The headlines that made most buzz on this page
27/01/22 15:40
31.58% of the views
מאת IsraelDefense
חרחורי המלחמה עם איראן בשיח הפוליטי בישראל, מציפים את השאלה כיצד הציבור הישראלי יקבל תספוקת דרך הים אם חברות זרות לא ירצו להגיע. רב חובל אלכס גרסון מסביר שאין בירושלים תכנית סדורה למצב של מצור ימי מתמשך על ישראל רב חובל אלכס גרסון. באדיבות המצולם החלפת המהלומות הימיות בחודשים האחרונים בין ישראל לאיראן הביאו לכך שאיראן פגעה, נקודתית, בספינות בבעלות ישראלית. זאת, על אף שאותן ספינות בכלל לא נמצאות בקווי תספוקת המגיעים לישראל. מדוע זה בעייתי? בגלל השאלה כיצד ישראל תביא תספוקת בעת מלחמה. ברגע שאיראן יודעת לפגוע רק בצי סוחר בבעלות ישראלית, חברות הביטוח לא יבטחו אוניות בקו לישראל, ואוניות לא יגיעו. ואיראן משקיעה הרבה בבניין כוח ימי.
״כבר היום, בשגרה, כאשר סוחרת נכנסת למים הטריטוריאלים של ישראל (12 מייל ימי), היא נכנסת לאזור מלחמה מבחינת הביטוח״, מסביר רב חובל אלכס גרסון בראיון לישראל דיפנס. ״בעבר, הייתי רב חובל על סוחרת שהביאה פחם מקולומביה לישראל. שאתה נכנס למים הטריטוריאלים של ישראל, אתה חייב לדווח בקשר למוקד החברה, והם מוציאים ביטוח מיוחד לישראל. בלי זה, אתה לא נכנס. וזה בזמן שגרה.״
גרסון, עבד כרב חובל כמעט בכל חברות הספנות בישראל. אל-ים אניות, מאנו ספנות, אחים עופר (צים). היה 18 שנה ברשות הספנות והנמלים עד לתפקיד סגן מנהל הרשות ונציג המדינה בארגון הימי הבינלאומי בלונדון המהווה את הזרוע הימית של האו״ם. היום הוא עמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה.
איך ישראל אמורה לספק לעצמה תספוקת בעת מלחמה אם אין לה צי סוחר?
״בעת הפרטת צים, מדינת ישראל שמרה לעצמה מניית זהב בצים. כמה שווה מניית הזהב הזו? כנראה שלא הרבה בעת מלחמה. הרעיון היה לשמר ׳צי ברזל׳ סוחר ישראלי. כלומר, אוניות עם צוותים ישראלים שבשוטף יעבדו בצים, ובמלחמה יהיה ניתן לגייס אותם. משרד הביטחון הגדיר שהוא צריך 4-5 אוניות סוחר מסוג multi purpose. כאלו שיכולות להביא תבואה לבהמות, צמיגים לג׳יפים של צה״ל ועוד. בעת מלחמה״, מסביר גרסון.
״במציאות, צים כבר כמעט לא ישראלית דה-פקטו. ימאים ישראלים שיודעים את המקצוע נשארו אולי כמה עשרות בצים. כל היתר זרים. גם הספינות שמשרד הביטחון בונה עליהם, חלקן הגדול נגרטו מזמן. בנוסף, האם מישהו חושב שבעת מלחמה מישהו בירושלים יתן פקודה וצים תעמוד דום? ותוותר על מחוייבות חוזית ארוכת טווח לקווי אספקה בין יפן לארה״ב למשל? זו מחשבה נאיבית.״
אי אפשר לשכור סוחרות זרות בעת פקודה מירושלים?
״תראה, ספינות אפשר לקנות אם יש לך כסף. זו לא הבעיה. אבל צריך צוותים שיפעילו אותן. ואת זה אין בישראל. ההכשרות בישראל במכון להכשרה ימית בעכו אינן עקביות. גם אם עברת אותן, יש לך עוד קורסים בחו״ל קצין שלישי, קצין שני, קצין ראשון. בין לבין אתה צריך פז״מ בים. הכשרת רב חובל אורכת כעשר שנים לפחות״, מסביר גרסון.
