כחודשיים וחצי לאחר שמיקרוסופט הפסיקה רשמית את התמיכה במערכת ההפעלה Windows 10 (ב-14 באוקטובר 2025), דיווחים מהשטח בארצות הברית חושפים תמונה מדאיגה של השלכת חומרה מאסיבית. עובד בסוכנות ממשלתית אמריקנית חשף לאחרונה ברשת ראדיט (Reddit) כי משטחי הובלה עמוסים בעשרות מחשבים תקינים נשלחים לגריסה ופינוי רק משום שאינם תואמים את דרישות המערכת של Windows 11. אותו עובד, סטודנט למשפטים, הסביר כי אם חלילה ינסה לקחת מחשבים, הוא עלול להיות מואשם בגניבת רכוש המיועד להשמדה מה שיכול למנוע ממנו להתקבל ללשכת עורכי הדין, ולכן הוא, לדבריו, נאלץ לצפות מהצד בבזבוז המשווע הזה. 240 million PCs will become e-waste when Windows 10 support ends! As the PC market stabilizes, Windows 11 holds promise for the channel as customers prepare to refresh. Windows 11 on newer PCs will drive growth but prevent the channel from refurbishing.https://t.co/9tOgKhIVOa pic.twitter.com/tSUf1Zt3TK — Canalys (part of Omdia) (@Canalys) December 21, 2023 240 מיליון מחשבים אישיים יהפכו לפסולת אלקטרונית? לפי Yahoo News, מדובר בציוד שנרכש בכספי מיסים והפיכתו לאשפה נחשבת לבזבוז דרמטי של כספי ציבור. ואולי חמור מכך – חברת המחקר Canalys מצאה כבר מזמן כי המהלך הזה עלול להפוך כ-240 מיליון מחשבים אישיים לפסולת אלקטרונית, ומדובר בכמות שאילו הייתה נערמת בלפ-טופים אחד על גבי השני, הייתה יוצרת ערימה ש"גובהה היה עוקף את קוטר הירח ב-600 ק"מ". הסיבה המרכזית להשלכה המונית זו היא דרישת המערכת של מיקרוסופט לשבב אבטחה מסוג TPM 2.0, שאינו קיים במחשבים רבים בני פחות מעשור. מיקרוסופט הבהירה בהודעותיה הרשמיות כי לאחר המועד, שכאמור חלף באוקטובר האחרון, היא "לא תספק יותר סיוע טכני, עדכוני אבטחה או כל שירות אחר", והזהירה כי מחשבים שימשיכו לפעול יהיו פגיעים יותר לאיומי סייבר ונגיפים. ואולם כעת מסתמנת הבעיה החדשה – הסכנה הסביבתית אינה מבוטלת; לפי הערכות, כ-85%-80% מהפסולת האלקטרונית בארה"ב מגיעה למזבלות, שם רכיבים המכילים עופרת, כספית וקדמיום עלולים לדלוף לאדמה ולמקורות המים. מעבר לנזק הבריאותי, מדובר באובדן כלכלי של מתכות יקרות; רק בארה"ב מושלכים מדי שנה זהב, כסף ונחושת בשווי מאות מיליוני דולרים בתוך מכשירים מיושנים. תיעד את זריקת המחשוב בממשלה. עובד ממשל אמריקני הפעיל ב-ראדיט. צילום: לכידת מסך מ-ראדיט איך ניתן להתמודד עם המצב החדש? כדי למנוע את הפיכת המחשבים למטרד סביבתי, מומחים ממליצים על מספר חלופות לטיפול בחומרה הישנה. אפשרות בולטת היא התקנת מערכות הפעלה מבוססות לינוקס (Linux), שהן קלות משקל ומסוגלות "להפיח חיים חדשים" במחשבים ישנים שאינם תומכים בחלונות 11.  חלופה נוספת היא שימוש ב-ChromeOS Flex, המאפשרת להמיר מחשבים אישיים לתחנות עבודה פשוטות עבור סטודנטים או נזקקים. במידה שהחלטתם למחזר או למסור את המחשב, אתר ?Which מדגיש כי חובה לבצע איפוס יצרן ולהשתמש בתוכנות להשמדת נתונים (כמו Eraser), זאת על מנת למנוע גישה למידע אישי שאפשר שקיים במחשבים שנזרקו. דרך בטוחה נוספת היא הסרה פיזית של הכונן הקשיח והשמדתו הפיזית (באמצעות פטיש למשל), כדי להבטיח שהמידע שבו לא היה בר שחזור.

