היא מאחדת חסידים עם ליטאים וסרוגים, אשכנזים וספרדים - והופכת את כולם לאחים (בלי קשר לפוליטיקה): יצחק מאיר לקח את היצירה שהכי מזוהה עם הקריירה שלו, ועם שולחן השבת - והלביש אותה בארבעה לחנים ביצירה אחת, האורכת שמונה דקות. "יה אכסוף" - כאן בקליפ בכורה

בתוך כל הניסים והפלאות שעושה הקדוש ברוך-הוא ביציאת מצרים - מתחילות הנשים לשיר ולחולל כשתופים בידיהן. מאיפה היו להן תופים, שם במדבר? רק נשים יבינו: אנחנו מכינות מראש. אנחנו יודעות שבסופו של דבר, הכל יסתדר

ההיסטוריה היהודית רצופה בכשלונות ורדיפות. חז"ל הכירו את שתיקת האלוהות נוכח הסבל היהודי, והם לא אהבו לשקר לעצמם ולקהילתם, או לעגל פינות. לכן כואב לראות כיצד הפכה היהדות המסורתית מיהדות אמיצה, שלא מכזבת באלוהים - ליהדות המגוננת עליו ומקיפה אותו במלחכי פינכה שקרנים