גוגל הוסיפה לאפליקציה של ג'מיני את האפשרות לשמור פרויקטים כקבצים סופיים שאפשר להוריד לשימוש בתוכנות משרדיות. במקום שהמשתמש יעתיק את התשובות של הצ'טבוט באופן ידני ויערוך אותן, הוא יוכל מעתה לבקש ממנו להכין קובץ להורדה בפורמטים רבים – או, כפי שבגוגל מכנים זאת, "להגיע מרעיון לקובץ סופי בלי בכלל לעזוב את האפליקציה". לפי גוגל, ניתן יהיה לשמור קבצים בכל הפורמטים של ערכת התוכנות המשרדית שלה, Workspace, שמתאימים לגרסאות האחרונות של Word ושל Excel, וכן כקבצי PDF ,CSV ,RTF ,LaTex ואפילו כקובץ טקסט. למשל, יהיה אפשר להעלות לצ'טבוט נתונים כספיים ולבקש ממנו הצעת מחיר שתישמר כקובץ Excel, לבקש ממנו להכין מסמך PDF שמכיל נקודות חשובות לקראת פגישה משרדית, ועוד ככל העולה בדמיון, או שעולה מהצורך.

מיקרוסופט חוגגת יום הולדת 45 ל-DOS 1.0, מערכת ההפעלה הראשונה שלה לשוק ה-PC. לכבוד המאורע, היא החליטה לשחרר את קוד המקור של המערכת במסגרת פרויקט הקוד הפתוח שלה, אחרי שהיא כבר שחררה במסגרתו את גרסאות 1.25 ו-2.0 של MS-DOS. גם כאן, הגרסה החדשה משוחררת כהפצה מלאה וניתנת להורדה בגיטהאב. בדומה למערכות הקודמות, כל מי שירצה בכך יוכל להוריד את קוד המקור, לחקור אותו ולבחון את ההיסטוריה של הדור הראשון של מערכת ההפעלה למחשבים המוכרים – זו שעליה ביססה מיקרוסופט את מערכות ה-Windows הראשונות שלה. הרשימות כוללות את הקרנל של 86-DOS 1.00 – המערכת שרכשה מיקרוסופט ב-100 אלף דולר בלבד כדי להתאים אותה למחשב של יבמ. יש גם כמה תמונות פיתוח של ליבת PC-DOS 1.00 וכמה כלי עזר, כמו CHKDSK. "אנחנו מציעים כאן תובנה נדירה לגבי כיצד נוצרו MS-DOS/PC-DOS, ואיך בוצע פיתוח מערכת הפעלה באותה תקופה – ולא כפי ששוחזר מאוחר יותר", מסרה החברה, שצירפה לחבילה גם את הרשימות של האסמבלר שבאמצעותו פתוחה מערכת ההפעלה. המזל של מיקרוסופט יש למיקרוסופט הרבה מזל שהיא הגיעה להיכן שהיא נמצאת היום – ענקית תוכנה שמערכת ההפעלה שלה, Windows, שולטת בעולמות המחשוב האישי והארגוני. היא הייתה זקוקה לשרשרת אירועים, די מקרית ומפותלת בדיעבד, שתהפוך אותה מחברה שמפתחת בעיקר מהדרים של שפת בייסיק, וכן הפצת יוניקס שלא היו לה יותר מדי מחזרים, לתאגיד ענק בשווי של שלושה טריליון דולר – המקום הרביעי בעולם. ביל גייטס כשהיה צעיר יותר. צילום: mark reinstein, ShutterStock אם יבמ, כשפיתחה את ה-PC הראשון שלה, המבוסס על x86 של אינטל, הייתה מצליחה לרכוש עבורו מערכת CP/M, היא לא הייתה צריכה DOS. אלא שהמשא ומתן בינה לבין דיגיטל ריסרץ', בעלת הזכויות על מערכת ה-CP/M, קרס, ויבמ פנתה לביל גייטס וחבורתו, שאותם הכירו אנשי הענק הכחול בזכות המהדר שלהם. במיקרו סופט, כפי שקראו לה אז, הבינו שהם לא יכולים להתאים את הפצת היוניקס שלהם, שנקראה Xenix, למעבד ה-x86. הם חיפשו פתרון מהיר ומצאו אותו, כאמור, בדמות 86-DOS של הממציא טים פטרסון. למזלה של מיקרו סופט, היא הצליחה לשכנע את יבמ שהיא תוכל למכור את מערכת ההפעלה החדשה לכל תואם PC שיגיע לשוק – והשאר היסטוריה.

