סלצ'יק ביירקטואר, הנשוי לבתו של ארדואן, מסר לכתב רויטרס שמפעלו יכול לייצר 200 כלים בשנה. על הפרק פיתוח TB3 שיהיה מוכן עד סוף השנה By Bayhaluk - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53447054 השמדת ארטילריה, רק"ם וטנקים רוסיים באוקראינה באמצעות הכטמ"מים תוצרת טורקיה TB2 BAYRAKTAR הופכת את העולם כולו ללקוחות – אומר מנכ"ל המפעל לייצור כטמ"מים באיסטנבול סלצ'יק ביירקטאר, המנהל יחד עם אחיו חליק את המפעל. בראיון לכתב רויטרס בתערוכה בבאקו הציג המנכ"ל את הכטמ"מ החדש תוצרת מפעלו AKINCI. הכטמ"מ TB2, בעל מוטת כנפיים של 12 מטרים ורום טיסה 25,000 רגל, רשם הצלחה רבה בהשמדת כלי רק"ם רוסיים באוקראינה ואף זכה לאזכור מיוחד של פוטין ומשרד ההגנה הרוסי. המפעל נוסד בשנת 1980 על ידי אבי האחים, אוזדמיר ביירקטאר, שהחל להתמקד בייצור כלים בלתי מאוישים בשנת 2005, ומאז פעלו כטמ"מים TB2 בחזיתות וטרקיה, עירק, לוב ונגורנו קרבאך. כיום הכלי הוא סעיף חשוב ביצוא הביטחוני של טורקיה. סלצ'יק ביירקטואר, הנשוי לבתו של ארדואן, מסר לכתב רויטרס שמפעלו יכול לייצר 200 כלים בשנה. רוסיה הודיעה באחרונה על פיתוח נשק לייזר חדש שמסוגל "לעוור" ולהשמיד כטמ"מים מסוג TB2, על כך הגיב מנכ"ל המפעם הטורקי שטכנולוגיות כאלו לא יהיו יעילות נגד הכטמ"מ כיוון שטווח הפעולה של נשק לייזר הוא קצר. במפעל ה טורקי מפתחים עתה את הכטמ"מ TB3 שיהיה בעל כנפיים מתקפלות, יכולת המראה ונחיתה על מסלולים במיוחד, כולל המראה מסיפון נושאת מטוסים. כן מפתחים במפעל ביירקטאר מטוס קרב בלתי מאויש שכינויו MUIS או 'קיזילומה', שאמור לטוס טיסת בכורה בשנה באה. הכטמ"מ TB3 יהיה מוכן עד סוף השנה. המנכ"ל אומר שלמפעל יש תכניות  ארוכות-טווח, בין היתר לפתח מונית אוויר בלתי מאוישת, אך לדבריו עדיין יש לפתח טכנולוגיות של אוטומציה משולבת בינה מלאכותית.   

סלצ'יק ביירקטואר, הנשוי לבתו של ארדואן, מסר לכתב רויטרס שמפעלו יכול לייצר 200 כלים בשנה. על הפרק פיתוח TB3 שיהיה מוכן עד סוף השנה By Bayhaluk - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53447054 השמדת ארטילריה, רק"ם וטנקים רוסיים באוקראינה באמצעות הכטמ"מים תוצרת טורקיה TB2 BAYRAKTAR הופכת את העולם כולו ללקוחות – אומר מנכ"ל המפעל לייצור כטמ"מים באיסטנבול סלצ'יק ביירקטאר, המנהל יחד עם אחיו חליק את המפעל. בראיון לכתב רויטרס בתערוכה בבאקו הציג המנכ"ל את הכטמ"מ החדש תוצרת מפעלו AKINCI. הכטמ"מ TB2, בעל מוטת כנפיים של 12 מטרים ורום טיסה 25,000 רגל, רשם הצלחה רבה בהשמדת כלי רק"ם רוסיים באוקראינה ואף זכה לאזכור מיוחד של פוטין ומשרד ההגנה הרוסי. המפעל נוסד בשנת 1980 על ידי אבי האחים, אוזדמיר ביירקטאר, שהחל להתמקד בייצור כלים בלתי מאוישים בשנת 2005, ומאז פעלו כטמ"מים TB2 בחזיתות וטרקיה, עירק, לוב ונגורנו קרבאך. כיום הכלי הוא סעיף חשוב ביצוא הביטחוני של טורקיה. סלצ'יק ביירקטואר, הנשוי לבתו של ארדואן, מסר לכתב רויטרס שמפעלו יכול לייצר 200 כלים בשנה. רוסיה הודיעה באחרונה על פיתוח נשק לייזר חדש שמסוגל "לעוור" ולהשמיד כטמ"מים מסוג TB2, על כך הגיב מנכ"ל המפעם הטורקי שטכנולוגיות כאלו לא יהיו יעילות נגד הכטמ"מ כיוון שטווח הפעולה של נשק לייזר הוא קצר. במפעל ה טורקי מפתחים עתה את הכטמ"מ TB3 שיהיה בעל כנפיים מתקפלות, יכולת המראה ונחיתה על מסלולים במיוחד, כולל המראה מסיפון נושאת מטוסים. כן מפתחים במפעל ביירקטאר מטוס קרב בלתי מאויש שכינויו MUIS או 'קיזילומה', שאמור לטוס טיסת בכורה בשנה באה. הכטמ"מ TB3 יהיה מוכן עד סוף השנה. המנכ"ל אומר שלמפעל יש תכניות  ארוכות-טווח, בין היתר לפתח מונית אוויר בלתי מאוישת, אך לדבריו עדיין יש לפתח טכנולוגיות של אוטומציה משולבת בינה מלאכותית.   

