AIR ביצעה את טיסת ריחוף ה-eVTOL הראשונה שלה עם ביצועים אופטימאליים לקראת אספקת הסבב הראשון של ה-AIR ONE ללקוחות הפרטיים כבר בשנת 2024 תמונה: חברת AIR חברת AIR הישראלית, יוצרת מטוסי eVTOL (חשמליים להמראה ונחיתה אנכית) לשוק הפרטי, הודיעה כי כלי הבכורה שלה, AIR ONE, סיים בהצלחה את מבחן הרחף הראשון שלו לאחר קבלת תעודת כשירות אווירית. בסוף חודש יוני, אב הטיפוס של החברה AIR ONE בקנה מידה מלא (868 ק"ג) טס בשדות הירוקים של מגידו בצפון ישראל. AIR ONE השלים ריחופים מרובים במהלך היום ובשבועיים שלאחר מכן, התרומם בבטחה, ריחף במקום וחזר לקרקע, תוך ביצועים מיטביים במעטפת טיסה יציבה. החברה מודיעה כי כל מערכות המטוס פעלו כמתוכנן, והעניקו שליטה ויציבות מלאה. יתרה מזאת, השימוש באנרגיה של AIR ONE במהלך הטיסה היה בדיוק כפי שצפו, מה שהוכיח את יכולתו לבצע מדדי ביצועים צפויים. AIR מתכננת להתרחב לבדיקות מעטפת טיסה מלאה במהלך 2022. בעוד שחלק ניכר משוק הניידות האווירית המתקדמת (AAM) המתפתח מורכב ממוניות אוויריות eVTOL לשימוש מסחרי, AIR מאפשרת לצרכנים פרטיים לאמץ את טיסת eVTOL לראשונה כאלטרנטיבה מוסמכת לתחבורה אישית לנסיעות יום-יומיות למרחקים קצרים. הכלי בעל יכולת להמריא ולנחות על כל משטח ישר עם מטען של 250 ק"ג, המטוס הדו-מושבי הכל-חשמלי מציע טווח מעשי בטעינה בודדת במהירויות של עד 155 מיילים לשעה (250 קמ"ש). ניתן לאחסן את AIR ONE ברוב המוסכים והחניונים, והוא מתאים להובלת נגררים. רני פלאוט, מנכ"ל ומייסד שותף של AIR ציין כי: "זה היה באמת מדהים ומעורר השראה לראות את AIR ONE מתרומם מהקרקע בפעם הראשונה. אנחנו במסע הזה כבר כמעט חמש שנים ולא יכולים לחכות שהציבור יצטרף אלינו לנסיעה הזו. ״ציון דרך משמעותי זה מבטיח את מקומה של AIR כמובילת שוק בתחום הניידות האווירית האישית, מה שהופך את הריגוש של הטיסה לאפשרי על בסיס יומיומי. אנו מצפים להמשך הצמיחה כאשר אנו יוצאים לשלב הבא של הפיתוח". בימים אלה נמצאת AIR בחיפוש אחר שותפויות אסטרטגיות נוספות בארה"ב וברחבי העולם כדי לסייע בפיתוח תשתיות ומדיניות הקשורות למהפכת הניידות המתמשכת הזו. החברה גם ממשיכה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ה-FAA להשלמת הסמכת הכלי, כמו גם הנחיות לרישוי טייס eVTOL. 

חוקרי המשטרה שהצליחו להתחקות אחר זהות החשודים, נערכו אמש בפעילות מבצעית ממוקדת בעיר קרית מלאכי ועצרו שלושה חשודים  אילוסטרציה. תמונה: משטרת ישראל משטרת ישראל חוקרת חשד לעבירות סחיטה באיומים של תושב המרכז על רקע היכרות עם קטינה לכאורה ברשת החברתית, ועצרה שלושה חשודים שניסו לסחוט ממנו עשרות אלפי שקלים. חקירת המשטרה החלה השבוע בתחנת קרית מלאכי, בעקבות תלונתו של שתושב מרכז הארץ, לאחר שהתכתב עם קטינה לכאורה ברשת החברתית, ואז החלה מסכת של סחיטה באיומים שכללה מפגש עם החשודים, שדרשו ממנו להעביר לידיהם עשרות אלפי שקלים במזומן. חוקרי המשטרה שהצליחו להתחקות אחר זהות החשודים, נערכו אמש בפעילות מבצעית ממוקדת בעיר קרית מלאכי, שם במהלך ניסיון נוסף של החשודים לגבות מהמתלונן סכום כסף, הם נעצרו ע"י בלשי המשטרה והועברו לחקירה.  בחיפוש שנערך בביתו של אחד החשודים, אותרו סמים מסוכנים ורכוש החשוד כגנוב. החשודים (שנות ה 20, קרית מלאכי), נחקרו בתחנת קרית מלאכי בחשד לעבירות סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע והחזקת רכוש גנוב, ובשעה זו הם מובאים בפני בימ"ש השלום בבקשה להאריך את מעצרם.

