לקראת ההשקה של משפחת מכשירי ה-Galaxy S26 בשבוע הבא שחררה סמסונג כמה טיזרים לתכונות החדשות שהם יציעו – תוך שהיא מאשרת את רוב הדיווחים שנכתבו על כך עד כה. אחד מהם מתייחס להגברת היכולת לשמור על הפרטיות בעת השימוש בטלפון בסביבה ציבורית, ובעיקר במקומות שבהם הצפיפות רבה – והסקרנות עוד יותר. תכונה זו מאפשרת, באמצעות מתג פשוט, לצמצם באופן ניכר את זוויות הצפייה, כך שלמעשה, אנשים מהצדדים לא יוכלו לראות מה מוצג על מסך הטלפון – וכל זאת בלי לפגוע באיכות וחוויית השימוש של בעל המכשיר. אבל התכונה הזו לא תישאר של סמסונג לבדה, בשוק שממהר לאמץ כל דבר חדש, ואפילו אפל מתכוונת לאמץ אותה – עבור המחשבים הניידים שלה. לפי הטיפסטר אייס יוניברס, אפל כנראה תאמץ את הטכנולוגיה החדשה של סמסונג עבור משפחת ה-MacBook – אבל זה יקרה לא לפני 2029. הסיבה העיקרית לכך שזה יקרה מאוחר היא שאפל צריכה לשדרג את כל מסכי הניידים שלה לפאנלים של סמסונג בטכנולוגיית OLED, שמאפשרים את הטכנולוגיה הזו, ורק אז לבדוק את ההתאמה שלה למערכת ההפעלה. סיבה נוספת היא שמהצד השני, סמסונג תצטרך להתאים את הטכנולוגיה הזו לשימוש עם מסכים גדולים.

גאלת פסטיבל האביב השנתית של סין – אירוע הטלוויזיה הנצפה ביותר בעולם, המציין את כניסת השנה החדשה הסינית – הפכה השנה לזירת תצוגת תכלית דרמטית של תעשיית הרובוטיקה המקומית, כשרובוטים דמויי אדם (הומנואידים) עברו מעמדת גימיק טכנולוגי למרכז הבמה התרבותית והמסחרית. האירוע, ששודר למאות מיליוני צופים, הציג שיתוף פעולה בין ארבע חברות סיניות מובילות – Unitree, MagicLab, Galbot ו-Noetix. החברות הסיניות סיפקו במופע זה הצצה לעתיד שבו מכונות משתלבות בחיי היומיום, בבידור ובתעשייה. שליטה זורמת ושוטפת באמנויות לחימה, אקרובטיקה וריקוד גולת הכותרת של הצגת התכלית האמורה הייתה המופע של רובוטי Unitree, שביצעו כוריאוגרפיה מורכבת של אומנויות לחימה, כולל שימוש בחרבות ו-נונצ'קו, סלטות באוויר ואפילו חיקוי תנועות של מה שמכונה "אגרוף שיכור" – מהלך הדורש שיווי משקל עילאי. על פי דיווחים רבים, ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ניכרה באופן מובהק, בהשוואה למופע של השנה שעברה, שבו הרובוטים נראו נוקשים וביצעו תנועות ריקוד פשוטות בלבד. השנה, כך דווח במדיה העולמית, התנועות היו שוטפות, מהירות ומסונכרנות באופן שעורר השתאות ברחבי העולם. במקביל למופע האקרובטי, רובוט של חברת Noetix השתתף במערכון קומי לצד שחקנים אנושיים, תוך שהוא מפגין הבעות פנים עדינות ומשתמש בהומור כדי לגשר על הפער שבין מכונה לאדם, בעוד שרובוטים