בימים האחרונים נקלטו חסימות GPS באגן המזרחי של הים התיכון. החסימות מורגשות באזור סוריה, קפריסין, לבנון, טורקיה וישראל   Nicolas Economou via Reuters Connect עד כתיבת שורות אלו לא ברור מקור החסימה, אך אפשר שמדובר בחסימות GPS המיוצרות על ידי הצבא הרוסי, ייתכן שעל ידי ספינות הצי הרוסי, המצויידות רובן ככולן במשרדי חסימה ושיבוש GPS. הארגון לביטחון התעופה האירופאי פרסם שייתכן והמדובר במערכות שיבוש רחפנים. החסימה מורגשת על ידי מטוסי נוסעים אזרחיים אך לא על ידי רכבים ופלטפורמות קרקעיות.  מספר עיתונים בעולם סבורים שייתכן שמקור השיבוש הוא ישראל, וזאת על רקע דברי שר הביטחון, בני גנץ, שמדינות ישראל ובעלות בריתה, ערוכים לקראת כל ניסיון איראני לתקוף את ישראל באמצעות רחפנים, טילים ורקטות.  עד כה נצפו חסימות GPS, כלומר שידורים בעוצמה גבוהה יחסית, הגורמים לכך שתדרי ה- GPS ייחסמו ולא ייקלטו במכשירי הניווט. לא דווחו עד כה על שיבושי GPS. שבשי GPS בניגוד לחוסמים גורמים למקלטי ה- GPS לקלוט מיקום וזמן שגויים, כך שמקלט ה- GPS מזהה את מיקומו, בעוד שמיקומו האמיתי נמצא הרחק במקום אחר.  השימוש בחוסמי ושבשי GPS הוא שכיח ויכולות כאלו נמצאות לא רק בידי רוסיה, אלא גם קיימות בידי סוריה ואיראן ומכאן סביר גם להניח בידי ארגוני הפרוקסי שלה - חיזבאללה, חמאס, המיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק, וכן בידי המורדים החות'ים בתימן.  אגב חוסמי GPS, שאינם חוקיים לשימוש בישראל ובמדינות אחרות, ניתן לקנות באתרי מכירות שונים ברשת האינטרנט, כולל האתר עלי אקספרס.  במהלך 2019 ו- 2020 התקבלו דיווחים רבים מכלי שיט שהפליגו בים התיכון, בים האגאי ובים השחור על חסימות GPS. החשדות נפלו דאז על אוניות המלחמה והביון של הצי הרוסי, שהפעילו את החוסמים במהלך אימונים ופעילויות מבצעיות. מאז התקבלו אלפי דיווחים על חסימות GPS באזורים פועלים כוחות של צבא רוסיה, על זרועותיו השונות.  ברוסיה מופעלים חוסמי GPS בקרבת כל המתקנים והאתרים האסטרטגיים והצבאיים, מתוך הנחה שחסימת GPS תמנע מנאט"ו יכולות תקיפה מדוייקת של אתרים אלו. גם במהלך המערכה באוקראינה מפעיל הצבא הרוסי, בעיקר סביב האי קרים, כמות גדולה של חוסמי GPS.  ביוני 2019 התקבלו גם תלונות רבות ממטוסים שביקשו לנחות ולהמריא משדה התעופה בן גוריון על חסימת ה- GPS שלהם.  מטוסים כמו אוניות מסתמכים ביכולות הניווט שלהם לא רק על GPS אלא גם על אמצעי ניווט אחרים, כדוגמת מערכות עצמאיות של גילוי מיקום כגון AIS בים, ו- ADS באוויר, ופלטפורמה אינרציאלית, למעשה ג'יירו מתוחכם, המצביע על מיקום הכלי באוויר או בים.  בישראל סוגיית החסימות מטופלת הרמה האזרחית על ידי רשות התעופה האזרחית, מנהל הספנות ומערך הסייבר הלאומי, בעוד משרד הביטחון וצה"ל מטפלים בנכסים הביטחוניים. 