המשמעות של העברת מאות מהם לידי רוסיה היא חסרת משמעות צבאית מבחינת איראן | מול מערך הכטב"מים הטורקי שבידי אוקראינה, אנו צפויים לראות מערך כטב"מים איראני המופעל על ידי רוסיה By Bayhaluk - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53447054 עיתוני העולם מדווחים בימים האחרונים על העברת כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) מאיראן לרוסיה, על מנת לסייע לכוחות הרוסים. הדיווחים מתקבלים על סמך מידע המגיע מהיועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן. הבכיר האמריקאי טען כי רוסיה צפויה לקבל מאות כטב"מים חמושים מאיראן, כולל הכשרות ומערך תחזוקה, על מנת לסייע לרוסיה במערכה באוקראינה. במרץ כבר פנו הרוסים לאיראן בבקשה לסיוע לקבלת אמצעים. הכרזתו של היועץ לביטחון לאומי, אין בה למעשה כל חדש, והעברות אמל"ח מאיראן לרוסיה היא כבר כמעט עניין שבשגרה.  נתיבי הברחה לטובת העברות האמל"ח לרוסיה הקימה איראן תשתית הברחות בעיראק, משם הועברו אמצעים כגון רקטות RPG, מערכות נגד מטוסים, מרגמות, טילים נגד טנקים, פגזים ותותחים. ייתכן אף שהאיראנים החזירו לרוסיה מערכות נגד מטוסים מדגם S-300, שהגיעו לאיראן לפני זמן לא רב.  נתיבי ההברחה הם יבשתיים ואוויריים בעיקרם, ותועדו מספר נחיתות במוסקבה של מטוסי בואינג 747, המוכרים כמטוסים המשמשים להברחות איראניות. במקביל נראה גם שקיים נתיב הברחה ימי באמצעות אוניות סוחר איראניות ורוסיות.  המערכה באוקראינה הביאה שוב לידי ביטוי את חשיבותם של הכטב"מים בשדה הקרב היבשתי. הכטב"מים של אוקראינה, על דגמיהם השונים, הוכיחו, בדומה לשדות הקרב בנאגורנו-קראבך ובלוב, את עליונותם ואפשרו לאוקראינים להשיג השגים מבצעיים משמעותיים, ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית. הכטב"מים הטורקיים שימשו לאיסוף מודיעין, בניית תמונה ימית ויבשתית, ציון מטרות ואף במשימות תקיפה. הכטב"מים הטורקים סייעו לאוקראינים לתקוף שיירות, טורי חיילים, טנקים וספינות.  התעשייה הרוסית עדיין בחיתולים הרוסים הפנימו את הלקחים היטב, לא רק ממערכה זו אלא גם מסוריה ומנאגורנו-קראבך, אך בזמן שחלף, תעשיית הכטב"מים הרוסית עדיין בחיתוליה. הכטב"מים הרוסים רובם מיושנים ואלו החדשים, דוגמת ה- UCAV של חברת מיג, טרם סיימו פיתוח.  בנוסף, במהלך המערכה מאגרי האמל"ח הרוסים החלו להתרוקן, והצורך בתחמושת, ציוד ומערכות נשק, כמו גם בכטב"מים הלך והתעצם.  איראן מפתחת כטב"מים מזה עשורים, ומערך הכטב"מים שלה עשיר, מגוון ההולך ומשתבח עם השנים. ראשיתו של מערך הכטב"מים האיראני בשחזור הנדסי של הכטב"מ הישראלי ה- Pioneer אי שם במהלך שנות השמונים. במהלך השנים איראן אף ביצעה שחזור הנדסי לכטב"מ Hermes-450 הישראלי ול- RQ-170 האמריקאי.  בידי איראן כ- 35 סוגים שונים של כטב"מים, כולל כאלו המצויידים במנועי סילון דוגמת ה- Karrar, בעל יכולת שיגור טילים ופצצות, ואחרים שנועדו למשימות איסוף מודיעין, ציון מטרות ותקיפה. קשה לעמוד את כמות הכטב"מים בשירות איראן. רק לחיזבאללה בין השנים 2006 ל- 2022 העבירה איראן כ- 2000 כטב"מים. סביר שבשירות הצבא האיראני ומשמרות המהפכה כמות של אלפי כטב"מים.  המשמעות של העברת מאות מהם לידי רוסיה היא חסרת משמעות צבאית מבחינת איראן, אך יש לה משמעות אסטרטגית חשובה מאד. מול מערך הכטב"מים הטורקי שבידי אוקראינה אנו צפויים לראות מערך כטב"מים איראני המופעל על ידי רוסיה. תמונה סוריאליסטית במקצת.  שיתוף הפעולה בין המדינות לאורך זמן אינו טוב מבחינת ישראל, שכן רוסיה עשויה בתמורה למאמץ, לסייע למשטר האיראני בסוריה ואף בתוכנית הגרעין הצבאית שלה. 

