הוא היה מן הקולות הבולטים ביותר באמנות הישראלית לדורותיה. אמן שפירק מיתוסים מקומיים באהבה, בזעם ובאירוניה בלתי פוסקת. עכשיו, כחודש אחרי מותו, נחשפות העבודות והרשימות האחרונות של יאיר גרבוז

בזמן אמת היה קל מדי לראות בישי לוי זמר מזרחי בעייתי, עם קול נדיר וחיים מסובכים. אבל הבעיה לא הייתה רק בו, אלא גם בישראל שלא ידעה אז איך לעכל אמן שבא מהמקום שממנו בא וחי כמו שהוא חי. אחרי שנים שבהן הרדיו פתח לו רק חריץ, הוא הספיק לראות את השירים שלו כובשים את המיינסטרים, ולקבל את הסוף שעליו נלחם

אוראל צברי חושב שהיום אפילו תוכניות כמו 'פרפר נחמד' לא היו מחליקות בגרון. אז הוא מנסה לא להרגיז יותר מדי, מתנצל על חיקויים מעליבים, אבל דווקא על סרטון הביביסט שיצא מהארון יש לו מילים טובות. עכשיו, עם המחזמר 'סביב העולם בשמונים יום' של תיאטרון toMix, השחקן שהתחיל כתלמיד ישיבה מספר מה גרם לו לזנוח קריירה ביטחונית, מגלה למה אשתו הסתירה ממנו שתרמה ביציות, מסביר מדוע זריקות הרזיה לא באות כרגע בחשבון, ומסמן את התפקיד הבא: לוחם ב'פאודה'

ב-1996, רגע אחרי שהצליח להיגמל מסמים,העניק ישי לוי ז"ל ראיון חשוף ואמיץ ל"7 ימים" שבו דיבר על הכל, ללא מורא: מהימים שבהם עבר בין קריזים, אולפנים ומסעות גמילה כושלים, דרך החיים בשולי התחנה המרכזית הישנה ועד הניסיון להחזיק בקריירה ובמשפחה מול התהום הבלתי-נגמרת. ימים לאחר מותו בגיל 63, חזרנו אל הראיון הבלתי-נשכח הזה: "אם תסתכל אחורה ותלך קדימה, תמיד תיפול, אז עדיף מאוחר מאשר בכלל לא"

בלעדי למנויי ידיעות+: פול ברייטמן חי בעיירה קטנה בניו אינגלנד בזהות בדויה, כשעל ראשו מוצע פרס של מיליון דולר. כשהכיסוי שלו נחשף, פול נאלץ להימלט ולהסתתר בטבע הפראי מפני סוכנים רוסים. כדי להציל את חייו, עליו להתיר קונספירציה בת עשרות שנים המשתרגת עד למקומות הגבוהים ביותר במשרדי השלטון. מוגש בהמשכים, חלק נוסף מדי יום. החלק הראשון

כמאתיים איש הגיעו לבית העלמין בהרצליה להיפרד מאסתר שמיר, מהיוצרות פורצות הדרך במוזיקה הישראלית, שהלכה לעולמה בגיל 71 לאחר מאבק בסרטן. בטקס, שבו בוצעו כמה משיריה המזוהים ביותר, ספד לה בן זוגה עופר ויינטראוב - "לכי לשקט היקר לך כל כך", ובנותיה אורי והילי נפרדו: "היית אמא מדהימה, את יכולה לעצום את העיניים וסוף סוף לנוח"

למה ככל שאנחנו יותר מחוברים דיגיטלית אנחנו בעצם יותר בודדים?

למרות נוגה וצדק והמפגש המוזר ביניהם, כרגיל צדק מושלם לא נעשה פה. ובין תחושת צדק, אי–צדק ונוגה, החלה אזעקה