מתף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי, הודיעה היום (ה') על הקמת אגף חדש, שיעסוק בבינה מלאכותית ובדאטה. בראש האגף תעמוד שולמית בנאי, בעלת 30 שנות ניסיון בענף. הבנק החליט על הקמת האגף במטרה להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית בו, "כמנוף למצוינות עסקית, יעילות תפעולית, פיתוח מוצרים ושירות מיטבי ללקוחות". הניסיון שבנאי מביאה עימה לתפקידה החדש הוא בהובלת ארגוני טכנולוגיה ופיתוח, בתפקידי הנהלה בכירים בחברות גלובליות וסטארט-אפים. בשנים האחרונות היא מנהלת תוכניות הטמעת AI בארגונים מתחומי הבנקאות, הבריאות והטכנולוגיה – מאסטרטגיה ועד יישום. בנאי היא בוגרת הנדסת מחשבים בטכניון, תואר שני באוניברסיטת רייכמן ולימודי בינה מלאכותית יישומית באוניברסיטת פורדו באינדיאנה, ארצות הברית. מתף היא חברה בת של הבינלאומי, שעוסקת בכל מה שקשור לפעילויות המחשוב וה-IT של הקבוצה. היא ממוקמת במרכז העסקים שורק בראשון לציון וליאורה שכטר משמשת כמנכ"לית שלה. אלי כהן, מנכ"ל הבנק הבינלאומי, אמר כי "השינוי הארגוני והקמת המערך החדש יאפשרו לנו לעמוד במחויבות ובשאיפה שלנו לשירות מהיר, יעיל וחדשני ללקוחות הבנק. שימוש נכון ב-AI מייעל תהליכים, מאיץ צמיחה עסקית והכי חשוב – משפר את חוויית השרות ללקוחות".

מכון וינגייט הודיע השבוע כי הוא מרחיב את פעילות החדשנות שלו, בדמות שיתופי פעולה חדשים עם גופים טכנולוגיים ויזמיים ברחבי הארץ, במטרה לקדם את הספורט ההישגי בישראל ולחזק את תרומתו למדינה. המכון פועל לקידום ספורט הישגי ומצוינות בשלל ענפים, ומשמש כמקום אימונים לספורטאים האולימפיים והפראלימפיים בישראל, כולל כאלה שהביאו לישראל מדליות והרבה כבוד וגאווה. בשנים האחרונות הוא מקיים פעילויות שונות בתחום החדשנות, במטרה להטמיע כלים טכנולוגיים שיסייעו לשיפור הישגי הספורטאים הישראלים בזירה הבינלאומית. זאת, מתוך הבנה שחדשנות טכנולוגית היא מרכיב מרכזי ביצירת יתרון תחרותי של ישראל מול העולם – לא רק בין חברות ההיי-טק, אלא גם בספורט. החל מ-2024 מפעיל מכון וינגייט תוכנית סטארט-אפים ייעודית בתחום הספורט-טק, שבמסגרתה הוא מנגיש לחברות את השירותים והמתקנים שלו, כמו גם קשר עם מומחים, ספורטאים ומאמנים. התוכנית מכוונת להשגת שתי מטרות מרכזיות: הנגשת טכנולוגיות חדשניות לספורט ההישגי בישראל וסיוע לסטארט-אפים ישראליים בהבשלת מוצריהם. האקסלרטור מהווה חלק מרשת וינגייט לחדשנות, שמאפשרת למכון לאתר ולגייס לתוכנית מיזמים מתחומים משיקים לספורט ההישגי, ובהם בריאות, תזונה, חוסן, מדעי הנתונים וביצועים אנושיים. במקביל, היא פותחת בפני החברות המשתתפות בתוכנית שער לקשרים מקצועיים, שיתופי פעולה, שווקים חדשים והזדמנויות צמיחה גם לאחר סיום פעילותן עם המכון. מנתניה לשדרות וקריית שמונה במכון וינגייט, שצמוד לנתניה, מדגישים את הפן החברתי בפעילות: רשת החדשנות שלו משתפת פעולה עם