של MagicLab ביצעו ריקודים מסונכרנים והדגימו יכולות שליטה בקבוצות גדולות. המופע הנוצץ לא היה רק בידורי, אלא חלק מאסטרטגיה לאומית רחבה של סין לקדם את תחום "הבינה המלאכותית המוטמעת בגוף" (Embodied AI), שהוגדר על ידי בייג'ינג כמנוע צמיחה כלכלי מרכזי. ההשפעה על ציבור הצופים והמתעניינים הייתה מיידית – בתוך שעתיים מתחילת השידור, נרשם זינוק של 300 אחוזים בחיפושים אחר רובוטים בפלטפורמות מסחר אלקטרוני כמו JD.com, והזמנות רכש זרמו מערים רבות ברחבי המדינה. וואנג שינגשינג, מייסד Unitree, הסביר כי המטרה הסופית אינה רק מופעי ראווה, אלא שילוב הרובוטים בעבודות מסוכנות או פיזיות קשות, וזאת כדי שיוכלו לשרת את האדם ולשפר את הפריון. אפילו אילון מאסק, שמפתח את הרובוט "אופטימוס" בטסלה, הודה כי החברות הסיניות הן המתחרות המשמעותיות ביותר שלו, וציין כי אנשים מחוץ לסין נוטים להעריך בחסר את היכולות המרשימות של המעצמה האסיאתית. מעניין לציין כי בסין מתחילה כעת שנת סוס האש (Year of the Fire Horse) הנחשבת כשילוב נדיר במעגל 60 השנים של המזלות הסיניים. בלוח השנה הסיני שנת הסוס (馬) נחשבת תמיד לאחת השנים הדינמיות והאנרגטיות ביותר במחזור בן 12 בעלי החיים, וכאשר מדובר בסוס באלמנט האש, כפי שקורה השנה – העוצמה והקצב שיחווה העולם בחודשי השנה המדוברת נתפשים כחזקים במיוחד. Chinese humanoid robots in 2025 versus 2026. insane advacements… pic.twitter.com/X884FKlnJs — AI Edge (@aiedge_) February 17, 2026 האקרובטיקה המרהיבה עוררה חששות במערב  עם זאת, לצד ההתלהבות, עולות גם שאלות קשות לגבי המשמעות של התצוגה הזו. כך למשל, הגרדיאן הבריטי הקדיש כתבה לנושא, תחת הכותרת התוהה "עד כמה אנחנו אמורים להיות מודאגים?", וציין כי מומחים חלוקים בדעותיהם האם יש להתרשם מהיכולות או לחשוש מהן.  בכתבה של הגרדיאן צוטט בין השאר גיאורג שטיטילר, מומחה לרובוטיקה ואוטומציה, שהדגיש כי "ביצועים על הבמה אינם משתווים לעמידות תעשייתית". לדבריו, הרובוטים אומנו לבצע רוטינה ספציפית אלפי פעמים, והריקודים מבוססים בעיקר על "למידת חיקוי" ושמירה על שיווי משקל, ללא תפישה סביבתית אמיתית הנדרשת בסביבות לא מובנות כמו מפעלים. עוד נטען בגרדיאן כי בייג'ינג משתמשת במופעים אלו כתעמולה, במטרה "לסנוור קהלים מקומיים ובינלאומיים" ולהפגין עליונות טכנולוגית מול ארה"ב. גם ברשתות החברתיות, התגובות נעו בין התפעלות לבין פחד, כאשר גולשים רבים השוו את התמונות לסרטי מדע בדיוני דיסטופיים כמו "שליחות קטלנית", והביעו חשש מפני פוטנציאל השימוש הצבאי בטכנולוגיה זו בעתיד.

