לאחר שבשבוע שעבר קבוצת פושעי הסייבר ShinyHunters פרצה ל-FBI וגנבה מידע אישי של אלפי סוכנים – הקורבן החדש שנפגע הוא משרד ההגנה האמריקני.  האקרים פרצו למאגר כוח האדם הנרחב של הפנטגון, ומידע רגיש השייך למגוון עצום של אנשי צבא – נחשף. המידע כולל מספרי ביטוח לאומי ופרטים על תפקידיהם בהווה ובעבר, מין, גזע ומקצוע. הפנטגון הודה כי הנתונים הגנובים לא היו מוצפנים, אולם לא סיפק הסבר לכך. אף קבוצת פריצה לא לקחה אחריות על האירוע. גם הפנטגון לא מסר פרטים על זהות הפורצים, על המניע לפריצה או על הלאום שלהם. דבר הפריצה נחשף באופן מוזר ומשעשע: העיתון Military Times, המסקר תחומי צבא וביטחון, דיווח על מכתב שקיבל אחד הקוראים מהפנטגון בספטמבר, ובו הודעה על פריצה שאירעה: "ב-16 ביולי התגלתה פגיעות אבטחה במערכת שיתוף הקבצים של המרכז… בין אוקטובר 2025 לזמן הגילוי, חלק מהמשתמשים הלא מורשים ניגשו לקבצים בשרת המכיל את המידע האישי. המידע האישי כולל שמות, תאריכי לידה, פרטי קשר ונתונים אחרים. המרכז עדכן את מערכת שיתוף הקבצים וטיפל בפגיעות". ⚠️ Pentagon Data Breach – Hackers Reportedly Accessed 3 Million People's Sensitive Data Details: https://t.co/DpgfY4dgcp The Pentagon has confirmed a major data breach involving a Defense Manpower Data Center (DMDC) information system, exposing sensitive personal information… pic.twitter.com/9yp3fGcQEZ — Cyber Security News (@The_Cyber_News) September 29, 2026 חששות לביטחון הלאומי בפריצה נגנבו בסך הכל פרטיהם של 2.76 מיליון אנשים חיים ועוד 294,000 מתים, כך אמר גורם במשרד ההגנה האמריקני לתקשורת בארה"ב. בשל היקף ורגישות המידע שנחשף, עולים החששות לביטחון הלאומי, הסבירו מומחי ביטחון, "כיוון שבחלק מהקבצים נכללו פרטים על משימות שבוצעו על ידי אנשי צבא ואזרחים". הם הזהירו כי גישה לאוספי רשומות "מהווה סיכון ביטחוני עצום", במיוחד אם ייפלו לידי גורמים זרים. דאגה נוספת עולה בשל חלון החשיפה הארוך: "גישה לא מורשית, שנמשכה על פני עד תשעה חודשים לפני שזוהתה הפגיעות היא סיכון ממשי", ציין מומחה. גורם במשרד ההגנה אמר כי "עדיין אין ראיות לכך שהנתונים שנחשפו – או חלקם – נוצלו לרעה". ההאקרים קצרו 5% מנתוני מרכז המידע המאגר שנפגע משמש כאחד ממאגרי המידע המרכזיים של הפנטגון, ובו רשומות כוח אדם, והוא מחזיק במידע על חיילים בשירות פעיל ובמילואים, עובדים אזרחיים, קבלנים, גימלאים, יוצאי צבא (ותיקים), ובני המשפחות שלהם.  בהתבסס על נתוני האתר מ-2024, המרכז מטפל ברשומות של יותר מ-60 מיליון אנשים, משמע: ההאקרים קצרו 5% מנתוני המרכז. בעקבות האירוע, המשרד עדכן את הקורבנות הפוטנציאליים, והציע להם מימון לצורך הגנה על זהותם ומעקב אחר תזרים המזומנים בחשבונות האשראי.  המשימה שנותרה עבור הפנטגון, סיכמו ביניהם המומחים, "היא להגביל את היקף הנזק, בדגש על מה שקשור לזהות הקורבנות – ואז לקבוע את המניע לפריצה: ריגול ומודיעין מדינתי, מניע כספי או סיבה אחרת".