״אנחנו לא מדברים על אוניות 2000 טונות מ-1948. אלא על סוחרות מודרניות. הכשרת צוות לוקחת שנים. מדינת ישראל חיסלה את הצי הסוחר שלה במו ידיה. לא קיים כוח אדם מקצועי בישראל להפעיל אוניות כאלו. כאמור, גם אם יהיו אוניות, לא יהיו צוותים. זאת הבעיה. מקבלי ההחלטות לא רואים בזה עדיפות.״
גרסון מסביר כי בשונה נניח מעולם התעופה, שם יש תקינה למטוס, וכל המטוסים מאותו קו ייצור יוצאים אותו דבר, בסוחרות זה שונה. גם אם יש שתיים אחיות, הן לא יהיו זהות. ״בישראל בודקים כל סוחרת שנכנסת לוודא תקינות שלה. אין אוניה אחת, דומה לאחרת. אפילו הם הן יצאו מאותו יצרן. זה לא כמו מטוסים. בנוסף, עולם הספנות כיום גלובלי. אפשר למצוא בסוחרת צוות המורכב מ-5-6 לאומים״, מסביר גרסון.
״אין לנו אסטרטגיה בנושא תספוקת דרך הים בשעת חירום. אם יהיה מצב כזה, מה יעשו? ילכו מהר לחכור אוניות זרות עם צוותים זרים? אז בירושלים בונים על זה שאלו יסכימו לבוא לישראל בשעת מלחמה תמורת תשלום גבוה? זו אסטרטגיה? ונניח שתשלם, הם יבואו? בכלל לא בטוח.״
ייתכן גם ובירושלים בונים על אוניות תספוקת של הצי האמריקאי. ״נניח, אני לא יודע מה ההסכמים בין המדינות בהקשר זה. אבל נניח. אז אנחנו מפקידים את ביטחוננו בידיים של אחרים? עד היום אמנם נעזרנו באחרים, אך התפיסה הייתה שעצמאותנו בידינו. גם בעת מלחמה. ואם לאמריקאים יהיו אינטרסים אחרים באותו זמן?״, מוסיף גרסון.
״99 אחוזים מהתספוקת של המשק הישראלי, ייבוא וייצוא, מתבצעת דרך הים. זה נושא לא פשוט להכין אסטרטגיה בשגרה שתתמוך במלחמה. גם הסיפורים על שרשרת אווירית ביום הכיפורים, הם חטא למציאות. מרבית התספוקת הצבאית והאזרחית במלחמה נכנסה דרך הים.
״אני חושב שאסור למדינה לאבד את הידע הימי. נתבים, רבי חובלים, מפקחים. כל שרשרת הערך האנושית הדרושה להפעלת צי סוחר מודרני. אנחנו אי פוליטי שכל הידע הימי שלו נשחק. כמעט לא נשאר כלום בהיבט כוח אדם. אנשים שיודעים להפעיל סוחרות. מדינת ישראל מעולם לא עמדה במצור ימי מתמשך. גם המצרים שניסו בששת הימים, לא הצליחו בזה. בונים על הצי החמישי? כאמור, זו לא נראית לי תכנית לאומית.״
תחבולות לא יעזרו?
״מרכז הכובד העולמי של הספנות העולמית הוא המזרח הרחוק. המעבר בים סוף מקבל משנה חשיבות. במלחמת ששת הימים המצרים חסמו את באב אל מאנדב. היה ניסיון למצור ימי על ישראל. בצי הסוחר הישראלי הייתה חובה לעבור את באב אל מנדב בלילה עם קודים חסויים בקשר. גם שינינו את צבעי הסוחרת להסוואה״, מסביר גרסון.
״היום המציאות שונה. לכל כלי שיט יש מספר זיהוי ייחודי (IMO), אתה מוצא ברשת את כל ההיסטוריה שלו והוא מחוייב לדווח מיקום ב-AIS. יש לוויני תצפית שיכולים לעקוב חלקית אחרי סוחרות. העולם השתנה. עובדה, האיראנים יודעים בוודאות איזו סוחרת נמצאת בבעלות ישראלית. פגיעה בכלי שיט ישראלים או בבעלות ישראלית, תבריח מכאן חברות ביטוח וסוחרות לא יגיעו בעיתות מתח ביטחוני.
״במלחמת לבנון השניה, הנמלים טווחו על ידי חיזבאללה. אמנם לא בהצלחה יתרה, אבל טווחו. הייתה פגיעה אחת בבריכת הנמל. מאז היכולות של חיזבאללה רק השתפרו. היו ספינות שפרקו מטען בקפריסין כי לא רצו להתקרב לישראל. דוגמא אחת הייתה סוחרת עם תוסף בנזין למכוניות. בלי זה, מכוניות לא נוסעות.