המטוס ימלא פער בין מטוס הקרב TEJA שכבר נמצא בשירות לביון מטוס קרב דור 5 שמתכננת התעשיה האווירית של הודו | במטוס יותקן חימוש ישראל תוצרת רפאל  By Dipjyotimitra14 - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=106130714 ממשלת הודו אישרה את פרוייקט פיתוחו של מטוס קרב חדש בן דור 4.5 בהשקעה של 1.4 מיליארד דולר. על פי התקשורת בהודו יותקנו במטוס מערכות ישראליות.    'הינדוסטן טיימס' דיווח שהמטוס החדש LCA MK-2 יהיה מרכיב חשוב במערך הקרב של חיל האוויר ההודי. המטוס אמור להמריא לטיסת בכורה בעוד כשנתיים, ועד שנת 2028 אמורים להסתיים שלבי הייצור והזמינות המבצעית של המטוס לחיל האוויר. מדובר במטוס קרב קל שייוצר על ידי תאגיד התעשיות האירונאוטית ההודי ADA והוא נמצא עתה בראש סולם העדיפויות של ממשלת הודו. המטוס יצוייד במנוע GE-414, מכ"ם מתקדם ובמערכות אביוניקה ואלקטרוניקה מתקדמות, ויוכל לשאת כמויות גדולות של חימוש. המטוס ימלא פער בין מטוס הקרב TEJA שכבר נמצא בשירות לביון מטוס קרב דור 5 שמתכננת התעשיה האווירית של הודו. מנכ"ל המרכז לחקר העוצמה האווירית, מרשל האוויר בדימוס אניל צ'ופרה אמר שחיל האוויר ההודי מתמודד עם מחסור במטוסי קרב מתקדמים, והמטוס החדש ישפר את רמת החיל, האמור להזמין יותר מ-210 מטוסים מדגם זה. אתר EUROASIAN TIMES מפרט ציוד חדיש שיותקן במטוס הקרב ההודי החדש. בין היתר המכ"ם החדש יהיה מסוג AESA   שגרסה קודמת שלו מותקנת במטוסי הקרב TEJA. מדובר במכ"ם מתקדם  בעל יכולת לשבש איומי ל"א, ורק בארה"ב, באיחוד האירופי, בישראל ובסין מייצרים מכ"מים מסוג AESA.  עוד כותב האתר כי המטוס החדש דגם MK-2 יצוייד בשתי מערכות תוצרת רפאל:  טיל אוויר-קרקע POPEYE וקיט SPICE שמורכב על פצצה לא מונחית והופך אותה לפצצה מונחית מדוייקת. בחברת רפאל לא מתייחסים לדיווח. 

לא התגלתה חריגה מנהלי פתיחה באש | לא קיים חשד לביצוע עבירה פלילית | הרמטכ״ל: ״מותה של שירין אבו-עאקלה  - אירוע מצער אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל במסגרת מבצע "שובר גלים", ב- 11 במאי 2022 יצאו כוחות צה״ל לפעילות מעצרים בנפת ג׳נין לסיכול ולמניעת טרור. בשבועות שקדמו למבצע נרצחו 19 ישראלים בפיגועי טרור, מתוכם 11 על ידי מחבלים שיצאו מאזור ג'נין.  ״הפעילות התקיימה במרחב אורבני צפוף ביותר, ובמהלכה נורה ירי נרחב וחסר הבחנה על ידי חמושים פלסטינים לעבר לוחמי צה״ל, כולל בזמן ובמרחב בהם נהרגה העיתונאית, לצד השלכת מטענים אשר פגעו בכלי הרכב הצבאיים ובסמוך ללוחמים. לקראת סיום הפעילות נפגעה העיתונאית שירין אבו-עאקלה״, כותבים בהודעת דובר צה״ל.  ״מאז האירוע המצער, צה״ל תחקר באופן יסודי את נסיבת מותה של אבו- עאקלה. לשם כך מינה הרמטכ״ל צוות ייעודי בראשות אלוף-משנה מני ליברטי, לתחקר אירוע זה. הצוות הייעודי הורכב ממפקדים בצה״ל ומגורמי מקצוע רלוונטיים. ״מסקנות ראשוניות מתחקיר הביניים הוצגו לרמטכ״ל מיד לאחר האירוע, ולפיהן לא ניתן לקבוע בוודאות מהו מקור הירי ממנו נפגעה ונהרגה את אבו-עאקלה. לאור זאת, הנחה הרמטכ״ל להמשיך ולתחקר את האירוע תוך הרחבת הכלים המקצועיים, על מנת למצות את התחקיר עד תום ולהגיע לחקר האמת. לצורך זאת, צורף לצוות התחקיר צוות מקצועי מהמערך הטכנולוגי של המבצעים המיוחדים, שבראשו עמד אלוף-משנה ר'.