השפעת הבינה המלאכותית על העולם בכלל, ועל ה-IT הארגוני בתוכו, היא עמוקה יותר ממה שחושבים. הבינה המלאכותית משפיעה על מערכות עסקיות והחלטות ארגוניות, ולעתים קרובות עושה זאת מתחת לרדאר. אלא שחלק מהמומחים סבורים שעם תחילתה של 2026, ולעתיד, יש להביט על מגמת ה-AI, שלא לומר ההוריקן או הצונאמי של הבינה המלאכותית, באופן שונה. "אנחנו יודעים שה-AI משבשת, אבל הדרך שבה היא עושה זאת היא מעורפלת. היא כבר לא מושג עתידי, אלא משולבת במערכות, בהחלטות ובאסטרטגיות שמעצבות עסקים. עם זאת, מנהלים רבים עדיין ממעיטים בערך של שינויים אלה. לא מדובר בעוד 'שינוי', אלא בנקודות מפנה", כתבו מומחים. "גל של חשיבה עצלנית" גרטנר אמנם מתלהבת מ-AI, אבל לא שוכחת לסגת צעד לאחור ולספק לשוק מבט מהול בספקנות. המגמה הראשונה שצריכה להטריד את השוק בכל הנוגע ליישום הבינה המלאכותית, לפי חברת המחקר, מפתיעה מעט: "גל של חשיבה עצלנית". לדברי החוקרים, בשנה הקרובה "יחול ניוון של מיומנויות חשיבה ביקורתית, עקב שימוש בבינה מלאכותית יוצרת – מה שידחוף 50% מהארגונים בעולם לדרוש הערכות מיומנויות נטולות בינה מלאכותית. ככל שהאוטומציה תואץ, היכולת לחשוב באופן עצמאי ויצירתי תהפוך גם לנדירה יותר ויותר, וגם ליקרה יותר ויותר". עוד חוזה חברת המחקר כי בתוך שנתיים יעלו פלטפורמות דיגיטליות של מדינות לאום. "עד 2027, כ-35% מהמדינות יהיו 'נעולות' בפלטפורמות AI ספציפיות, מקומיות, שמשתמשות בנתונים בעלי הקשרים קנייניים", כתבו האנליסטים. הם הסבירו כי "בינה מלאכותית ריבונית כבר איננה מושג – היא מנוף תחרותי. הגבולות בין ממשלות לספקים מטשטשים, וההשלכות משתרעות הרבה מעבר לטכנולוגיה. ברגע שהטכנולוגיה 'נעולה', היציאה לא תהיה קלה". יותר ויותר רכש B2B ייעשה באמצעות בינה מלאכותית. צילום: MaximP, ShutterStock התחזית הבאה היא בתחום סוכני ה-AI: "הבינה המלאכותית חודרת לרכש B2B (מארגון לארגון). עד 2028, כ-90% מקניות ה-B2B יבוצעו באמצעות סוכני AI – מה שיוביל לכך שיותר מ-15 טריליון דולר מהן יבוצעו דרך בורסות סוכני בינה מלאכותית". לפי חברת המחקר, "הרכש יעבור שינוי מחודש, על ידי סוכנים בלתי נראים. אופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO) ותשלום לפי קליק (PPC) יפנו את מקומם לאופטימיזציה של סוכנים. מוצרים יידרשו להיות קריאים על ידי מכונה, והרכש יעבור לעסקאות יעילות ואוטונומיות, בין מכונה למכונה". יש לא מעט סיכונים גם גרטנר מודעת לסיכונים שהבינה המלאכותית מביאה איתה לארגונים. "אוטומציה של החלטות המונעת על ידי AI מסכנת הפסדים קטסטרופליים: עד סוף 2026, מספר התביעות המשפטיות בגין 'מוות על ידי בינה מלאכותית' יעבור את ה-2,000, בשל חוסר באבטחה מפני הסיכונים שבתחום", כתבו חוקרי גרטנר. לדבריהם, "מודלים של AI נדמים להיות 'מערכות קופסה שחורה'. מודלים שתהליכי קבלת ההחלטות שלהן לא חשופים או קשים לפירוש – עלולים להיכשל, במיוחד במגזרים בעלי סיכון גבוה כמו בריאות, פיננסים ובטיחות הציבור. לכן, תעלה החשיבות של ההסבר, התכנון המוסרי ונתונים נקיים. הם יהפכו לבלתי ניתנים למשא ומתן". גרטנר, פעם אחרונה: "חוויית משתמש פרודוקטיבית בת 35 שנה תסתיים", חוזים האנליסטים שלה. "עד 2027, השימוש ב-GenAI ובסוכני AI ייצור את האתגר האמיתי הראשון לכלי פרודוקטיביות במיינסטרים מזה 35 שנה, ויביא לטלטלה בשוק של 58 מיליארד דולר. ספקים חדשים יופיעו, תצורות