המאמץ להחזיר את החטופים בעזה תקוע, אבל נראה כי בכמה חזיתות נטלה ישראל את היוזמה, סוף סוף. על המשמעות הרבה של השבוע החולף במלחמה הרב-זירתית ועל השבוע שבפתח בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר, ניצבים שניים מהאויבים הגדולים של ישראל, חיזבאללה ואיראן, בפני שתי ברירות קשות מאוד.  עד עכשיו, הכורח לבחור בין אפשרויות גרועות מאוד לפעולה היה בעיקר בצד שלנו. האם זוהי נקודת מפנה משמעותית במלחמה הרב-זירתית? אולי נדע אפילו בתוך ימים ספורים, בהתאם למהלכים שינקטו. בלבנון, הארוע שדחק את חסן נסראללה לפינה, הוא, כמובן, החיסול של סלאח אל עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס בכובע אחד, ומפקד חוליות הטרור של הארגון ביהודה ושומרון - באחר.  החיסול, שישראל לא לקחה עליו אחריות, התרחש בלב הרובע של חיזבאללה בביירות, הדאחיה המפורסמת, שהוחרבה על ידי ישראל במלחמת לבנון השנייה ושוקמה בינתיים. מבחינת מזכ"ל החיזבאללה, ישראל הפרה בתקיפה את המשוואה שהוא יצר מאז 8 באוקטובר, שכוללת אש ישראלית מול אש לבנונית רק משני צידי גבול הצפון ומתחת לרף שיוביל למלחמה כוללת שבה הוא, ככל הנראה, אינו מעוניין.  עד כה המדיניות שלו הניבה לו הישג תודעתי חשוב - פינוי של עשרות ישובים ישראלים לאורך זמן – בפעם הראשונה מאז קום המדינה, וריתוק כוחות גדולים של צה"ל לזירה הצפונית, כחלק מן המאמץ לסייע לחמאס. זה הספיק, מבחינתו, כדי להצדיק את ההחלטה שלא להצטרף למלחמת החמאס באופן מלא.  השבוע התמונה הכוללת השתנתה דרמטית: התקיפה בלב הדאחיה היא הרבה יותר מאשר השפלה מבחינת נסראללה - היא נעשתה למרות שאיים לא פעם שפגיעה בביירות תהיה בלתי נסבלת מבחינתו, גם אם היעד לא יהיו אנשי החיזבאללה עצמם.  עתה, הוא צריך לנקוט בתגובה משמעותית כלפי ישראל אם הוא רוצה לשמר את ה"מילה" שלו, ואת ההרתעה (שקיימת, למרבה הצער) מול ישראל. מאידך, הוא עשוי לחשוב, שישראל מוכנה כעת להרחבת המערכה עד כדי מלחמה כוללת בלבנון.  נסראללה בהחלט יודע מה יהיה המחיר מבחינת מדינת לבנון במקרה כזה, ואין לו מנדט פנימי להביא להרס המוחלט, מבחינת שאר העדות והמפלגות במדינה. לבנון ממילא נמצאת בקריסה כלכלית כוללת, ומלחמה מול ישראל זה הדבר האחרון שהיא זקקה לו.  והנה עוד כמה הארות בעקבות החיסול הדרמטי. היעד והביצוע חשוב להבין כי למרות שסלאח אל עארורי חוסל בלבנון, ולא בעזה, בשטחים או בתחומי מדינת ישראל (אלה זירות הפעילות ה"רגילות" של שירות הביטחון הכללי), הרי שבכל זאת מדובר ביעד "קלאסי" מרשימת החיסולים של השב"כ מאז 7 באוקטובר, בגלל אחריותו לטרור ביו"ש.  ראש השב"כ, רונן בר, אף אמר כי "נחסל את בכירי החמאס. זה ייקח שנים אבל זו המשימה של הדור שלנו". בהקלטה המפורסמת מישיבת הממשלה, שדלפה לתקשורת לפני כחודשיים. ייתכן, שהביצוע קשור להכרזה ההיא.  בכל מקרה, הביצוע הוא לא פחות ממהמם, מבצעית ומודיעינית. הוא הצריך מודיעין מדויק ביותר על דירתו של סלאח אל עארורי בלב הדאחיה, ועל העיתוי המבצעי שמתאים בדיוק לפגוע בו – כאשר הוא בתוך הדירה ביחד עם כל צמרת החמאס בלבנון, ומבלי שיש בסביבה גם אנשי חיזבאללה או "סתם" אזרחים לבנוניים.  החיסול בוצע, ככל הנראה, באמצעות מספר טילים בעלי מנגנון הפעלה מתוחכם ביותר, שגורם להם להתפוצץ רק אחרי שהם עוברים את הקיר החיצוני של הדירה המותקפת.  בכך, מובטח נזק עצום בתוך הדירה של ה"יעד", תוך כדי נזק מינימאלי לדירות שמסביב (למרות תמונות ההרס הרב מביירות, לא היו נפגעים נוספים). במחשבה בדיעבד, פורסם כי יכול להיות שהזדמנות מבצעית דומה הייתה בידי ישראל כבר בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה, אך היא לא מומשה מחשש שהחזית הלבנונית תתקלח מוקדם מידי מבחינת ישראל. עארורי לא מת לבד. מבין חמשת אנשי החמאס שנהרגו יחד אתו, החשוב ביותר הוא סמיר פנדי, שבנה את מערך החמאס ליד העיר צור, והיה אחראי על שיגור עשרות רקטות לעבר ישראל בימי חג פסח האחרון.  גם עזאם אל עקרב, שהלך לעולמו עם החבורה, אינו קוטל קנים. הוא היה אחראי על תשתית החמאס בלבנון, ועל התיאום עם חיזבאללה ואיראן. סלאח אל עארורי עצמו היה דמות בולטת בצמרת הרשמית של החמאס מזה שנים, וגם האיש שבהבל פיו הכיוון פיגועים כנגד ישראל.  