במסגרת ביקור ביידן - סוכם על שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל לארה״ב בתחום הטכנולוגיות המתקדמות שיתמקד בתחומי האקלים, היערכות למגיפות, בינה מלאכותית וקוואנטום קרדיט: אבישג שאר-ישוב/לע"מ המטה לביטחון לאומי מוביל את שיתוף הפעולה האסטרטגי במסגרתו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות יובילו צוותי עבודה מקצועיים בתחומים שנבחרו. שיתוף הפעולה יכלול תחומים שבחרנו ושהם חשובים לארה״ב וישראל, בינה מלאכותית, קוואנטום, אקלים, התמודדות עם מגפות, צמצום פליטת גזי חממה ותחומים נוספים בהם נחזק את העבודה המשותפת.  מטרתו של השת"פ לתת ביטוי למערכת היחסים המיוחדת בין ארה"ב וישראל, לעגן את השותפות בין המדינות ולמצב את מעמדה של ישראל בין בנות בריתה המובילות של ארה"ב בתחום הטכנולוגי, הנמצא בראש סדר היום הבין-לאומי.   

ה-LAD הוא תצוגת טיסה ראשית עם מסכים כפולים-יתירים מלאים השולטים הן בפאנל האוויוניקה והן בתכונות מבצעיות אחרות לטיסה או למשימה   תמונה: ניר אור ניר-אור, חברת-בת של תעשיות אימקו בע"מ, מעצבת, מפתחת, יצרנית ואינטגרטורית ישראלית של מערכות ומוצרים אלקטרוניים חדשניים למגוון רחב של יישומי הגנה ביבשה, אווירית וחיל הים, תציג את הדור-הבא מתוצרתה של תצוגת מסך רחבת-שטח (LAD)   20" x 8" עבור תא טייס מזכוכית בשבוע הבא בתערוכת האוויר הבינלאומית של פארנבורו, אנגליה. ה-Lad (Large Display Area) הינה תצוגת טיסה ראשית עם מסכים כפולים-יתירים מלאים השולטים הן בפאנל האוויוניקה והן בתכונות תפעוליות אחרות לטיסה או למשימה. ה-LAD שתוכנן במיוחד עבור יישומים מוטסים, מספק טווח ראייה דינמי, מקריאת אור שמש מלא ועד הפעלה בלילה עם תאימות NVG. המסך הכולל מקלדת מסגרת מוארת עם פונקציונליות של מסך רב-מגע אופטי ומציגה הן מערכת סמלים גרפית והן מאפיינים תפעוליים ספציפיים לטיסה, תומך במספר כניסות וידאו כדי לענות על צורכי המשימה. לצד תצוגת מסך LAD, ניר-אור תדגים בתערוכה גם תצוגות ופתרונות נוספים, ביניהם תצוגת מסך רחבת-שטח למסוקי בלאק הוק, תוכנית תא טייס מזכוכית למסוקי ALH ותצוגת מסך ירי למסוק AH–64 Apache  ששודרגה במיוחד עבור חיל האוויר הישראלי. מנכ"ל ניר-אור, תא"ל (דימ.) רועי ריפטין, אומר: "כאינטגרטורית ראשית של מערכות, ניר-אור מציעה תצוגות מסך חדישות למטוסים ומסוקים, כולל החדשים והמתקדמים שבהם. תצוגת ה-LAD של ניר-אור לתא טייס מזכוכית כוללת פונקציונליות של מסך רב-מגע אופטי ותכונות מפתח נוספות המשפרות את המודעות המצבית ויכולות הפיקוד והשליטה של ​​הטייס".  

