וידוי אישי: אני לא חובבת ספרי הדרכה. אני מעדיפה ללמוד בדרכים אחרות. איכשהו ניסוי וטעייה תמיד הוכיחו את עצמם יותר מאשר רשימת עצות. אבל במקרה הזה, אני חייבת להודות, חיכתה לי הפתעה. הספר של שירלי אבנון־קרייזל אומנם מייעץ ומציע איך לנהל את הבלגן בבית אבל הוא רחוק מלהיות יודע־כול, טוטאלי או נחרץ. הטון רך ומזמין […]

כשהמתבגרת ביקשה להראות לי קטעים מתוך הפרק הראשון של "טאבו" בהנחיית חנוך דאום, שבו הוא משלב שיחה וקטעי סטנדאפ שעוסקים באנשים עם עודף משקל, הייתי די סקפטי. הז'אנר של בדיחות שמנים הגעיל אותי כבר בפעם הראשונה שנחשפתי לו אצל אדי מרפי בשנות התשעים, והמעט שיצא לי לראות אצל סטנדאפיסטים ישראלים היה גרוע אפילו יותר. אבל […]

  יעקב אופנבך היה בנו של החזן והכנר יצחק אברסט. כנער-פלא מוזיקלי, שהגיע במאה ה-19 מקלן שבגרמניה לפריס, שינה את שמו לז'אק. הוא פצח שם בקריירה פורייה כמלחין אופרטות ויצירות קלילות שזכו להצלחה עצומה, אלא שנפש האמן שבו שאפה כל העת להלחין יצירה "רצינית" ובלתי נשכחת. הוא נזכר במחזה שראה פעם, "סיפורי הופמן", והחליט שזו […]

כשיוצרים סדרה שמתארת את קורותיו של אדם בחייו, נוטלים סיכון: לכל מעשה או אמירה של אותו אדם, עשויה להיות השפעה על אהדת הצופים כלפי הסדרה. אם יוצרים סדרה על אחת המשפחות המפורסמות בעולם, הסיכון אף גבוה יותר – אבל במקרה של הכתר, הוא בהחלט השתלם. משפחת המלוכה הבריטית, שעד לא מזמן הובלה ביד רמה בידי […]