הזכור שבהם, הוא חטיפתם ורציחתם של הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח ביוני 2014, טרם מבצע "צוק איתן" בעזה. מאז 7 באוקטובר הצליח לשלח שני פיגועי ירי עם הרוגים ישראלים. וגם זה: בזמן מתאים עוד נצטרך לשאול את עצמנו (בין אינספור שאלות קשות נוספות) כיצד קרה שהטרוריסט הבלתי נלאה הזה סלאח אל עארורי, שכבר היה בידי ישראל במעצר מנהלי במשך שנים ארוכות, שוחרר בשנת 2010 לחו"ל?  השחרור ההזוי נעשה בימים שבהם החמאס עדיין החזיק את גלעד שליט בשבי, וישראל אפילו לא מצאה לנכון להשתמש בע'רורי כ"קלף מיקוח" לשחרורו.  הכטמ"מ שבקרב לפי הנטען בלבנון, נראה כי החיסול בוצע באמצעות כלי טיס מופעל מרחוק, כטמ"מ, של צה"ל.  אם זה נכון, הדבר מהווה הוכחה נוספת לחשיבות של מערך הכלים הבלתי מאוישים, ששוברת שיאים במלחמה, כאשר כל יחידות צה"ל נמצאות במסע רכש חסר תקדים להשיג עוד ועוד רחפנים ומטוסים בלתי מאוישים וגם רובוטים קרקעיים למנהרות – מכל פינות תבל, וכמובן גם מהתעשיות הביטחוניות הישראליות.  ככלל, במקרה של יעד כמו הדירה של אל עארורי בדאחיה, לכלי טיס בלתי מאוישים יכולים להיות מספר יתרונות.  ככל שהם קטנים ושקטים יותר (בעבר פורסם כי לחיל הים הישראלי יש כטמ"מים שקטים מאוד בזכות כך שהם מונעים בחשמל) כך קשה יותר לאויב לשים אליהם לב, ובטח ליירט אותם. הם יכולים להמתין לעיתוי המדויק לפעולה במשך שעות על גבי שעות – ורק אז לתקוף. וזה עוד סימן לחשיבות הכלים הבלתי מאוישים - בשנת 2023 נרשם "מהפך סמלי" בתולדות חיל האוויר כאשר בפעם הראשונה בהיסטוריה מספר מטיסי המטוסים מרחוק עלה על מספר בוגרי קורס הטיס הרגיל, של טייסים במטוסים המאוישים. מכן והלאה, הפער בין הבלתי מאויש למאויש רק ילך ויגדל.  כיצד יגיבו חיזבאללה וחמאס על החיסול בלבנון?  זו השאלה המרכזית שנותרה פתוחה לקראת סוף השבוע. לפי ההערכות, שכולם לוקחים אחרי 7 באוקטובר בערבון מוגבל, נסראללה ינסה להישאר מתחת ל"רף המלחמה הכוללת" גם הפעם, אבל עדיין לבצע מהלך "מחוץ לקופסא" מול ישראל.  למשל, האפשרות שחיזבאללה יפעיל את מנגנון פיגועי החוץ שלו, היא הסיבה לכך שכוננות האבטחה בכל נציגויות ישראל בעולם הועלתה לרמה הגבוהה ביותר האפשרית. מעבר לכך, יש סיכוי סביר שעיקר התגובה יבוצע על ידי אנשי החמאס בלבנון, שאיבדו את הנהגתם, או על ידי פיגועים מיהודה ושומרון, שם הזעם על החיסול רב במיוחד. לגבי חמאס בלבנון, יש לזכור כי בתחילת המלחמה כבר חוסל בצור גם חליל פרז, מבכירי מערך הרקטות שם. לגבי איו"ש, החל מ-7 באוקטובר הסירה ישראל את כל הכפפות במלחמתה מול חמאס. שב"כ ושאר כוחות הביטחון ביצע כבר 1500 מעצרים איכותיים מג'נין ועד לדרום הר חברון, וחיסלו 20 אנשי חמאס שאחראים על פיגועים מיהודה ושומרון – ממקום מושבם בעזה.  בפרק זמן זה, צה"ל ומשמר הגבול עברו להכווין באיו"ש אפילו באש מהאוויר, כולל הטלת פצצות ממטוסי קרב במקרים חריגים, והם תוקפים בשיטתיות גם את מחנות הפליטים, שנחשבים למעוזי חמאס, שפעם איש לא היה מעז להיכנס אליהם - אחד אחרי אחד.  כך, ביום רביעי השבוע היה זה התור של מחנה הפליטים נור א-שמס ליד טול כרם, לעמוד בלב פשיטה צבאית גדולה. חמאס ביהודה ושומרון ממילא נמצא גם תחת מתקפה שיטתית מצד כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית, מסיבותיה, ולא בשל אהבת ישראל.  בליץ על איראן? ועכשיו, להתפתחויות מול איראן, מציבות גם את טהרן בפני דילמה גדולה. בשבוע שעבר כתבתי בטור זה כי חיסול בכיר כוח אל קודס רזא מוסאווי בדמשק, לקראת סופו של אותו שבוע, יכול לאותת על מעבר ל"דבר האמיתי", שהוא עליית מדרגה משמעותית בעימות הישיר בין ישראל לאיראן.  אמנם ישראל לא לקחה אחריות רשמית על חיסול מוסאווי, אבל איראן ייחסה לה את ההתנקשות, ללא פקפוק.  החיסול של מוסאווי בא לאחר שלישראל יוחסה שבוע קודם מתקפת סייבר ששיתקה תחנות דלק באיראן, ולאחר שאיראן עצמה היממה במתקפה של מל"ט על אוניה הקשורה לישראל 200 ק"מ מחופי הודו.  פורסם כי איראן הגבירה את שיעור העשרת האורניום במתקני הגרעין שלה, בדרך לפצצה, ונודע על הפיגוע ליד בניין שגרירות ישראל בניו דלהי, ללא נפגעים, שמיוחס לאיראן. ובכן, נראה כי אכן הייתה זו רק ההתחלה. ביום רביעי השבוע ארע הפיצוץ הגדול לפני האזכרה לקסאם סולימאני באחוזת הקבר שלו בכאמון. ישראל, כמובן, לא לקחה אחריות על הפעולה הזאת, אבל נשיא איראן איברהים ראיסי מיהר להכריז : "ישראל עוד תתחרט". יום לאחר מכן פורסם גם על מתקפת כטב"מים נגד מליציה שנתמכת על ידי איראן בעיראק. רצף הארועים אינו נראה מקרי. בהקשר הזה, חשוב לציין כי איראן נמצאת בעיצומו של מאמץ עליון לספק אמצעי לחימה בעלי יכולות משמעויות לארגוני החסות שלה בכל רחבי המזרח התיכון – מהח'ותים בתימן ועד ולמיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה וכמובן לחמאס ולגי'האד האיסאלמי בעזה דרך ציר פילדלפי (עוד נגיע לזה) – וביהודה ושומרון.  