The headlines that made most buzz on this page
04/02/20 02:10
16.34% of the views
מאת וואלה!
הסתכלה על סמארטפון באמצע הרחוב בתנוחה מעט משונה וזכתה לכותרות: אישה ממדריד תועדה על ידי גוגל מאפס בעת שהיא מחזיקה את הסמארטפון בתנוחת "סקוואט". ברשת איתרו במקרה את התמונה, שהפכה לויראלית במיוחד
04/02/20 09:24
4.95% of the views
מאת TGspot
מיקרוסופט, בגרסת אותה בודקים אנשי ה-Windows Insiders לקראת העדכון הגדול הראשון של 2020, בודקת את אפשרות לתת למשתמשים למחוק יישומים שהם לא זקוקים להם ומגיעים כחלק מהמערכת
04/02/20 11:38
3.96% of the views
מאת Gadgety
יותר משנה וחצי לאחר שהציגו את ה-Pocophone F1 ונעלמו לתוך החשכה, המותג הצעיר Poco חוזר לזירת משחקי הסלולר ומביא עמו את מכשיר ה-Redmi K30 תחת מיתוג חדש. אבל רגע, לפני שאנחנו נכנסים להתקף זעם ואכזבה כי זה הוא לא מה שציפינו מהמותג שהביא לנו את מכשיר הדגל שובר השוק לפני יותר משנה, יש לכך סיבה. […]
04/02/20 09:50
3.47% of the views
מאת גיקטיים
סמינר הרשת בנושא בטיחות ברשת לעיתונאיות בוטל באופן פתאומי על ידי אוניברסיטת הרווארד
04/02/20 11:48
3.47% of the views
מאת TGspot
X2, הטלפון הראשון של פוקו לאחר שהפכה לסוג של חברת בת של שאומי, הוא תעתיק של Redmi K30 שהוכרז לאחרונה בסין על ידי חברת האם
04/02/20 13:28
3.47% of the views
מאת אנשים ומחשבים
האמן סיימון ווקרט יצא לרחובות ברלין בכדי לערוך מייצג ייחודי. הוא כינה אותו 'Google Maps hacks', מה שבז'רגון הנוכחי מתאים יותר לתרגם כ'הטרלה לגוגל מפות' - האמן סחב ברחבי העיר עגלה קטנה נגררת, שאותה מילא ב-99 סמארטפונים פעילים, ובכך יצר 'פקק וירטואלי' ב-Google Maps.
עומס המכשירים שזיהתה גוגל הפך בכלי המפות שלה את הרחובות הירוקים לאדומים, ומה שהאמן הדגים ב"יצירה" שלו, לדבריו, הוא כיצד הטכנולוגיה הדיגיטלית יכולה להשפיע ממש על העולם הפיזי. וליהפך. בעצם הוא "השתעשע" עם המנגנון שבו משתמש כלי המפות של הענקית ממאונטיין וויו בכדי לחזות תנועה, כך טען ווקרט בהודעת דוא"ל לביזנס אינסיידר.
ווקרט פרסם את תיעוד המייצג בתמונות ו-וידיאו בבלוג שלו, ואף העלה את התיעודים לטוויטר וליוטיוב.
הוא כתב כי "כניסת ה-GeoTools של גוגל החלה בשנת 2005 עם Maps ו-Earth, ואחריהם ה-Street View בשנת 2007. מאז הם הפכו למתקדמים יותר טכנולוגית. למפות הווירטואליות של גוגל יש מעט במשותף עם מפות אנלוגיות קלאסיות. ההבדל המשמעותי ביותר הוא שהמפות של גוגל הן אינטראקטיביות - ניתנות לגלילה, לחיפוש ולהגדלה. שירות המפות של גוגל שינה באופן מהותי את ההבנה שלנו מהי מפה, כיצד אנו מקיימים אינטראקציה עם מפות, את המגבלות הטכנולוגיות שלהן וכיצד הן נראות מבחינה אסתטית". 99 smartphones are transported in a handcart to generate virtual traffic jam in Google Maps. Through this activity, it is possible to turn a green street red which has an impact in the physical world by navigating cars on another route! #googlemapshacks https://t.co/3gixMxopE6 pic.twitter.com/6KcMm1XgAF
— Simon Weckert (@simon_deliver) February 1, 2020 לדבריו, "באופן זה, מפות גוגל מבצעות שינויים וירטואליים בעיר האמיתית. ליישומים כמו Airbnb ויישומי שיתוף מכוניות יש השפעה עצומה על ערים: למשל על שוק הדיור ותרבות הניידות שלהם". ווקרט המשיך והסביר כי ישנה גם השפעה רבה על האופן שבו אנו מוצאים בן זוג רומנטי, בזכות פלטפורמות היכרויות כמו טינדר, ועל למידת ההתנהגות וההתנהלות שלנו בכוחות עצמנו, בזכות אפליקציות ג'וגינג למשל, או אפליקציות למשלוחי מזון מבוססות מפה.