מדובר בעסקה להתקנת J-Music ומערכת התרעה פסיבית אווירית מבוססת אינפרא-אדום Source: Elbit Systems אלביט מערכות זכתה בחוזה לאספקת מערכת הגנה מפני טילים למטוס Gulfstream G650 של חיל האוויר המלכותי של הולנד. בהכרזה על העסקה ב-14 ביולי, הודיעה החברה הישראלית שהיא תספק את אמצעי הנגד שלה באינפרא אדום ישירות מ-J-Music ומערכת התרעה פסיבית אווירית מבוססת אינפרא-אדום, או IR-PAWS, להתקנה על מטוס העסקים ארוך הטווח.  חיל האוויר ההולנדי אמור לקבל את ה-G650 החדש שלו מאוחר יותר השנה, כאשר המטוס יחליף את Gulfstream IV. "האיום הגובר שעומד בפני מטוסים מטילי נ"מ משוגרי כתף מגביר את הביקוש למערכות הגנה עצמית", אומר אורן סבג, מנכ"ל עסקי ISTAR & EW באלביט.   

בימים האחרונים משרד הביטחון ולשכת ראש הממשלה יצאו מגדרם להרעיף שבחים על ביידן והקשר עם ארה״ב. רק שמתחת לחיוכים, ישראל אולי תצטרך להתמודד עם השאלה האם היא תוקפת באיראן בלי אישור הבית הלבן - ומשאירה לביידן להתמודד עם התוצאות  קרדיט סטילס - אריאל חרמוני, משרד הביטחון.   ביקור ביידן נמצא בעיצומו וכותרות כלי התקשורת מדגישות את שיתוף הפעולה בין המדינות ואת הכסף שארה״ב משקיעה בישראל בפיתוח וייצור מערכות הגנה אווירית. אכן, ארה״ב משקיעה בישראל לפחות שלושה מיליארדי דולרים בשנה ותומכת בה פוליטית במוסדות בינלאומיים כמו האו״ם ובית הדין הבינלאומי בהאג. בין המדינות יש גם שיתוף פעולה פורה בתחום המודיעיני, כולל סביב איראן.  עם זאת, בואו לא נשלה את עצמנו. כל הביקור המתוקשר של ביידן בארץ הכולל מגוון היבטי חנופה, כאלו שאפילו לא מתאמצים להסתיר בירושלים, יש להם מטרה אחת - לשכנע את ארה״ב לעצור את הגרעין האיראני.  מאז המלחמה בעירק שנחלה כשלון פוליטי לבוש, ביידן, או ארה״ב באופן כללי, ללא קשר לזהות הנשיא התורן, אינה רוצה להכנס למלחמות גדולות. בטח לא כאלו שמטרתן לכבוש מדינה. וזה מה שצפוי לקרות באיראן אם המטרה היא לחסל את תשתיות הגרעין של  איראן. חלקן מבוטנות ונסתרות ואת כל ההבטחות של המוסד או צה״ל להשמדה מלאה של יכולת הגרעין האיראנית - רצוי לקחת עם קורטוב מלח. אולי שניים.  בארה״ב מבינים מה שישראל ניסתה לעשות בתקופת אובמה. לתקוף בלי אישור באיראן ולהציב את הבית הלבן מול עובדה מוגמרת. ״תקפנו״. עכשיו תתמודדו עם התוצאות, בין שאתם רוצים או לא. האם תקיפה ישראלית באיראן עתידה לגרור למלחמה רבתית במזרח התיכון? זו שאלה פתוחה. כתרחיש, מדובר באחד עם הסתברות גבוהה. איראן אינה מדינה שתעבור על כך בשתיקה כמו בסוריה המפורקת והחלשה.  אצל אובמה זה נגמר בכך שהמודיעין האמריקאי אותת לישראל שהוא רואה את ההכנות. בזמנו היה גם את מאיר דגן ז״ל שיצא לתקשורת וחשף את הכוונה. מאז, בעיקר בתקופת נתניהו כראש ממשלה, עלה כל פעם הנרטיב מירושלים שישראל עצמאית לקחת החלטה בעצמה לתקוף באיראן. בתקופת טראמפ ההצהרות הללו עוד נתפסו כאפשריות. ואז עלה ביידן, היחסים עם נתניהו התקררו והאמריקאים אותתו לירושלים שזה לא מקובל.  