יוזמות טכנולוגיות בפריפריה – האב החדשנות, הבריאות והחוסן בשדרות וחממת הפוד-טק Fresh Start בקריית שמונה. אחת המטרות בשיתופי הפעולה האלה היא לסייע בשיקום ובחיזוק של אזורים שנפגעו ב-7 באוקטובר ולאחר מכן. במסגרת הפעילות עם ההאב בשדרות, אנשי המכון מציעים מתודולוגיות שספורטאים משתמשים בהן כדי לקבל ולשמר חוסן מנטלי, להתמודד עם לחץ, לקבל החלטות בתנאי אי ודאות ולשמור על ביצועים גבוהים לאורך זמן. ב-וינגייט אומרים כי הדרכים האלה יכולות לסייע גם לתושבי העיר ועוטף עזה. המיקוד בפעילות של המכון עם החממה בקריית שמונה הוא בקידום מחקר ופיתוח של פתרונות תזונה חדשניים, מבוססי פוד-טק, שמותאמים אישית לצרכים הפיזיולוגיים והביצועיים של ספורטאים. חיבור זה מאפשר למיזמים בתחום התזונה המתקדמת לפעול בסביבה מקצועית עתירת ידע, תוך תיקוף פתרונותיהם מול צורכי השטח של הספורט ההישגי. מדובר בשותפות שהיא Win-Win לספורטאים, למכון, לסטארט-אפים ולאנשי הפריפריה. רשת החדשנות של וינגייט והגופים המקומיים מאפשרים לחברות ההזנק לפתח מוצרים וטכנולוגיות מתקדמות, לעשות זאת באזורים שבהם תעשיית ההיי-טק פחות מפותחת, לטובת תושבי האזורים האלה, ולשפר את ההישגים הספורטיביים של הספורטאים. מי יודע, אולי הפתרונות הללו יסייעו לספורטאים הישראליים להשיג מדליות, למשל באולימפיאדה שתתקיים בעוד שנתיים. "המטרה: להפוך את ישראל למעצמת ספורט-טק עולמית" תומר סקר, ראש תחום חדשנות ב-וינגייט, אמר כי "מחלקת החדשנות של המכון הוקמה מתוך מטרה להפוך את ישראל למעצמת ספורט-טק עולמית, ולשמש כגשר המחבר בין צורכי השטח של התאחדויות הספורט לאקו-סיסטם הטכנולוגי. אנחנו פועלים ללא הרף לאיתור, הטמעה ופיתוח של כלים דיגיטליים וטכנולוגיים – החל ממערכות בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת לניתוח ביצועים, ועד לניהול חכם של דאטה וצרכים טכנולוגיים של איגודי הספורט השונים. החזון שלנו הוא להפוך את המצוינות בספורט לנגישה, מבוססת נתונים ורחבת היקף, כך שכל ספורטאי וספורטאית, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי, יוכלו ליהנות מהמעטפת המקצועית המתקדמת ביותר". אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, ציין כי "שיתוף הפעולה עם מכון וינגייט הינו חשוב, ומביא אתו רוח של חדשנות, מצוינות וחיזוק החוסן הקהילתי. שדרות ממשיכה להיות מוקד של צמיחה ויוזמה גם מתוך אתגרים מורכבים, והחיבור בין ספורט, בריאות וטכנולוגיה הוא מנוע משמעותי לעתיד העיר והאזור כולו". לדברי דגנית ורד, מנכ"לית חממת הפוד-טק Fresh Start בקריית שמונה, "בעינינו, שיתוף הפעולה הזה יוצר הזדמנות ייחודית לחבר בין חדשנות טכנולוגית לצרכים יישומיים בעולמות התזונה והביצועים. זהו מהלך שיכול לקדם טכנולוגיות ישראליות לשווקים חדשים, ולייצר ערך ממשי הן לחברות הצומחות בחממה והן לתעשייה הרחבה. זאת, תוך חיזוק כלכלי של אצבע הגליל".  

