בחודש מרץ 2022 יעלו בנטפליקס הסדרות החדשות “אני אף אחת” עם טוני קולט, פארודיית גיבורי העל “שומרי הצדק” וספין אוף האנימציה “משאבי אנוש” העוקב אחר המפלצות מהסדרה “פה גדול”. כמו כן, תעלה העונה השניה של הלהיט העצום של נטפליקס, “ברידג’רטון”. בין סרטי המקור של נטפליקס החודש ניתן למצוא את “פרויקט אדם” עם ראיין ריינולדס, “זורעים רוח” עם […]

על רקע הירידה החדה במניות של מטא, שנובעת מירידה במספר המשתמשים וגם מרידה גדולה יחסית בהכנסות מפרסום, ערכה החברה אירוע וירטואלי שבו הדגישה את המאמצים שהיא משקיעה במטאברס, הכיוון שאליו היא צועדת כדי להרחיב בחזרה את פעילותה. באירוע המסוים הזה הציגה החברה את ההשקעה שלה בבינה מלאכותית לטובת המטאברס ואת השימושיות המקוונת בכלל באינטרנט. מארק צוקרברג, שפתח האירוע שהיה בעיקרו מקצועי, הציג את הפרויקטים השונים שמטא מפתחת לטובת המטאברס שלה, ובכלל, באמצעות בינה מלאכותית. ההכרזה העיקרית שלו הייתה על פרויקט CARIakoe, שלדבריו הוא מודל עצבי מקצה לקצה, שבונה את הקשרים בין המשתמשים לשירותים השונים במטאברס באמצעות API. אחת המטרות שלו היא לאפשר דיאלוגים טובים יותר באמצעות הבנה של שפה טבעית, כולל מעקב אחר מצב הדיאלוג בין הדמויות, קביעת מדיניות ויצירת שפה טבעית. מטרה אחרת היא ליצור כלים, שיאפשרו חקירה וניווט אמיתיים בעולם הווירטואלי, בדומה לאופן שאנשים בודקים מקומות חדשים. "אנחנו נמצאים בתקופה של יצירת דור חדש של עוזרים עבור העולם החדש. אנחנו נזדקק לבינה מלאכותית כדי לאפשר לאנשים לנווט בעולמות הווירטואליים וגם במציאות רבודה, והבינה המלאכותית תלמד להבין את ההקשר וגם לעזור. היא באמת תוכל לראות הכל מנקודת המבט שלנו, ממש בגוף ראשון, כך שהציפיות מהבינה המלאכותית יהיו הרבה יותר גדולות", אמר צוקרברג. העבודה על יצירת נקודת מבט בגוף ראשון עבור הבינה המלאכותית היא אחד משני תחומי ההתמקדות שהציג צוקרברג. התחום השני הוא פיתוח מודלים מבוססי בינה מלאכותית, שעוזרים ליצור כל מה שעולה על הדעת. בהקשר הזה הוא הציג את Builder Body, קונספט שמאפשר למשתמש לתאר בקולו את מה שהוא רוצה, והבינה המלאכותית תחולל את זה עבורו בעולם שהוא בונה, ובזמן אמת. הדוגמה שהציג צוקרברג, שגרמה לו לעטות חיוך מלא סיפוק על פניו, הייתה בסיסית עדיין, בגרפיקה יחסית נמוכה, אבל בהחלט הראתה את התגובה המיידית של המערכת לבקשות של המשתמש. היבט חשוב נוסף, לפחות מבחינתה של מטא, שאליו התייחס מנכ"ל מטא בדבריו הוא תחום השפה, או יותר נכון, מחסום השפה. "הבינה המלאכותית תעזור לנו לפתור עוד בעיה קשה והיא, שהרבה מאוד מהעולם עדיין לא יכול להשתמש באינטרנט בשפה שלו. היכולת לתקשר עם כל אחד בכל שפה היא כוח-על שאנשים חלמו עליו משחר האנושות – ובינה מלאכותית היא שתאפשר לכוח הזה להתממש עוד בימינו", הוא טען. חלק מ-CARIakoe הוא תיאור תחום שבמטא כבר התייחסו אליו בעבר הלא רחוק באחד האירועים, והוא "אף שפה לא נשארת מאחור". המטרה, לדבריו, היא ליצור מנגנון תרגום אוניברסלי ומיידי, שבאמצעותו יוכל כל אחד לדבר עם כל אחד בשפתו שלו ולהבין מה אומר הצד השני, ולא משנה באיזו שפה הוא מדבר. "רוב המודלים של הבינה המלאכותית המשמשים כיום לתרגום בדרך כלל משתמשים באמצע באנגלית כדי לבצע את התרגום מצד לצד. בנינו במטא מודל קוד פתוח, שמאפשר לבצע תרגום ישירות משפה לשפה בין מאות שפות ללא הצורך בתיווך של אנגלית (וכן, גם עברית ברשימה – צ.ק.), ואנחנו מקווים בעתיד לשלב את זה גם במטאברס", סיפר צוקרברג. לבנות עולם וירטואלי בפקודות קוליות. צילום: מטא הוא הוסיף וציין, שההדור הנוכחי של פתרונות הבינה המלאכותית ולימוד המכונה נמצא בפיתוח כבר מזה עשור בפייסבוק/מטא, אך לא ציין מתי זה יבוא לידי יישום בפועל. "כבר היום יש לימוד מכונה כמעט בכל פעולה שמבצעים, החל בבחירת תמונה בטלפון. אני מצפה שהמגמה רק תתגבר בעתיד. אבל כדי להשיג את המטרות שלנו אנו זקוקים לבניית מודלים מדויקים, מהירים וטובים יותר", הוא סיכם. "יש לנו הזדמנות לבנות סביבה מקוונת טובה ובטוחה יותר לכל, וזה אומר יצירת בינה מלאכותית שפועלת ברמה הגבוהה ביותר של פרטיות, עם שמירה על כבוד האדם, וגם לעבוד בפתיחות ובשקיפות".