הפרצה להברחת נשק בדרך ליהודה ושומרון היא הגבול בן 300 הקילומטרים שיש לנו עם ירדן, שאבטחתו דלילה ביותר, ותפיסת ההגנה שלו עוד תצטרך להיבחן מחדש לאחר המלחמה. עוד חשוב להבין כי קסאם סולימאני המנוח, שחוסל על ידי ארה"ב בשנת 2020, היה אבי התפיסה שבנתה מסביב לישראל "טבעת אש" של ארגוני טרור הנתמכים על ידי איראן.  התפיסה הזאת הייתה גלויה, מבחינת איראן, ולכן יש להניח כי היה זה לא פחות ממתבקש מבחינת ישראל ובנות בריתה במערב לאמן ולחמש, מנגד, ארגונים שמתנגדים למשטר האיראני, שהפופולאריות שלו בארצו ממילא נמוכה מאוד. גדולי האויבים של איראן מבפנים הם מליוני אנשים מקבוצת הלאום הבלוצ'ית במזרח המדינה והאזרים - בצפונה. יש גם מוסלמים איראנים שמתעבים את משטר האייתולות ומכנים את עצמם "מוג'הידין חלק". ככלל, מבחינה מודיעינית ומבצעית, איראן היא זירת פעולה קשה הרבה יותר מאשר לבנון, בשל המרחק הרב. היא נמצאת תחת ה"מנדט" של המוסד, בסיוע אגף המודיעין של צה"ל, אמ"ן.  לאחר הפיגוע בכאמון, אמר ראש אמ"ן החבוט ציבורית מאז המלחמה, אלוף אהרון חליווה, כי "המודיעין שלנו מביא לפגיעה רחבה באויבנו - מעזה ועד איראן".  ראש המוסד, דדי ברנע, "ניצל" את דברי ההספד ביום רביעי, בהלוויית צבי זמיר ז"ל, ראש המוסד של תקופת מלחמת יום הכיפורים, ומבצע "זעם האל" לחיסול כל מי שהיה מעורב ברצח הספורטאים שלנו באולימפיאדת מינכן, כדי להעביר את המסר ש"המוסד מחויב לבוא חשבון עם הרוצחים שפשטו על עוטף עזה ב-7 באוקטובר, עם המתכננים ועל שולחיהם.  ״זה ייקח זמן, כפי שלקח אחרי הטבח במינכן, אבל ידינו תשיג אותם בכל מקום שיהיה . תדע כל אם ערביה, שאם בנה השתתף, במישרין או בעקיפין, בטבח של ה-7 באוקטובר, דמו בראשו". מה תהיה התגובה של איראן?  כנראה, גם הם ינסו לגבות מחיר בלי להסתבך בעימות "הכל כלול" מול ישראל וארצות הברית. למרות שהשבוע פורסם באופן מוזר שארה"ב מחזירה, לכאורה, את כוח המשימה של נושאת המטוסים "פורד", הביתה לארצות הברית. עוד פורסם כי איראן הכניסה משחתת צבאית אל תוך נתיבי הים האדום. בזירת אחרת, נראה כי הקואליציה שבנתה ארצות הברית מול החות׳ים בתימן מתחילה להיות יותר ויותר יעילה.  החות׳ים ממשיכים לנסות לתקוף ספינות המזוהות עם ישראל, למרות שכוח המשימה הטביע השבוע כמה סירות תקיפה שלהם, וערוך לגבות מחיר כואב גם בשדה התעופה של צנעא ובנמל הימי שלה. החות׳ים, ומפעיליהם מטהרן, נמצאים ב"ברוך" בזירה הזאת. הדבר האמיתי - חאן יונס בזירת הלחימה העיקרית אחרי הכול, מול החמאס בעזה, כל יום שעבר קירב גם השבוע את צה"ל ליעד הכי משמעותי של המלחמה – המנהרות התת קרקעיות בחאן יונס, שמתחתיהם אולי נמצאים מנהיגי החמאס וחלק מן החטופים.  מה שאנחנו יודעים לגבי הנעשה בחאן יונס זה בעיקר שצה"ל ריכז שם לא פחות מ-7 חטיבות תחת פיקוד אוגדה 98.  מול המנהרות נטען, לפי פרסומים זרים, כי ישראל משתמשת במערכת להצפה במים ועוד אמצעים טכנולוגיים, שאפשר רק לדמיין. המהלך מתבצע בשיא הזהירות והסבלנות. סביר להניח, כי ליחיא סינוואר וחבריו להנהגת החמאס יש עדיין כמה דרכי מילוט - כנראה דרומה יותר.  מצפון לחאן יונס, פועלים כוחות מאוגדה 36, באיזור מחנות הפליטים כמו דיר אל בלח ונוסיראת. ירי רקטות לעבר מרכז הארז בוצע השבוע מהאזורים במרכז שהם לא הגיעו אליהם עדיין - בין הכוחות ובין הים.  בצפון הרצועה, עבר צה"ל, למעשה, לשלב השלישי של הפעילות בהיקף מוקטן, דבר שאיפשר לשחרר אלפי חיילי מילואים הביתה. בלחימה הלא אינטנסיבית שם, מחבלי החמאס ממשיכים לתקוף כבודדים או בקבוצות קטנות מאוד – באמצעות טילים נגד טנקים ומטענים.  התוצאות תלויות לעתים גם במזל. הנה דוגמא מארוע שלא פורסם והתרחש שעה אחת בלבד לפני הקרב שבו נהרגו תשעה לוחמים ובהם מפקד גדוד 13 של גולני, סא"ל תומר גרינברג, בשג'אעיה.  מתברר, כי ממש באותו מקום שוגר טיל שחלף סנטימטרים ספורים ממח"ט גולני, אל"מ יאיר פלאי, ומתא"ל (מיל') משה צ'יקו תמיר, שממלא במלחמה תפקיד בכיר בפיקוד הדרום. פלאי ותמיר, שניצבו זה לצד זה, לא נפגעו כלל, למרות שחשו בגופם את חומו של הטיל. במקביל ללחימה, הולך ומוקם בימים אלה, בעבודות הנדסיות, ה"פרימטר"- שהוא שטח ברוחב קילומטר שכל עזתי שיתקרב אליו אחרי המלחמה – יחטוף אש. עדיין לא ברור האם ה"פרימטר" יישלט באש מכיוון גדר המערכת או שצה"ל יקים בו מוצבים. בנושא החטופים, גם השבוע לא היו השבוע בשורות טובות. בלי קשר לחיסול בביירות, המגעים בעניין שחרורם בהסכם נראים כעת בעלי סיכויי הצלחה נמוכים.  