לאחר שבנט נבחר, התחממו היחסים עם ביידן עד לביקורו כעת בתקופת לפיד כרוה״מ. אחת השאלות, כאמור, לאור הביקור החם של ביידן בארץ, היא האם לפיד או ראש הממשלה שיבוא במקומו בעוד מספר חודשים, יוכלו לקבל החלטה עצמאית לתקוף באיראן כל עוד ביידן בשלטון. וזה אומר לפחות עד 2025. אם ביידן יבחר לעוד קדנציה עד 2029.  לפי המידע הגלוי לגבי התקדמות הגרעין הצבאי באיראן, מדובר במספיק זמן שיתן לאיראן להרכיב פצצה בשקט אם תרצה בכך. כלומר, האם ביידן מנסה בביקור הזה לפזר מחשבות ישראליות על פעולה צבאית עצמאית באיראן? זו שאלה פתוחה.  אין ספק שארה״ב עוטפת את ישראל בכסף ושיתופי פעולה במטרה להעלות את מחיר ההפסד הישראלית מתקיפה לא מסונכרנת באיראן.   

עם כל ההתנגדות בארצות הברית לאיראן ופרויקט הגרעין שלה, בקרב דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, תהיה התנגדות משמעותית מאד למתקפה אמריקאית באיראן סטילס: קובי גדעון /לע"מ לאור ביקור הנשיא ביידן בישראל, עולות סוגיות שונות ביחסי ישראל וארצות הברית. ישראל ומדינות ערב, במיוחד אלו הסמוכות לאיראן, חוששות מאיראן בגלל השאיפה של איראן להגביר את השפעתה במזרח התיכון, על חשבון אחרים, ובהם ישראל ומדינות המפרץ. נסיגה אמריקאית מהמזרח התיכון  ממשל ביידן שואף לצמצם את המעורבות של ארצות הברית במזרח התיכון אבל בלי לאבד אחיזה לטובת איראן. אחת האופציות שעולה מעת לעת היא לרקום ברית אזורית שתכלול גם את ישראל. אבל יהיה זה מהלך מסובך לביצוע, בוודאי במישור הצבאי. ספק עד כמה ברית כזו תחזיק מעמד בזמן אמת, כלומר בעת עימות עם איראן. נקודת המבט של ישראל, מעצמה אזורית, שונה מזו של הפטרון האמריקאי שלה, מעצמה עולמית. ממשל ביידן רואה בסין ורוסיה יריבות עיקריות, ברמה הגלובלית, בעוד איראן היא מבחינת ממשל ביידן יריב משני ואזורי. ישראל רואה באיראן יריב מרכזי ובסין ורוסיה סוג של שותף בעייתי. לא יריבות. בין היתר בגלל הקשרים של סין ורוסיה עם איראן. ישראל מנסה לתמרן בין ארצות הברית לסין ורוסיה, מה שמחייב פשרות מורכבות שלא מונעות ויכוחים וביקורת ולחץ אמריקאי על ישראל. בנקודת זמן מסוימת ישראל עשויה להיאלץ לבחור בין הקשר שלה עם סין ורוסיה ליחסיה עם ארצות הברית. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה התרופפות, בוודאי לא ניכרת, ביחסיה עם ארצות הברית. שמירה על יחסיה עם ארצות הברית עשויה לעלות לישראל בצמצום ואף בנתק בין ישראל לסין ורוסיה.  מחירי הדלק העליה הדרמטית במחירי הדלק מציקה לממשל ביידן, ועשויה לעלות לו ביוקר בבחירות לקונגרס בנובמבר. כדי לנסות ולהוריד את מחיר הנפט כלומר הדלק, וגם כחלק מהמאמץ לצמצם את התלות של אירופה ברוסיה במישור זה,  ממשל ביידן נאלץ לבצע פשרות במדיניות שלו במזרח התיכון. אחת מהן נוגעת לאיראן, על מנת להגביר את ייצוא הנפט מאיראן, ובכך בתקווה להוריד את מחירי הנפט באופן ניכר. ישראל גם מוטרדת מעליית מחירי הדלק, אבל בניגוד לארצות הברית ישראל לא רואה כאמור ברוסיה יריב מושבע, וזה התבטא בגישה הישראלית