בכוונת סלובקיה לרכוש בשלב הראשון 152 רק"מים מסוג זה ועוד 71 רכבים בשלב השני baesystems נגמ"ש החי"ר CV90 MK IV מתוצרת חברת BAE יהיה הנגמ"ש העתידי של צבא סלובקיה. משרד ההגנה הסלובקי הודיע בשבוע שעבר כי וועדת הערכה מטעם המשרד בחרה בנגמ"ש זה כפלטפורמה שצפויה להחליף את נגמ"שי החי"ר המיושנים של הצבא מדגמי BVP-1 ו-BVP-2. החלטה זו עדיין זקוקה לאישור של ממשלת סלובקיה, הצפויה בסוף חודש יוני. בכוונת סלובקיה לרכוש 152 רק"מים מסוג זה ב-7 תצורות שונות (110 נגמ"שי חי"ר, 15 נגמ"שי פיקוד, 9 רכבי סיור, 3 רכבי צוותי ירי, 9 רכבים נושאי משגרי רימונים, 3 רכבי חילוץ ו-3 רכבי תחזוקה) בשלב הראשון של העסקה. בשלב השני, ירכשו עוד 71 רק"מים ב-7 תצורות שונות, כולל 20 נגמ"שים נושאי מרגמות 120 מ"מ. שווי ההצעה של חברת BAE לשלב הראשון של 152 רק"מים עומד על כ-1.7 מיליארד אירו. עם סגירת המכרז בסוף חודש ינואר 2022, הוצעו 5 רק"מים שונים לצבא הסלובקי. ריינמטאל הציעה את ה-Lynx KF41, ג'נרל דיינמיקס מערכות יבשה אירופה את ה-ASCOD, BAE הציעה 2 דגמים: CV90 IV ו-CV9035 IV והחברה הפולנית Zbrojeniowa הציעה את ה-Borsuk. הוועדה הודיעה כי בבדיקות שנערכו רק"מ ה-CV90 MK IV השיג את התוצאות הקרובות ביותר לדרישות הצבא הסלובקי. נגמ"ש זה זכה ל-292 נקודות בעוד ה-ASCOD השיג 279 וה-Lynx 257 נקודות. ל-Borsuk ניתנו רק 30 נקודות, כנראה משום שפיתוחו טרם הושלם. על פי התכנון הראשוני 9 הרק"מים הראשונים בתצורת נושא גייסות משוריינים יסופקו בשנת 2025, כאשר שאר 143 הרכבים יסופקו בשנים 2026-28.  

מצרים קונה 23 מסוקי CH-47F CHINOOK תוצרת בואינג בהיקף 2.6 מיליארד דולר By SPC Glenn Anderson - www.dvidshub.net, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=49058532 מצרים קונה צ'ינוק: מחלקת המדינה של ארה"ב אישרה מכירת מסוקי תובלה כבדה CH-47F CHINOOK למצרים בסכום של 2.6 מיליארד דולר, כך על פי סוכנות dsca. מסוקי צ'ינוק תוצרת בואינג הם ממסוקי התובלה הוותיקים והנפוצים בעולם. הדגמים החדשים מצוידים בבקרת טיסה דיגיטלית אוטומטית, אוויוניקה חדישה, שיטות מתקדמות של טיפול במטען, קוקפיט דיגיטלי, מערכת הפחתת רעידות ושיפורים נוספים. מהירות המסוק יותר מ-280 קמ"ש, הוא מסוגל לשאת יותר מ-10 טונות מטען ולוחמים על ציודם. מסוק צ'ינוק היה מועמד לרכש בחיל האוויר הישראלי להחלפת מסוקי יסעור הישנים, אולם חיל האוויר הישראלי העדיף את המסוק CH-53 K של לוקהיד מרטין.   

