הפיאט 500e החדשה ממשיכה את הקו העיצובי של הסדרה האיקונית ומגיעה במספר רמות מחיר ומפרט החל מ-99,900 ש"ח ועד מעל ל-150 אלף ש"ח

הוא יכול להישלף מהטלפון החכם לביצוע משימת צילום סודית ולחזור, רק שכרגע עדיין מדובר בפטנט

שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים, שהסתיימה בשבוע שעבר, הייתה אחת השנים היותר מורכבות ומיוחדות שידעה מערכת החינוך בישראל. זו הייתה שנה שבה הטכנולוגיה דילגה אל קידמת הבמה ובחלק ניכר ממנה שימשה כפלטפורמה היחידה לקיים סוג של שיגרת לימודים, בשעה שכולנו היינו בסגרים, והילדים למדו בזום וכמעט שלא ביקרו בבית הספר. הקורונה האיצה במהירות, מ-0 ל-100, את נושא התקשוב ושילוב המחשבים בבית הספר. היא גם העצימה במידה רבה את תפקידו של המורה, שנאלץ להסתגל במהירות, כמעט בן לילה, להעביר תכנים דיגיטליים, שיש בהם חוויות למידה שלא נחוו קודם. התהליך הזה גם האיר בזרקור בוהק את העובדה שלחלק גדול מאוד מהמורים בישראל עדיין אין כלי עבודה בסיסי כמו מחשב ומשכך, היכולת שלו ללמד באמצעים דיגיטליים מוגבלת עד לא קיימת. התוצאה היא שכיתות הלימוד במרבית בתי הספר נראות אותו הדבר כמו שנראו כשהוקמה המדינה: לוח, גיר, הרבה מאוד כסאות להרבה מאוד ילדים ומורה שהוא מקור הידע. מחשבים? יוק, בחלק ניכר מהמקרים. התקשוב – בלב כנס החינוך הדיגיטלי מעבר לבעיות הלוגיסטיות של מחסור במחשבים לילדים והקצב האיטי ביותר של פרויקט תקשוב בתי הספר, עולה לדיון השאלה כיצד מדינת ישראל יכולה לקחת את המהפך הפדגוגי-טכנולוגי שמערכת החינוך עברה בשנה וחצי האחרונה ולשלב זאת בכיתה העתידית. על כיתת העתיד להיות כזו שמתאימה את עצמה לעולמם של הילדים, מאפשרת לימוד חווייתי על ידי חקר וחוויה אישית, שנמצאת בפלטפורמות דיגיטליות, ובכך מריצה קדימה את מערכת החינוך, ובפרט את המורים והתלמידים. נושא זה יהיה הנושא המרכזי בכנס התקשוב בחינוך השנתי של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' הקרוב. כבכל שנה, הכנס נערך בשיתוף קרן אתנה, שמקדישה את פעילותה הרבה לקידום מעמד המורה בישראל. הקרן מעניקה מחשבים ומערכות למידה למורים, מעבירה הכשרות לאוריינות דיגיטלית ומבצעת פעולות נוספות שמקדמות את מערכת החינוך אל עבר כיתת העתיד. אורי בן ארי, נשיא ומייסד הקרן, עוסק בנושא הזה כבר 15 שנים. כבר אז הוא הבין שאם אנחנו רוצים שילדינו יקבלו את החינוך הטוב ביותר, עלינו להשקיע במורים ולתת להם כלים לכך. ההיגיון אומר, ואמר גם אז, שזה תפקידה של הממשלה. אבל כמו