״ במסגרת התחקירים תושאל כוח צה״ל שהיה מעורב, ובנוסף בוצע ניתוח כרונולוגי של מהלך האירועים, ניתוח השמע (סאונד) בזמן אמת, ניתוח פרטני בזירת האירוע וניתוח מרחבי הירי, לרבות הדמיה מפורטת של השטח. בנוסף נבחנו ממצאים פורנזיים ובליסטיים שונים מהזירה. כמו כן, עורכי התחקיר בחנו מידע נוסף שפורסם בנוגע לאירוע, לרבות מידע שהוצג על ידי גופי תקשורת בינ"ל, ובכלל זה תיעוד וידיאו ואודיו. לאחר הפצרות חוזרות ונשנות, הועבר לבדיקה הקליע מהרשות הפלסטינית. ב-2 ביולי 2022 נערכה בדיקה בליסטית של הקליע במעבדה לזיהוי פלילי, על ידי גורמים מקצועיים ישראליים, ונכחו בה נציגים אמריקאים מקצועיים של מתאם הביטחון האמריקני. בבדיקה נקבע, כי לאור מצבו הפיזי של הקליע ומצב הסימנים עליו, קיים קושי של ממש בהסקת מסקנות. לפיכך, גם בבדיקה זו לא התאפשר לקבוע האם הקליע נורה או לא נורה מכלי נשק צה"לי. ״לפי כלל התחקירים שבוצעו, עולה כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי על ידי מי נהרגה שירין אבו-עאקלה, אולם סבירות גבוהה יותר היא כי שירין נפגעה בשוגג מירי צה״ל, שבוצע לעבר מי שזוהו כחמושים פלסטינים וזאת תוך כדי קרב, במהלכו נורה לעבר חיילי צה"ל ירי מסיבי, חסר הבחנה ומסכן חיים״, מסבירים בצה״ל.  ״לצד זאת, יודגש ויובהר כי לאורך כל האירוע, אש חיילי צה"ל כוונה ונועדה לפגוע במחבלים שירו על כוחותינו. אפשרות נוספת היא כי שירין אבו-עאקלה נפגעה מירי של חמושים פלסטינים, שנורה לכיוון בו היא שהתה. כמו כן, במסגרת התחקיר, כבכל תחקיר מבצעי מסוג זה, נבדקו נהלי הפתיחה באש ואופן יישומם ולא נמצאה חריגה. ״הרמטכ״ל קיבל את ממצאי התחקיר, וסיכם כי התחקיר שבוצע היה יסודי ומקיף, וכי צוותי התחקור הפכו כל אבן במטרה להגיע לחקר האמת. בנוסף קבע הרמטכ״ל בהמשך לממצאי התחקיר כי בשום שלב לא זוהתה העיתונאית, וכמו כן לא בוצע ירי מכוון של לוחמי צה״ל באופן שנועד לפגוע בעיתונאית. ״עם השלמת התחקיר, הועברו כל חומרי הבדיקה לבחינת הפרקליטות הצבאית. בפני הפרקליטה הצבאית הראשית הוצג ניתוח מפורט של הממצאים שנאספו, וניתן מענה לשאלות הבהרה שהופנו לצוות התחקיר. לאחר בחינה כוללת של האירוע, ועל בסיס כלל הממצאים, מצאה הפרקליטה הצבאית הראשית שבנסיבות המקרה, לא קיים חשד לביצוע עבירה פלילית המצדיק פתיחה בחקירת המשטרה הצבאית.   ראש המטה הכללי, רב- אלוף אביב כוכבי:  ״המחבלים הפלסטינים מסתתרים בתוך אוכלוסייה, ופעמים רבות פועלים בחסות האוכלוסייה הפלסטינית ומסכנים אותה באופן קבוע. זהו אתגר לכוחות צה"ל.״

תעשיית הנשק הרוסית תלויה ברכיבים מערביים | בסופו של יום, חלק מהמדינות שעוזרות לאוקראינה להלחם בצבא הרוסי - אחראיות על מערכות הנשק המופעלות נגד צבא אוקראינה  By Allocer - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7642405 ארגון Conflict Armament Research חוקר מערכות נשק רוסיות שנופלות באוקראינה. עד היום הוא תיעד 144 ספקים מערביים שמוכרים רכיבים לרוסיה. כולל ישראלים  ״תיעדנו חלקים ממערכות הניווט לווייני SN-99 של שלושה טילי שיוט רוסיים שונים: 3M14, Kh-59 ו-Kh-101.״, כותבים בפרסום של damspleet. ״כבר תיעדנו את מערכת הניווט לוויינית של רקטה 9M544 עוד במאי 2022, והיא נראתה בדיוק אותו הדבר.״  הממצאים מצטרפים לדו״ח נוסף באותו הקשר שפורסם בספטמבר האחרון על ידי Conflict Armament Research. דו״ח קודם לזה, ממאי 2022, חושף גם הוא את השימוש הנרחב שעושה תעשיית הנשק הרוסית במרכיבים מערביים. בנוסף לאלו ישנו דו״ח קודם, משנת 2021, בו מתועדים המרכיבים במל״טים תוצרת רוסיה שנמצאו באוקראינה. (ביניהם גם ישראלים המיוצרים ברישיון ברוסיה).  ״לכל שכבה של לוח מעגלים היו אותם רכיבים, שיוצרו על ידי אותם יצרנים לא רוסים, מסודרים באותו אופן, ויוצרו בין 2012 ל-2020״, מוסיפים בפרסום. ״מצאנו גם שחלקים מהמחשבים בטיל Kh-101 ובמסוק Ka-52 זהים, ועשויים מאותם רכיבים לא רוסיים.  ״זה מצביע על כך שתעשיית הביטחון הרוסית משתמשת במערכות זהות של רכיבים על פני מערכות נשק שונות. יישום מגבלות חדשות או קיימות עלול להגביל את יכולתה של רוסיה לרכוש רכיבים אלה ולייצר מערכות נשק כאלה בעתיד.״  בדו״ח שפורסם במאי האחרון, נכתב כי ״באמצעות ניתוח נוסף, חוקרי CAR זיהו 85 יצרנים שונים של רכיבים שנמצאו במערכות הנשק ובציוד התקשורת שתועדו באוקראינה במאי 2022״, נכתב בדו״ח ממאי. ״אלו רכיבים שחולצו מהריסות טיל שיוט Kh-59, שתועדו על ידי CAR בקייב ב-19 במאי 2022.״ עד כה, CAR זיהו בסך הכל 144 יצרנים שאינם רוסים ויותר מ-650 דגמי רכיבים ייחודיים בחומרה רוסית ששימשו במלחמה באוקראינה. הממצאים משקפים את התלות של התעשייה הרוסית במרכיבים מערביים, כולל ישראלים. תלות זו מדגישה את האפקטיביות שיכולה להיות לסנקציות מערביות, הנאכפות כראוי, על תעשיית הנשק הרוסית.  אם נניח כי הטענות של האוקראינים נכונות ורוסיה השתמשה במעל לחצי ממאגר טילי השיוט שיש לה, סנקציות אמורות להקשות על הרוסים להשלים פערי מלאי (בהנחה והרוסים לא רכשו מבעוד מועד צבר רכיבים מחברות מערביות). 

בשני אירועים שונים, ניסו האיראנים, ואף הצליחו זמנית, לתפוס כשב״מים אמריקאים שסיירו בנתיבי שיט בינלאומיים בים סוף ובמפרץ הפרסי  Photo by NAVCENT Public Affairs גובר המתח הימי בין איראן לצי ה-5 של ארה"ב במפרץ הפרסי: הצי האיראני השתלט ושחרר שני כשב"מים אמריקניים וצי משמרות המהפכה ניסה ללא הצלחה לתפוס כשב"ם אמריקני. הטלוויזיה האיראנית דיווחה כי צוות של המשחתת 'ג'מראן' של הצי האיראני לכד שני כשב"מים אמריקניים, כנראה מסוג SAILDRONE EXPLORER , בים סוף,  אחרי שהצי האיראני שיגר אזהרה לצי האמריקני. האיראנים החזירו את שני הכלים. פורסמו צילומים של אנשי צוות המשחתת האיראנית דוחפים לים את שני הכלים. טימותי הוקינס, מדובר הצי ה-5 של ארה"ב, אישר לסוכנות AP  את דבר האירוע אך סירב למסור פרטים. באירוע קודם ביום שליש שעבר ניסה צוות של הזרוע הימית של משמרות המהפכה לתפוס כשב"ם אמריקני במפרץ הפרסי. אך הפסיק את הפעולה כאשר למקום חשו אניית מלחמה של הצי ה-5 ומסוק של הצי  האמריקני.   

מריה אדלה קופלדט ריברה היא בעצם אולגה קולבובה - מרגלת רוסית שפעלה שנים עבור ה-GRU באיטליה | המטרה: לרגל אחרי בכירים בנאט״ו  https://www.bellingcat.com/news/2022/08/25/socialite-widow-jeweller-spy-... הסיפור הבא לא נלקח מסרט ריגול, גם לא מרומן סוער. זהו סיפורה האמיתי של אישה, שעשתה דרכה בדרכים ארוכות ומפותלות, חוצות ימים ויבשות, אל ייעודה לאיסוף מודיעין בקרב כוחות נאט"ו, שמפקדתם בנאפולי. סיפורה המדהים התגלה רק במקרה.  צוות חוקרים של פרוייקט Bellingcat יחד עם עיתונאים מעיתון לה רפובליקה באיטליה ודר שפיגל בגרמניה, טוען שהצליח לחשוף מרגלת, שפעלה בכיסוי עמוק בשירות סוכנות המודיעין הצבאי רוסיה, ה-GRU. המרגלת, פעלה משך כעשר שנים, כשהיא מתחזה למעצבת תכשיטים ממוצא לטינו-אמריקאי, והתחברה לצוותי נאט"ו שבסיסם בנאפולי. החוקרים טוענים כי האישה, המכנה עצמה מריה אדלה קופלדט ריברה (Maria Adela Kuhfeldt Rivera), סיפרה לאנשים שפגשה שהיא בת לאב גרמני ולאם פרואנית, שנולדה בעיר קאלאו שבפרו.  