השתתפות בכנסים בינלאומיים היא פסגת השאיפות של חוקרים רבים, אך עבור שתי סטודנטיות מבאר שבע, החלום הזה הפך באחרונה למציאות מוקדם מהצפוי, ודווקא ביעד מפתיע. אפליקיית Flow, שפיתחו לאה שפירא וסשה פרידלנד, מהמחלקה לתקשורת חזותית בקמפוס באר שבע של SCE. צילום: יח"צ לאה שפירא וסשה פרידלנד, מהמחלקה לתקשורת חזותית בקמפוס באר שבע של SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, נבחרו להציג את פרויקט העיצוב שלהן בכנס IEOM (ר"ת Industrial Engineering and Operations Management) היוקרתי. הכנס, שנערך השנה בערב הסעודית, התקיים במתכונת היברידית, שאפשרה לסטודנטיות להציג את עבודתן מול קהל מקצועי מכל העולם. הציגו לעולם את Flow שפיתחו הפרויקט, שזכה לשם Flow, נולד במסגרת הקורס "חוויית משתמש וקוגניציה" בהנחייתה של ד"ר עדי כץ. מדובר באפליקציה חכמה המסייעת למשתמשים לקבל החלטות מושכלות לפני הגעה למקומות ציבוריים, כמו מסעדות, חנויות ואירועים. המערכת מבוססת על נתוני צפיפות בזמן אמת, ומאפשרת למשתמש לבחור: האם להימנע מעומס ולחפש שקט, או דווקא להגיע כשיש במקום קהל ותוסס. "הן נענו לאתגר, הגישו מועמדות והציגו באנגלית מצוינת ובביטחון ממשק שמיש, אסתטי ורגיש", סיפרה בגאווה ד"ר כץ. "ברגע שסטודנטים עומדים מול קהל מקצועי עולמי, הם מבינים שהקול שלהם חשוב ושהידע שהם מפתחים כאן רלוונטי בזירה הגלובלית. זה מחזק את הביטחון העצמי ונותן תחושת שייכות לקהילה הבינלאומית". הפרויקט של שפירא ופרידלנד השתלב בסשן ייעודי לעבודות עיצוב בתוך הכנס, שמזוהה בדרך כלל עם עולמות הנדסת התעשייה והניהול. היכולת של המעצבות הצעירות להנגיש נתונים מורכבים של ניהול עומסים דרך חוויית משתמש (UX) מתקדמת, זכתה לשבחים מהמשתתפים.  במחלקה לתקשורת חזותית ובמכללת SCE הביעו גאווה רבה בהישג של הסטודנטיות, שלדבריהם, "מייצגות את הדור הבא של המעצבים בישראל. כאלו שיודעים לשלב בין טכנולוגיה, הבנה אנושית וסטנדרטים בינלאומיים".

"אנו רואים ארבע מגמות עיקריות שיעצבו את נוף האיומים השנה. הראשונה ביניהן היא הבינה המלאכותית. AI הפכה למכפיל כוח עבור שחקני האיום. היא מכווצת את מחזור חיי המתקפה, תוך הכנסת וקטורים חדשים. ב-2025, משך הזמן של ההתקפות המהירות ביותר – מרגע השגת הגישה עד לקצירת הנתונים – התקצר פי ארבעה", כך לפי חוקרי יחידה 42, מחקר ומודיעין האיומים של פאלו אלטו (Palo Alto). החוקרים פרסמו אתמול (ג') את דו"ח התגובות לאיומים 2026, בו נותחו כ-750 מהאירועים העיקריים בהם טיפלו אשתקד. "המגמה העיקרית השנייה", כתבו החוקרים, "היא שהזהות הפכה לדרך האמינה ביותר להצלחת התוקפים. חולשות בעולם ניהול הזהות שיחקו תפקיד מהותי בכמעט 90% מהאירועים שנחקרו. התוקפים 'נכנסים' יותר ויותר עם פרטי התחברות וטוקנים גנובים, ומנצלים פרטי זהות חלקיים כדי להשיג הרשאות ולשוטט לרוחב מערכות הקורבן". המגמה השלישית עליה דיווחו חוקרי יחידה 42 היא ההתרחבות של הסיכונים בעולם שרשרת האספקה של תוכנה. "זה כבר לא רק קוד פגיע שמנוצל לרעה. התוקפים מנצלים אינטגרציות תוכנה כשירות – SaaS, שהוא כלי ספקים ותלות בין יישומים – כדי לעקוף את ההגנה ההיקפית בקנה מידה רחב. זה מעצים את ההשפעה מהאירוע ועלול להפוך לשיבוש תפעולי נרחב".  "המגמה הרביעית", נכתב, "היא ששחקני מדינות לאום מתאימים טקטיקות הסתרה והתמדה לסביבות תפעול ארגוניות מודרניות. הם מסתמכים יותר ויותר על חדירה מבוססת אישיות (תעסוקה מזויפת, זהויות סינתטיות) וחדירה עמוקה יותר לתשתיות ליבה ופלטפורמות וירטואליזציה, והבינה המלאכותית מחזקת את פעילות הרעים". לפי המחקר, "התוקפים פועלים ביותר מאשר וקטור התקפה יחיד. ב-87% מהאירועים שחקרנו, הרעים פעלו בכמה משטחי תקיפה. המשמעות: המגינים חייבים להגן על נקודות קצה, רשתות, תשתיות ענן, יישומי SaaS וזהות – וביחד. יתרה מזאת, כמעט מחצית (48%) מהמתקפות היו מבוססות דפדפן: יש גידול בהיקף מתקפות שמצטלבות עם תהליכי עבודה שגרתיים בדיגיטל". עוד עלה מהמחקר כי "רוב הפריצות התאפשרו בשל חשיפה, ולא בשל תחכום התוקפים. ביותר מ-90% מהפריצות, הפערים שניתן היה למנוע – הם שאפשרו באופן מהותי את החדירה: נראות מוגבלת, בקרות לא עקביות או זהות עם אמון מופרז. אלה עיכבו את הזיהוי, אפשרו לתוקפים תנועה רוחבית, והגבירו את הפגיעה". "ה-AI 'משמנת' את שלבי המתקפה" "בשנה החולפת", נכתב בדו"ח, "מהירויות המתקפות המשיכו להאיץ. התוקפים מצויים עדיין בשלבים מוקדמים של אימוץ AI, אך השפעתה כבר נראית לעין. היא 'משמנת' את שלבי המתקפה, מאפשרת היקף גדול יותר של מתקפות ויכולת לבצע כמה התקפות בו-זמנית. התוצאה היא צמצום של חלון הזמן לגילוי והכלת האירוע. AI מאפשרת לרעים לבצע סיור וגישה ראשונית במקביל למאות מטרות, ואז לרכז מאמץ ולתקוף את החוליה החלשה". עוד מסייעת ה-AI למפעילי כופרות: "שחקני האיום משתמשים בבינה מלאכותית כדי להחליף אוטומציה בעבודה ידנית במהלך המתקפה. היא מגדילה את היקפי המתקפות, ומקצרת את הזמנים שלהן: זיהינו מתקפות מבוססות AI שארכו 25 דקות. 25% מהפריצות המהירות ביותר ארכו 1.2 שעות – קיצור פי ארבעה מ-4.8 שעות בשנה הקודמת". "בינה מלאכותית משפרת את הצלחות התוקפים במגוון דרכים", כתבו החוקרים, "בהנדסה חברתית מותאמת אישית במיוחד; בשימוש בזהויות סינתטיות ובטכניקות דיפ פייק כדי לגנוב אישורים ולעבור תהליכי גיוס מרחוק; בפיתוח נוזקות, תוך שימוש במודל שפה גדול (LLM) ליצירת סקריפטים זדוניים; בהפחתת חסם הכניסה ובכישורים הנדרשים לעולם הסייבר ההתקפי. כך, יותר שחקנים יכולים לבצע יותר מתקפות ומהר יותר, עם פחות טעויות. הבינה המלאכותית לא הופכת את התוקפים לחכמים יותר – היא גורמת להם להיראות  מקצועיים ומסוכנים". "ה-AI משפרת את שיעורי ההצלחה של התוקפים בכל שלב", סיכמו חוקרי יחידה 42 של פאלו אלטו. "היא משפרת את איכות הפיתויים, מקצרת את הזמן הנדרש להתאמת כלי הפריצה ומפחיתה את התלות בהתערבות מתמדת של המפעיל. היא הופכת את המתקפה לעקבית וניתנת להרחבה. הבינה המלאכותית יוצרת וקטורי התקפה חדשים. אימוץ בינה מלאכותית על ידי ארגונים יוצר סוג חדש של סיכון: שחקני האיום משתמשים באישורים תקפים, כדי לנצל לרעה פלטפורמות AI ארגוניות, ולנצל מודל זדוני כסוס טרויאני כדי לקצור נתונים. מנגד, התוקפים מנצלים פלטפורמות בינה מלאכותית לגיטימיות ככלי תקיפה בו יש עוזרים, שבעצמם הופכים למכפיל כוח עבור הרעים".

