איך הופכים שחקן תל-אביבי לחסיד מן המניין בחצי שנה? מיכאל מושונוב השתתף ב"קטמנדו", ולפעמים נכנס לדמות קצת יותר מדי: "יש עוגנים שאמורים להשאיר אותך בזהות המקורית שלך: החברים, המשפחה, הבילויים. כאן זה לא היה קיים"

כמו אחרי כל אסון, גם בעקבות התאונה המחרידה בטבריה מיהרו רבנים להתראיין בכלי התקשורת החרדיים ולהבהיר את הרקע לטרדגיה - ואיך צריך לחזור בתשובה. אבל לפעמים, כשכל-כך קשה להסביר, עדיף פשוט לשתוק

כדי להגיע להשלמה, אין צורך להיאבק במה שמפריע לנו, אלא להפך. קחו דוגמה מרות המואביה שקיבלה את השינויים בחייה - וממנה יצא דוד המלך

מחקר שנערך בניסיון לברר אם מתנחלים מפחדים יותר כתוצאה מצפייה בטלוויזיה הסתיים בתוצאות אחרות לגמרי: בעוד שחילונים צופים וחוששים מפשע, דתיים חשים בטוחים יותר

אחי הציע שנשאל את הרב ש"ך שאלה, כי כולם שואלים. נדחפנו בין הבחורים, למדנו אז בבית הספר פרק ״אלו מציאות״ ואילתרנו שאלה רטורית. הוא ענה לנו בסבלנות של גדול הדור. כשסיים, לחשתי לאחי בשקט: ראית כמה זמן הוא חשב עד שענה לנו?

כשאדם מאמין פוגש אסון כה נורא וקורע לב כמו התאונה ליד טבריה, הוא לא קופץ מראש למשמעויות דתיות שמעבר למאורעות. אין לו תשובה מדויקת מדוע אירעה טרגדיה כזו, והוא בעיקר חושב איך לתקן את עצמו