בני משפחות של קורבנות אחד ממקרי הירי ההמוניים הקטלניים ביותר בקנדה הגישו אתמות (ד') תביעה נגד OpenAI והמנכ"ל שלה, סם אלטמן, בבית משפט בארה"ב. לטענתם, החברה זיהתה את היורה כאיום אמין שמונה חודשים לפני המתקפה — אך לא הזהירה את המשטרה. התביעות, שהוגשו לבית משפט פדרלי בסן פרנסיסקו, מאשימות את הנהגת OpenAI בכך שלא התריעה לרשויות מחשש שהדבר יחשוף את היקף השיחות האלימות ב-ChatGPT ועלולה לפגוע בתוכניות להנפקה בשווי של כמעט טריליון דולר. הירי בפברואר בטמבלר רידג׳ שבקולומביה הבריטית גבה את חייהם של תשעה בני אדם, רבים מהם ילדים. דובר OpenAI כינה את האירוע "טרגדיה" והדגיש, כי לחברה מדיניות של אפס סובלנות לשימוש בכלים שלה לצורך ביצוע אלימות. "כפי ששיתפנו עם הרשויות בקנדה, כבר חיזקנו את מנגנוני ההגנה שלנו — כולל שיפור תגובות ChatGPT למצוקה, הפניית משתמשים לתמיכה מקומית ולמשאבי בריאות הנפש, חיזוק מנגנוני הערכה והסלמה של איומי אלימות, ושיפור זיהוי מפירי מדיניות חוזרים,” נמסר בהצהרה. עורך הדין ג׳יי אדלסון, המייצג את התובעים, אמר כי בכוונתו להגיש בשבועות הקרובים עוד כשני תריסרי תביעות בשם נפגעים נוספים מהאירוע. התביעות: צוות הבטיחות הוזז הצידה ג׳סי ואן רוטסלאר, שאינטראקציות שלה עם ChatGPT עומדות במרכז התביעות, ולפי המשטרה ירתה באימה ובאחיה החורג בביתם, ולאחר מכן הרגה סייעת חינוכית וחמישה תלמידים בני 12–13 בבית הספר שבו למדה בעבר, ב-10 בפברואר. ואן רוטסלאר, בת 18, שמה קץ לחייה לאחר מכן. בין התובעים: קרובי משפחה של ההרוגים בבית הספר, וכן ילדה בת 12 ששרדה לאחר שנורתה שלוש פעמים אך עדיין מאושפזת בטיפול נמרץ. לפי אחת התלונות, מערכות אוטומטיות של OpenAI סימנו כבר ביוני 2025 שיחות ב-ChatGPT, שבהן תוארו תרחישי אלימות בנשק. אנשי צוות הבטיחות המליצו לפנות למשטרה לאחר שהעריכו כי מדובר באיום אמין ומיידי — כך לפי התביעה, שמסתמכת גם על כתבה ב-וול סטריט ג'ורנל מפברואר על דיונים פנימיים בחברה. לפי התביעה, סם אלטמן ובכירים נוספים ב-OpenAI סביטלו את המלצת צוות הבטיחות — והמשטרה לא עודכנה. החשבון של היורה הושבת, אך היא הצליחה לפתוח חשבון חדש ולהמשיך להשתמש בפלטפורמה לתכנון המתקפה. לאחר פרסום הכתבת בוול סטריט ג׳ורנל, מסרה החברה כי החשבון אכן סומן בגין שימוש לרעה במודלים לקידום פעילות אלימה — אך לא עמד בקריטריונים הפנימיים לדיווח לרשויות אכיפת החוק. בשבוע שעבר פרסם עיתון מקומי בטמבלר רידג׳ מכתב פתוח שבו כתב אלטמן, כי הוא "מצטער עמוקות" על כך שהחשבון לא דווח למשטרה. בבלוג שפורסם ביום שלישי ציינה OpenAI כי היא מאמנת את המודלים שלה לסרב לבקשות שעלולות “לאפשר אלימות באופן משמעותי”, ומדווחת לרשויות כאשר שיחות מצביעות על "סיכון מיידי ואמין לפגיעה באחרים", תוך הסתייעות במומחי בריאות הנפש להערכת מקרים גבוליים. החברה הוסיפה כי היא משפרת באופן מתמיד את המודלים ושיטות הזיהוי שלה. התובעים דורשים פיצויים בסכום לא מוגדר, וכן צו בית משפט, שיחייב את OpenAI לבצע שינוי מקיף במדיניות הבטיחות שלה — כולל נהלים מחייבים לדיווח לרשויות. OpenAI מתמודדת עם שורת תביעות התביעות בעקבות הירי בטמבלר רידג׳ מצטרפות לשורה של תביעות נוספות נגד OpenAI, שהוגשו לאחרונה בבתי משפט מדינתיים ופדרליים בארה״ב. בתביעות נטען, כי ChatGPT תרם להתנהגות מסוכנת, להתאבדויות, ובמקרה אחד אף לרצח-התאבדות. התיקים נמצאים בשלבים מוקדמים, וצפויים להעמיד את בתי המשפט בפני שאלות מורכבות, כמו מהו תפקידן של פלטפורמות בינה מלאכותית בקידום אלימות, והאם ניתן להטיל אחריות על החברה לפעולות משתמשיה. OpenAI דחתה את הטענות, ובמקרה של רצח-התאבדות טענה, כי למבצע הייתה היסטוריה ארוכה של מחלות נפש. התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אותמאייר, הודיע מוקדם יותר החודש על חקירה פלילית בנוגע לתפקידו של ChatGPT בירי שאירע ב-2025 באוניברסיטת המדינה של פלורידה.