלחמה אזורית ששום צד אינו מעוניין בה, ולפיכך חשוב לבחון אותה כל העת.
3. ״ניהול הסכסוך מול הפלסטינים״
בפועל, ישראל מנסה לנהל את הסכסוך עם הפלסטינים בעשור האחרון ולא לפתור אותו. הפגישות של שר הביטחון עם יו״ר הרשות הפלסטינית לאחרונה היו הראשונות אחרי שנים ארוכות. האם ממשלת ישראל החדשה בוחנת מחדש את מדיניותה מול הרשות הפלסטינית - ולא פחות חשוב מכך, מול ירדן? האם זה מאוחר מידי? כאשר הזירה הפלסטינית שקטה יחסית אנו נוטים לשכוח את גלי האלימות הקודמים, ואיך הלכנו לישון עם הפתח בעזה וקמנו עם שחר עם חמאס. כעת, הזירה הפלסטינית לא שקטה ולא רותחת, אבל היא מבעבעת. את תמרור האזהרה שהוצב מולנו במבצע ״שומר החומות״, שבו לא ניצחנו, אין אפילו צורך להזכיר כאן. שיגור בלוני תבערה מעזה, השבוע. צילום: Ahmed Zakot/SOPA Images/Sipa USA via REUTERS 4.״צה״ל הוא צבא העם, מעל לכל פוליטיקה״
המשפט הזה רחוק מלהיות נכון, לא רק בגלל שיעורי הגיוס היורדים, אלא בעיקר בגלל שהצבא הפך להיות כלי בניגוח פוליטי. מחול השדים שהתחולל בעקבות מותו של לוחם מג״ב ברצועת עזה הוא דוגמא לכך. הוא הרסני יותר מאינספור רקטות של החמאס, שכן הוא פורם את הרקמה החברה העדינה שלנו, שהיא המרכיב מספר אחד בחוסן הלאומי. יותר מאמצעי הלחימה המשוכללים ביותר שבימ״חים.
5. ״התעשיות הביטחוניות הישראליות מביאות למדינה הכנסות גדולות ואת מיטב הטכנולוגיה״
נכון, אבל לא לעולם חוסן, בשל כשל מבני עמוק: לאחר הפרטת תעש והעברתה לאלביט, מובילות את השוק כיום שתי חברות ממשלתיות: התעשייה האווירית ורפאל - ואלביט מערכות עצמה.
אלביט נמצאת בעיצומה של שנה שוברת שיאים, עם צבר הזמנות פנומנלי. רפאל היא חברה בריאה לאחר שהוקמה מחדש ללא חובות עבר ועם מצבת עובדים טובה ויעילה, אבל דווקא המעסיק הגדול ביותר, תע״א, נמצא על פרשת דרכים מסוכנת: לחברה יש טכנולוגיה מגוונת ברמה העולמית הגבוהה ביותר, אבל גם יחידות הפסדיות שעלולות להטביע את הספינה המפוארת. אלביט מזנבת בתע״א בחו״ל, והחברה הממשלתית, האחות רפאל, מזנבת בה גם מבית. כך היה בהחלטה של רפאל להיכנס לתחום המל״טים על ידי רכש בסכום אדיר של אירונאוטיקס, ובזכייה במכרז מל״טים צה״לי.
בקטנה, רפאל ״גנבה״ לתע״א גם פרויקט בתחום החלל, בזכות הצעה מפתיעה למדי בסך 30 מיליון דולר, בנושא שנחשב בעבר ליבת הטכנולוגיה של התעשייה האווירית. האם מנכ״ל משרד הביטחון, אמיר אשל, מדבר על המצב הלא יציב בשיחותיו עם המנכל״ים של החברות הגדולות - בצלאל (בוצי) מכליס, יואב הר אבן, ובועז לוי? ייתכן. בכל מקרה, עדיין לא מאוחר מידי להציל את המצב. לתעשייה האווירית יש שם עולמי אדיר ומכירות רבות. אך זה בהחלט הזמן לבחון את מבנה התעשיות הביטחוניות בישראל: יכול מאוד להיות שללא הפרטה (שירדה כרגע מהפרק) או איחוד עם רפאל, התעשייה האווירית תהפוך בתוך שנים בודדות מנכס לנטל, כמו שקרה בזמנו לתעש.
09/09/21 09:42
7.49% of the views
מאת IsraelDefense
תעשייה אווירית חברה לאיירבוס שמתחרה מול תאלס על לווין ביון צבאי לויאטנם. הממשלה הצרפתית עדיין מנסה לחלק את העוגה בין הענקיות הצרפתיות בעסקה שאם תצא לפועל, תהיה שווה מאות מליוני דולרים בועז לוי, מנכ״ל תעשייה אווירית. צילום: תעשייה אווירית פרסום של Intelligence Online טוען כי מנהיג וייטנאם נגוין פו טרונג, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית במדינה, החליט להזמין לוויין תצפית צבאי ברזולוציה של עד 50 ס"מ מהתעשייה האווירית.