חדשות יתפסו תאוצה והערך יעבור לחוויות סוכנות. העבודה בעתיד לא תוקלד, אלא תיעשה דרך שאילתות (פרומפטים)". עוד תחזית סיפקה סיילספורס, ולפיה 82% ממנהלי הפיתוח בישראל צפויים להשתמש בסוכני AI בשנתיים הקרובות, ו-96% מהמפתחים בעולם מאמינים שהשימוש בה ישפר משמעותית את חוויית העבודה שלהם. 68% מהמפתחים הישראליים כבר משתמשים בכלי מעט קוד או בלא קוד (Low-Code No-Code), ו-76% מאמינים שכלים אלה יסייעו לדמוקרטיזציה של פיתוח AI. עם זאת, 80% מהמנהלים מדגישים שהארגונים שבראשם הם עומדים נדרשים לעדכן את תשתיות ה-IT כדי להפיק את מלוא הערך מהשינוי. אבישי לברן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של One datAI. צילום: אפרת קופר מילות הבאזזז החדשות מה תהיינה מילות הבאזזז החדשות? לפי אבישי לברן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של One datAI, "בין המונחים שיככבו ב-2026 ניתן למצוא את Semantic Layer – השכבה המחברת בין נתונים, ביזנס ובינה מלאכותית יוצרת; Data Observability – נראות נתונים, גישה הנדסית לניטור איכות ואמינות דאטה; ו-AI/Data Governance – משילות בינה מלאכותית/נתונים, ניהול אחראי ומפוקח של נתונים ומודלים". הוא הוסיף ש-"צפויה עלייה בשימוש במונחים Multi-Agent Systems – מערכות מרובות סוכנים, Domain-Specific Language Models – מודלי שפה ספציפיים לדומיינים, ו-AI Security Platforms – פלטפורמות לאבטחת AI". הבינה המלאכותית יורדת מהכותרות הנה דבר שקצת מפתיע לשמוע, והוא בא מפיו של שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל: "הבינה המלאכותית יורדת מהכותרות וניהול הנתונים חוזר לקדמת הבמה". פרייס הסביר כי "כולם הבטיחו מהפכת AI, אך רבות מהיוזמות נתקעו בביצוע. לא כי הטכנולוגיה לא בשלה, אלא משום שהבסיס שעליו היא נשענת – הוזנח. כשארגונים אימצו כלים חכמים, הנתונים נותרו מפוזרים, לא מנוהלים ולעתים לא מוגנים". "השאלה האמיתית אינה מי משתמש ב-AI, אלא מי באמת שולט בנתונים שלה", הוסיף. "כמויות עצומות של מידע הצטברו ויצרו מורכבות. התגבשה ההבנה שלפיה מי שיצליח לפשט את שכבת הנתונים, לאחד אותה תחת כללים ברורים של ניהול ואבטחה ולהפוך אותה לנגישה ושימושית – יוכל להפיק ערך אמיתי מהטכנולוגיות המתקדמות. מערכות חכמות תלויות בנתונים איכותיים, מסודרים ומפוקחים, עם ניהול נתונים נכון". שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור "2026 לא תהיה שנה של פריצת דרך טכנולוגית חדשה, אלא שנת הבשלה. הבינה המלאכותית לא נעלמת, אך היא מפנה מקום לשאלה עמוקה יותר: מי באמת שולט בנתונים? ארגונים שישקיעו בניהול נתונים חכם, פשוט ומאובטח יוכלו לממש חדשנות, לפעול בביטחון ולהגיב מהר לשינויים. ניהול הנתונים הוא כבר לא תשתית שקטה – אלא מנוע ההכרעה", קבע פרייס. לסיום, בחזרה לכותרת: הטוב ב-AI מובן – היא מביאה להתייעלות, מיכון, תפוקתיות ויעילות בכל העולם ובכל מגזר פעילות. הרע – הבינה המלאכותית תסייע, וכבר מסייעת, להאקרים לתקוף, לשבש, לערוך מסעות השפעה, לעוות תוצאות בחירות, להגדיל את הקיטוב, השנאה והפחד, לקצור נתונים ולגנוב מיליארדים. והמכוער: יש עוד תקלות רבות בתחום – מהזיות דרך תשובות שגויות, שעלולות לסכן חיים בעולמות הרפואה והמחקר המדעי למשל ובשאיפה לריצוי המשתמשים – וזו רק רשימה חלקית. מה יקרה בעתיד? האם כדאי לשאול את קלוד, ג'מיני או ChatGPT – או שימים יגידו?