במחצית הראשונה השנה, ישראל דורגה במקום השני בעולם בין המדינות שהושפעו בתדירות הגבוהה ביותר מפעילות סייבר, עם 7.6% מכלל הפעילות. ארה"ב ניצבת במקום הראשון עם 25.5%, אחריה ישראל, ולאחריהן אוקראינה עם 4.8% וטייוואן עם 3.9%. במזרח התיכון ובאפריקה, ישראל מדורגת במקום הראשון במדד זה; כך לפי דו"ח ההגנה הדיגיטלית (Microsoft Digital Defense) השנתי של חברת מיקרוסופט (Microsoft). הדו"ח, המתפרסם זו השנה השביעית, מבוסס על פעילות איומי סייבר שנצפתה בין יולי 2025 ליוני 2026. מערך הניטור הגלובלי של מיקרוסופט מעבד יותר מ-165 טריליון אותות אבטחה מדי יום. כצפוי, אחת המגמות המרכזיות היא השימוש בבינה מלאכותית כמאיצה ומרחיבה את פעילות התוקפים. זאת, כשסוכני AI הופכים למשטח תקיפה חדש, המחייב הגנה על זהויות והרשאות. פעילות הסייבר האיראנית לפי נתוני מודיעין האיומים של מיקרוסופט, ישראל הייתה היעד המרכזי של פעילות גורמי האיום האיראניים, עם 39% מכלל הפעילות. ארה"ב ניצבת במקום השני עם 23%, ולאחריה – איחוד האמירויות עם 9%. לפי המחקר, "הפעילות האיראנית ממשיכה להתמקד במגזרים בעלי ערך מודיעיני ואסטרטגי. מחקר ואקדמיה מהווים 28% מהיעדים שנמדדו, ענף ה-IT עם 12%, תחבורה 11%, גופים ממשלתיים 8% ומכוני מחקר וארגונים לא ממשלתיים, 8%". החוקרים ציינו כי "גורמי האיום האיראניים ממשיכים לנצל חולשות אבטחה מוכרות, מנגנוני אימות חלשים ומערכות החשופות לאינטרנט כדי להשיג גישה ראשונית לארגונים. גניבת פרטי התחברות ומתקפות פישינג נותרות אמצעים מרכזיים, לצד ניצול תשתיות ענן לצורך שמירה על גישה ממושכת למערכות".  עוד זיהו החוקרים התכנסות גוברת בשיטות הפעולה של קבוצות תקיפה איראניות שונות, המגבירה את היקף הפעילות ואת פוטנציאל ההשפעה שלהן. לפי החוקרים, "גורמי איום המזוהים עם איראן ניהלו קמפיינים רחבי היקף נגד ישראל ונגד יריבות נוספות במזרח התיכון, ובמקביל הרחיבו באופן משמעותי את פעילותם נגד ארה"ב ואינטרסים אמריקניים… גורמי האיום האיראניים הרחיבו בשנה החולפת את יעדי התקיפה שלהם, התאימו את שיטות הפעולה ההרסניות והגבירו את השילוב בין פעילות סייבר, פעילות צבאית ומבצעי השפעה. כל אלו, במטרה להעצים את המסרים האסטרטגיים ואת השפעת הפעילות". עוד עולה מהדו"ח כי "העימותים האזוריים הובילו למעבר גובר לפעולות שיבוש והרס, לרבות מחיקת מידע ותקיפות המכוונות לטכנולוגיות תפעוליות. לצד זאת, אנו ממשיכים לזהות פעילות איראנית שמטרתה להשיג דריסת רגל ממושכת במערכות, לצורכי ריגול ולאפשרות של שיבוש עתידי". כופרות רבותי, כופרות הדו"ח מצביע גם על עלייה של 21% במספר אירועי הכופרה שנמדדו נגד ישראל בהשוואה לשנה הקודמת. "המשך תקיפות הכופרה נגד ישראל עשוי לשקף שימוש איראני בכופרה כחלק מלוחמה היברידית, המשלבת פעילות סייבר עם יעדים גיאופוליטיים", העריכו החוקרים. הזהות הדיגיטלית היא נקודת התורפה המרכזית שעולה מהמחקר. נמצא כי יותר מ-99% מניסיונות החדירה הראשוניים שנצפו לסביבות ענן התבססו על מתקפות "הזרקת סיסמאות", שבהן תוקפים מנסים סיסמאות נפוצות נגד מספר רב של חשבונות. "הגנת סייבר כבר אינה יכולה להסתמך על חסימת נוזקות בלבד", סיכמו חוקרי מיקרוסופט, "נדרשת הגנה מתמשכת על זהויות, אימות חזק, ניטור פעילות חריגה וקיצור הזמן שבין זיהוי האיום לתגובה. אירוע סייבר אינו מוגבל בהכרח לארגון שנפגע ראשון. פגיעה בספק, בחשבון או בפלטפורמת פיתוח – עלולה להשפיע על ארגונים נוספים לאורך שרשרת האספקה. לכן: חוסן דיגיטלי מחייב גם יכולת לשמור על רציפות תפקודית ולהתאושש במהירות משיבושים". תא"ל (מיל') יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: דרור סיתהכל "ישראל נמצאת במערכה עצימה בסייבר וניצבת בחזית האיומים הגלובליים" יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, התייחס לדו"ח ואמר כי "ישראל נמצאת במערכה עצימה בסייבר וניצבת בחזית האיומים הגלובליים. כארגון ההגנה הלאומי בסייבר, משימתנו היא לצמצם ככל האפשר את השפעת המתקפות, למנוע פגיעה באזרחים ובשירותים החיוניים ולאפשר למדינה להמשיך לתפקד גם תחת איום מתמשך. העובדה שישראל שומרת על רציפות תפקודית בהיקף איומים כזה אינה מובנת מאליה. היא תוצאה של מערכת הגנה לאומית משולבת, שבה פועל המערך, יחד עם גופי הביטחון, משרדי הממשלה, המשק, תעשיית הסייבר והחברות הגלובליות". "בסייבר אולי לא רואים טילים באוויר, אבל אין הפסקת אש", ציין כראדי. "המערכה מתנהלת 24/7, וגם ההגנה נדרשת לפעול בלא הרף, מתוך הבנה שאין חוסן מוחלט. השימוש הגובר בבינה מלאכותית מאיץ את קצב התקיפות, מרחיב את היקפן ומשנה את פני המערכה. נמשיך לפתח יכולות מתקדמות, נעמיק שיתופי פעולה ונחזק את החוסן הלאומי. בסייבר, הניצחונות הם פעמים רבות ניצחונות שקטים, שמתבטאים במתקפות שנבלמו, הנזק שנמנע והשגרה שנמשכה".