ראש הממשלה החדש של וייטנאם פאם מין צ'ין, העומד בראש תכנית הרכש שוחח על העסקה בטלפון עם עמיתו נפתלי בנט ב- 12 ביולי. כך על פי הפרסום. ״לראשונה ביקר מין צ'ין בישראל בנוגע לעסקה ביולי 2019 כראש שירות המודיעין של וייטנאם״, נכתב בפרסום.
תוכנית הלוויין של וייטנאם, המכונה VNREDSat-2, כוללת רכיבים צבאיים ואזרחיים כאחד. התחרות על החוזה הצבאי יצאה לדרך ברצינות בשנת 2018 בין לוקהיד מרטין, התעשייה האווירית וקונסורציום של קבוצת איירבוס וחברת הבת של תאלס.
ממשלת צרפת ניסתה לגרום לאיירבוס להסכים לטיפול בחלק האזרחי של העסקה, ותאלס, בצבאי. עם זאת, איירבוס הלכה קדימה והציעה גרסה צבאית של לווין. ההצעה לא עמדה בדרישות הטכנולוגיות של ממשלת וייטנאם.
״בינתיים, בשנים 2018 ו -2019, אשת העסקים המשפיעה Nguyen Thi Thanh Nhan, יו"ר קבוצת AIC, יצרה קשרים בין וייטנאם לישראל באמצעות חיה משל, נציגתה בתל אביב וסינגפור. התעשייה האווירית, שכבר מכרה מל"ט הרון להאנוי, הגישה הצעה רשמית. היא אמנם הייתה נחותה מבחינה טכנולוגית מתאלס, אך זכתה לתמיכה של ממשלת ישראל״, כותבים בפרסום.
ראוי לציין כי העסקה טרם הושלמה וכסף טרם עבר לתעשייה אווירית. אם העסקה תצא לפועל, מדובר בלווין שעלותו מוערכת במאות מליוני דולרים.
09/09/21 09:01
5.62% of the views
מאת IsraelDefense
בשני דוחות חדשים קובעת הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית שלא היתה שום התקדמות בשתי בעיות יסוד. בנוסף, טוענים באו״ם שאיראן מקשה על פיקוח רציף של מתקני גרעין Photo Credit: Dean Calma / IAEA הוועדה לאנרגיה אטומית של האו"ם מותחת בדוח חדש ביקורת קשה על שאיראן מעכבת ומונעת חקירות בפעולות שעשתה בעבר בנושא הגרעין, מסכלת פעולות פיקוח חשובות ומסבכת את המאמצים לחדש את שיחות הגרעין בווינה.
בשני דוחות חדשים קובעת הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית שלא היתה שום התקדמות בשתי בעיות יסוד: הראשונה, הסבר למציאות שרידי אורניום בכמה אתרי גרעין ישנים שלא הוכרז על קיומם, והשנייה - לא חלה התקדמות במתן גישה דחיפה לכמה סוגים של ציוד מעקב אחר הנעשה באתרי הגרעין.
החקירה בדבר שרידי האורניום נמשכה כבר יותר משנה, ופקחי האו"ם דורשים גישה לכרטיסי הזיכרון הנחוצים לעיקוב רציף אחר פעולות הסרקזות והציוד להעשרת אורניום. ללא כל אלו, קובעים דוחות הוועדה, איראן יכולה להפיק, ולהסתיר, כמויות לא ידועות של ציוד המיועד לייצור נשק או דלק גרעיני לכור.
פירוש הביקורת שמותחים הדוחות על איראן הוא שיהיה על ארה"ב והמדינות האירופיות להחליט השבוע אם להעביר בשבוע הבא, בכינוס מועצת המנהלים של הוועדה לאנגריה אטומית, החלטה שתלחץ על איראן להיכנע ולהיענות לדרישות.
הדוח מביא דוגמה של מצלמות שהתקינו הפקחים באחר מאתרי הגרעין, עד שהתברר שמצלמה אחת הושמדה ולשניה נגרם נזק כבד. האיראנים הודיעו שהסירו את המצלמות כדי למסרן לפקחי הוועדה לאנרגיה אטומית. אך כשנמסר הציוד התברר שחסרו יחידות האחסון וההקלטה. הוועדה פנתה שוב לאיראן השבוע ודרשה למסור לה את כל הציוד ולספק הסברים לחוסרים.