ממוצע הגשת בקשות לרישוי כלי נשק עומד על כ 600 בקשות לחודש כאשר מאז גל הטרור שהחל במרץ אנחנו מקבלים כ 600 בקשות ליום | 29,698 אלף בקשות הוגשו ממרץ עד חודש מאי אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל הוועדה לביטחון פנים דנה אתמול (שלישי) בפעילות אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים. יו"ר הוועדה, חה"כ, מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון כי התרשמה מפעילות האגף בעיקר לאחר מבצע 'שומר חומות' אז הייתה עלייה ברצון להחזיק נשק, כאשר היום לאחר גל הטרור ממרץ יש עלייה חדה מאד בבקשות. "אנחנו רוצים לסייע לציבור שעומד בקריטריונים להחזיק נשק אישי". היא הוסיפה "בנושא התבחינים החדשים המתגבשים במשרד לביטחון פנים והמשפטים בנושא אחזקת כלי נשק יתקיים דיון נפרד בוועדה".  ישראל אבישר, ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון פנים, סקר בפני הוועדה את תחומי האחריות של האגף וציין כי כיום יש 150,015 אלף כלי ירייה פרטי בעיקר לצרכי הגנה עצמית המוחזקים על ידי 141,646 אלף אזרחים.  חברתו לאגף, חן כהן סיפרה כי ממוצע הגשת בקשות לרישוי כלי נשק עומד על כ 600 בקשות לחודש כאשר מאז גל הטרור שהחל במרץ אנחנו מקבלים כ 600 בקשות ליום. "יש עלייה של 600% בביקוש לכלי ירייה פרטיים והוגשו 29,698 אלף בקשות ממרץ עד חודש מאי". עוד עולה, כי מתחילת שנת 2022 הוגשו 32,000 בקשות מתוכן הוזנו לטיפול כ-12,000 בקשות, 2700 בקשות אושרו ו 1542 בקשות נדחו. היא סיפרה כי לאחר אירועי חריגים יש עלייה מהירה (פיק) "כמו לאחר הפיגוע בבני ברק לאחריו הוגשו 1800 בקשות ליום". נתון נוסף הוא שבשנת 2021 בה התרחש מבצע שומר חומות הסתיימה עם 20,000 בקשות מתוכם נתנו כ- 10,000 רישיונות.  ראש האגף, אבישר ציין כי: "האגף מטפל גם ברישוי לארגונים כמו חברות האבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, מטווחים ועוד. המדיניות היא מאזנת ומרסנת כנשקלים הערך של הגנה עצמית ומצד שני שאדם לא ישתמש באופן לא אחראי בגלל מצב נפשי, בריאותי וסיכון פוטנציאלי".   עוד הוסיף, כי על פי התבחינים הזכאות לרישיונות לאזרח פרטי הן לפי אזור גאוגרפי ורשימת יישובים זכאים, אדם שתחום עיסוקו באזורים אלה. שירות בכוחות הביטחון והכשרה של רובאי 07 בשירות הצבאי המזכים ללא קשר לתבחין גיאוגרפי.  ח"כ ניר ברקת: "אושרו פחות מ10% לכלי נשק. אנחנו צריכים להיות ב'אטרף'. ולתת להרבה יותר לוחמים לשאת נשק. אני מרים דגל אדום. צריך לתת לכל מי שמשרת במילואים לקבל נשק גם באזרחות. אנחנו ערוכים למה שהיה אתמול. אנחנו צריכים 200 אלף לוחמים שיעזרו למשטרה להגן על השכונות והמשפחה שלהם במצב החירום הבא כשנותקף במספר חזיתות. עם המערכת הנוכחית לא נגיע למספרים הללו כי היא לא יכולה לתת מענה. ביום ראשון תעלה הצעת החוק שלי למסלול מהיר לחימוש לוחמים ומתן רישיונות ". יו"ר הוועדה לא הסכימה עם דבריו והעירה:"בשנה שעברה ניתנו 11 אלף רישיונות מתוך 19 אלף בקשות.  צריך לתת נשק לכל מי שראוי ולאחר בדיקה יסודית, נפשית ועוד. לא כולם לוחמים!"  