הפזמונאית צרויה להב ("פרח", "ימי התום", "שרה ברחובות", "רומיאו") הלכה לעולמה בגיל 74 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. להב, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים, שיתפה פעולה עם מיטב אמני ישראל ועיצבה את פסקול חיינו

טומי שלבי, גנגסטר מטיל אימה, יושב בודד ועצוב וכותב זיכרונות. זה מה שיש לסרט "כנופיית ברמינגהאם: בן אלמוות" להציע לכם. עם כל הכבוד, זה לא עושה את העבודה

סדר הופעת השירים בתחרות שתתקיים השנה באוסטריה פורסם, וישראל הוגרלה במקום העשירי. באתרי ההימורים - "מישל" של נועם בתן נמצאת במקום הראשון בקרב הקהל, אולם אצל השופטים השיר במקום ה-17 בלבד

במשך שלוש שנים ישבנו כתף אל כתף ליד אותו שולחן בכיתה. מדי פעם הייתה מניחה על השטח שבין מושבינו, פיסות נייר עם שורות מחורזות. שיר אחד נותר עמי עד היום והוא עלה בראשי כששמעתי על פטירתה. לזכרה של צרויה

"ואם עפיפון יקרא לי" הוא הרבה מעבר לספר שירים משובח לילדים. זהו גם שער נסתר אל חדרי ליבו של המבוגר, זוהי הזמנה לנוע במחוזות זיכרונותיו ולחלום את חלומותיו

נדמה שהפסיק הקטן בהיסטוריה שבו ניתן היה לחלום על חופש, שלום ואהבה נמצא מאחורינו, ושאנחנו מתקרבים למציאות שחוותה האנושות לאורך הדורות: דם, יזע ודמעות

"הקליע שהחטיא" של ריצ'רד אוסמן - הטוב ביותר בסדרת "מועדון הרצח" עד כה; לצדו "תסביך קלמנטיין" של בוב מורטימר - קומדיה רומנטית משונה על עוזר משפטי שמתאהב באישה מסתורית בפאב