ריברה שפעלה כמרגלת בכיסוי עמוק, לאחר שהוכשרה לכך משך תקופה ארוכה ברוסיה, חיה משך שנים רבות בזהותה הבדויה, ונדדה בין רומא, מלטה ופריז, כשהיא בונה ומבססת לעצמה את סיפור הכיסוי וסיפור חיים אישי מורכב ומלא בתהפוכות גורל.  על פי סיפורה של ריברה, אמה לקחה אותה בהיותה ילדה ונסעה איתה לרוסיה ב- 1980 על מנת להשתתף במשחקים האולימפיים שנערכו שם. לפי סיפורה, במהלך ביקורם ברוסיה קיבלה האם טלפון בהול, הדורש ממנו לחזור בדחיפות לפרו, והיא נאלצה להשאיר את ריברה הקטנה בידי משפחה אומנת במוסקבה. המשפחה האומנת התעללה בה פיזית ונפשית, כך על פי סיפורה.  בעקבות סיפור ההתעללות החליטה ריברה, כך על פי סיפורה, שהיא לא תוכל לעולם להנשא לגבר רוסי ולהקים ברוסיה משפחה, ועל כן עזבה את רוסיה ועברה להתגורר ברומא.  במהלך מגוריה ברומא מ- 2009 למדה ריברה באוניברסיטת רומא, ובסיומם עברה ב- 2011 להתגורר בפריז על מנת ללמוד לימודי תואר שני, תחת ויזת לימודים קצרה צרפתית. במהלך השנים היה לריברה אף בן זוג, העורך המקומי של הקוסמופוליטן, אך עזבה אותו עם המעבר לנאפולי.  בפרופיל הפייסבוק שלה פרסמה ריברה תמונות מכל הערים והמקומות בהם שהתה, כולל תמונות שלה עם בן זוגה, כך על מנת לחזק את סיפור הכיסוי שלה מ- 2008 עד 2012, שכשהיא ללא אשרת מגורים ועבודה מסודרת נאלצה ריברה לנדוד ממדינה למדינה. ב- 2012 התחתנה ריברה ברומא עם בן זוג, שהיה בעל דרכון איטלקי, אקוודורי ורוסי. בן זוגה, בעלה לימים, נולד במוסקבה לאמא רוסיה ולאב מאקוודור. תמונות השניים, כולל מיום חתונתם פורסמו בדפי הפייסבוק שלהם. חבריה של ריברה התרעמו על כך שהחתונה התקיימה בהפתעה שהם לא הוזמנו אליה.  לאחר נישואיהם החל בן זוגה לנסוע לבדו למוסקבה. לאחר מספר נסיעות, ביולי 2013 הוא נפטר כתוצאה מדלקת ריאות על פי הרישומים ברוסיה. ריברה ה"כאובה" על מות בעלה נסעה לבקר ברוסיה כחודש לאחר מותו ה"פתאומי". חתונת השניים אפשרה לריברה לקבל דרכון איטלקי רשמי.  ב- 2015 לאחר מספר שנים של נדודים בין הערים השונות, היא עברה להתיישב בנאפולי, שם ממוקמת מפקדת נאט"ו.  לאחר שהגיעה לנאפולי פתחה בוטיק תכשיטים יוקרתי בשם Serein (כולל אתר אינטרנט בו ניתן לצפות בתכשיטים). את הגלריה קידמה ריברה בכל ערוצי המדיה והחדשות המקומיים, והיא זכתה בתשומת לב מקומית רבה.  ריברה טענה בכלי התקשורת ובהזדמנויות שונות, שהתכשיטים אותם היא מוכרת עוצבו ויוצרו על ידה. שימוש בכלי רשת לבדיקת מקוריותם של תמונות, העלה כי ריברה מכרה למעשה תכשיטים תוצרת סין אותם היא קנתה ברשת ונשלחו אליה. ריברה שניהלה חיי חברה פעילים וסוערים בעיר הנמל האיטלקית, פתחה במקום מועדון לילה שהפך להיות פופולרי מאד בקרב אנשי נאט"ו החיים בעיר, ואף קיבלה על עצמה את תפקיד המזכירה בסניף נאפולי של מועדון הליונס הבינלאומי. סניף זה של הרשת הבינלאומית הוקם על ידי קצין צבא של נאט"ו, שהתגורר בעיר. היא הייתה פעילה מאד בסניף, השתתפה ויזמה אירועים חברתיים וניהלה קשרים עם קצינים רבים מאד מנאט"ו מארה"ב, גרמניה, איטליה ובלגיה. אחד מהם אף סיפר לצוות החוקרים כי היה לו עימה קשר רומנטי קצר.  