האמת החברתית, רשת הסושיאל מדיה של נשיא ארצות הברית, הודיעה אמש (ד') לבעלי המניות על היוזמה הדיגיטלית האחרונה של העסקים של בני משפחת טראמפ: השקת מטבע קריפטו חדש. המטבע נועד עבור בעלי המניות של טראמפ מדיה, שהיא הבעלים של האמת החברתית, וכל בעל מניות בה יקבל "בעתיד הקרוב", על פי החברה, יחידה אחת ממטבע הקריפטו החדש. אפשרות זו נוצרה בעקבות שיתוף פעולה בין טראמפ מדיה לבורסת Crypto.com. המטבע החדש יוסיף לטראמפ מדיה הכנסות של מיליוני דולרים, נוסף על מאות מיליוני הדולרים שעסקי הקריפטו שלה (ולמעשה של דונלד טראמפ עצמו) כבר הכניסו לה. עסקים אלה עוררו שאלות רבות בדבר קיומם של ניגודי אינטרסים של הנשיא בסוגיה. טראמפ הוא בעל המניות הגדול ביותר בחברת המדיה שקרויה על שמו. טראמפ מדיה הוקמה ב-2021 ולצד עסקי הקריפטו, היא פועלת בעולמות הבינה המלאכותית והשירותים הפיננסיים. אלא שבימים אלה היא שמה את הדגש על תחום המטבעות הווירטואליים. מאז כניסתו החוזרת לבית הלבן לפני כשנה, ממשל טראמפ פעל לבצע שינויים שיקלו את הרגולציה על פעילותם של מטבעות הקריפטו ועל פלטפורמות המסחר במטבעות אלה. עוד בקמפיין הבחירות שלו, טראמפ חיזר אחרי תעשיית הקריפטו והבטיח להקל על פעילותה, כמו גם לשפר את יכולות המסחר במטבעות הללו. כתוצאה מכך, בכירי הענף תרמו סכומי עתק למערכת הבחירות שלו. אולם, למרות הפעילות של הבית הלבן לטובת ענף הקריפטו, תחום זה לא מניב רווחים גדולים לטראמפ מדיה, ושער המנייה של החברה צנח בשנה האחרונה ב-60%. המטבע החדש הוא לא מטבע הקריפטו הראשון שטראמפ מדיה השיקה: מיד לאחר שטראמפ נכנס שוב לבית הלבן בינואר אשתקד השיקה החברה את Meme Coin, שבמשך הזמן הפך לאחד ממטבעות הקריפטו המוצלחים ביותר, אך מאז הפסיד כ-90% מהערך שהיה לו בשיא.

איש העסקים והנדבן מוריס קאהן, מאבני הייסוד של המגזר העסקי בישראל, ממניחי היסודות להיי-טק במדינה וממייסדי אמדוקס, נפטר הלילה (ד') בגיל 96. קאהן נולד ב-1930 בדרום אפריקה, בן לאב מהגר מליטא ולאם מקומית. הוא עלה לישראל עם משפחתו – רעיייתו, ז'קלין, ושני ילדיו, דיוויד ובנג'מין – ב-1956. בארץ, קאהן היה יזם עתיר פעילות ומראשוני ההיי-טק הישראלי. בין היתר, הוא נמנה על המייסדים והשותפים להקמת אמדוקס – אחת מספינות הדגל של הענף בארץ. עוד שני דברים בולטים שקאהן עשה היו היותו מייסד דפי זהב, שלימים נמכרה לאתר השוואת המחירים זאפ, וממתכנני פרויקט בראשית, להנחתת חללית ישראלית פרטית ראשונה על הירח. כמה כישלונות, שלא מנעו מקאהן להמשיך – ולקצור הצלחות תחילת דרכו בארץ לא הייתה קלה, שכן כמה מיזמים שהקים לא צלחו: מפעל לכפפות עור, פטנט מיוחד למניעה של גניבת מכוניות, גידול בקר בעמק החולה ומפעל לייצור אופניים. אך, כדרכם של יזמים רבים, הכישלונות לא ריפו את ידיו. ב-1967 זכה קאהן במכרז של משרד התקשורת להפקת מדריכי טלפון. הוא פרסם את הספרים, שהיו לעבי כרס, וכינה אותם בשם שהפך למותג, דפי זהב – בהדהוד לספרים המקבילים בארצות הברית, שנקראו דפים צהובים. דפי זהב הוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה על ידי בועז דותן, מי שמאוחר יותר היה ממקימי אמדוקס. לאחר מכן היא