קבוצת וואן (ONE) רכשה 70% משטראוס אסטרטגיה תמורת 28 מיליון שקל, מה שמעמיד את שווי הנרכשת על כ-40 מיליון שקלים. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישורים רגולטוריים מהממונה על התחרות. שטראוס אסטרטגיה תמשיך לפעול תחת ההנהלה הקיימת, ואבנר שטראוס ימשיך בתפקידו כיו"ר משותף. לפי וואן (הרוכשת), "אנו מרחיבים את הפעילות שלנו לעולם הייעוץ האסטרטגי והטכנולוגי לארגונים. ההשקעה הופכת אותנו לספקית מובילה באימוץ בינה מלאכותית (AI) וניהול השינוי בשוק הארגוני, החל משלב הייעוץ האסטרטגי ועד ליישום מהפכת ה-AI בחברות הגדולות במשק". שטראוס אסטרטגיה הוקמה ב-2002 על ידי סיון שטראוס ואבנר שטראוס, ועוסקת בייעוץ, ליווי וניהול פרויקטים עסקיים וטכנולוגיים בתחומי הבינה המלאכותית, הדיגיטל, הדאטה ומערכות המידע. החברה מונה יותר מ-100 עובדים בעלי מיומנות וניסיון בתחומי האסטרטגיה העסקית, החדשנות הטכנולוגית וה-IT הארגוני. לחברה מאות לקוחות ארגוניים מהמגזר הציבורי והפרטי, ביניהם גם משרדי ממשלה, ארגוני בריאות, בנקים ובתי השקעות, וכן חברות תקשורת והיי-טק, תשתיות ועוד. עדי אייל, מנכ"ל וואן. צילום: לינה מיארה "יכולות AI הופכות במהירות לגורם מכריע בתחרות העסקית" לדברי עדי אייל, מנכ"ל וואן, "יכולות AI הופכות במהירות לגורם מכריע בתחרות העסקית, וארגונים זקוקים לשותף המסוגל להוביל אותם לאורך כל שרשרת הערך – מהגדרת חזון ואסטרטגיה, דרך תכנון מפת דרכים עסקית וטכנולוגית, ועד ליישום והטמעה בפועל. ההשקעה היא צעד מרכזי באסטרטגיה שלנו – להוביל את עידן ה-AI בישראל. החיבור בין ייעוץ אסטרטגי ברמה הגבוהה ביותר ליכולות היישום הקיימות אצלנו יאפשר ללקוחות לממש את הפוטנציאל העסקי של טכנולוגיות AI באופן מהיר, אפקטיבי ומדיד". שטראוס הוסיף כי "זהו צעד משמעותי בהתפתחות של שטראוס אסטרטגיה. העולם העסקי משתנה, כשהטכנולוגיה, ובכלל זה מהפכת ה-AI, הפכו למנועי צמיחה מרכזיים בארגונים. במציאות זו, הערך האמיתי נוצר בחיבור בין אסטרטגיה עסקית ליכולת ביצוע ומימוש בקנה מידה. נמשיך לפעול תוך שמירה מלאה על עצמאות מקצועית ומתודולוגיית Best-of-Breed מוכחת. אנו יוצאים לדרך יחד עם וואן – להובלת השוק שעובר טרנספורמציה משמעותית".