ח"כ אורית סטרוק: "היום נפתחת חקירה כנגד אנשים שנקלעו לאירוע בו היו צריכים להשתמש בנשק שלהם והצילו חיי אדם. הם חשודים, הנשק נתפש ואף אחד לא ממהר להחזיר להם את הנשק. אין שום ניסיון להאיץ את החקירה במקרים אלה. בנוסף, בתקופה שכזו הם מוצאים עצמם מחוץ למערך המילואים" היא בקשה לדעת האם יש נוהל לגבי זירוז השבת הנשק באירועים כאלה? והאם אפשר לטפל הנושא המילואים?  רפ"ק בני סולומון, ראש תחום נשק, משטרת ישראל: "אנחנו עובדים ליישם את חוק כלי ירייה מול האגף והוא זה שמקנה לנו סמכויות. לגבי אירועים שבהם נעשה שימוש בכלי נשק, נקבעים נהלים לאחר האירועים והם נבדקים ואנחנו לומדים מכל מקרה". בנוסף הוא התייחס לשאלת ח"כ סטרוק לגבי השבת נשק לאחר שבעליו פעל לסיכול אירוע, כי לאחר האירוע בבאר שבע יש נוהל חדש שאם לא נפתח תיק ונעשה שימוש כדין בנשק הוא יוחזר לבעליו תוך 48 שעות. הוא הוסיף כי "צה"ל הוא רשות רישוי בפני עצמו. כאשר מתנהלת חקירה פלילית אנחנו מעדכנים והצבא בתוך רשות רישוי מחליט מה הוא עושה עם המידע הזה. אנחנו לא ממליצים ומנחים אותם מה לעשות".  יש לציין כי במענה לשאלת יו"ר הוועדה לגבי זמן תהליך מתן רישיון עולה כי ששה שבועות מאז הגשת בקשה רק מתחיל הטיפול בה. יו"ר הוועדה, בן ארי אמרה בסיכום הדיון כי: "יש לנו בעיה אמיתית של מספר בקשות הולך וגדל של מבקשי נשק ויש מחסור בכוח אדם ויש מצוקה. אני מנסה להבין איך נותנים לאזרחים מענה. ״נפנה למשרד המשפטים שהתבחינים החדשים יגובשו כמה שיותר מהר ויגיעו לאישור הוועדה. אני בעד שאנשים זכאים להחזיק כלי נשק יוכלו לשאת אותם להגנה עצמית לאחר בחינה ובדיקה אמיתית, אנחנו צריכים לדאוג לציבור. ״נוהל 48 השעות להשבת נשק הוא נוהל חשוב ואני מבקשת שתעבירו אותו לוועדה".   

שני המוצרים, שיושקו בתערוכת יורסאטורי 2022, הם סנסור ה-Hybrid-Eye, מערכת גילוי ואימות דואלית המשפרת את ההגנה על כלי רכב משוריינים ומכ"ם ה- µMPR, מכ"ם מיניאטורי להתקנה על מל"טים קטנים ובינוניים עבור משימות סיור ימיות וקרקעיות תמונה: BIRD Aerosystems חברת BIRD Aerosystems הישראלית תשיק בתערוכת יורוסאטורי 2022, שתערך בפריז באמצע חודש יוני, שני מוצרים חדשים - סנסור ה-Hybrid-Eye, מערכת גילוי ואימות דואלית המשפרת את ההגנה על כלי רכב משוריינים ומכ"ם ה- µMPR, מכ"ם מיניאטורי להתקנה על מל"טים קטנים ובינוניים עבור משימות סיור ימיות וקרקעיות.  לדברי החברה, הפתרונות החדשים הם קטנים וקלי משקל, אידיאליים עבור פלטפורמות בינוניות וקטנות, ומציעים רמה חדשה של זיהוי והגנה שלא הייתה חלק מהיכולות של מערכות כאלה קודם לכן.  Hybrid-Eye היא מערכת גילוי ואימות מתקדמת, המיועדת למיקסום ההגנה של כלי רכב משוריינים מפני מגוון רחב של איומים כגון טילי נ"ט, RPG, מל"טים וארטילריה. המערכת מותאמת לשימוש כחלק מחליפת הגנה עם מערכות הגנה אקטיביות (APS) ומערכות הגנה לכלי רכב (VPS), ומספקת גילוי מהיר, אימות, ומעקב אחר האיום. קומפקטי וקל משקל, ה- Hybrid-EYE משלב אלגוריתמים ייחודיים שפותחו על ידי החברה ומוטמעים במערכות האוויריות שלה. הוא מיועד להתקנה על כלי רכב בכל הגדלים, כולל רכבים קטנים ובינוניים, ומתאים לשימוש יחד עם מגוון מערכות יירוט (Hard-Kill and Soft-Kill).  