חמאס טיפס על העץ הגבוה, שבו טען כי לא יסכים להחזיר חטופים נוספים ללא הפסקה מוחלטת של הלחימה ונסיגת כל הכוחות לישראל. בינתיים, הוא עדיין על הענפים. למרות הפערים בעמדות הצדדים, נשמרים הערוצים מול חמאס – דרך קטאר בהובלת המוסד, ודרך מצרים – בהובלת השב"כ. המצרים הם שחקן מפתח בערוץ המצרי משוחחים ראש השב"כ בר ושר המודיעין עבס כמאל לעיתים קרובות. המצרים הם שחקן מפתח גם בסוגיה נוספת שמחייבת פתרון מבחינת ישראל - כיצד להקים חומה לאורך ציר פילדלפי המפריד בין רצועת עזה לשטח סיני.  שינוי דרכי הפעולה לאורך הציר עשויים להצריך עדכונים גם בהסכם השלום בין ישראל למצרים מ-1979, אך עיקר הבעיה היא שבאזור רפיח מצטופפים המוני פלשתינים, שרבים מהם נדדו מצפון הרצועה על פי הוראות צה"ל עם תחילת הקרבות.  בניית חומה תת קרקעית, כמו זאת שנבנתה בין הרצועה לשטח ישראל, תהיה פרויקט יקר וממושך. חומה חייבת להיות, בכל מקרה, אחרת לא ניתן יהיה לפרז את רצועת עזה לטווח ארוך, הדבר הזה ברור לכל השחקנים. בינתיים, מציפים המצרים את איזור המנהרות במי ים, למקרה שיש שם עדיין מנהרות הברחה פעילות. סוגיית פילדלפי קשורה גם לשאלת ההסדר הכולל, שיהיה ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה, שהוא בגדר מוקש פוליטי מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מזכיר המדינה של ארצות אנטוני בלינקן, יבוא בשבוע הבא לישראל כדי לדון גם בנושא הזה (הביקור שלו נדחה מהשבוע). גורמים צבאיים עדיין לא יודעים כיצד ייראה בעזה "היום שאחרי". מקרה דומה קרה אחרי 23 ימי לחימה בתוך רצועת עזה, לקראת סיומו של מבצע "עופרת יצוקה", בינואר 2010.  הרמטכ"ל אז, רא"ל גבי אשכנזי, ביקש הנחיות ברורות מהממשלה בראשות אהוד אולמרט, אך לא קיבל. אשכנזי אמר לראש הממשלה ולשרים כי "צה"ל אינו קבלן הפיצוצים של הממשלה".  בסופו של דבר, הסיג את הכוחות על דעת עצמו, והממשלה, מצדה, הכריזה על הפסקת אש חד צדדית (שהחזיקה מעמד זמן קצר בלבד).  ועתה, בתום השבוע ה-13 למלחמה, בצה"ל נערכים עדיין להמשך לחימה ממושכת, בעצימות משתנה. מה יהיה היעד ל"יום שאחרי" הפעם?

תמיד אמרנו לכוחות המתמרנים, אין צורך שתשברו את הקיר עם הראש, אנחנו נשבור את הקיר עוד לפני שתגיעו. אל"מ ביבי אהוד, מפקד חטיבת האש 215 עשה את זה מחבלי החמאס שהגיחו מפיר המנהרה מתחת לרובע הביטחוני בעזה בשבוע הראשון של נובמבר לא האמינו למראה עיניהם. יותר נכון, לא האמינו למה שלא ראו. הרובע הביטחוני אותו הם הכירו עד לפני יומיים על בנייניו, מתקניו והמוצבים שלו כבר לא קיים. גם לוחמי צק"ח "גבעתי" לא זיהו את הרובע כשהגיעו אליו. כל מה שלמדו ושיננו לפני תחילת התנועה, מבנים, רחובות, מחנות, היו כלא היו.  ״אנחנו נשבור את הקיר עוד לפני שתגיעו״ תמיד אמרנו לכוחות המתמרנים, אין צורך שתשברו את הקיר עם הראש, אנחנו נשבור את הקיר עוד לפני שתגיעו. אל"מ ביבי אהוד, מפקד חטיבת האש 215 עשה את זה, ובגדול. במשך יומיים הכינה חטיבת האש את מרחב הרובע הביטחוני לכוח המתמרן, צק"ח 'גבעתי', ויכלה לו. מרחב הרובע הביטחוני, בסמוך לבית החולים שיפאא בעזה היווה את מוקד הפעילות המבצעית, המודיעינית וההגנה האווירית של החמאס. מרובע זה, על שלל מתקניו, תכננו והוציאו לפועל את המתקפה והטבח של השביעי באוקטובר.  ברובע הביטחוני שאף זכה לכינוי "הקריה" של החמאס מוקמו מטה המודיעין המרכזי ומטה ההגנה האווירית של החמאס. כמו כן, מוקמו שם משרד הפנים ותחנת משטרה.  במרחב היו מתקני האימונים הגדולים ביותר ברצועת עזה ללחימה בשטח בנוי, מוצבים צבאיים, משרדי מפקדים, מחסנים ומפעלים לייצור אמצעי לחימה. מרחב הרובע שימש אף ככיסוי והסוואה לפתחי יציאה וכניסה למערכת מנהרות תת קרקעית, חדרי לחימה שמהם ניהל הארגון את פעילותו ועמדות שיגור לרקטות.  במרחב הרובע מוקמו גם מוסדות אזרחיים כמו שני מסגדים שאחד מהם הופלל ככיסוי לפיר מבצעי, מרפאות, בתי ספר, גן ילדים ובית חולים. אוגדה 162 קיבלה את המשימה המתבקשת לכבוש את הרובע הביטחוני. את המשימה הטילה האוגדה על מח"ט 'גבעתי', תוך שהיא מתגברת אותו בגדוד טנקים 9, כוח הנדסי ואת התמיכה המלאה של חטיבת האש 215. בכך הפכה את החטיבה לצוות קרבי חטיבתי משולב עם כל הרכיבים הנדרשים לביצוע המשימה ביעילות הגבוהה ביותר. להכין את המרחב לצק"ח 'גבעתי' חטיבת האש 215 קיבלה את המשימה המובנת מאליה להכין את המרחב לפעילות של הכוח המתמרן. מח"ט האש 215, אל"מ אהוד, ניגש למשימת במלוא המרץ והמקצועיות והיסודיות האופיינים לו.  