החלה בפיתוח תוכנות גבייה וניהול מערך שירות לקוחות עבור חברות טלפוניה. או אז החליטו השותפים להפריד את פעילות המחשוב מדפי זהב ולהקים את אמדוקס. ב-1982 הקים קאהן, יחד עם בועז דותן ואבינועם נאור, את עורק אינפורמיישן, שהייתה התשתית להקמת אמדוקס. זו הפכה לענקית תוכנה, שמספקת שירותים לחברות טלקום בעולם. כמה שנים מאוחר יותר, 50% מהחברה נרכשו על ידי סאות'ווסטרן בל, וב-1998 היא הונפקה בארצות הברית. אמדוקס היא מהחברות הוותיקות בהיי-טק הישראלי, והיא נסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר. במשך השנים, קבוצת עורק בראשות קאהן הייתה מעורבת במיזמים עסקיים רבים במשק: חברת הכבלים ערוצי זהב, חברת התקשורת הבינלאומית קווי זהב, נטוויז'ן, מקסימדיה, MedOne, נטקום ועוד. פרויקטים נוספים קאהן, חובב ים, הקים ב-1975 את המצפה התת ימי הראשון בארץ – באילת. על שמו יש תחנת מחקר לחקר הים באוניברסיטת חיפה, שממוקמת בקיבוץ שדות ים. כמו כן, הוא הקים, כאמור, את פרויקט בראשית, שבמסגרתו הוא תרם כ-40 מיליון שקלים לעמותת SpaceIL. ב-2019, לאחר שהגשושית התרסקה על פני הירח בנחיתה, הוא לא אמר נואש, ובגיל 89 הכריז על פרויקט בראשית 2. ב-2021 הוא תרם, יחד עם פטריק דרהי, הבעלים של אלטיס הצרפתית והוט הישראלית, ומרטין מושל 70 מיליון דולר למיזם. ביום העצמאות ה-71 של המדינה, ב-2019, קאהן נבחר להשיא משואה, כהוקרה על תרומתו לפרויקט. קאהן הקים גם את ארגון LEAD לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה בישראל, ותרם רבות לעמותת צלול, שאותה הקים בנו, בנג'מין. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד לו: "מוריס קאהן, שהלך מעמנו הבוקר, היה יזם ואיש חזון. הוא חלם רחוק, עד לירח, אך תמיד נשאר עם רגליים נטועות עמוק באהבת המדינה ובדאגה לחברה הישראלית. ‏מהובלת פרויקט בראשית, ועד לטיפוח מנהיגות צעירה ושמירה על הסביבה, שהגנה על ערכיה ודמותה הדמוקרטית של המדינה והפצת שמה הטוב בעולם כולו – תרומתו החשובה למדינה ומנהיגותו פורצות הדרך יישארו חקוקות בלבנו תמיד". לינק לרישיון התמונה של מוריס קאהן.

טופ גרופ רכשה את השליטה בסופיסטיק (SOFiSTiK M.E), המפיצה בישראל את פתרונות התוכנה של סופיסטיק. היקף העסקה עומד על 7.8 מיליון שקלים בתוספת תמורות עתידיות. כך, הרוכשת מרחיבה את פעילותה בעולם הפרופטק (PropTech) – תוכנות לעולם הנדל"ן. סופיסטיק היא ספקית תוכנה גרמנית מתקדמת לתכנון הנדסי. היא פועלת בקבוצת ענקית התוכנה Man And Machine. החברה מציעה חבילות תוכנה לתחומים שונים בענף הבנייה, כמו אדריכלות, הנדסה, תשתיות ועוד. אלו כוללות, בין היתר, את מוצרי אוטודסק (Autodesk), ובהם – AutoCAD Construction Cloud. לנרכשת יש מאות לקוחות בישראל: משרדי תכנון והנדסה, בהם משרדי תכנון בתחומי הגשרים, התשתיות והמנהור. היא גם עוסקת באינטגרציה בפרויקטי תכנון לאומיים. עם לקוחות הנרכשת בישראל נמנים הטכניון, נתיבי ישראל, המוסד לביטוח לאומי ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. כלל עובדי הנרכשת, לצד בן שיק, מנכ"ל החברה, ימשיכו להוביל את הפעילות המקומית תחת טופ גרופ. לדברי דרור