המעורפלת משהו לגבי המלחמה באוקראינה. מבחינת ישראל הישענות רבה יותר של אירופה ובוודאי של ארצות הברית על איראן, כתחליף לרוסיה, בתחום האנרגיה, היא מדיניות שתזיק לישראל. איראן יכולה לנצל זאת נגד ישראל, כולל לאור הביקורת האמריקאית על ישראל בגלל מדיניותה של ישראל ביחס לאוקראינה. חיכוך בין ישראל לארצות הברית יחליש את הקשר ביניהן, כולל לגבי תיאום ביחס לאיראן. לעומת זאת, אם כפי שפורסם כעת, איראן אכן תסייע לרוסיה להילחם באוקראינה, למשל במכירת כטב"מים, זה יציג את איראן כיריב ברור של ארצות הברית, מה שיעזור לישראל לרתום את ממשל ביידן נגד איראן. איראן ורוסיה  לאיראן ורוסיה יש יחסים מורכבים. השתיים שיתפו פעולה בסוריה, בסיוע למשטר אסד לשרוד, אבל בין איראן ורוסיה יש ניגודי אינטרסים לגבי סוריה, היות וכל אחת שואפת להיות המדינה הדומיננטית בסוריה. המלחמה באוקראינה מחייבת את רוסיה להתמקד בחזית זו, על חשבון חזיתות אחרות, ובהן סוריה, מה שיסייע לאיראן להגביר את המעורבות שלה בסוריה. ישראל מתנגדת כמובן נחרצות לאחיזה איראנית בסוריה, בוודאי כזו שתכלול הקמת בסיס צבאי איתן, המיועד נגד ישראל. במשך כעשור ישראל מפציצה מטרות בסוריה שנוגעות לאיראן ו / או חיזבאללה, מה שצמצם אבל לא חיסל את ההיערכות של איראן וחיזבאללה בסוריה. ישראל הגיעה להבנות עם רוסיה לגבי תקיפות בסוריה אבל זה עשוי להישתנות, בוודאי אם ישראל, כחלק מהרצון להשביע את רצונה של ארצות הברית, תתמוך באוקראינה נגד רוסיה. ישראל עשויה להיאלץ לקחת סיכון בסוריה, במסגרת המאמץ לקבל סיוע אמריקאי נגד איראן בכלל ותוכנית הגרעין שלה בפרט. למרות האיום שנשקף מהבסיס האיראני בסוריה ברור כי לא ניתן לחסלו וגם אם הוא יתחזק, במידה וישראל תצמצם תקיפות שם, עדיין יהיה זה איום שולי ביחס לאפשרות שאיראן תחזיק בנשק גרעיני. אופציה צבאית ממשל ביידן מתנגד לאופציה צבאית נגד איראן אבל אם המשא ומתן עימה יכשל, מה שבהחלט עשוי לקרות, על ממשל ביידן לשקול מהלך צבאי נגד איראן, כדי למנוע ממנה לייצר נשק גרעיני. ממשל ביידן, בוודאי לאור כל יתר האתגרים שלו, בעיקר בתוך ארצות הברית, יהיה מסויג מאד מהצגת אופציה צבאית פומבית. עם כל ההתנגדות בארצות הברית לאיראן ופרויקט הגרעין שלה, בקרב דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, תהיה התנגדות משמעותית מאד למתקפה אמריקאית באיראן. לא בטוח שתקיפה אמריקאית תידרדר למלחמה אם כי זה עלול לקרות, ודי בכך מבחינת ממשל ביידן. זה לא אמור למנוע מישראל להזהיר את איראן ובלית ברירה לתקוף את תשתית הגרעין האיראנית, בתמיכה אמריקאית. ממשל ביידן אפוא לא יזהיר את איראן באופן ישיר ורשמי אלא ישאיר זאת לישראל, תוך מתן סיוע צבאי מהותי לישראל להיערך ובעת הצורך לתקוף באיראן. ממשל ביידן עדיין ישאף להימנע מעימות בין ישראל לאיראן אבל לא ישלול זאת, אם לא יהיה מנוס מכך. ממשל ביידן ינסה הן לרסן את איראן, ובלית ברירה אולי אף בכוח, באמצעות ישראל, והן להימנע מהסתבכות צבאית אמריקאית בעימות בין ישראל לאיראן.