הוא מכשיר לא ממש זול אבל ה-Edge Plus 2022 מגיע עם מפרט הכי מתקדם של מוטורולה עם תמיכה בעט סטילוס

לימור אפיק, מנהלת אזורית ברד-האט לישראל, יוון וקפריסין, ממשיכה לזכות בתארים: לאחר שבשנה שעברה היא קיבלה את תואר "המנהלת האזורית של השנה", באחרונה העניקה לה ענקית הקוד הפתוח את אות "הניהול הפתוח" באירופה (שזה תרגום מוצלח יותר בעיני דיילי ציפי ל-Open manager מאשר "המנהלת הפתוחה"). בנימוקי הזכייה נכתב כי "לא משנה מה עומד על הפרק, אפיק תמיד מאוד תומכת, ובאמת אכפת לה מהצוות שלה", ללא קשר לתוצאות. ברד-האט מכנים את התנהגותה "אמת מידה בתעשייה". אפיק, ששמחה מאוד על קבלת התואר, הגיבה בעמוד הלינקדאין שלה: "לכבוד רב הוא לי לקבל את התואר הזה. התוצאות תמיד היו חשובות לי, ועשינו את זה – הצוות שלי עקף את התוצאות המצופות. אבל גם להיות מנהלת השנה באירופה – לא יכולתי לבקש יותר". ואמנם, מקורותיה של דיילי ציפי ברד-האט לחשו לה שהישגי המכירות של החברה בישראל, בניהולה של אפיק, הם מעבר יעדים שהוגדרו.