"כל היישומים הללו מתפקדים באמצעות ממשקים עם מפות גוגל ויוצרים צורות חדשות של קפיטליזם דיגיטלי ושל מסחור. ללא מפות אלה לא ניתן יהיה לחשוב על מערכות שיתוף רכב, אפליקציות מוניות חדשות, מערכות להשכרת אופניים ושירותי סוכנויות תחבורה מקוונות כמו אובר. שוק מיפוי נוסף מסופק בידי מכוניות בנהיגה עצמית; ושוב, גוגל כבר ביססה לעצמה עמדה בו".
"בעזרת כלי הגיאו שלה", כתב האמן "גוגל יצרה פלטפורמה המאפשרת למשתמשים ועסקים לקיים אינטראקציה עם מפות באופן חדשני. המשמעות היא שיש לשנות מחדש שאלות הנוגעות לכוח בשיח הקרטוגרפיה".
"רשתות חד-פעמיות הקובעות את התנהגותם, דעותיהם והדימויים של יצורים חיים"
"אבל מה הקשר בין אמנות ההפעלה וטכניקות פיקוח, בקרה ורגולציה במפות של גוגל?" תהה ווקרט. "האם מפות אלו מתפקדות כרשתות חד-פעמיות הקובעות את התנהגותן, דעותיהן והדימויים של יצורים חיים, מפעילות כוח ושולטות בידע?"
הוא המשיך וכתב כי "למפות, שהן עצמן תוצר של שילוב של מצבי ידע ומצבי כוח, יש כוח חד ולא מחייב. מפה ומודלים עולמיים מבוססי סימולציה של גוגל קובעים את האקטואליות ואת התפישה של מרחבים פיזיים, ואת התפתחות מודלים של פעולה". ובכך הסביר את שרצה להדגים, גם אם באופן לא הכי בהיר.
גוגל, לפחות לכאורה, לא התרגשה יותר מדי מהמייצג המקורי. נציג מטעמה אמר לאינסיידר בתגובה כי האפליקציה קובעת תנועה על ידי מעקב רציף אחרי אותות הפינג של סמארטפונים המשתמשים בשירותי מיקום, ועל ידי שימוש ב"תרומות מקהילת מפות גוגל". לדבריו, "השקנו את היכולת להבחין בין מכוניות לאופנועים בכמה מדינות כולל הודו, אינדונזיה ומצרים, אם כי לא ממש פיצחנו נסיעה בעגלה. אנו מעריכים צפייה בשימושים יצירתיים כאלו במפות גוגל, מכיוון שזה עוזר לנו לגרום למפות לעבוד טוב יותר לאורך זמן".
04/02/20 15:41
3.47% of the views
מאת אנשים ומחשבים
העברת בעלות על מכוניות כרוכה במילוי טפסים, הגעה לסניף הדואר והרבה ביורוקרטיה וטרטור. בתוך כחודשיים אפשר יהיה לחסוך את הטרחה ולבצע את התהליך באמצעות אפליקציה. חידוש נוסף שנראה בקרוב במחשוב הממשלתי הוא אזור אישי לעסקים, כמו האזור האישי לאזרחים, שכבר קיים באתר הממשלה.
מוריה זיסוביץ', מנהלת ארכיטקטורת הנתונים ברשות תקשוב הממשלתי, חשפה את הדברים במפגש של פורום Bi and Analytics מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. מנחה המפגש היה מוטי סדובסקי, מנהל מכירות אזורי לישראל ולבלקן באינפורמטיקה, שמשמש כיו"ר הפורום.
לדברי זיסוביץ', "השירות הבא שייכנס הוא העברת בעלות במכוניות באמצעות אפליקציה ממשלתית. זה יקרה בעוד כחודשיים, וזה משנה משחק אמיתי".
השירותים החדשים מהווים חלק מהמגמה - האיטית, אבל קיימת - של הממשלה בשנים האחרונות להנגיש יותר ויותר שירותים אונליין. כך, באתר הממשלתי קיים אזור אישי, שמאפשר לכל אזרח לבחון את הסטטוס שלו מול משרדי הממשלה, כולל הודעות ושירותים מותאמים.
"האזור האישי הוא המקום לחדש רישיון, לבדוק מה המצב הדרכון, מה מצב הפנסיה שלך ואפילו האם הכלב צריך להתחסן - כל אחד רואה רק את מה שקשור אליו. בשלבים הבאים יהיו גם התראות בדחיפה ל-SMS או למייל. האתר זמין בכל מקום, בכל שעה ומכל אמצעי", אמרה. זיסוביץ' הוסיפה שעד היום נרשמו כ-600 אלף אזרחים לשירות, וקצב הגידול עומד על כ-25 אלף בכל חודש.