אחת העובדות שקיימות כיום בשוק הדיגיטלי הצרכני היא שמחירי הזיכרונות ועלויות הייצור ימשיכו כנראה להאמיר – כי כל מי שחשב שה-AI היא בועה שעומדת להתפוצץ בכל רגע מתבדה שוב ושוב. זו הסיבה שכמה חברות מחקר שוק טוענות שבסופו של דבר כל זה יוביל לכך שבשוק הטלפונים תהיה מחיקה של שכבת המחיר הנמוכה – של טלפונים שמוצעים עדיין במחירים של כ-300 דולר פחות או יותר. אבל למעשה זה כבר לא רחוק מהמצב הנוכחי. גם כך נותרו מעט מאוד יצרניות טלפונים שמתמחות במכשירים לשוק הכניסה, והיצרניות המובילות מעלות כל הזמן מחירים או שמציעות קצת פחות במחיר שנותר אותו דבר. הטלפונים של פוקו (Poco) – אחת מחברות המותג של שיאומי (Xiaomi) – נועדו מראש להציע תמורה גבוהה יחסית לכסף. אבל, משפחת ה-F של החברה כבר מזמן ניתקה מגע עם ההיבט הזה ומציעה מכשירים ברמת פרימיום שכבר ממוקמים מבחינת מחיר ממש קרוב לצמרת הגבוהה של השוק. פשרות לטובת המחיר הנמוך, יחסית משפחת ה-X עדיין מציעה, לפחות ברמת הבסיס אליה שייך ה-POCO X8 שהגיע לבדיקה, תמורה טובה, אבל גם במקרה שלה מדובר במשהו יחסי. אמנם היא טובה יותר ממשפחות ה-M וה-C שכבר נמצאות באזור של שוק הכניסה, אבל כדי לשמור על רמת מחיר נמוכה יחסית לשוק הביניים הנמוך, הטלפון מציע כמה וכמה פשרות. מבחינת המסך אין כל פשרה – מדובר במסך OLED ברזולוציית 1.5K עם קצב רענון של 120 הרץ והגנה של Gorilla Glass Victus 2. הבהירות המרבית שלו מגיעה ל-3,500 ניט והתמונה באור יום ברורה, חדה, נקייה ועשירה בגוונים עם עומק צבע שמגיע ל-12 ביט – וזה מרשים בפני עצמו, במיוחד בנקודת המחיר בה הוא מתמודד.  הטלפון גם מציע טכנולוגיה שמאפשרת לעבוד איתו עם ידיים רטובות, והוא לא יסבול גם מצלילה למים לעומק של עד מטר וחצי למשך זמן מה. מפתיע, אבל לא את הצלמים שביניכם. X8 של פוקו. צילום: יח"צ הגב אמנם עשוי מפלסטיק, כמו גם המסגרת המקיפה את המסך, אבל לדעתי הוא נראה מצוין וחבל שב-פוקו החליטו לצרף כיסוי גב שחור למארז, שמסתיר את כל היופי הזה. המארז גם כולל מטען, אביזר שכבר נעלם מהקופסאות של הטלפונים הכי יקרים דווקא – ואין אף אחד כמובן שעוד מאמין שזה נובע בגלל חשיבה על איכות הסביבה. הוא מציע הספק טעינה של 67 וואט, והוא מטעין סוללה גדולה ויפה בנפח עבודה של 8,340 mAh, שכמובן מבוססת על טכנולוגיית סיליקון פחמני. היא תומכת בנוסף בטעינה הפוכה של 22.5 וואט, ויותר חשוב, היא החזיקה מעמד בבדיקות שלי למעלה מ-20 שעות עבודה רציפה במבחן PCMark שאני מבצע בכל טלפון – וזו כמובן אחת מנקודות החוזק העיקריות של המכשיר. אבל זה טלפון שמיועד בסופו של דבר רק לשימושים שוטפים. אם מנסים הרצות כבדות מגלים שהוא קצת מתחמם מדי, ושהוא בכלל לא מיועד להן – כי אחת הפשרות הגדולות היא המעבד Snapdragon 6s Gen 4, מעבד שהוא לכל הדעות חלש יחסית לדור הנוכחי של מכשירי שוק הביניים.  