הוא ריכז סביבו את כל העוסקים במלאכה, את סגניו בסדיר ובמילואים, מפקד מכלול התקיפה, מפקד תא התכנון, מפקד תא הארטילריה, את אנשי המודיעין, השב"כ, האוויר והייעוץ המשפטי.  המשימה חדה וברורה לכולם; משימת האש היא להכין את המרחב לצק"ח 'גבעתי'. במילים אחרות, ביבי (המח"ט) ישבור את הקיר לפני שהכוח הראשון יגיע לשטח. לכאורה משימה פשוטה.  בכל תכנית מבצעית יש סעיף שנקרא 'גורמים אחרים'. בלחימה בעזה הגורמים האחרים הופכים להיות הדומיננטיים. בהנחיות לתכנון מבהיר ומחדד ביבי את אותם גורמים.  מעל הכול יש להימנע מפגיעה בחטופים, בכך הם נעזרים בעיקר בגורמי המודיעין המגוונים שנמצאים אצלו ומחוברים למפקדה המיוחדת שהוקמה לצורך כך בפיקוד האלוף (מיל') ניצן אלון.  להימנע מלפגוע בבלתי מעורבים הגורם השני הוא להימנע מלפגוע בבלתי מעורבים. לשם כך, נעזרים במפת פינויי העזתים שמנוהלת ישירות מפיקוד דרום עם מפקדה בראשות תא"ל (מיל') אודי בן מוחה ובאנשי הדין הבין לאומי. הסעיף הבא בתוכנית מבצעית נקרא 'שטחים שולטים'. בשטח פתוח העניין פשוט יחסית מפני שהוא תלוי טופוגרפיה. בשטח בנוי השטחים השולטים הם בניינים רבי קומות שמהם אפשר לצפות, להכווין אש ואף לירות מהם על מרחב הלחימה הצפוי.  כל בניין כזה נבדק היטב מבחינת פינוי האוכלוסייה שבו וכאשר הוא מופלל הוא הופך למטרה. הסעיף הבא הוא להפוך למטרות עבור גורמי האש השונים את המידע המודיעיני העשיר והמגוון שקיים במרכז האש החטיבתי.  מידע שמגיע מכל המקורות האפשריים של צה"ל, אנושי, האזנה, צילום, תצפית עין, חקירת שבויים ועד לאנשי שב"כ שנציגיו מעורים במרכז האש.  כל מטרה כזאת מנותחת בהתאם לגורם האש שיופעל עליה. הניתוח כולל את נקודת המכוון הנדרשת, הבקרה על הביצוע, סוג החימוש המתאים, הכמות והעיתוי הפעולה שלו.  ניתוח המשימה על שלל הגורמים השונים שמשפיעים עליה מבוטא בסופו של יום בתוכנית פעולה שתמציתה היא 'כוחות ומשימות'. דהיינו, מה תפקידו ומשימתו של כל גורם.  אמצעי האיסוף המגוונים, מטוסי קרב, מסוקי קרב, 'זיק', ארטילריה קנית על שלל פגזיה, ארטילריה עם רקטות 'רומח'. כל אמצעי מקבל את כל הנתונים המאפשרים את ביצוע המשימה.  בסעיף 'שטחים שולטים' מפלילים את הבניינים רבי הקומות ששולטים על המתחם, מטוסי הקרב מקבלים את המשימה. מדרום למתחם, בניינים נוספים שזוכים לטיפול של רקטת ה'רומח' של גדוד מילואים.  הארטילריה הקנית מטפלת במוצבי החמאס ומכינה את עצמה לכל התפתחות אפשרית, שאכן הגיעה מאוחר יותר. גורם הזמן הוא פקטור דומיננטי בכל ניתוח משימה צבאית. במקרה הזה, מפקדי הפיקוד והאוגדה היו נבונים ונתנו לאהוד את כל הזמן שהוא דרש, יומיים שלמים.  ההשקעה השתלמה, וצק"ח 84 קיבל מרחב לחימה שונה מאד, בלשון המעטה, מזה שהוא היה אמור להתמודד איתו. רובע שטוח לאחר שמפקד תא התכנון סיים את עבודתו הוא העביר את המקל למכלול התקיפה בפיקודו של סא"ל (מיל') נעם שיש שמתפקידו להוציא אותה לפועל.  המכונה המשומנת החלה בעבודתה. השולחן המרכזי בראשותו של מפקד החטיבה פקד, ביקר, העריך מחדש את המצב ונתן הנחיות בהתאם. אחרי למעלה מחודש של עבודה אינטנסיבית השתכללו תהליכי העבודה והממשקים בין הגורמים השונים. העבודה התבצעה ברוגע, בשלווה ובשקט שלא אפיינו את מה שחשו מחבלי החמאס. תמונות הלפני ואחרי של הרובע מספרות את הסיפור כולו. מרובע שוקק חיים, בניינים ומתקנים הוא הפך להיות רובע שטוח. בהתאם לתכנון המוקדם והמחויבות להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים נשאר בית החולים על כנו, זה היה גורלם של בתי הספר שבמרחב. מסגד שהופלל עם פיר מנהרה ומשגרי רקטות הושמד בעוד שמסגד אחר שלא הופלל נותר על כנו. [תמונה: דובר צה״ל] כל גורמי האש עבדו כאן באינטנסיביות ובשילוב מלא עם כלל אמצעי המודיעין והאיסוף. כל פיסת מידע תורגמה מייד למטרה או לחילופין למקום שאסור לירות אליו. האש הופעלה באופן כירורגי כדי לפגוע רק במה שרוצים לפגוע ולהימנע מפגיעה מכל סיכוי פיסי או מודיעיני כדי להשיב את החטופים בחיים.  