יו-טיוב, פלטפורמת הווידאו והבידור הגדולה בעולם, ממשיכה להקשיח את עמדתה נגד שימוש בחוסמי פרסומות. בימים האחרונים משתמשים רבים מדווחים על תקלות חריגות בפלטפורמה, שלפי כל הסימנים אינן מקריות, אלא חלק ממהלך יזום של החברה שנועד להיאבק בחוסמי הפרסומות ולעודד את המשתמשים לעבור למנוי פרימיום. בפורום יו-טיוב ברדיט וברשתות חברתיות כמו X הצטברו עשרות דיווחים על כך, שתגובות לסרטונים נחסמות, ובמקומן מופיעה ההודעה "התגובות כבויות". התופעה מתרחשת במגוון רחב של סרטונים ונפוצה במיוחד בקרב משתמשים שעושים שימוש בחוסמי פרסומות. בנוסף, הופיעו דיווחים על חסימת תיאורי סרטונים, מה שמקשה עוד יותר על השימוש בפלטפורמה. חלק מהמשתמשים מציינים, כי גם מנויי הפרימיום – המשלמים כדי להימנע מפרסומות – נפגעים מהמהלך, בעיקר כאשר הם עושים שימוש בחוסמי פרסומות חיצוניים או בדפדפנים עם חסימה מובנית, כמו Brave. לדברי משתמשים רבים, כיבוי חוסם הפרסומות מחזיר מיד את הגישה לתגובות ולתיאורי הסרטונים, דבר שמחזק את ההערכה, כי מדובר בצעד מכוון מצד יו-טיוב כחלק מהמאבק בחוסמי הפרסומות. אין זה המהלך הראשון של יו-טיוב נגד חוסמי הפרסומות. בחודשים האחרונים נקטה החברה שורה של צעדים נגד חוסמי פרסומות, בהם הצגת התראות חוזרות להשבתת החסימה, חסימת גישה חלקית או מלאה לדפדפנים מסוימים וסגירת פרצות שאפשרו האזנה או צפייה ברקע באנדרואיד ללא תשלום. המהלך הנוכחי מדגיש את נחישותה של יו-טיוב להילחם בתופעת חסימת הפרסומות, גם במחיר פגיעה בחוויית השימוש של חלק מהמשתמשים, במטרה לחזק את מודל ההכנסות שלה ולדחוף משתמשים לעבר המנוי בתשלום.

מסקנות המחקר הבא חושפות את הצד האפל של האנושות: כנופיות פשיעה העוסקות בסחר אנושי – בעבדים, נשים וילדים – הרוויחו מאות מיליוני דולרים בשנה החולפת. שיעור התשלומים שהם קיבלו במטבעות הקריפטוגרפיים בשנה זו זינק ב-85%, כך, לפי צ'יינאנליסיס (Chainalysis). על פי חברת הניתוח של הבלוקצ'יין, הנתונים מצביעים על כך שפעילות זו קשורה יותר ויותר לצמיחת מבצעי הונאה בדרום-מזרח אסיה, לקזינואים מקוונים ולרשתות הלבנת הון סיניות (Chinese-language money laundering – ר"ת CMLN), הפועלות בטלגרם (Telegram). לפי חוקרי צ'יינאנליסיס, הסחר בילדים, נשים ועבדים, שהתשלום עבורו מוּנע על