באשר לאזור העסקים האישי, זיסוביץ' ציינה שפיתוחו בא על רקע העובדה ש-"המגע שיש לעסקים עם הממשלה הוא רב, ואם העסק הוא לא גדול, הוא מתקשה לעבור את התהליכים הארוכים והמייגעים הכרוכים בכך. אזור העסקים האישי יעלה בחודשים הקרובים, ויחסוך טרטורים והגעה למשרדי הממשלה. ניתן יהיה לצרוך את השירותים ולהגיש את הטפסים באתר - וכך לחסוך זמן וכאב ראש".
לדבריה, האפשרות לבנות אזור אישי לכל אזרח מסתייעת במיוחד במערכת ההזדהות הממשלתית, שמשרתת גם את מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל ואת הנהלת בתי המשפט. היא הוסיפה שיש עוד כמה וכמה גופים שרוצים להשתמש במערכת הזו ומחכים בתור.
"טרנספורמציה דיגיטלית להפחתת הביורוקרטיה"
ככלל, אמרה זיסוביץ', "מבחינת הממשלה, מהותה של הטרנספורמציה הדיגיטלית היא הפחתת הביורוקרטיה עמה צריך האזרח להתמודד. הדבר יאפשר למשרדי הממשלה לתת שירות טוב יותר, ואיכות השירות הממשלתי היא אחד הדברים המרכזיים שעומדים מול עינינו. אנחנו פועלים כדי לקבוע את ההנחיות והסטנדרטים - איך בונים פרויקט מחשוב, כיצד יוצרים דטה איכותי, איך מפתחים תוכנה בצורה הטובה ביותר וכיצד משתמשים בצורה המיטבית בדטה בממשלה. אנחנו שמים את כוכב הצפון וקובעים לאן הולכים במחשוב הממשלתי, בלי לשכוח את הצורך בהגנת סייבר".
חלק מהעבודה שלה הוא הנגשת המידע ששמור במאגרים הממשלתיים. "אנחנו מחזיקים במידע הזה בנאמנות עבור האזרחים. אנחנו רוצים לתת אותו בחזרה למשק כדי שיעשה בו שימוש כראות עיניו - כל עוד אין עבירה על חוקי הפרטיות. יש לנו 1,400 מאגרים ו-18 אלף נכנסים לאתר בכל חודש כדי להשתמש בהם. לכל מאגר יש גישה למורשים בלבד. הגישה למידע פרטי היא רק לפי צורך והיא חייבת להיות לצורך מתן שירות", ציינה.
[caption id="attachment_309673" align="alignnone" width="600"] מוריה זיסוביץ', מנהלת ארכיטקטורת הנתונים ברשות תקשוב הממשלתי. צילום: צבי קצבורג[/caption]
זיסוביץ' חזרה בדבריה שוב ושוב לנושא הפרטיות. "אנחנו לא מחזיקים במידע לצרכים שלנו", אמרה. "כל אחד ממשרדי הממשלה אוסף, לפי חוק בדיוק את מה שאושר לו. שאלה נוספת היא איפה נשמר המידע - בארץ או בחו"ל. בגלל נושא הפרטיות יש בעיה של ריבונית, החוקים של איזו מדינה חלים על מידע שמאוחסן בענן בחו"ל. בארץ יש את חוק הגנת הפרטיות, שלפעמים מכביד עלינו, אבל הצורך בו ברור: כולנו רוצים שהממשלה לא תוכל להשתמש במידע אלא בצורה תקינה".
היא סיפרה גם על פרויקט Ask Once, שקובע שמשרד ממשלתי לא יוכל לבקש מאזרחים מידע שכבר קיים במשרד אחר, וזאת כדי להפחית ביורוקרטיה. כמו כן, זיסוביץ' ציינה את תווך המידע הממשלתי. "זהו תווך מאובטח להעברת מידע בין משרדי הממשלה", אמרה. "מדובר בעוד כלי שרשות התקשוב נותנת כדי שהמשרדים לא יצטרכו לדאוג לזה בעצמם. כך, המשרדים הממשלתיים לא צריכים לפתח אבטחת מידע מאפס ולבנות פרוטוקולים, אלא פשוט לפרסם בשדרת המידע את מה שהם מפיקים וכל מורשה יכול לקחת את זה. האחריות האבטחתית לכך נופלת עלינו".
04/02/20 10:41
2.97% of the views
מאת גיקטיים
ענקית התוכנה, שמתגאה בכך שלשירות Teams שלה יש כבר 20 מיליון משתמשים, שכחה לחדש תעודת אבטחה ומנעה מהמשתמשים שלה להתחיל את שבוע העבודה שלהם כמו שצריך