מישהו סופר את הימים, לא אני, ומספר לי שחלפה שנה. לי נדמה שאני עדיין כלואה בממ"ד, מתנדנדת עם ילדתי, אימי ובן זוגי בין חיים למוות. לא יודעת אם יתרחש איזה נס והדבר (לא, זו לא המילה הנכונה) הזה שאנחנו נמצאים בו ייגמר. מספרים שחלפה שנה מהיום ההוא שאין לו שם בכלל. כל מה שקרה לנו […]

"שנייה אופיר, יש לך רגע?" אני מסתובב לאחור, מבואס־משהו מכך שלא הספקתי להימלט מהחניון לפני כולם, ורואה מולי אישה בגיל העמידה. "היי שמי ענבר, ואני מאבן־יהודה, אני יכולה להתוודות בפניך?" – היי ענבר, את יודעת, כומר אני לא, אבל הגענו לכאן כדי לדבר ולהכיר, אז סבבה, לכי על זה… לענבר (שם בדוי) נחשפתי דקות לפני […]

השביעי באוקטובר 2023 היה היום הנורא ביותר בחיי העם היהודי מאז השואה. יהודים עמדו חסרי ישע מול טבח אכזרי. מדינת ישראל נעלמה לשעות ארוכות. הדרג הפוליטי התפוגג, והדרג הצבאי היה הלום קרב. אך באותן שעות של אסון, הלכה והתגבשה גם תקווה גדולה שכמוה לא ידענו שנים ארוכות. עם ישראל עצר את שנאת החינם והמאבק הפנימי. […]

בעת שאנו עומדים על סיפה של שנה חדשה, מבטנו נישא אל האופק, מחפש את קרני האור שמבשרות על עתיד מבטיח. עברנו, המדינה והעם כולו, שנה קשה ומורכבת מאוד, שנה היסטורית. שנה שבה איבדנו את הביטחון האישי. נפרצו חומות שחשבנו ביהירות שלעולם לא ייפרצו. כולנו חטאנו בחטא היוהרה. הקפנו את עצמנו באמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים ביותר בעולם, […]

ליל הושענה רבה תשפ"ד. אחרי למעלה מעשרים שנה שליל הלימוד הקהילתי התקיים בסוכתנו, משה בחר במתכונת שונה, בעקבות אירועי השנה הקודמת: שישה שיעורים לאורך הלילה, שאותם מעבירים צמד דוברים משתי קצוות. האחד איש ימין קיצוני, השני איש שמאל קיצוני; שומר מצוות ומי שאיננו מגדיר את עצמו ככזה, גברים ונשים. ביום שישי שלמחרת הספקנו לחלוק את […]

מאבק איתנים מתרחש בחברה הישראלית. איני מתכוון למאבק בין ימין לשמאל, בין חילונים לדתיים, בין תומכי הרפורמה המשפטית למתנגדי המהפכה המשטרית, בין תומכי ומתנגדי עסקת החטופים, ואפילו לא בין רק־ביבי לרק־לא־ביבי. אני מתכוון למאבק בין רוח שישה באוקטובר לרוח שמונה באוקטובר. בשבעה באוקטובר קרה לנו האסון הנורא ביותר מאז השואה – הטבח בנגב המערבי. קדם […]

חלפה כמעט שנה מאז שהתפללנו יחד בפעם האחרונה, אימי, מרסל טליה הי"ד, ואני, בבית הכנסת בקיבוץ עין־השלושה. ראש השנה הוא יום שבו אנו מתפללים על דין השנה שתבוא. התפילה בבית הכנסת בקיבוץ היא מיוחדת במינה; הקיבוץ שלנו מוגדר כחילוני, ומדי שנה מגיעים אליו בני ישיבה ממצפה־רמון כדי להעביר את התפילה לכלל התושבים – סימן לאחדות. […]

בשנה וחצי האחרונות גיליתי משהו מחדש: אתה צריך להיות עצמך, לא מי שאחרים מצפים ממך להיות.  כולל להשתמש בהומור, גם אחרי שאשתך ושתי בנותיך נרצחו בפיגוע טרור בבקעת הירדן.  אולי התובנה הזו יכולה לעזור לכל אלה מאיתנו שסבלו כל כך בשנה היוצאת. נתקלתי לראשונה ברעיון הזה בנעוריי. הוא היה נושא ספרו של הרב מארק (מרדכי) […]