״הצלחנו איך שהוא לשכנע אותם להגיע. הם חיכו ליד חדרה ופחדו להכנס בגלל הרקטות. בסוף הם נכנסו בין 22 בלילה עד 4 בבוקר. חיזבאללה פחד לירות בלילה בגלל חשיפת מקורות ירי, ניצלנו זאת. נציגים ישראלים טסו ללוידס בלונדון, דיברו אתם שיבטחו סוחרות בישראל בעת מלחמה - לא הסכימו. ומה יקרה עם דלק סילוני למטוסים במלחמה? מייצרים מספיק בארץ עצמאית אם לא יהיו סוחרות? אלו שאלות שאין עליהן תשובה.״
אם תפיסת צי הברזל כשלה, מה החלופה?
״עדיין פועלות בישראל מספר חברות ספנות. רק שמבחינת עלות, לא כדאי להעסיק ישראלים. היו ניסיונות של המדינה לתת סבסוד כדי לשמר כוח אדם מקצועי - הצליח חלקית. לא מספיק. אם רוצים לשמר כוח אדם מקצועי בימאות, צריך לפעול דרך מערכת המס. כמו בריטניה. מדינת ישראל נדרשת לייצר סביבה שבעל אוניה ירצה להעסיק ישראלים״, אומר גרסון.
״המדינה לא תתן כסף לבעלי אוניות, זה לא סביר. אז פועלים דרך מיסוי. בצורה כזו אפשר להחזיק צוותים ישראלים בשגרה, שיהיו זמינים במלחמה. כאמור, רכישת אוניה זו לא הבעיה. אין כיום שום תכנית כזו למדינת ישראל. מי הגורם האחראי? כנראה שילוב של המל״ל, משרד התחבורה ומשרד הביטחון. לדחוף לשימור ימאים מקצועיים בכמות מספיקה למלחמה.״
27/01/22 10:01
27.19% of the views
מאת IsraelDefense
משטרת ישראל עצרה לחקירה שני קטינים בגילי 16 מצפון הארץ בחשד לסחיטה מינית של קטינה בת 14. הקטינה שילמה לשני הקטינים 20 אלף ש״ח במזומן ותכשיטים במספר מועדים שונים bigstock במסגרת מאמצי משטרת ישראל להגנה על ילדים מפני פגיעה ברשת, התנהלה בימים האחרונים חקירה סמויה ביחידה 105 בלהב 433 , זאת בעקבות דיווח שהתקבל במוקד 105 אודות סחיטה מינית של קטינה.
עפ"י החשד, הקטינה שהייתה חברה בקבוצה סגורה של בני נוער באפליקציה חברתית, השתתפה ביחד עם חברי הקבוצה, בתחרות ביניהם שנקראה "למי הגוף היפה". במהלך התחרות שיתפו הקטינים מרצונם החופשי, סרטוני עירום אינטימיים אישיים וחודרניים.
במהלך החקירה עלה כי הסרטון שצילמה ושיתפה הקורבן, הגיע לידי שני קטינים שהחלו לסחוט אותה באיומים לשלם להם סכומי כסף גדולים או שהסרטון יופץ בקרב ילדי בית הספר. הקורבן שנאלצה לשתף פעולה עם הסוחטים, שילמה לשני הקטינים 20 אלף ש״ח במזומן ותכשיטים במספר מועדים שונים. אולם, הסוחטים המשיכו לאיים בניסיון לסחוט כספים נוספים ומשלא קיבלו את מבוקשם, הפיצו את הסרטון.
לאחר פעולות חקירה מאומצות, אותרו שני החשודים מאזור הצפון ונעצרו הבוקר עם המעבר לחקירה גלויה בחשד לקבלת דבר במרמה, מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 בהסכמה שהושגה במרמה, שימוש בגופו ש קטין לפרסום תועבה ובו דמות קטין, סחיטה באיומים והטרדה מינית.
במסגרת דיון הארכת מעצר שנערך אתמול בבימ"ש השלום בראשל"צ, הוארך מעצרו של חשוד אחד עד לתאריך 30.1 והחשוד השני עד ל-28.1 .
27/01/22 09:13
16.67% of the views
מאת IsraelDefense
במהלך סיכול הברחות על ידי כוח צה״ל וימ״ס בגבול מצרים, נפצעו שני לוחמי מג"ב באורח קל. זאת, לאחר מותם של שני קציני אגוז מטעות בזיהוי לפני כשבועיים
במהלך הלילה, התרחשו כתשע הברחות סמים שכללו ירי מסיבי של חוליות מבריחים לעבר שטח ישראל במרחב החטיבה המרחבית פארן. לוחמי צה"ל, זיהו את מוקדי הירי ופתחו בירי חזרה לעבר מקורות הירי על מנת לסכל את ההברחות.