ידי קריפטו, נחלק לארבע קטגוריות עיקריות. האחת היא "שירותי ליווי" בינלאומיים – אלה פעלו ופועלים בטלגרם, משולבים היטב עם רשתות הלבנת ההון הסיניות ומאפשרים המרה של מטבעות אמריקניים למטבעות מקומיים. כמעט מחצית (49%) מההעברות בשנה שעברה עלו על 10,000 דולר, מה שמרמז על פעילות מיזמים מאורגנים של פשע מאורגן, המבוצע בקנה מידה רחב. הקטגוריה השנייה היא של "סוכני השמה", משמע "מנהלי סידור עבודה" אנושיים, ויישומים הפועלים על בסיס שירותי טלגרם. אלה מסייעים למבצעי חטיפות של עובדים בכפייה ומשנעים את העבדים והשפחות האנושיים ל"מתחמי הונאה" מבודדים. הקטגוריה השלישית היא של רשתות של עוסקות בזנות. לפי המחקר, גם רשתות אלו עושות בעיקר שימוש במטבעות יציבים: כ-62% מהעסקאות בתחום היו בשיעור של בין 1,000 ל-10,000 דולר, מה שמעיד על "פעילות ברמה של סוכנות". הקבוצה האחרונה היא של זנות ילדים ומסחר בפורנוגרפיה פדופילית (Child sexual abuse material – CSAM). החוקרים ציינו כי אלה נסמכו בעבר על ביטקוין, אך כעת הם עושים יותר ויותר שימוש ב-מונרו. מחצית מהעסקאות בתחום זה היו בסכומים של מתחת ל-100 דולר, כאשר אופן הצריכה הנפוץ של שירותים אלה הוא דמי מנוי. קבוצות SOE המקושרות ל-The Com לפי החוקרים, "יש חפיפה הולכת וגדלה בין רשתות של פורנו וזנות ילדים – לקהילות מקוונות של סדיסטים קיצוניים (SOE), דוגמת '764' ו-'cvlt', שמקושרות גם הן ל-The Com". במונח The Com הכוונה היא לתת-תרבות עבריינית מבוזרת הפועלת ברשתות כמו דיסקורד וטלגרם, המשלבת פשיעת סייבר מתוחכמת עם אלימות פיזית בעולם האמיתי וניצול כספי באמצעות קריפטו. "קבוצות SOE אלו מכוונות לקטינים וקטינות ועורכות עליהם מניפולציות באמצעות תכניות סחיטה מיניות מתוחכמות", נכתב. "התוכן שנוצר ממומן באמצעות תשלומים במטבעות קריפטוגרפיים, מה שמזין ומאפשר להמשיך את מעגלי ההתעללות". "רשתות CSAM משגשגות", ציינו החוקרים וכתבו כי אתר אחד, שפעל בדארק ווב, עשה שימוש ב-5,800 כתובות קריפטו והניב לעצמו הכנסות בשיעור של יותר מ-530,000 דולר מאז יולי 2022. "למרות שהמורכבות של סחר במטבעות קריפטו ממשיכה לגדול, השקיפות של הבלוקצ'יין עשויה להעצים חוקרים ולהעניק להם יכולות זיהוי ומניעה טובות יותר", סיכמו חוקרי צ'יינאנליסיס את הדו"ח העגום.