אחת מהקצינות הקרובות אליה ביותר הייתה קצינה בדרגת אלוף-משנה, אשר הייתה אחראית לתיאום כל פעילויות הצי האמריקאי במזרח התיכון ובאפריקה. קצינה זו התמודדה שנים לאחר מכן כמועמדת לקונגרס מטעם הדמוקרטים. הקצינה טענה בראיון איתה, שהתנהגותה וסיפורה של ריברה היו מוזרים בעיניה, כולל העובדה שריברה נהגה להחליף מקום מגורים באזורי היוקרה של העיר בדחיפות גדולה וכן שהיא חיה בפזרנות רבה מדי יחסית לכמות המכירות של חנות התכשיטים שלה. הקצינה ציינה אף שריברה ניסתה לדלות ממנה מידע פעמים רבות. מוזר הדבר, שהקצינה לא דיווחה עליה במהלך השנים שהכירו.  קרוב נוסף לריברה היה קצין גרמני בדרגת סגן אלוף, אשר הוצב בנאט"ו והיה אחראי על מערכות המידע של הארגון בנאפולי. הקצין היה בקשרים קרובים עם ריברה ואף ביקר בביתה מספר פעמים.  בשנים 2013 ו- 2014 נסעה ריברה מספר פעמים לבחריין, תאילנד, גרמניה ושוויץ לתערוכות יהלומים ותכשיטים שהתקיימו שם, כשהיא דואגת לכך שנסיעותיה והשתתפותה בתערוכות, כולל פגישה עם ראש ממשלת בחריין דאז, יתועדו היטב בעיתונות המקומית ובדף הפייסבוק שלה.  כיצד ריברה אותרה? צוות החוקרים עלה במקרה על עקבותיה של ריברה, כאשר מסד נתונים של מעברי הגבול של בלרוס דלף לדארקנט, כתוצאה של תקיפת סייבר שבוצעה על ידי מתנגדי משטרו של הנשיא הבלרוסי, אלכסנדר לוקשנקו. צוות החוקרים חיפש במסד הנתונים מספרי דרכון רוסיים, בטווחי מספרים ידועים ככאלו שבהם עושה ה- GRU שימוש. אחד מהשמות שעלו כמי שעושה שימוש במספר דרכון של ה- GRU היה שמה של ריברה.  שמה של ריברה עורר את חשדם ומחקר עומק רחב יותר שבוצע העלה כי היא נסעה על מספר דרכונים רוסיים עם מספרים סידוריים בטווח שבו השתמשו פעילי GRU ידועים אחרים, כולל קצין שהוגש נגדו כתב אישום על הרעלת נוביצ'וק לכאורה של סוחר הנשק הבולגרי אמיליאן גברב, ועל פי הדיווחים קצין GRU נוסף היה מעורב בהתקפה על סרגיי סקריפל ובתו בסולסברי ב-2018. החוקרים גילו שב-15 בספטמבר 2018, ריברה קנתה כרטיס טיסה בכיוון אחד, מנאפולי למוסקבה. היה זה יום אחד לאחר שפורסמה זהותם של שני המתנקשים בסרגיי ויוליה סקריפל בסולסברי. שני המתנקשים, מיחידת החיסול 29155 של ה- GRU, טסו תחת זהויות הכיסוי רוסלן בושירוב ואלכסנדר פטרוב. ייתכן שמפעיליה של ריברה ברוסיה חששו שהיא תתגלה וניסו למלט אותה במהירות האפשרית מנאפולי, גם במחיר שזהותה עלולה להחשף. ריברה טסה באמצעות דרכון רוסי, בעל מספר עוקב למספרי הדרכון של שני המתנקשים. חודשיים לאחר עזיבתה הפתאומית מנאפולי, היא פרסמה סטטוס פייסבוק באיטלקית, ככל הנראה כדרך להסביר את היעלמותה ושתיקתה. "זו האמת. אני חייב לחשוף סוף סוף... השיער צומח עכשיו אחרי כימותרפיה, קצר מאוד אבל הוא שם. אני מתגעגעת להכל, אבל אני מנסה לנשום", כתבה. הדבר יוצא הדופן בריברה הוא שהיא נסעה עם דרכון רוסי, הנושא את שמה מזהותה הבדויה, כשהמודיעין הרוסי לא מנסה אף להסוות את מוצאה הרוסי. ריברה עשתה שימוש בשם זה, כאשר הגישה באוגוסט 2005 בקשה למשרד הפנים של פרו, לרשום אותה כאזרחית פרואנית. עורך הדין שייצג אותה, הציג למשרד הפנים בלימה תעודת לידה של ריברה מהעיר קלאו, מה- 1 לספטמבר 1978. משרד הפנים של פרו בלימה עצר את הבקשה ודרש מעורך הדין להציג הוכחות נוספות לכך שריברה נולדה בפרו. עורך הדין סיפק למשרד הפנים תעודה המצביעה על הטבלתה של ריברה בכנסיה המקומית.  נציג משרד הפנים מלימה, שגילה חריצות רבה בעניין, פנה לכומר בעיר קלאו וביקש שיבדוק האם קיים רישום שריברה הוטבלה בעיר. הכומר הזקן, שהקים את הכנסיה בעיר הפרואנית הצביעה מיד על כך שתעודת הלידה של ריברה מזוייפת, ובקשתה נדחתה על הסף. ב- 2006 בדו"ח של משרד הפנים של פרו פורסם ברבים שמה של ריברה כאחד משלושה שמות שנתפסו כניסיונות לקבלת תעודת זהות פרואנית.  