ביבי העריך שבתקיפות נהרגו עשרות מחבלים. הוא מחייך בזווית הפה כשהוא מציים את ההערכה שלו ומוסיף בשקט "אצלנו, כשאנחנו מדווחים על פגיעה במחבלים, הכול מתועד." צריך לחלץ לאחור לאחר יומיים של לחימת האש הגיע צק"ח 84 לרובע הביטחוני כשגדוד טנקים 9 מוביל את הכוח ודחפור די 9 מוביל את הגדוד. מחבלי חמאס שיצאו מהמנהרות, התעשתו וירו טילי נ"ט לראש הכוח והשביתו את הדחפור ואת תנועת הכוח שמאחוריו.  הערכת מצב מהירה ושיח בין שני המח"טים 84 ו-215 הובילה למסקנה שהגדוד צריך לחלץ לאחור בחסות האש הארטילרית. החשש העיקרי של שני המפקדים היה שהמחבלים ינסו להגיע ללוחמים, לשבות אותם, חיים או מתים, ולגרור אותם למנהרות. גורם הזמן הפך להיות החשוב ביותר כעת. כאן נכנס לפעולה סא"ל אודי עמיר, מפקד מכלול הארטילריה. אודי, בעברו מפקד גדוד תותחנים 402 משרת כעת במפא"ת ובמינוי חירום שלו הוא מפקד המכלול.  המכלול הוקם ביוזמה מקומית שמן הסתם תהפוך למחייבת, בעיקר כאשר נדרשים ריכוזי אש משמעותיים. אודי פוקד על ארבעת גדודי החטיבה מטרות חסימה לירי במרחק קצר מהכוח של גדוד הטנקים.  הטנקיסטים נדרשים להיכנס לטנקים ולסגור מדפים כדי שלא יפגעו. רסיסי הפגזים שלנו מגיעים עד אליהם ונצפים היטב ומתועדים בחוזי עילי שמשגיח מלמעלה.  אודי פוקד על ירי של מאות פגזים במשך כעשרים דקות, מה שנותן לכוח את ההזדמנות להיחלץ מהמקום. "המסתייע לא רואה בזמן אמת את מה שאנחנו עושים עבורו" מעיד אודי, "הוא ספון בתוך הכלים, עם מדפים סגורים. רק לאחר מכן בתחקירים ובשחזורים הם יכולים לראות את זה".  אודי עוד הספיק לשמוע את מח"ט 'גבעתי' פולט "הצלתם לנו את התחת." צק"ח 'גבעתי' נערך מחדש ובתנועת לפיתה משלים את כיבוש הרובע שהתחיל עם סיום הלחימה של חטיבת 'עמוד האש' 215. ובנימה אישית. לפני למעלה משלושים שנה הייתי בעמדה של ביבי, כמפקד מרכז האש. נעים לי להודות שהדור הזה עולה על הדור שלנו במקצועיות ובמיומנות בהפעלת אש משולבת בעשר רמות. מה שהחטיבה עשתה ברובע הביטחוני ובשאר הפעולות שלה בלחימה בעזה אנחנו רק יכולנו לחלום.

המערכת של אלביט טרם קיבלה אישור מבצעי בארה״ב ותקציב הצטיידות. לפי הערכות, הצבא רוצה להכניס אותה לשדרוגי הבראדלי בעתיד   The US Army conducts military exercises with the latest generation of Infantry Fighting Vehicle, the M2A4 Bradley (Picture source: US DoD)     BAE Systems קיבלה הזמנה של 78 מיליון דולר לשדרוג נגמ״שי ברדלי נוספים לדגם M2A4 עבור צבא ארה"ב. הערך הכולל של ההזמנות בהקשר זה עולה כעת על 750 מיליון דולר. כך לפי פרסום של armyrecognition.   ה-Bradley M2A4 מייצג התפתחות בסדרת ה-Bradley של רק״מ עבור החי״ר שתוכננו ונפרסו על ידי צבא ארה"ב. גרסה זו היא תוצאה של תהליך מודרניזציה מתמשך, שמטרתו לעמוד בדרישות המשתנות של שדה הקרב. מאז ההשקה הראשונית שלו בשנות ה-80, הבראדלי עבר מספר עדכונים כדי לשפר את השרידות, כוח האש והניידות שלו. הוא תוכנן במקור להובלת חיל רגלים תוך מתן תמיכה באש. הבראדלי נאלץ להסתגל לאיומים מתעוררים כגון מטעני חבלה מאולתרים (IEDs) וטקטיקות גרילה בסביבה אורבנית.  גרסת M2A4 מגלמת את השיפורים הללו. הוא מצויד בטכנולוגיות דיגיטליות מודרניות, המשפרות את המודעות המצבית של הצוות. מערכות דיגיטליות אלו כוללות ציוד תקשורת וניווט חדש, המאפשר אינטגרציה חלקה עם אלמנטים אחרים של צוות קרב בחטיבת השריון. אינטגרציה זו חיונית לשמירה על תקשורת ותיאום יעילים בשדה הקרב. מבחינת הגנה, ה-M2A4 נהנה משריון משופר. זה כולל לא רק לוחות שריון חזקים יותר אלא גם מערכות הגנה אקטיביות כגון Iron Fist-Light Decoupled (חץ דורבן) תוצרת אלביט. מערכת זו טרם הוכרזה מבצעית בארה״ב.  מבחינת ניידות, ה-M2A4 כולל מנוע חזק יותר ומתלים משופרים. שיפורים אלו נחוצים כדי להתמודד עם המשקל הנוסף של מערכות ההגנה והציוד האלקטרוני. הם גם מבטיחים שהרכב נשאר זריז ומסוגל לנווט בשטחים שונים, היבט מכריע לפעילות עירונית.  הצורך בשיפורים אלו נובע מרצונו של צבא ארה"ב לשמור על צי של כלי רכב קרביים לחי"ר המסוגלים להתמודד עם אתגרים נוכחיים ועתידיים. תוכנית M2A4 היא חלק מנקודת מבט זו, המבקשת להאריך את חייו המבצעיים של הבראדלי עד 2050 תוך הגדלת יכולתו להגן ולתמוך ביעילות בכוחות הקרקע. צבא ארה"ב בוחן את האפשרות לשלב את ה-Iron Fist-Light Uncoupled בצי בראדלי, כחלק מתוכנית מערכת הגנת הרכב המודולרית הפעילה שלו. למרות שבעיות אספקת חשמל ראשוניות עם IF-LD נפתרו, עדיין לא הוקצה מימון לשילובו בשדרוגי M2A4.