בהרבה תחומים בישראל, כשהממשלה לא עושה מאומה בנושא, החברה האזרחית והקהילייה העסקית נכנסות לוואקום שנוצר ומתחילות לפעול. כך נולד ב-2006 מיזם מחשב לכל מורה, שסיפק עד היום ארגזי כלים דיגיטליים ל-28 אלף מורות ומורים, גננות וגננים, ב-172 רשויות, שמלמדים 650 אלף תלמידים ותלמידות. בכנס ביום ד' יתייחסו לכיתה העתידית ולאתגרים שהיא מציבה כמה מרצים בכירים מבתי ספר לחינוך ומאוניברסיטאות, פרופסורים ומחנכים בעלי שם, שמכשירים את הדור הבא של המורים. באירוע תתארח נטליה אמלינה, שעומדת בראש היחידה לפיתוח מיומנויות למורים בארגון אונסק"ו של האו"ם. אונסק"ו מקיים פעילות וסדרות של דיונים על כיתת העתיד (שם מכוונים ל-2030), שלתפיסתו, יישומה מתחיל בהבנה כיצד לפתור את אתגרי הנגישות לעולם הדיגיטלי, ההון האנושי, המורים.ות ואיכות החינוך. כדי לעמוד ביעדים שהוצבו סבורים באונסק"ו שיש לשים דגש על עידוד והכנסת מוטיבציה למורים שיישמו גישות פדגוגיות מבוססות ICT בכל תחומי הלימוד. על מנת ליישם את זה נדרשת מדיניות לאומית לפיתוח תקנים שיכשירו מורים לעולם הפדגוגי הדיגיטלי ולמימון מחקרים לפיתוח תוכניות לימוד שיוכלו לצייד את המורים במיומנויות דיגיטליות. אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, צפוי לציין בדבריו שהקורונה הסירה את הדלת של הכיתה הרגילה ופתחה את מרחב הלימוד, לטובת ולהעשרת כל הצדדים. פרופ' חן שכטר, ראש מכון מופת, יצביע על החשיבות של קהילות לומדות. פרופ' יולי תמיר, נשיאת בית ברל ובעבר שרת החינוך, תציג את הכיתה החכמה, שבה צורת וחוויית הלימוד יהיו שונות לגמרי ממה שאנחנו מכירים. בין הדוברים הנוספים, שיציגו תפיסות שונות לגבי הכיתה הדיגיטלית, יהיו פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת סמינר הקיבוצים, פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי, פרופ' גילה קורץ מ-HIT וד"ר דובי וייס מהקריה האקדמית אונו. ריכוז חשוב כל כך של אנשי אקדמיה ומנהלי מחלקות חינוך, שיקיים סיעור מוחות, יכול לתת את המתווה שיביא לתחילת השינוי במערכת החינוך – אותו שינוי ששרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, מכוונת אליו. זה משמעותי בעיקר בימים אלה, כאשר מתחילים לדבר על גל רביעי של הקורונה, שאולי יביא שוב לצורך לשלב למידה פיזית ומקוונת. אם לא ידאגו קודם כל למורים, על מנת שיוכלו להביא את החזון של הכיתה הדיגיטלית לכדי ביצוע, אנחנו צפויים לחזור לסרטים ולמראות מהשנה שעברה, שאיש לא רוצה לחזור אליהם.