ב- 2006 למרות פרסום דבר ניסיון המרמה בפרו, החליט ה- GRU, מסיבה לא ברורה, לעשות שימוש בשמה של ריברה והונפק לה דרכון רוסי, יחד עם סיפור כיסוי על חייה ברוסיה ולימודיה באוניברסיטת מוסקבה. במהלך השנים בהן התגוררה במלטה, היא ביקשה להוציא תחת שמה דרכון גרמני, כבת לאב גרמני. זמן קצר לאחר בקשתה היא "איבדה" עניין בכך ומשכה את בקשתה.  זוהי אגב טעות חוזרת של ה- GRU. גם במקרי הרצח בסולסברי, בבולגריה ובמדינות נוספות בבלקאן, מתנקשי יחידת 29155 לא החליפו זהות והשתמשו באותו דרכון רוסי בכל המקרים, גם כאשר הם מודעים לאמצעים הביומטריים במעברי הגבול השונים, וליכולות זיהוי הפנים באמצעות מצלמות אבטחה בערים השונות.  ככל הנראה, ללא התלהבות מהבריחה החפוזה מנאפולי, ה-GRU השיק מחדש את הזהות "קופלדט ריברה" עם דרכון רוסי. הייתה זו החלטה מוזרה של ארגון הביון, אבל ייתכן שה- GRU רצה לשמר קשרים יקרי ערך תחת זהותה של ריברה, ולא רצה לאבדם. אנשים רבים שפגשו את "קופלדט ריברה" סיפרו כי אמה הפרואנית לקחה אותה לברית המועצות ב-1980 והשאירה אותה שם. היא ככל הנראה ניסתה בדרכים שונות להשיג דרכון מערב אירופאי במהלך השנים. החוקרים טוענים כי ידועה להם זהותה האמיתית של האישה הרוסיה, זו שעמדה מאחורי דמותה של ריברה. מחקר ארוך ומורכב, העלה כי ריברה היא בסבירות גבוהה אולגה קולבובה, ילידת 1982 ובתו של אלוף משנה מהצבא הרוסי, קצין עטור פרסים, אשר פיקד על כוחות לוחמים רוסים בסוריה, אנגולה ועיראק. זהותה האמיתית נחשפה באמצעות פרסומים שהעלתה אולגה לרשתות החברתיות החל מ- 2018, מעט מאד זמן לאחר חזרתה של ריברה לרוסיה. אולגה, אשר עובדת מ- 2018, כמזכירה ברשות הפנסיה הלאומית הרוסית, מפרסמת ברשתות את מקום מגוריה היוקרתי ותמונות של הרכב האאודי שרכשה בשלהי 2018. סגנון חייה הפזרני של אולגה לא מתאים לגובה הכנסתה כמזכירה במשרד הממשלתי. זאת ועוד, מערכות זיהוי ועיבוד תמונות הצביעו על אחוז תאימות גבוה בין תמונותיה של ריברה לאלו של אולגה, אשר הועלו לרשתות החברתיות.  מה ניתן ללמוד מכך על דפוסי הפעולה של ה- GRU? מעבר לתיאור המקרה של המרגלת כפי שפוענח על ידי צוות החוקרים, מה ניתן להסיק מהסיפור המרתק על דפוסי הפעולה של ארגון המודיעין המרכזי ביותר ברוסיה, ה- GRU? המודיעין הצבאי הרוסי מפעיל מערך גדול של סוכנים, מרגלים ואנשי מבצעים, הפועלים במדינות היעד של רוסיה, באמצעות סיפורי כיסוי עמוקים או פחות עמוקים, בהתאם למשימות שעליהם לבצע, כשהדגש הוא על איסוף מידע צבאי וטכנולוגי.  אלו הפועלים במשימות קצרות מועד ומהירות מחליפים זהויות באופן קבוע. יחד עם זאת, נראה כי יחידת החיסול של ה- GRU, יחידה 29155, הפעילה בעבר לפחות אנשי מבצעים, אשר לא החליפו את זהותם הבדויה ועשו שימוש במבצעים שונים, במקומות שונים בעולם, באותה זהות.  מרגלים הפועלים משך שנים רבות בשירות הארגון עושים שימוש בזהות אחת, אותה הם מנסים לבסס באמצעות סיפור כיסוי אישי ועסקי. כאן, אין כל שוני מכל ארגון ביון אחר, המפעיל מרגלים במדינות אחרות. כך למשל ביוני האחרון, גירשה הולנד אדם שהגיע למדינה עם דרכון ברזילאי על שמו של ויקטור מולר פריירה, והאשימה אותו בכך שהוא רוסי בלתי חוקי בשם סרגיי ולדימירוביץ' צ'רקסוב. צ'רקסוב ככל הנראה בילה עשור בהכנת זהותו, כולל קדנציות של לימודים באירלנד ובארה"ב, ונחשד בניסיון