ה-µMPR (Micro Maritime Patrol Radar) הוא מכ"ם מיניאטורי משוכלל המאפשר הגנה אפקטיבית על גבולות ימיים וקרקעיים. בשל גודלו הקטן ומשקלו המינימלי הוא אידיאלי להתקנה על מל"טים ופלטפורמות אוויריות קטנות נוספות, ומאפשר כיסוי ימי לטווחים של עשרות ק"מ עם יכולת גילוי משופרת ועם יחס עלות-יעילות גבוה.  רונן פקטור, מנכ"ל משותף ומייסד משותף, חברת BIRD Aerosystems, אומר: "אנו גאים להרחיב את היצע הפתרונות שלנו, ולהשיק את קו המוצרים החדש שלנו של מוצרי הגנה קרקעית. חשיבותן של מערכות מסוג זה עבור הגנה על חיי חיילים אינה מוטלת בספק, כפי שניתן היה לראות בצורה ברורה במלחמה באוקראינה. ״שני המוצרים החדשים שאנו מציגים כיום, ה-Hybrid-Eye וה- µMPR, הם קומפקטיים וקלי משקל, ומבוססים על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של בירד, שהוכיחו וממשיכות להוכיח את יעילותן לאורך שנים של פעילות מבצעית אצל מגוון לקוחות ברחבי העולם. שני המוצרים החדשים כבר נמצאים תחת חוזה מלקוח, ואני מאמין שהם מהווים רק את תחילת הדרך שלנו בעולם ההגנה הקרקעית".  

סלצ'יק ביירקטואר, הנשוי לבתו של ארדואן, מסר לכתב רויטרס שמפעלו יכול לייצר 200 כלים בשנה. על הפרק פיתוח TB3 שיהיה מוכן עד סוף השנה By Bayhaluk - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53447054 השמדת ארטילריה, רק"ם וטנקים רוסיים באוקראינה באמצעות הכטמ"מים תוצרת טורקיה TB2 BAYRAKTAR הופכת את העולם כולו ללקוחות – אומר מנכ"ל המפעל לייצור כטמ"מים באיסטנבול סלצ'יק ביירקטאר, המנהל יחד עם אחיו חליק את המפעל. בראיון לכתב רויטרס בתערוכה בבאקו הציג המנכ"ל את הכטמ"מ החדש תוצרת מפעלו AKINCI. הכטמ"מ TB2, בעל מוטת כנפיים של 12 מטרים ורום טיסה 25,000 רגל, רשם הצלחה רבה בהשמדת כלי רק"ם רוסיים באוקראינה ואף זכה לאזכור מיוחד של פוטין ומשרד ההגנה הרוסי. המפעל נוסד בשנת 1980 על ידי אבי האחים, אוזדמיר ביירקטאר, שהחל להתמקד בייצור כלים בלתי מאוישים בשנת 2005, ומאז פעלו כטמ"מים TB2 בחזיתות וטרקיה, עירק, לוב ונגורנו קרבאך. כיום הכלי הוא סעיף חשוב ביצוא הביטחוני של טורקיה. סלצ'יק ביירקטואר, הנשוי לבתו של ארדואן, מסר לכתב רויטרס שמפעלו יכול לייצר 200 כלים בשנה. רוסיה הודיעה באחרונה על פיתוח נשק לייזר חדש שמסוגל "לעוור" ולהשמיד כטמ"מים מסוג TB2, על כך הגיב מנכ"ל המפעם הטורקי שטכנולוגיות כאלו לא יהיו יעילות נגד הכטמ"מ כיוון שטווח הפעולה של נשק לייזר הוא קצר. במפעל ה טורקי מפתחים עתה את הכטמ"מ TB3 שיהיה בעל כנפיים מתקפלות, יכולת המראה ונחיתה על מסלולים במיוחד, כולל המראה מסיפון נושאת מטוסים. כן מפתחים במפעל ביירקטאר מטוס קרב בלתי מאויש שכינויו MUIS או 'קיזילומה', שאמור לטוס טיסת בכורה בשנה באה. הכטמ"מ TB3 יהיה מוכן עד סוף השנה. המנכ"ל אומר שלמפעל יש תכניות  ארוכות-טווח, בין היתר לפתח מונית אוויר בלתי מאוישת, אך לדבריו עדיין יש לפתח טכנולוגיות של אוטומציה משולבת בינה מלאכותית.   