טלוויזיות הן דבר שיכול לשנות לגמרי את מראה הסלון, בין אם הן קטנות או גדולות, ללא שוליים או עם, ברגע שאתם ממקמים את הפיל בחדר, החדר משתנה בהתאם. לאחר שמיקמתי את ה-75 אינץ’ החדשה של שיאומי, אין ספק שהסלון קיבל שדרוג. מדובר בטלוויזיה גדולה במיוחד המתפרסת לרוחב של מזנון שלם ממוצע, ואם הסלון שלכם לא […]

מחשב נייד עם RTX 3080 ומסך בתדר 300Hz הוא בהחלט לא דבר נפוץ, אך GIGABYTE אוהבת לנפץ שגרה עם מוצרים מהסוג הזה - בואו לראות את ה-AORUS 17G בפעולה מחשב נייד GIGABYTE AORUS 17G עם GeForce RTX 3080 בסקירה: לא שגרתי כלל

ברוסיה לא חוגגים את ה-4 ביולי: קבוצת ההאקרים REvil, שמקורה במדינה, תקפה ביום ו' במתקפת כופרה מאות חברות ברחבי העולם, רבות מהן בארצות הברית. היקף הנפגעים מהמתקפה לא ידוע והוא מוערך בעשרות אלפים. מומחים ציינו כי תזמון המתקפה, יומיים לפני יום העצמאות האמריקני – לא מקרי. במסגרת המתקפה, ההאקרים השביתו חלק ממערכות ה-IT של הקורבנות, ודרשו דמי כופר לשחרור נעילת המחשבים בסך 50 אלף דולר בכל אחד מהמקרים. המתקפה הפילה קורבנות בכמה מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, דרום אפריקה, קנדה, גרמניה וקולומביה. היא בוצעה באמצעות חדירה לכלי לניהול מרחוק של רשתות בשם קסייה (Kaseya). מומחי אבטחה העריכו כי זו אחת המתקפות הגדולות ביותר על שרשרת האספקה, שנזקה עלול להיות רב כמו המתקפה שאירעה על סולארווינדס. היקף הנזק יתגלה, ככל הנראה, רק בהמשך השבוע REvil עלתה באחרונה, שוב, לתודעה הציבורית כמי שתקפה את ספקית הבשר הענקית JBS, ודרשה ממנה – וקיבלה – דמי כופר בסך 11 מיליון דולר. נראה כי המתקפה על הכלי של קסייה התפשטה למאות משתמשי הקצה שלה, אבל מאחר שהיא בוצעה ביום ו', ייתכן שהיקף הנזק לא יתגלה במלואו עד מתישהו במרוצת השבוע הנוכחי, בתום החופשה בארצות הברית לרגל יום העצמאות. לאחר שנודע על המתקפה סגרה קסייה את השרתים והחלה להזהיר את לקוחותיה. החברה ניסתה למזער את הסיפור באומרה כי "האינדיקטורים המוקדמים שלנו מצביעים שרק מספר קטן מאוד של לקוחות מקומיים הושפעו מהמתקפה. נקטנו גישה שמרנית והשבתנו את שרתי התוכנה כשירות (SaaS) שלנו כדי להבטיח שאנחנו מגנים על יותר מ-36 אלף לקוחותינו כמיטב יכולתנו". לטענת קסייה, פחות מ-40 מלקוחותיה הושפעו מהמתקפה, אולם אנליסטים ציינו שהנתון האמיתי גבוה יותר וכי "רבים מלקוחות קסייה הם נותני שירות, שעלולים להדביק בכופרה את לקוחותיהם. כש-MSP יחיד נפגע, זה עלול להשפיע על מאות משתמשי קצה, ובמקרה זה נראה שכמה MSPs נפגעו". "ההאקרים ניצלו את האמון במוצר" חברת משברי הסייבר הישראלית פרופרו (Profero) מטפלת בכמה חברות שנפגעו מהמתקפה. לדברי גיא ברנהרט מגן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פרופרו, "זו מתקפה קלאסית שבה התוקפים משתמשים בספק כדי להגיע להיקפי וממדי נזק נרחבים. קסייה מעניקה שירותים לחברות ענק ועד עסקים קטנים. ההאקרים ניצלו את האמון שיש במוצר כי הם ידעו שכך הם יוכלו להפיץ את הכופרה לכמה שיותר חברות ברחבי העולם. חברות שמנהלות מרחוק מחשבים של מספר רב של לקוחות במקביל הן מטרה רבת ערך לתוקפים". אלרואי מרום, מנכ"ל לינווייט, שמתמחה בבנייה ובתחזוקה של סביבות ענן לארגונים, אמר כי "הכופרות הן המחלה של עידן האינטרנט. הכנה של ארגון להתאוששות ממתקפת כופרה היא כמו כיסוח דשא – זה סיזיפי ומשעמם, אבל לפחות כך לא יגדלו קוצים שעלולים להבעיר את הבית על יושביו". מרום ציין כי "הביטוי הנכון והמעודכן הוא 'לי זה כן יקרה'. חשוב שארגונים יבינו שזה עומד לקרות להם. לא משנה מה נעשה – סביר להניח שמישהו, מתישהו, ינסה לפרוץ ולהצפין את הקבצים. לכן, חייבים להתארגן, עם תוכנית התאוששות מאסון, עם יצירת גיבויים מנותקים ועם שמירתם – גם ברשת האלטרנטיבית, ועם תמונת מצב (Snapshot), כדי שנוכל לשחזר גרסה שלא נפגעה מהמתקפה, ולחזור אחורה בזמן". הוא הוסיף ש-"הרוב המכריע של המתקפות מתבצעות על ידי פושעי סייבר פשוטים למדי, שמשתמשים בכופרות שעושות שימוש בפרצות ידועות ופשוטות, שיצאו להן תיקונים וטלאי אבטחה. הבעיה היא שמערכות המחשוב נעשו כל כך מסובכות. לכן, ארגונים חייבים להפעיל מערכות ניטור שיבדקו באופן עקבי, קפדני ומשעמם להחריד האם הותקנו תוספים אבטחה, מי לא עדכן, מי החליף סיסמה ועוד. עדיף לפעול לפני מאשר לשלם אחר כך – וביוקר".

מני ברזילי ממרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב סיפר בראיון לענת דוידוב על המתקפה שנעשתה ככל הנראה על ידי קבוצה האקרים רוסית בשם REvil: "התקפה עצומה בשרשרת האספקה"

אצל סוני מחלקים Call of Duty Black Ops ואצל מיקרוסופט כמה משחקים נוסטלגיים