שתי המדינות שמצטרפות לארגון הן מהעשירות בעולם, והן יכולות לתרום רבות בתחומי ההשקעות והסחר הבינלאומי By Prime Minister's Office - Press Information Bureau, GODL-India, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=136343955 סעודיה ואיחוד האמירויות מצטרפות רשמית לארגון הכלכלי העולמי BRICS, המאגד את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. בחודש ינואר הצטרפו לבריקס מצרים, איראן ואתיופיה, ועל כך אומרים מומחים שהצטרפות הכלכלות הערביות הגדולות לארגון מגבירה את השפעת העולם הערבי על כלכלת העולם. BRICS הוא ארגון בין-ממשלתי המאגד חמש כלכלות מתעוררות עיקריות: ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. הארגון הוקם ב-2006 כ-BRIC עם הכללת דרום אפריקה ב-2010.  קבוצה זו של מדינות משתפת פעולה בנושאים פוליטיים, כלכליים ואסטרטגיים שונים. ראשי התיבות BRICS מייצגים את האות הראשונה של שמה של כל מדינה חברה. מדינות אלו, המאופיינות באוכלוסייתן הגדולה, בפוטנציאל הכלכלי המשמעותי וההשפעה הגלובלית הגוברת שלהן, עוסקות בפסגות ובפגישות קבועות כדי לדון ולתאם מדיניות בנושאים כמו סחר, השקעות, ביטחון ופיתוח. פרופסורים באוניברסיטת דובאי אמרו ל-NATIONAL NEWS שהצעד להרחבת בריקס תואם אתגרים גיאופוליטיים וכלכליים שהעולם מטפל בהם. שתי המדינות שמצטרפות לארגון הן מהעשירות בעולם, והן יכולות לתרום רבות בתחומי ההשקעות והסחר הבינלאומי.   בסעודיה נרשם ב-2022 שיעור צמיחה של 8.7 אחוזים, בין 20 הכלכלות המובילות בעולם, תואם את חזון 2030 של סעודיה להתנתק מתלות מוחלטת בנפט. הצמיחה באמירויות היא בשיעור של 3.4 אחוזים ב-2023 ושם נרשם גידול בפעילויות כלכליות בתחומי תיירות, נדל"ן, בנייה, תחבורה ופיננסים.   

משדרי AM מאפשרים קליטת רדיו ממטולה ועד באר שבע, לרבות בתוך מרחבים מוגנים ומקלטים Photo by Alberto Bobbera on Unsplash משרד התקשורת בשיתוף רשות החירום הלאומית, גל"צ וחברת בזק פעלו להשמשת יכולת שידור באמצעות משדרי AM, דרכם ניתן יהיה לקלוט את שידורי גלי צה"ל.  המשדרים פועלים החל מאמש (ד') בתדר 1,287 קה"צ בחיפה והצפון ובתדר 945 קה"צ בין חיפה לבאר שבע.  משדרי AM מאפשרים קליטת רדיו ממטולה ועד באר שבע, לרבות בתוך מרחבים מוגנים ומקלטים. זאת, בשונה ממשדרי FM שמצריכים פיזור רחב של משדרים וקליטתם במרחבים מוגנים ומקלטים עלולה להיות מוגבלת.  לאחר הניסוי, יופקו לקחים ויוטמעו בהמשך. 

החוזה כולל אופציה לרכש שני מטוסים בשלוש השנים הבאות businessaircraft.bombardier.com צבא ארה"ב חתם על חוזה עם החברה הקנדית בומברדייה דפנס לייצור אב-טיפוס של מטוס מנהלים מסוג גלובל 6500 שישמש כמטוס ריגול וביון לצבא ארה"ב.  החוזה כולל אופציה לרכש שני מטוסים בשלוש השנים הבאות. מדובר במטוס ביון וריגול שהגדרתו "מערכת זיהוי והפעלה מדוייקת". הוא יהיה מטוס הסיור והאיסוף הראשון של צבא ארה"ב, שבו יוחלף ריהוט הפנים של מטוס מנהלים אזרחי בחיישנים רבים ובציוד אלקטרוני מתקדם. קולונל ג'ו  מינור, מנהל פרוייקט המטוס בצבא, אמר שהמטוס החדש יעניק לצבא טווח מוגדל, מהירות, יכולת שהייה באוויר ואיסוף מודיעין אוויר. מטוס מסוג זה אמור לטוס בגובה רב כדי שיוכל לצפות ולקלוט מטרות רחוקות ולחדור ל"אזורים בעלי עניין אצל האויב". המטוס מכונה "חיישן העומק המוביל של הצבא בשנות 2030". דפנס ניוז כותב שהאמריקנים מזכירים גם בהקשר זה את אופציות ההתמודדות עם רוסיה ועם סין, ומכאן הצורך במטוסים מצויידים במיטב ציוד ל"א ואיסוף. לרשות הצבא עומדים עתה שני מטוסי שהם מדגימי טכנולוגיות שצברו כבר אלף שעות טיסה בזירות אירופה והודו-פסיפיק. הפנטגון חוזר ומדגיש את שאיפתו להתמודד עם סין "מרחוק", ולשם כך דרושות פלטפורמות אוויריות גדולות. 6500 של בומברדייה הוא אמנם מטוס מנהלים גדול מקודמיו, בעל טווח מוגדל ויכולת טיסה בגובה רב.   