כלכלת הדיגיטל היא מודל עבודה כלכלי שבו עבודה מנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמה דיגיטלית. זו משמשת לחיבור בין הלקוחות, שמתחברים אליה באופן דיגיטלי ומזמינים דרכה שירותים מסוימים, לבין נותני השירות הזמינים לכך ומוכנים לקבל עליהם את ביצוע השירות עבור הלקוחות. בהסתדרות גורסים שהייחוד של כלכלת הדיגיטל הוא שהפלטפורמה הדיגיטלית לוקחת חלק פעיל בארגון העבודה ואספקת השירות, ולכן מהווה צורת העסקה חדשה, שמצריכה דרכי התמודדות חדשות. הארגון הוציא היום (ה') מסמך ובו מודל שלטענתם מסדיר את הנושא. כלכלה זו תפסה תאוצה בשנים האחרונות, בפרט בתקופת הקורונה, ואחד התחומים הבולטים שבהם היא נפוצה הוא תחום המשלוחים וההיסעים, למשל בחברות כגון וולט, תן ביס, יאנגו ואובר. ההסתדרות הוציאה את המסמך לאור הסכנות שלדבריה טומנת צורת העסקה זו והשלכותיה על זכויות העובדים ומעמדם, ולאחר ששרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, הקימה צוות בין משרדי שמטרתו לבחון את משמעויות כלכלת הדיגיטל בדרך להסדרת התחום. סיווג שגוי כעובדים עצמאיים על פי המסמך, הסיווג של עובד בכלכלת הדיגיטל כעצמאי הוא שגוי, מנוגד למהות היחסים בין הצדדים ו-"מביא לפגיעה בזכויותיו של העובד, ברשת הביטחון הסוציאלית המוקנית לו ובהגנות הקיבוציות שיכולות לחול עליו". בארגון אומרים שלרוב, הפלטפורמה היא זו ששולטת "במידה גבוהה מאוד" על עבודתם של העובדים באמצעותה, קובעת באופן חד צדדי לאיזה תגמול הם זכאים, אוסרת עליהם לבצע שינויים באופן אספקת השירות, מפקחת, מענישה ומתגמלת על איכות העבודה, אוסרת על אינטראקציה ישירה בין לקוחות לעובדים ומונעת מהעובדים בניית מאגר לקוחות עצמאי. המשמעות היא שבפלטפורמה דיגיטלית מועסקים לא אחת עובדים המסווגים באופן שגוי ופיקטיבי כעצמאים, באופן שמפחית הן את עלויות המעסיק והן את חובותיו החוקיות כלפי עובדי הפלטפורמה, אומרים ארגון העובדים. בכך, לטענתם, נמנעות מעובדים אלה זכויות רבות, לרבות הזכות לשכר מינימום, גמול בגין שעות נוספות ומנוחה שבועית, תשלום דמי חופשה ומחלה, תקופה ראשונה של דמי פגיעה בעבודה, זכאות לדמי אבטלה, הפרשות מעסיק לפנסיה ולביטוח לאומי, הגנה מפיטורים שלא כדין וכיסוי של הסכם קיבוצי או ענפי. "מניעת זכויות אלה מעובד פלטפורמה משמעה פגיעה חמורה בעובד – הן ברמה הכלכלית, הן ברמה הסוציאלית והן ברמה הארגונית", צוין במסמך. בנוסף, הגדרת עובד פלטפורמה כקבלן עצמאי מונעת ממנו יציבות בסיסית: הפלטפורמה יכולה לשנות את תנאי העסקתו, היקף העסקתו ושכרו באופן שרירותי וחד צדדי, מציינים מחברי המסמך. יתר על כן, היא לא מתחייבת בפני העובד למינימום של שעות, ומכיוון שתעריפי השירות נקבעים על ידי הפלטפורמה, עובדים עלולים לחוות תנודתיות בלתי צפויה בהכנסתם ללא יכולת להשפיע עליה. תאמץ את המודל שההסתדרות מציעה? שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. צילום: עידן כנפי, מרכז פרס לשלום ולחדשנות (ארכיון) עוד צוין כי יש כאן הגבלה של הזכויות המשפטיות הקשורות להתארגנות עובדים וליכולתם להפעיל כוח מיקוח "מול כוחה האדיר של הפלטפורמה", להגן על זכויותיהם ולפעול לשיפור תנאי העסקתם. בעיות נוספות שהכלכלה הדיגיטלית מזמנת ומפורטות במסמך הן: סכנה לפגיעה בפרטיות העובד, משום שאין ביטחון שהמידע שהפלטפורמה אוספת עליו ישמש רק לצורכי עבודה; חוסר בכתובת אנושית שאליה הוא יכול לפנות במקרה של בעיה או מחלוקת בנוגע להחלטת הפלטפורמה לגביו; וסכנה בטיחותית, למשל במקרה של שליחים, שמתומרצים לבצע משלוחים רבים ככל הניתן, ועלולים בשל כך לנקוט פחות משנה זהירות בדרכים. מה המודל שההסתדרות מציעה? בהסתדרות מציעים מודל להסדרת החובות של הפלטפורמות הדיגיטליות וזכויות העובדים בהן בחוק, לרבות הגדרה של עובדים אלה, כברירת מחדל, כשכירים בחברות שמפעילות את הפלטפורמות. "בכך תיווצר ודאות משפטית, תתאפשר אכיפה אפקטיבית, יוענקו זכויות עובדים, יתאפשרו התארגנות עובדים ופעולה קולקטיבית להגנה על זכויותיהם, תובטח לעובדים רשת ביטחון סוציאלי ותתאפשר הגדרתם כקבלנים עצמאים במקרים שבהם זו אמנם מהות ההתקשרות", נכתב במסמך. לפי המודל, הפלטפורמה תוכל לסתור את מודל ההעסקה של העובד כשכיר אם היא תוכיח שהיא לא שולטת בביצוע העבודה על ידו. עוד מציעים בהסתדרות לחייב את חברות כלכלת הדיגיטל ליידע את אותם עובדים על תנאי העבודה שלהם, כמו גם על הפרמטרים, התנאים והמדדים שלפיהם נקבעים תנאים אלה – חלוקת מטלות או משימות, שכר או רווחים אחרים, בטיחות וגהות בעבודה, קידום או הורדה בדרגה, בונוסים ומנגנוני תמרוץ. בנוסף, הם מציינים, הפלטפורמה הדיגיטלית תפעל לפי דיני הפרטיות, ותהיה רשאית לאסוף רק מידע אודות העובד שקשור לעבודתו, ותדאג לקיומו של איש צוות שיהיה זמין לענות לפניות של העובדים, כמו גם לערוצים לתקשורת בין העובדים לבין עצמם. לא התקבלה תגובה ממשרד הכלכלה.  

גם אופו מצטרפת לשוק הטאבלטים עם Oppo Pad המציג מפרט ועיצוב שלא מתפשר