בנוסף, למרות שהוא הגיע לבדיקה עם זיכרון סביר של 8/256 גיגה-בייט, מדובר בזיכרון עבודה מסוג LPDDR4x וזיכרון אחסון מסוג UFS 3.1, שאינם בדיוק נמצאים בקצה העליון של רמת הטכנולוגיה המעודכנת לשוק הטלפונים. למה הפוקו הזה לא מתאים לצלמים? אבל כנראה שהדבר הכי בולט במסגרת רשימת הפשרות הוא שמאחור יש אולי שני עיגולים של מצלמות ראשיות, אבל בעצם יש רק אחת – המצלמה הראשית מציעה חיישן 50 מגה-פיקסל עם מפתח f/1.8 ועם ייצוב תמונה אופטי. המצלמה השנייה היא מצלמת עומק שדה להערכת עומק שדה בלבד, עם חיישן 2 מגה-פיקסל – ומי שוותיק בשוק יודע שזה דומה מאוד לתבנית של הטלפונים הראשונים בשוק, שהציעו מערך של שתי מצלמות – גם אם החיישן הראשי היה כמובן הרבה יותר מיושן ממה שמציעים כיום. התוצאות יחסית סבירות באור יום, אפילו בצילומי מאקרו עם אפקט בוקה, אבל בהרבה תמונות הורגש טשטוש בין גוונים ואפילו אובדן מסוים של פרטים, במיוחד בתמונות נוף רוחביות, או בניסיונות לבצע זום כלשהו. בלילה המצב אפילו היה גרוע יותר, עם הרגשה מאוד גרעונית. בשורה התחתונה ה-X8 של פוקו הוא טלפון שמציע תמורה יחסית נאה לכסף. הדגם שהגיע לסקירה עולה כיום, עם קוד ההנחה של החנות, כ-1,100 שקלים, כולל משלוח (https://s.click.aliexpress.com/e/_c42gFBKp), ובמציאות בה אנחנו חיים כיום מדובר במחיר טוב עבור טלפון ממותג מוביל, ששייך כאמור לשיאומי. אבל אם עוד לא הבנתם, הוא לא לחובבי צילום, אבל אם אתם כאלה, אתם בכל מקרה לא מחפשים טלפונים ברמת המחירים הזו.

מוזילה (Mozilla), הארגון שעומד מאחורי דפדפן הקוד הפתוח פיירפוקס (Firefox), השיק אתמול (ד') את הגרסה החדשה של הדפדפן, המביאה עימה הרבה מאוד שינויים. על פי דיווחי החברה, הגרסה החדשה של הדפדפן מציעה, בתור התחלה, גרפיקה מעודכנת ואפשרויות רבות יותר מתמיד למשתמשים להגדיר את סביבת העבודה בו. ניתן לבחור מתוך שורה ארוכה של צבעים ושל תמונות רקע, כשהכל זמין בלחיצת כפתור קלה על הצלמית המתאימה בעמוד הבית של הדפדפן.  מעבר לכך יכולים כעת המשתמשים להגדיר בעמוד הבית עד ארבע שורות של צלמיות, שמובילות לאתרים השכיחים יותר, וכן עוד כמה שורות שמציגות את האתרים האחרונים שנשארו. כמו שנהוג כיום בכל הדפדפנים המודרניים ניתן להעביר את שורת הלשוניות הצידה, וכן להגדיר כיצד ואיך יעבוד סרגל הצד התפעולי – שמכיל גם גישה לפעילויות ה-AI. בנוסף, המשתמש יכול בקלות לבחור בהגדרות האם בכלל לאפשר כלי AI בדפדפן, ואם כן – אילו, ואפילו לבחור את הצ'טבוט שמשמש כברירת מחדל.  אבל אולי הדבר הכי חשוב בסופו של דבר הוא שהדפדפן החדש, גרסה 157.0, פותח אתרים יותר מהר מתמיד. במוזילה טוענים לשיפור של 10% לאורך השנה האחרונה, וזאת למרות שברקע פועלים כלים שמטרתם לשמור טוב יותר על פרטיות המשתמש.