בין אם זו הייתה התקפת פישינג או ניסיון להערים על עובדים להתקין תוכנה זדונית במערכת, אופן הפעולה עדיין לא ידוע By ShinRyu Forgers - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=36803706 חברת ניהול הפסולת הרדיואקטיבית של בריטניה (RWM) המפקחת על הפסולת הרדיואקטיבית של המדינה חשפה ניסיון מתקפת סייבר לאחרונה דרך לינקדאין. כך לפי פרסום של hackread.  על פי הדיווחים, ההתקפה לא הצליחה, אך היא הרימה גבות בגזרת הגרעין, מה שעורר חששות לגבי אבטחת תשתית גרעינית קריטית. כפי שדווח ב"גרדיאן", ההאקרים כיוונו את התקפתם כלפי החברה באמצעות לינקדאין. עם זאת, בין אם זו הייתה התקפת פישינג או ניסיון להערים על עובדים להתקין תוכנה זדונית במערכת, אופן הפעולה עדיין לא ידוע. בדרך כלל, לינקדאין מנוצלת להונאות דיוג המכוונות לעובדים של חברות ספציפיות. דוגמה מהשנה שעברה כוללת חוקרי ESET שדיווחו על קמפיין ריגול סייבר של האקרים מקבוצת Lazarus בתמיכת ממשלת צפון קוריאה. הקמפיין כוון במיוחד לעובדים בחברת תעופה וחלל ספרדית. ה-RWM עומדת בראש הפרויקט של 50 מיליארד ליש"ט למתקן סילוק גיאולוגי (GDF), שמטרתו להקים מאגר גדול של פסולת גרעינית תת-קרקעית בבריטניה. כישות בבעלות ממשלתית, RWM איפשרה את מיזוגם של שלושה גופים גרעיניים - פרויקט GDF, מאגר הפסולת ברמה נמוכה ויישות נוספת לניהול פסולת - להקמת שירותי פסולת גרעינית (NWS). "NWS ראתה, כמו עסקים רבים אחרים בבריטניה, שלינקדאין שימשה כמקור לזיהוי האנשים שעובדים בתוך העסק שלנו. הניסיונות הללו זוהו וסוכלו באמצעות ההגנות הרב-שכבתיות שלנו", אמר דובר NWS. עם זאת, האירוע מעורר חששות, שכן מומחים מזהירים שפלטפורמות מדיה חברתית כמו לינקדאין הופכות למגרשי משחקים מועדפים עבור האקרים. פלטפורמות אלו מספקות מספר אפיקים לחדירה, כולל יצירת חשבונות מזויפים, הודעות דיוג וגניבה ישירה של הרשאות. הסוכן המיוחד של ה-FBI האחראי על משרדי השדה של סן פרנסיסקו וסקרמנטו, שון ראגן, הדגיש את 'האיום המשמעותי' של רמאים המנצלים את לינקדאין כדי לפתות משתמשים לתוכניות השקעה במטבעות קריפטוגרפיים, תוך ציון קורבנות פוטנציאליים רבים ומקרים בעבר ובהווה. באוקטובר 2023, חברת אבטחת הדואר האלקטרוני Cofense גילתה קמפיין פישינג המנצל לרעה את Smart Links, חלק משירות LinkedIn Sales Navigator ו-Enterprise, כדי לשלוח מיילים בעלי מראה אותנטי, לגנוב נתוני תשלום ולעקוף מנגנוני הגנה בדוא"ל. בנובמבר 2023, מסד נתונים של LinkedIn המכיל מעל 35 מיליון מידע אישי של משתמשים הודלף על ידי האקר בשם USDoD, שפרץ בעבר את פלטפורמת InfraGard של ה-FBI. מסד הנתונים הושג באמצעות תהליך אוטומטי לחילוץ נתונים מאתרים. בשנת 2023, אתר הגרעין Sellafield בקומבריה חווה בעיות אבטחת סייבר, מה שהצביע על צורך בשיפור אמצעי ההגנה ובתקנות מחמירות יותר. תקרית ה-RWM מדגישה את ההתעניינות ההולכת וגוברת של סינדיקטים של פושעי סייבר באתרים גרעיניים ותשתיות קריטיות.

מדובר בחוזה חסר-תקדים בשנים האחרונות הן בהיקף התקציבי שלו | הזמנה כזו תאפשר לחדש את כל מלאי הנק"ל של חיילי צבא ספרד www.heckler-koch.com צבא ספרד העניק לחברה הגרמנית הקלר אנד קוך (Heckler & Koch) חוזה לאספקת 11,700 רובים ואקדחים בשווי של 14 מיליון אירו. האתר בספרדית Infodefensa.com מדווח כי בסוף חודש דצמבר 2023 נחתם חוזה לרכישת 5,800 רובים בשווי של 11.6 מיליון אירו ו-5,900 אקדחים בשווי של 2.47 מיליון אירו במשך שלושת השנים הבאות. האתר מספר כי בחוזה לא צוינו דגמי הרובים והאקדחים שנרכשו, אולם נראה כי הצבא הספרדי בחר להזמין שוב את אקדחי ה-USP שכבר נמצאים בשירותו. באשר לרובים, בהיעדר תיעוד רשמי, קשה יותר לקבוע מהו הדגם שנבחר. האתר סבור שיכול להיות שמדובר ב-G36, רובה השירות הרשמי של חיילי צבא ספרד, אם כי אפשר שהדגם שנבחר הוא HK 416 שהיה במשך זמן-מה בשירות המרינס בספרדי. מדובר, לדברי האתר, בחוזה חסר-תקדים בשנים האחרונות הן בהיקף התקציבי שלו (23.75 מיליון אירו כולל רכישות נוספות והתאמות נשקים) והן בכמות הרובים והאקדחים. הזמנה שכזו תאפשר לחדש את כל מלאי הנק"ל של חיילי צבא ספרד.