שגב, מנכ"ל טופ רמדור ומנהל פעילות הפרופטק בקבוצה, "הנרכשת מוסיפה לרמדור וזיו מערכות את הצלע המשמעותית של פתרונות לחברות התכנון בישראל. הרכישה תרחיב את ההיצע שלנו עבור חברות תכנון, עם פתרון מקיף ושלם יותר, המעניק ערך גבוה ומשמעותי לאורך כל חיי הפרויקט. הרכישה מחזקת את הנוכחות שלנו מול קהילת המתכננים, המהנדסים ויועצי התשתיות בישראל, עם היצע של פתרונות לניהול יזמות, תכנון, פרויקטים ואתרי ביצוע. נציע מענה כולל ומקיף – משלב התכנון ההנדסי ועד לניהול אתר הבנייה. הנרכשת היא אחת מהחברות המובילות באירופה בתחום ה-BIM – תכנון מבנים ותשתיות, הנדסה אזרחית, גשרים ומנהור. המערכת שלה משתלבת באופן מלא עם  AutoCad ו-Revit של אוטודסק, ומאפשרת תכנון חכם, מדויק ומתועד, מקונסטרוקציה הנדסית ועד ניתוחים מורכבים". לדברי שיק, "החיבור עם טופ גרופ יאפשר לנו להאיץ את הצמיחה של סופיסטיק בישראל, להרחיב את סל הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו, כולל חבילות משולבות המבוססות על מוצרי אוטודסק, עם אינטגרציה מלאה איתן. ניתן מענה מקיף לעולם התכנון ההנדסי וה-BIM. נתמוך בקפיצה הטכנולוגית הבאה של הענף בישראל". ן שיק, מנכ"ל SOFiSTiK M.E. צילום: יח"צ

משרד התקשורת הודיע על הטלת עיצום כספי בסך כ-8 מיליון שקלים על חברת בזק, בשל הפרה מהותית של הוראות החוק ומתווה האסדרה לפריסת רשתות תקשורת מתקדמות, תוך פגיעה בתחרות בענף. העיצום הוטל לאחר שנמצא, כי בזק פרסה רשת מתקדמת וסיפקה שירותים באזורים שהוגדרו כ"אזורי תמרוץ" – אזורים שבזק בחרה לא לפרוס בהם ושנועדו לעודד כניסה של שחקנים קטנים לשוק התקשורת. מתווה הסיבים ומכרזי התמרוץ הם הכלים המרכזיים שמפעיל משרד התקשורת במטרה לתקן כשלי שוק ולצמצם פערים דיגיטליים בפריפריה. המשרד מפרסם בימים אלו את מכרז התמרוץ השלישי, שעתיד להיות גם האחרון. על פי מתווה האסדרה, נאסר על בזק, כחברה הדומיננטית בשוק, לפעול באזורי התמרוץ למשך 5 שנים ממועד קביעת חובת הפריסה לזוכים במכרזי התמרוץ. הפרת הוראה זו פוגעת בכדאיות הכלכלית של הזוכים במכרזי התמרוץ, מקנה לבזק יתרון תחרותי בלתי הוגן כשחקן ראשון באזורים אלה, ומערערת את יכולת החברות הקטנות לעמוד בהתחייבויותיהן. כניסת בזק לאזורי התמרוץ בניגוד לכללי האסדרה משדרת מסר מרתיע לשחקנים קטנים ועלולה לפגוע בתחרות ובמגוון אפשרויות הבחירה של הצרכנים. מתווה האסדרה נועד לקדם את המעבר מרשתות נחושת לרשתות סיבים אופטיים בכל רחבי המדינה, תוך עידוד תחרות והזדמנויות שוות לכלל השחקנים בשוק. החברה נדרשת לשלם את הסכום המלא בתוך 30 ימים.

אחד הרגעים המרגשים ביותר בכנס השנתי של עמותת בוגרי ממר"ם, שנערך השבוע באולם לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים מחשבים, היה טקס הענקת פרסי מפעל חיים. שני ותיקים ביחידה עלו על הבימה וקיבלו אותות של כבוד, וגם הרבה אהבה מהקהל הגדול שנכח באירוע. הזוכה הראשונה הייתה תא"ל (מיל') אילה חכים, שמכהנת כיום כדירקטורית בבנק יהב. תא"ל (מיל') חכים התגייסה לממר"ם ב-1979, והתחילה את דרכה ביחידה כתוכניתנית. משם היא התקדמה לתפקיד של ניהול צוות, מפקדת יחל"ם וסגנית מפקד ממר"ם, תפקידה