טראנסלוס (Transluce) – חברת מחקר אמריקנית שפועלת בשוק ה-AI – הודיעה כי זיהתה מספר תקריות בהן סוכני AI פעלו באופן אגרסיבי כדי לנסות לפרוץ לנתונים ציבוריים באתרים ממשלתיים, בקנדה ובארצות הברית – אך הניסיונות לא צלחו. אחד מניסיונות הפריצה המשמעותיים היה למאגר הנתונים של Civil Rights Data Collection של משרד החינוך האמריקני. מדובר בסקר חובה שמתבצע פעם בשנתיים לאורך כל מערכת החינוך, עד לסיום התיכון, כדי לבחון כמה היבטים, כמו שוויון הזדמנויות בבתי הספר הציבוריים, במטרה לבדוק שאין אפליה על בסיס גזע ומוצא, לדוגמה, ועוד. ניסיון התקפה אחר היה להוצאת נתונים מהספרייה והארכיון הלאומי של קנדה שמוגדר כסוכנות פדרלית. ???????? Another case of autonomous AI agents attempting to hack a real-world system has surfaced, this time targeting a Canadian government website. Transluce says the agents tried to break into Library and Archives Canada on 2 separate occasions after normal data access failed.… pic.twitter.com/SRyQzAJKmw — NewsForce (@Newsforce) October 1, 2026 לפי החברה, "ניסיונות כושלים אלו קשורים לפעילות חריגה נוספת, בה השתמשו גורמים במגוון טקטיקות אגרסיביות – שלא הגיעו לכדי פריצה – כדי לבחון את אתרי הממשל האמריקני; לעיתים קרובות נעשה שימוש באתרים בדרכים שלא נועדו להם, תוך הפרה של מדיניות שימוש מפורשת. פעילות זו כוונה נגד אתרים של הבית הלבן, משרד המלחמה, משרד המשפטים ומשרד המסחר, ה-CDC וה-SEC, וכן כנגד סוכנויות מדינתיות בקליפורניה, מרילנד, אילינוי, טקסס וניו יורק". We wanted to share some of the data behind our recent discovery of AI agents probing U.S. government websites. This is a preliminary finding from our ongoing investigation of potential rogue AI agent activity. In one cluster of activity on June 17, what appear to be OpenAI… — Transluce (@TransluceAI) September 26, 2026 כאמור, בחברה מספרים כי אין עדויות לכך שהייתה פריצה לאתרים המוזכרים לעיל, או גישה כלשהי לנתונים מעבר לאלו שזמינים גם כך באופן ציבורי. הודעה דומה נמסרה מטעם המרכז הקנדי לאבטחת סייבר שסיפר שהוא מודע לדיווחים על פעילות חשודה של סוכני AI, אך, "בשלב זה אין אינדיקציה לכך שמערכות ממשלתיות נפרצו".

חברת מונשוט (Moonshot) הסינית, המפתחת כלי בינה מלאכותית, פתחה בבדיקה פנימית, לאחר שחוקרים הצליחו לשכנע שני מודלים פופולריים שלה, מסוג קימי (Kimi) – לספר להם כיצד לייצר נשק ביולוגי ולתפעל אותו לטובת הרג. חברת מיינדגארד (Mindgard), הפועלת בעולם אבטחת מערכות של בינה מלאכותית, הודיעה שבחודש יולי היא גילתה כי Kimi K2.6 ו-K3 Swarm עלולים לעקוף מגבלות בטיחות שהציבו המפתחים. פעילות סוכני ה-AI הסוררים נחשפה תוך כדי תהליך שנקרא Jailbreaking, בו חוקרים משתמשים בסדרה של הוראות מורכבות, כדי לראות אם כלי ה-AI מתעלמים מה"גדרות", ה"מעקות" והמגבלות שהוצבו בפניהם – הנחיות אבטחת מידע המונעות פעולות אסורות, לרבות הנחיות למנוע מ-קימי לדון בנושאים אסורים, מדאיגים או מעוררי מחלוקת. מונשוט מסרה כי היא "מברכת על כל תובנה המגיעה מצד שלישי, המשמשת כעמוד תווך בבניית בינה מלאכותית טובה ומאובטחת יותר". החברה הוסיפה כי היא מנהלת דיונים עם מיינדגארד בנוגע לממצאיה. Chinese AI company Moonshot is conducting an internal review after researchers convinced two of its popular Kimi AI models to provide instructions for making biological weapons and carrying out assassinations – BBC Mindgard, an AI security testing company said Kimi K2.6 and K3… pic.twitter.com/SAkW0ubu66 — Current Report (@Currentreport1) September 30, 2026 "הממצאים בנוגע ל-Kimi K2.6 ו-K3 Swarm – מדאיגים"  פיטר גארהאן, מייסד מיינדגארד, אמר כי "הממצאים בנוגע ל-Kimi K2.6 ו-K3 Swarm – מדאיגים". לדבריו, "ברגע שמהלך ה-Jailbreak מצליח, הסוכנים ידונו בכל נושא, ואפילו יציעו בחופשיות המלצות על נושאים אחרים, למרות שהן זדוניות וגרועות. הם יעשו זאת באופן שיהיה יצירתי וחדשני". פריצות למערכות בדרך של Jailbreak, ציינו חוקרי הגנת סייבר, מציגות סיכון מסוג שונה מאלה שנצפו עם שלל אירועי הבינה המלאכותית המתוקשרים האחרונים. כידוע, בחודשים האחרונים נצפו סוכני AI אוטונומיים, שפותחו על ידי מטא (Meta), אנת'רופיק (Anthropic) ו-OpenAI, פורצים לשירותים מקוונים מסוימים. לעומת מקרים אלו, פריצות מסוג זה, "הן תהליכים מורכבים, שיכולים לגזול זמן ודורשים נחישות רבה", הוסיפו המומחים, שהעלו חשש כי האקרים וגורמי פשיעת סייבר נוספים ינסו להשתמש בפריצות מסוג זה כדי לגרום נזק.  אנת'רופיק הודיעה באחרונה כי זיהתה והשביתה ניסיונות להשתמש באחד ממודלי ה-AI שלה למטרות "פעילות זדונית" שעלולה לתמוך בפיתוח נשק ביולוגי .  מיינדגארד מסרה שהיא בטוחה שגירסת Kimi 2.6 פרוצה – תאפשר להאקרים להריץ קוד על משאבי המחשוב שלה ולהתחבר לאינטרנט – מה שהופך את הסוכן לפלטפורמה פוטנציאלית למתקפות סייבר.  מומחים תמהו למה – לפי מיינדגארד, "מונשוט יצרה עימנו קשר רק באחרונה, לאחר בקשת תגובה מ-ה-BBC". לרתום את הסוררים – לצרכי הגנה מומחים ציינו כי בעוד שיש סיכון שמודלים בקוד פתוח עלולים להגיע לידיים הלא נכונות – ניתן גם לרתום אותם להגנת סייבר. הם הוסיפו כי סביר להניח שרגולציה בינלאומית לא תתאים לקצב התפתחות של הבינה המלאכותית. המומחים הסכימו ביניהם כי יש להתמקד יותר בזיהוי והעמדה לדין של בני אנוש העושים שימוש לרעה ב-AI.  לפי דירוגי השימוש של OpenRouter, מודל Kimi K2.6 הוא אחד ממודלי השפה הגדולים הנפוצים ביותר באינטרנט. הוא מהווה תחרות מול מודלים אמריקניים בתחום המבחנים של קידוד חינמי. מומחים העירו כי "השילוב הזה, בין מודל הפועל בקוד פתוח, ובין היותו נפוץ ופתוח-משקל, הוא בדיוק מה שהופך אירוע סייבר לתקרית ענק. מודל פתוח ניתן להעתיק, לשנות ולהסיר את כל מעקות ההגנה שהיצרן שלו התקין מלכתחילה". מה צריך להדאיג את וושינגטון? ומעניין לעניין, באותו עניין: זו הפעם השנייה בימים האחרונים שמודל AI סיני ופתוח נכשל בבדיקות אבטחה באופן שצריך להדאיג את וושינגטון.  אנת'רופיק פרסמה מחקר, לפיו GLM-5.3, שנבנה על ידי חוקרי מעבדת Z.ai בבייג'ינג, יכול לשרשר באופן אוטונומי את שלבי מתקפת סייבר אמיתית, מסריקת פגיעויות ועד כתיבת קוד ניצול תקין. ניסיונות פריצה פשוטים עברו את מסנני הבטיחות שלו בשיעור גבוה: בין 64% ל-100% מהמקרים. "חיבור שני האירועים הללו", התריעו מומחי הגנת סייבר, "מתחיל להיראות פחות כמו צירוף מקרים ויותר כמו דפוס עקבי: שתי מעבדות סיניות נפרדות, שתי קטגוריות איום בעלות סיכון גבוה, סייבר וביולוגיה, ובשני המקרים – מעקות הגנה שחוקרים חיצוניים פיצחו עם טכניקות ידועות ומוכנות מראש".  החוקרים הוסיפו כי "גם חברות ומעבדות מהמערב אינן חסינות. השנה נחשף כי o4-mini של OpenAI עלול להיפרץ ולקבל הנחיות דומות בתחום הנשק הביולוגי ב-93% מהמקרים".  הם הוסיפו כי "אפילו אנת'רופיק עצמה הפעילה את רמת הבטיחות הפנימית הגבוהה ביותר שלה עבור Claude Opus 4 בשנה שעברה, לאחר שהבינה כי היא לא יכולה לשלול את האפשרות שהמודל יעזור משמעותית למישהו עם רקע מדעי בסיסי לבניית נשק כימי או ביולוגי. מעקות ההגנה של מודל סגור ניתנים לתיקון עם עדכון. לעומתם, ניתן לעקוף מעקות ההגנה של מודל פתוח – והמעקף נותר לנצח".