הכוחות סיכלו ההברחות ותפסו כ-400 ק"ג סמים בשווי מוערך של כ- 8,000,000 ש״ח. כתוצאה מטעות בזיהוי, נפצעו שני לוחמי מג"ב באורח קל מירי כוחותינו. האירוע מגיע לאחר מוות של שני קציני אגוז בגלל טעות בזיהוי לפני כשבועיים.
פציעות או מוות בשל טעות בזיהוי אינם מקרים נדירים כאשר מדובר בצבא באופן כללי. עם זאת, בעוד משרד הביטחון משקיע הון בטיפול בנכים (רפורמת נפש אחת, מבנים חדשים), נראה כי אותו משרד, משקיע פחות כסף בטעויות זיהוי שמביאות לנכות או מוות.
ישנן בישראל ובעולם מספר חברות שפיתחו שיטות להקטין ירי דו צדדי. מדוע צה״ל אינו רוכש מערכות כאלו לכלל היחידות הלוחמות? כולל מג״ב? שאלה פתוחה. המודל הכלכלי אמור להכתיב השקעה במניעת פציעות או מוות, בדומה, או אף יותר, מטיפול בדיעבד.
27/01/22 14:05
14.91% of the views
מאת IsraelDefense
להסכם שנחתם שותפים כלל גופי המשרד לביטחון הפנים: משטרת ישראל, כבאות והצלה לישראל ושירות בתי הסוהר אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת) והמשרד לביטחון פנים חתמו על הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי לקידום מיזמים טכנולוגיים בתחומים דואליים - ביטחונים ואזרחיים.
הידע, הניסיון והראייה הטכנולוגית הרחבה שקיימת במפא"ת תסייע למשרד לביטחון הפנים בקידום תהליכי מחקר ופיתוח בתחומים טכנולוגיים כמענה לפערים מבצעיים, וביניהם: צמצום הפשיעה, איתור אמל"ח, זיהוי שריפות ומנהרות, שימוש ברחפנים ועוד.
ההסכם הינו תוצר של צוות עבודה משותף לשני הגופים שהגדיר צרכים, מטרות ויעדים משותפים. חלק משיתופי הפעולה כבר באו לידיי ביטוי במסגרת מבצע "שומר חומות". להסכם שנחתם שותפים כלל גופי המשרד לביטחון הפנים: משטרת ישראל, כבאות והצלה לישראל ושירות בתי הסוהר.
ראש מפא״ת, תא"ל (מיל') דני גולד: ״שיתוף הפעולה עם המשרד לביטחון פנים יקדם מחקר ופיתוח של טכנולוגיות דואליות, שיסייעו באופן ישיר להתמודדות עם אתגרים בטחונים. שיתוף הפעולה והחלפת ידע עם המגזר האזרחי הם בבחינת win win לכל הצדדים.״
מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, תומר לוטן: "אני מברך על שיתוף הפעולה ועל החתימה על הסכם אסטרטגי ייחודי במינו בתחום הטכנולוגי בין המשרד לביטחון הפנים ומפא"ת. החתימה מבטאת את מקומו החשוב של עולם ביטחון הפנים בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.״
27/01/22 14:00
9.65% of the views
מאת IsraelDefense
bigstock אקסיומה - האמריקאים שולטים בשוק המחשבים, האינטרנט והסייבר ומכירים אותו טוב יותר מכל אחד אחר. הם מקדימים מספר שנים בהבנת התחום. הממשל האמריקאי הוא זה המגדיר בפועל את כללי הסחר בתחום הסייבר וקובע גבולות המותר והאסור עבור העולם כולו. הנימוק המנחה - צורכי "בטחון לאומי" ו-"אנטי טרור". שתי הגדרות מרחיבות.
דומה כי אמיתה זו התעמעמה קצת במשרדי הכלכלה, החוץ והבטחון בישראל בשנים האחרונות. אל מול הצלחת חברות הסייבר לסוגיהן וגלי החום של שוק ההון האמריקאי שבאו בעקבותיהם, ניהלו משרדי הממשלה מדיניות עצמאית שהלכה והתנתקה מהנעשה בעולם.
עתה עובדים במשרד הביטחון שעות נוספות כדי לתרגם לעברית את חוקי המשחק המנוסחים מחדש בוושינגטון. בראש וראשונה הגבלת היצוא לצרכנים מורשים בלבד וצמצום גדול ברשימת מדינות אליהן ניתן לייצא מוצרי סייבר. ההיסטוריה של פיקוח על יצוא מוצרי סייבר קצרה יחסית.