האחרון ביחידה היה מפקדת יחידת לוטם, שפורקה ממש באחרונה. לאחר שיצאה לאזרחות, היא הייתה לסמנכ"לית מערכות המידע של בנק מזרחי טפחות – תפקיד שממנו היא פרשה באפריל 2025. "הייתה לי הזכות להעמיד דורות של מובילים בהיי-טק" חכים קיבלה את הפרס מידיו של איציק מלאך, מי שהיה המפקד השמיני של ממר"ם, ראש חטיבת הטכנולוגיה ומשנה למנכ"ל בנק לאומי, וזכה בתואר מנמ"ר המנמ"רים של אנשים ומחשבים. היא אמרה בדברי התודה שלה כי "אני נרגשת לעמוד בפניכם במעמד זה ולא מאמינה שהזמן עבר כל כך מהר. לאורך כמעט חמישה עשורים אני עוסקת בתחום מרתק, מהם שלושה עשורים במדים, והייתה לי הזכות להיות אחת מאלה שבנו את יכולות ה-IT של צה"ל, לצורך בניית תהליכים לקידום יכולות ההתקפה וגם ההגנה". "הייתה לי הזכות להעמיד דורות של מובילים בתעשייה בכלל ובתעשיית ההיי-טק הישראלי בפרט, דורות של אנשים בעלי ראייה רחבה ובעלי יכולת לחלום, להעז וליזום – וגם לממש. בזכותם ישראל הפכה לאומת הסטארט-אפ ומציגה מנהלים ארגוניים ברמה הכי גבוהה. עשינו את זה ביחד, הפרס שאני מקבלת היום הוא גם הפרס שלהם", אמרה חכים. היא ביקשה להקדיש את הפרס הזה "לבעלי ובכלל למשפחתי, שאפשרו לי להתמסר למה שאני אוהבת, גם על חשבון הבית והמשפחה, עם עשייה משותפת שהניבה את מה שאנחנו חוגגים היום. אני מבקשת להקדיש אותו גם לחבריי, שנשארו כאלה על אף שהקדשתי את רוב הזמן לעשייה שאני אוהבת – גם על חשבונם". חכים הוסיפה כי "על אף שזה פרס מפעל חיים, אני עדיין באמצע הדרך". מימין: אל"מ (מיל') טליה גזית ואפרים גלדנברג. צילום: ניב קנטור "אפרים נתן את החיים שלו למדינה" את פרס מפעל החיים השני קיבל אפרים גלדנברג, ששירת בממר"ם לא פחות מ-54 שנים. הוא התחיל את דרכו ביחידה כחייל כבר ב-1964, חמש שנים בלבד לאחר הקמתה, ואחרי שפשט את מדיו הוא המשיך לעבוד בה כאזרח עובד צה"ל. גלדנברג סיפר על המחשבים הראשונים שבאמצעותם פעלה ממר"ם ואמר כי "הייתי זמין עבור היחידה ביום ובלילה. היא הפכה מהר מאוד לבית השני שלי. אהבתי מאוד את העבודה שלי ביחידה, ונהניתי מכל רגע, מכל דור של מתכנתים שעבר ושעבד לצידי. נהניתי לעזור להם בכל אפשרות להריץ את התוכניות שלהם, גם מחוץ לשעות שהוגדרו עבור היחידות השונות, בתקופה שבה הוגדרו שעות מדויקות לכל יחידה מתי להריץ את העבודות שלהם על המחשבים". הוא קרא למשתתפים: "תשמרו על ממר"ם". בהמשך פנה גלדנברג למפקד ממר"ם הנוכחי, אל"מ גלעד יבין, שנכנס לתפקידו לפני כארבעה חודשים, ואמר לו: "ניצחתי. אמרתי לך שתהיה פעם המפקד של היחידה – וצדקתי". את הפרס לגלדנברג העניקה אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם, שאמרה: "מפעל חיים זה מי שנותן את החיים למפעל שלו, ואפרים נתן את החיים שלו למדינת ישראל, לאורך כל השנים". שני פרסי הוקרה בנוסף לפרסי מפעל החיים הוענקו בטקס שני פרסי הוקרה מיוחדים: האחד לתא"ל רחלי דמבינסקי, לשעבר מפקדת ממר"ם, שקיבלה באחרונה את הפיקוד על אחת החטיבות החדשות באגף התקשוב – חטיבת הספירה, והשני לתא"ל יעל גרוסמן, שהייתה מפקדת ממר"ם ולאחר מכן מפקדת לוט"ם, ולאחר פירוקה מונתה לראשת מטה אגף התקשוב (ולמעשה, למספר שתיים בענף).  