רנ"צ (בדימוס) רוני אלשיך לפני זמן קצר בכנס דגן לביטחון ואסטרטגיה במכללה האקדמית נתניה תוקף את המתנגדים לכלים טכנולוגים בשימוש המשטרה. ״עבריינים מיישמים תקשורת בין מחשבים לרבות סלולר״ צילום: תמיר ברגיג, המכללה האקדמית נתניה רנ"צ (בדימוס) רוני אלשיך בכנס דגן לביטחון ואסטרטגיה במכללה האקדמית נתניה התייחס לעבודת המשטרה בתיק 4000 – "אני חושב שהמשטרה עשתה עבודה טובה ולא פחות חשוב, בידיים נקיות" "חלק מאחריותי זה לבדוק את תו התקן. המפכ"ל אחראי על הכל. עברתי על כל מילה בעדויות של הנאשמים ושל עדי המדינה. סוביודיצה הפך למרמס. לא התייחסתי לעדויות באופן ישיר מעולם חרף מה שיוחס לי בתקשורת ואיני מתכוון לעשות זאת כעת. ״צריך להבין שכל מה שמותר ומה שאסור בחקירה צריך לקבל אישור. המשטרה לא יכולה לבדוק הכל אלא רק את מה שמותר לה. אני חושב שהמשטרה עשתה עבודה טובה ועבדה בידיים נקיות".  עוד הוסיף כי תכנת ה"סייפן" מאפשרת האזנת סתר בין מחשבים וסלולר. מפני שבאופן ברור עבריינים שיודעים שרשויות אכיפת החוק מתחברים לטכנולוגיות כאלו ויכולים להאזין באמצעותן בלי להתחבר לקופסא כמו בעבר, הם עושים תקשורת בין מחשבים לרבות סלולר. ״משתמשים בזה ולו מסיבות כלכליות. ברור שאם לא תהיה יכולת האזנת סתר למשטרה אז בואו נקפל את החפצים ונלך הביתה. תקשורת בין מחשבים ככל שהיא עוסקת בין שתי נקודות מגע היא האזנת סתר לכל דבר ועניין. אבל אף אחד לא עסק בזה והפרשנות של היועמ"ש ואנשיו היא שתקשורת בין מחשבים ככל שהיא עושה את מה שהיא עושה זו האזנת סתר. ״האם לגיטימי לתת למשטרה לחפש? לדעתי כן בכפוף לצו של בית המשפט. המערכת הזו לא יודעת לעשות מה שנאסר עליה ובסופו של דבר היא עושה מה שהותר לה לעשות. וגם אם עמדת המשטרה שראוי בכפוף לו שופט לעשות חיפוש מרחוק בתוך סלולר, למשל. מרגע שנכנס הצו לתוקף יש האזנת סתר. האם לגיטימי לאפשר למשטרה לראות ווטסאפ אחורה? זו שאלה חשובה וכרגע זה אסור ולכן זה לא קורה.  ״מה המשטרה כן יכולה לעשות – לעשות חקירה תחת אזהרה, לחפש בתוך הטלפון על פי צו השופט. האם צריך לתת עוד יכולות? כן ולדאבון המשטרה היא לא יכולה. השופט בסוף מבין שהוא חותם על תקיפת מחשב על פי חוק האזנת סתר והוא רואה את התוצרים.  ״רוצה לומר – האם המשטרה מתוסכלת מזה שהמחוקק לא עומד בקצב? כן. האם היא מסתפקת במה שהיועמ"ש מאפשר לה? כן. האם היא ממשיכה לדחוק את השר כדי לקדם חקיקה? כן.  ״הנושא של הפרטיות פרוץ מאד ומנסים לפעול ברוח האיחוד האירופי והבריטי ובסופו של דבר מנסים לאזן בין הרצון ליעילות ולעשות אינטגרציה יעילה ומצד שני לשמור על הפרטיות".