מזכיר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', חשף בבסיס חיל הנחתים קוונטיקו שבווירג'יניה את השקתו של "פרויקט מרידיאן" (Project Meridian) – יוזמה אסטרטגית מיוחדת של הפנטגון שנועדה לחזות ולעצב את שדה הקרב העתידי.  בראש הפרויקט יעמדו אילן מאסק, מייסד SpaceX, פאלמר לאקי, מייסד חברת החומרה והטכנולוגיות הביטחונית אנדוריל תעשיות (Anduril Industries), ויו"ר בית הנבחרים לשעבר ניוט גינגריץ'.  הצוות הניהולי יפעל תחת פיקוחו הישיר של הטכנולוג הראשי של מחלקת ההגנה, אמיל מייקל. לפי הדיווחים, השילוב של יזמים מחוץ לממסד הצבאי המסורתי בפרויקט זה משמש כאמצעי ושיטה בלבד, ואלו נועדו להכניס חשיבה חדשנית ולאפשר את השגת היעד המרכזי של הפרויקט: הקביעה והאפיון של טכנולוגיות הלחימה והיכולות האוטונומיות שבהן ארה"ב חייבת לשלוט בעשורים הבאים. Hegseth: I’m announcing Project Meridian, an effort led by America’s best minds to study the future of warfare. Project Meridian will be co-led by three of our nation’s best minds: Elon Musk, Palmer Luckey, and Newt Gingrich. pic.twitter.com/VrJDJZ3MFg — Clash Report (@clashreport) September 30, 2026  "אם נצטרך להילחם בבת אחת מול איראן, סין ורוסיה – אנחנו בבעיה" על פי הנחיית הפנטגון, לחברי הוועדה הוקצבו 120 ימים בלבד לגיבוש מסקנות ולהגשת דו"ח פומבי מקיף לצד נספח מסווג. המחקר יתמקד בזיהוי זירות לחימה ויכולות טכנולוגיות שיידרשו בעתיד – כולל בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, רובוטיקה, נשק באנרגיה מכוונת וביוטכנולוגיה – תוך בחינת תרחישים הנפרסים החל מפעילות תת-קרקעית ועד למרחב שבין כדור הארץ לירח. הגסת' הדגיש את נחיצות המהלך וציין כי "כשאנו סורקים את האופק של עתיד בלתי ידוע, עלינו לגלות את הענווה להכיר בכך שמי שמנבאים בצורה הטובה ביותר עימותים עתידיים אינם יושבים אך ורק בתוך הפנטגון". הוא הוסיף כי "מטרת הפרויקט היא להביט באופן יצירתי אל העתיד ולזהות את התחומים שבהם עלינו לנצח ואת היכולות שבהן עלינו לשלוט". המהלך מעניק השפעה נרחבת לבכירי תעשיית ההיי-טק הביטחונית, כאשר חברותיהם של מאסק ולאקי מחזיקות בחוזים קיימים מול הפנטגון, בהיקף מצטבר של כ-4.16 מיליארד דולר. לאקי התייחס בעבר למורכבות האיומים הגלובליים ולצורך בהאצת הייצור של אמצעי לחימה מתקדמים ואוטונומיים, וציין כי "אם נצטרך להילחם בבת אחת מול איראן, סין ורוסיה – אנחנו בבעיה".  במקביל להשקת פרויקט מרידיאן, הודיע הגסת' על צעדים ארגוניים דרמטיים נוספים, ובהם הקמת פיקוד לוחמה אוטונומית חדש (AUTOWARCOM) בדרגת ארבעה כוכבים, לצד קיצוץ של 20% בתקני הגנרלים והאדמירלים בצבא, במטרה לצמצם בירוקרטיה. Hegseth Calls Up Draft-Dodger, 83, to Chart Military’s Future https://t.co/xPF2hMezo9 via @thedailybeast #USDemocracy #DemsUnited #DemVoice1 Pete Hegseth has hired one 83 year old draft dodger and two Department of Defense profiteers to decide the future of the US military… — Marty Taylor (@RealMartyT7) September 30, 2026 ביקורת ציבורית וחשש מניגוד עניינים לצד השבחים על החדשנות, המינויים עוררו גם תגובות צוננות וביקורת נוקבת מצד משקיפים פוליטיים וגורמי צבא, שהצביעו על ניגוד עניינים מובנה בהובלת תכנון אסטרטגי על ידי בעלי חברות שמתחרות על תקציבי ענק ביטחוניים. לפי דיווח באתר Common Dreams, מרטי טיילור, בכיר בארגון NewBlue USA, מתח ביקורת חריפה על הרכב הוועדה וכתב: "מועצה העמוסה בקבלני ביטחון ואיש מלחמה אחד, שהשתמט מגיוס, תכריע את עתיד הצבא האמריקני. מה כבר יכול להשתבש?".  ואולם – למרות הביקורת – בפנטגון הבהירו כי המפגשים הראשונים של הצוות כבר יצאו לדרך במתקן מסווג, במטרה לקבוע מפת דרכים מהירה לדומיננטיות טכנולוגית אמריקנית.