"בעשור הקודם, סימנטק רכשה כמה חברות סטארט-אפ בישראל והרחיבה את מרכז המו"פ שלה בארץ. ב-2017 היא קנתה, בתוך פחות משבוע, את פיירגלאס ואת סקייקיור. ב-2019 היא רכשה את לומינייט הישראלית. סכומי הרכישות, לפי הפרסומים, עמדו על יותר משלושת רבעי מיליארד דולר. החברות הללו ממשיכות להוות גורם משמעותי ובעל משקל בפיתוח מוצרי האבטחה העתידיים של החברה, ומממשות את החזון שלה לגבי האקו-סיסטם הישראלי ולסטארט-אפי הסייבר שפועלים פה", כך אמר באחרונה סטס אלנקריץ', מנהל מערך מוצרי SSE במרכז המו"פ של סימנטק מבית ברודקום בישראל. בראיון לאנשים ומחשבים ציין אלנקריץ' כי "החברה הקימה ב-2022 ענן מקומי בישראל, שיושב על ה-Back Bone של גוגל. תקשורת האבטחה עוברת ישירות לענן המקומי, וכך מתקצרים זמני השיהוי. בדרך זו מתקבלים חוויית משתמש טובה משמעותית ומענה אבטחה מהיר יותר – עם הגנה נוספת מהענן של גוגל". "לצד הצורך לשמור על הלימה לרגולציות, בלא לעכב את הארגון עסקית", אמר, "האתגר המרכזי של מנהלי אבטחת המידע הוא בבינה המלאכותית. ה-AI הביאה להם דאגה רבה: לא רק עקב הצורך הישיר להגנה ממתקפות מבוססות בינה מלאכותית, אלא גם מהקלות של מינוף הפקטור האנושי במתקפות. זאת, משום שהרעים לא צריכים לעבוד כל כך קשה ולהתאמץ כמו פעם. ל-AI יש תרומה משמעותית לגידול בהיקף המתקפות: ארגון ממוצע חווה כ-2,000 מתקפות וניסיונות תקיפה בכל שבוע. הנתון גדל בעקביות, בשל העובדה שהיקף המתקפות המבוססות על AI מוכפל בכל חצי שנה. לכן, נדרשות הגנות מהירות, הניתנות להרחבה בקלות – שיענו לגידול באיומים". "עולם ה-AI אינו זר ולא חדש לסימנטק", ציין אלנקריץ'. "החברה עוסקת בלימוד מכונה כבר שנים ובעלת ניסיון משמעותי בתחום. אנחנו מביטים על הבינה המלאכותית גם ביהבט האנושי: איך להטמיע אמצעי הגנה תוך קיצור זמן התגובה של העובד". "יכולות האנשים וה-AI ביחד – המענה האפקטיבי לאיומים" לפי אלנקריץ', "הבינה המלאכותית לא חזקה יותר מבני האנוש, וגם להפך. אבל, יכולות אנושיות בשיתוף יכולות AI הן המענה האפקטיבי לאיומים. יש להבין שמשהו קרה, לפעול מהר ו-'לכסות' את הארגון מפני מתקפות פוטנציאליות". "אנחנו מתמקדים בהגנת לקוחות ארגוניים מזה שנים, ובעלי ניסיון רב בעולם ה-AI. אנחנו מביטים על מערך ההגנה מהפריזמה של עובד אנושי: כיצד להבין לעומק את התהליכים ואז לראות שאין בהם צווארי בקבוק? איפה החולייה החלשה? ואיך נוכל לתת כמה שיותר כלים ללקוחות, על מנת שהם יוכלו להתמודד עם מתקפות אלה בצורה היעילה ביותר?", הוסיף. אלנקריץ' ציין כי "זה שנים אנחנו עמלים על פתרונות SSE (ר"ת Secure Service Edge) כפלטפורמה. זו ארכיטקטורת רשת שמשלבת את האבטחה והקישוריות של רשת ארגונית מסורתית עם הגמישות והמדרגיות של הענן. התפישה מאפשרת לחברות לספק גישה מאובטחת ליישומים ולמשאבים שלהן, בלא קשר למיקום המשתמש או למכשיר שלו. כך היא עונה לאתגר של כוח עבודה נייד ומבוזר, ומסייעת להתמודד מול איומי אבטחה חדשים – עם רמת הגנה זהה בכל מקום. המערכת נבנתה על בסיס הרכישות של סימנטק: בין השאר של וונטו, בלו קואוט ופיירגלאס". "החברה הקשיבה למשובים מהארגונים והרחיבה את היצע האבטחה שלה, שנועד במקור לארגוני אנטרפרייז – גם לארגוני SMB. מומחי נס בישראל, המייצגים את פתרונות סימנטק-ברודקום, עוזרים לנו להגיע לארגונים אלה, כדי לקדם ולהנגיש את הפתרונות לכל ארגון", הוסיף. אלנקריץ' סיכם באומרו כי "ב-2026 נעלה עוד את רמת האבטחה בארגונים, על מנת לתת מענה טוב יותר, מוכלל ואחוד, לגידול בהיקף המתקפות ובאיכותן. כמו כן, ניתן מענה לשילוב של AI במתקפות. נרים את רף האבטחה הארגוני – וגם נפוגג את החששות של לקוחות מאובדן שליטה".