תוכנה פולשנית
בשנת 2013 הוסיפו האמריקאים קטגוריה בנושא הסייבר, Cyber Security, להסכמי הפיקוח הבינלאומיים על היצוא (Wassenaar arrangement). הוגדרו אז מושגים בסיסיים כמו "תוכנה פולשנית" (intrusion software) ו"מערכות פיקוד ושליטה" על תוכנה כזו. נקבעו גם קטגוריות של מדינות עליהן מוטלות מגבלות יצוא מוצרי סייבר .
האגף לתעשייה ובטחון במשרד המסחר האמריקאי, Bureau of Industry and Security (BIS) אמון על ניסוח תקנות היצוא האמריקאיות וטיפול בבקשות היצוא. האגף נמצא בין שני מוקדים. מצד אחד גורמי ממשל הפועלים בשם "הבטחון הלאומי" ו"מלחמה בטרור". החשובים ביניהם הם ארגוני המודיעין הגדולים NSA (ארגון הסיגינט והסייבר), הCIA והFBI.
ארגונים אלה מעוניינים לשמור על היתרון היחסי של ארה"ב בתחום הסייבר. לעצור הפצה של יכולות מודיעיניות ולמנוע "שריפת מקורות". מנגד ניצבת תעשיית הסייבר האמריקאית המנסה לשמור על מרחב פעילות גדול, פטור ממגבלות יצוא ככל הניתן. עד לאחרונה הצליחה התעשייה לעצור הכללת שינויים משמעותיים נוספים של תקנות היצוא.
המסתייגים טענו כי התקנות אינן מתארות בדיוק מספיק את המוצרים הדורשים פיקוח, וכי ההגבלות על יצוא טכנולוגיה לפיתוח תוכנה פולשנית עשויות לפגוע בעדכוני תוכנה מרחוק, ביכולות ניהול, שליטה ובקרה של רשתות אינטרנט ובמאמצים לאיתור פרצות אבטחה.
החמרת הפיקוח
בשנה האחרונה, הדברים החלו לנוע בקצב מהיר יותר. באוקטובר 2021 פרסם האגף לתעשיה ובטחון האמריקאי טיוטאת תקנות המחמירות את הפיקוח על מוצרי הסייבר ההתקפיים. התקנות אמורות להכנס לתוקף בעוד חודש.
חידושים בולטים בחוק, התייחסות מפורטת למערכות, ציוד, מכלולים, תוכנה וטכנולוגיה אשר פותחו או עברו שינוי כדי ליצור, לפקד ולשלוט או לשגר "תוכנה פולשנית זדונית". מעל שישים דפים מנסים לצייר גבולות ברורים יותר ועדכניים. נעשה מאמץ גדול להבחין בין מערכות לגיטימיות המעדכנות תוכנה או עוקבות אחר פעילות זדונית לבין מערכות המחדירות תוכנות לצורך איסוף מידע שלא בידיעת המשתמשים והסכמתם.
הוחמרה אף הדרישה מהחברות לוודא כי השימוש במוצריהן הוא לצרכנים מאושרים בלבד לפי הקטגוריות המופיעות בחוק. מעניין לציין כי החוק איננו אוסר או נוגע לפעילותם של פצחנים (Hackers). הדבר מובהר באופן מפורש בדף השאלות תשובות הארוך שמפרסם האגף לתעשייה ובטחון.
בפועל, התקנות החדשות משאירות תחום אפור גדול על אופן קטלוג מוצרים , הגדרת תכולות, צרכנים לגיטימיים ובעיקר אכיפה וטיפול בחריגות. לעורכי הדין של חברות בתחום תהיה תעסוקה רבה, רוח הדברים היא כי במקרה של ספק יש להחמיר.
אף כי התקנות ייכנסו לתוקף רק בחודש מרץ 2022 , הן כבר הופעלו עם הכללתן של מספר חברות סייבר ברשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי בנובמבר 2021 ולפי הבהילות בה הוציא משרד הבטחון הנחיות מחמירות.
חברות הסייבר ההתקפי יידרשו לעבור הרבה מכשולים בדרך לקבלת היתר יצוא, אם בכלל יזכו לקבלו בסוף תהליך ארוך ומיגע. בארץ ייתקלו החברות במשוכה גבוהה אף יותר של הרשויות המאשרות, מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים.
לא מעט חברות ישראליות הנושקות לתחומי הסייבר ההתקפי, יידרשו לבדוק עצמן מול ההגדרות החדשות ומול נחישות הממשל לאוכפן. חלקן יאלצו להגדיר מחדש את מוצריהן.