קלוד של אנת'רופיק הוא כלי ה-AI שהכי מצטיין בחסימת אנטישמיות ותוכן פוגעני בכלל, ובהפרכת שקרים – כך עולה ממחקר חדש של הליגה נגד השמצה, שהוצג היום (ד') בכנסת. מדובר ב-"מדד ה-AI" של הליגה, שאותו הציג המנכ"ל, ג'ונתן גרינבלט, בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית. המדד מדרג כלי AI שונים, ומצביע על רמת הדיוק והיעילות של כל אחד מהם במאבק מול האנטישמיות, השקרים והשנאה באופן כללי. קלוד של אנת'רופיק קיבל את הציון הגבוה ביותר במדד – 80. הציון לא ממש מפתיע, בהתחשב בעובדה שיש לקלוד "חוקת בינה מלאכותית" (AI Constitution), והיא מטמיעה עקרונות אתיים נוקשים כבר בשלבי האימון הבסיסיים של המודל. אחרי קלוד נמצא ברשימה ChatGPT של OpenAI עם הציון 73. ג'מיני מבית גוגל נמצא במקום השלישי עם 65, מטא ומודל ה-Llama שלה בהמשך עם 57, והמודל של דיפסיק במקום החמישי עם הציון 53. שלא במפתיע, מודל גרוק מבית xAI, שכבר הואשם בהפצת אנטישמיות, סוגר את הרשימה עם הציון 50 בלבד. כלי ה-AI שטובים במאבק באנטישמיות – ואלה שפחות. צילום: ג'מיני גרינבלט אמר בדיון כי "זוהי קריאה דחופה למפתחי כלי הבינה המלאכותית לקחת אחריות על המוצרים שלהם ולהבטיח שהמערכות הללו לא יהפכו לצינורות להפצת שנאה ומידע כוזב". הוא אמר כי "אנחנו עובדים עם מובילי התעשייה ועם הממשלה כדי לדחוף לבדיקות קפדניות לפני פריסת המערכות, לנתוני אימון טובים יותר ולמנגנוני הגנה חזקים יותר. בנוסף, אנחנו משיקים כלי AI שיסייע למחנכים ללמד על זהות יהודית, אנטישמיות והשואה". "הדמיון של ה-AI פורה" שליח חדשות 12 לאירופה, אלעד שמחיוף, שמסקר את האנטישמיות ביבשת וחווה אותה על בשרו, היה חריף במיוחד. הוא אמר ממקום מושבו בלונדון כי "אם להיטלר או גבלס היו כלי בינה מלאכותית, התעמולה שלהם הייתה עולה על סטרואידים". לדבריו, "אנחנו רואים שכלי ה-AI הופכים חזקים יותר ויותר, ומייצרים אירועים שלא קרו. זה לא חדש שלפעמים הדמיון של הבינה המלאכותית פורה והיא ממציאה 'אמת' לא אמיתית – מה שנקרא הזיות AI". פרויקטים ממשלתיים נגד הפצת האנטישמיות ברשת הממשלה סופגת ביקורת רבה על כישלון בזירת ההסברה הבינלאומית, ועל כך שהיא נמצאת מאחור ביחס להתקדמות הבינה המלאכותית ולמאבק באנטישמיות שה-AI מאפשרת את הפצתה. אלא שמשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות הציג בדיון נתונים על פעילות יזומה שלו בזירת הבינה המלאכותית, כחלק ממלחמת התודעה שהוא מנהל נגד שנאת היהודים. לדברי הדס מימון, ראשת אגף בכיר במשרד, מאז כניסת הבינה המלאכותית לשיח הגלובלי הוא מימן עשרות קמפיינים ייעודיים, שכללו הקמת אתרים עתירי מידע. לדבריה, גרוק, שכאמור זכה לציון הנמוך ביותר במחקר של הליגה נגד השמצה, כבר מפנה משתמשים לקמפיינים שהמשרד יזם. "החזית השמינית של ישראל" יו"רית ועדת המשנה, ח"כ אורית פרקש הכהן, אמרה כי "אם פעם היינו מסתמכים על עובדות מהעיתונים או מהרשתות החברתיות, הרי שכיום, הדור הצעיר כולו נשען על כלי AI, שהסכנה לשיבוש התודעה בהם חמורה במיוחד. בנושא הזה, אין שום הבדל בין ישראל לבין יהודי העולם, ומדובר במאבק משותף שחייבים לנצח בו". לדבריה, "זו החזית השמינית של ישראל, ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאנחנו מפסידים בה. אין לנו זמן". ח"כ פרקש הכהן קראה לממשלה להקים מיד גוף מתכלל, שיתמודד עם תופעת האנטישמיות בעידן הבינה המלאכותית. "חייבים לטפל בנושא הזה, להקים מאגרי דאטה, לפתח כלי AI, ולהיעזר בחברות הטכנולוגיה הישראליות. הממשלה מוכרחה לטפל בנושא".