לחדור לבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג. לכל אנשי ה- GRU דרכונים המסומנים בטווח מספרים ידוע, שדלף לאינטרנט, והם משתמשים בו בבניית זהותם הבדויה, המתבססת על היסטוריה אישית, לרוב על שנות ילדות, ברוסיה. אנשי ה- GRU פועלים במהלך ביסוס הכיסוי שלהם להשגה חוקית של לפחות דרכון אחד נוסף, אשר יאפשר להם לפעול בבטחון יחסית במדינות אחרות, וללא הצורך בהצגת הדרכון הרוסי שלהם. אנשי ה- GRU פועלים לאורך שנים ארוכות בבניית סיפור הכיסוי שלהם ובביסוסו, כשהם עוברים ומדלגים בין מדינות ומרכזי חיים, ובכך מאפשרים לבנות היסטוריה שיש לה הוכחות מצולמות ומתועדות, מבלי לעורר חשד ומבלי יכולת משמעותית של בדיקתה (בטח לא על ידי האדם הממוצע).  ריברה פעלה לא בין הצללים, אלא כשהיא מחצינה את סיפורה האישי, את עסקיה ואת קשריה החברתיים. היא הקפידה שהיא והעסק שלה יהיו מתוקשרים היטב, ותמונות חייה עלו בכל ערוץ תקשורת ומדיה חברתית אפשרי. הפרסום אפשר לה לפעול תחת מעטה ללא חשדות. סביר להניח שה- GRU מפעיל מרגלים הפועלים כך, אך גם כאלו הפועלים ב"אפור", מבלי שישימו אליהם לב, מבלי להתבלו ומבלי לעורר עניין במעשיהם. לאיתור מרגלים רוסים, חשוב לעקוב ולבדוק מספרי דרכון של אזרחים רוסים, וקיומם של דרכונים נוספים ממדינות אחרות בידיהם. אלו הם סימנים מחשידים ראשוניים לאיתור ריגול רוסי. סימן מחשיד נוסף הוא מעברים תכופים בין מדינות ובין ערים.  לא ידוע איזה מידע הצליחה ריברה לדלות מכל קשריה החברתיים והאינטימיים עם עובדי נאט"ו, אך נראה שהארגון לא היה מיודע ולא חשד בריברה, למרות ועל אף סיפור הכיסוי שלה. המוחצנות הרבה, פרסום היתר וההתנהגות החברתית שלה, גרמו ככל הנראה לגורמי הביטחון לעיוורון באשר לפוטנציאל האיום. 

הכנס הינו ביוזמת עמותת "דולפין - יוצאי שייטת הצוללות" ובשיתוף המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה תמונה: דובר צה״ל ביום רביעי 14.9 בשעות 9:00-17:30 יתקיים באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה כנס ראשון מסוגו בישראל בנושא צוללות וכלים תת-ימיים.   הכנס הינו ביוזמת עמותת "דולפין - יוצאי שייטת הצוללות" ובשיתוף המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה. על הפרק מספר נושאים: תפקידה של הצוללת באסטרטגיה הימית העכשווית. התפתחויות בשוק הצוללות. כיצד להשתמש בטכנולוגיית CRM בעת בניית צוות צוללת. יכולות ISR ותקשורת חדשות לצוללות. הגנה מפני טורפדו ואיומים מהירים נוספים.  להרשמה  

המשחקים סביב הסכם הגרעין בין וושינגטון, בריסל וטהרן נמשכים | בינתיים, ישראל מנסה  תמונה: לשכת רוה״מ איראן שלחה לארה"ב תשובה "קונסטרוקטיבית" להצעות של האיחוד האירופי להסכם גרעין, אך ארה"ב הגיבה שתשובות טהרן כלל וכלל אינן '"קונסטרוקטיביות". משרד החוץ האיראני הודיע כי בנוסח שנשלח לוושינגטון "היתה גישה בונה שנועדה לסכם את הסכם הגרעין". אך דובר מחלקת המדינה הגיב: "אנו מאשרים שקיבלנו את תשובת איראן באמצעות האיחוד האירופי, אנו לומדים את הנוסח ונשיב תשובה, אך למרבה הצער התשובה האיראנית איננה בונה".  ואילו דוברת המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן אדריאן ווטסון אמרה: "יש פערים שנסגרו  בשבועות האחרונים, אך יש פערים אחרים שעדיין קיימים". מקורות בממשל בוושינגטון הביעו בסוף השבוע פסימיות לאפשרות של חידוש קרוב של המו"מ, ויש הסבורים שהמו"מ לא יתחדש לפני בחירות האמצע בארה"ב.