ענקית הבנקאות האמריקנית סיטיגרופ (Citi) עדכנה מטה באופן משמעותי את תחזיות המחיר שלה ל-12 החודשים הקרובים עבור מטבעות הקריפטו המובילים, כפי שדווח על ידי סוכנות הידיעות רויטרס וכלי תקשורת נוספים בתחום. לפי התחזית המעודכנת, יעד המחיר לביטקוין נחתך לרמה של 82,000 דולר בלבד, לעומת תחזית קודמת של 112,000 דולר, וכן לנוכח יעד מוקדם עוד יותר של 143,000 דולר. במקביל, יעדו של האית'ריום קוצץ לרמה של 2,240 דולר, בהשוואה ל-3,175 דולר בתחזית הקודמת.  שינוי מגמה זה מציג ניגוד חריף לתקופות קודמות, שבהן הציג הבנק אופטימיות רבה והציב יעדים ארוכי טווח של עד 181,000 דולר לביטקוין ו-5,440 דולר לאית'ריום. השינוי הבולט ביותר בניתוח של הבנק נוגע לתזרימי ההון המוסדיים: בעוד שב-סיטיגרופ ציפו בעבר לכניסת נטו של כ-10 מיליארד דולר לקרנות הסל במהלך השנה, כעת מעריכים בבנק כי תזרימי הנטו לקרנות הללו יעמדו על אפס דולרים. ???? JUST IN: Citi has raised its 12-month Bitcoin forecast to $113,000 from $82,000, per Reuters. ???? ⚡️ The bank also lifted its Ethereum target to $3,028 from $2,240. ⚡️ Citi cited stronger crypto activity and renewed ETF inflows for its updated outlook.#Bitcoin #BTC… pic.twitter.com/mWPGcbvLOV — TheNewsCrypto (@The_NewsCrypto) October 1, 2026 פדיונות כבדים, האטה רגולטורית והסטת משאבים ל-AI הסיבות המרכזיות להפחתת הציפיות נעוצות בגל פדיונות מתמשך מקרנות הסל, המחקות את מחירי הקריפטו, לצד ירידה בהתעניינות מצד משקיעים. נתוני השוק מצביעים על משיכות הון בהיקף של מיליארדי דולרים מקרנות הסל של הביטקוין והאית'ריום, דבר הדוחק את מחירי הנכסים מתחת לממוצעים הנעים וארוכי הטווח שלהם, ומחזק את המגמה השלילית. בנוסף לכך, הקיפאון בהתקדמות החקיקה והרגולציה בארצות הברית מגביר את אובדן האמון בשוק. כתוצאה מכך, חלק ניכר מתזרימי ההון שהופנו בעבר לנכסים דיגיטליים מופנה כעת לעבר חברות וטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. בסיטיגרופ אף מזהירים כי בתרחיש שלילי במיוחד, הכולל מיתון מאקרו-כלכלי והמשך פדיונות מקרנות הסל, יכולים מחיר הביטקוין לרדת עד לרמה של 53,000 דולר ליחידה ומחיר האית'ריום ל-1,094 דולר בלבד. אתגרי הרגולציה והקשר לנכסים מסורתיים מיכאל שאולוב, מייסד משותף ומנכ"ל פיירבלוקס. צילום: יח"צ הערכותיהם של אנליסטים ובכירים בענף מדגישות כי הסביבה הרגולטורית המורכבת מהווה חסם מרכזי עבור השוק. מיכאל שאולוב, מנכ"ל חברת פיירבלוקס (Fireblocks), התייחס לאתגר הרגולטורי בארה"ב וציין: "ארה"ב מפגרת מבחינה רגולטורית, והבעיה בארה"ב היא ריבוי הרגולטורים. בגרמניה ובסינגפור יש רק רגולטור אחד. בארה"ב יש את ה-OCC, הפד, ה-CFTC, ה-SEC וכו'". לצד זאת, קיימת הגבלה בדרך שבה המשקיעים תופשים נכסים אלו בהשוואה לנכסי מורשת מסורתיים. איתי טוכמן, מנהל מסחר מט"ח גלובלי בסיטיגרופ, עמד על ההקבלה בין זהב לביטקוין וציין כי "לזהב יש תכונות מטלורגיות שמרתקות אותי, ואני מבין מדוע בני אדם נמשכים לזהב כמאגר ערך… באותו אופן, אנשים יקנו ביטקוין או אית'ריום מבלי לחשוב על הקריפטוגרפיה שבבסיסם". תפישה זו שביטא טוכמן ממחישה כי בהיעדר מנוע צמיחה חדש או הסדרה מקיפה, האימוץ הרחב של נכסים אלו יכול להישאר מוגבל.