שאומי מציעה את כלל מוצריה בהנחות רחבות ועד 90 דולרים פחות למכשירי הדגל

בלי שהיא יצאה מ-8200, בלי תואר מהטכניון ובלי רקע טכנולוגי, שירי זלצמן החליטה להקים סטארטאפ משל עצמה באחד התחומים "הגבריים" ביותר בהייטק הישראלי: סייבר

אנקר שמוכרת לנו בעיקר מעולמות הגאדג'טים והאביזרים לסלולר השיקה מדפסת תלת-ממד חדשה שנראית מעניינת במיוחד

גוגל עדכנה את אפליקציית המפות שלה למכשירי iOS והוסיפה כמה תכונות חדשות לשיפור חוויית הניווט. לדברי החברה, מפת הניווט כעת מפורטת יותר, במטרה להקל על נהיגה בדרכים לא מוכרות. האפליקציה תציג לנהג רמזורים ותמרורי עצור לאורך הדרך, ופירוט משופר כמו אזורים בנויים ואתרים בעלי עניין.  בערים נבחרות אף יוצג מידע מפורט יותר, כמו סוג הכביש ורוחבו, כולל סימני אמצע ואיי תנועה. השיפורים הללו ישולבו באפליקציה למשתמשי iOS ו-CarPlay במדינות מסוימות בשבועות הקרובים. בנסיעות המשלבות כבישי אגרה כחלק מהמסלול, תספק אפליקציית המפות הערכת עלות לפני התחלת הניווט, תוך שקלול גורמים כמו אמצעי תשלום, מנויים של כבישי אגרה והיום בשבוע. האפליקציה תציג לנהג הן מסלול עם כבישי אגרה והן את המסלול שלא כולל אותם, והמשתמשים יוכלו לבחור מסלול ללא כבישי אגרה. מחירי האגרה כוללים 2,000 כבישי אגרה בארה"ב, בהודו, ביפן ובאינדונזיה שיוצגו כבר החודש, ובהמשך גם במדינות נוספות. בנוסף, בעוד כמה שבועות תוסיף גוגל חוויית Apple Watch חדשה, שתאפשר למשתמשים לקבל את הנחיות הניווט ישירות בשעון באמצעות הקשה על קיצור הדרך של מפות גוגל באפליקציית Apple Watch ולהתחיל ניווט ללא צורך ב-iPhone מחובר. עוד נוספת תכונה בשם "קח אותי הביתה", שנועדה לאפשר קבלת הנחיות ניווט מהירות למיקום מוגדר מראש. לצד כל אלה, תוסיף גוגל עדכונים אחרים לשיפור חוויית הניווט ב-iOS, כמו הוספת ווידג'ט חדש לנסיעה שסומנה, שיאפשר למשתמשים לראות נסיעות שסומנו בכרטיסייה Go ממש במסך הבית של iOS. הווידג'ט יציג את זמן ההגעה, שעת היציאה לנסיעה הבאה, ואפשרויות של מסלולים בעת נסיעה. בקרוב מתכננת גוגל גם להוסיף שילוב של אפליקציית המפות ישירות ל-Spotlight, Siri ואפליקציית קיצורי הדרך. לאחר ההגדרה, משתמשים יוכלו לומר "היי סירי, הציגי הנחיות" או "היי סירי, חפשי במפות גוגל" כדי להשתמש בפונקציונליות החדשה. תכונות אלה יתחילו להיות זמינות בחודשים הקרובים, עם פונקציונליות משופרת של Siri שתגיע בהמשך הקיץ.

טבעת מתכת בקוטר של 2 עד 3 מטרים ובמשקל של מעל 40 ק"ג התגלתה באזור רשטרה שבמערב הודו, בנוסף לכדור מתכת עצום. " השמיים בערו ודיסקית אדומה התרסקה על שטח פתוח בכפר", סיפרה עדת ראייה

היום (ג') פרסמנו ידיעה על כך שהמנמ"ר הוותיק של עיריית באר שבע, יהוד מרסיאנו, הודיע באחרונה על החלטתו לפרוש מהתפקיד, לאחר 10 שנים. בחודש שעבר פרסמנו ידיעה על פרישתה של מנמ"רית עיריית פתח תקווה, ענת שלומוביץ', אחרי שבע שנים. המשותף לשניהם: שניהם חוזרים לשוק הפרטי. והם לא היחידים. מדובר בתופעה שרצוי מאוד שמקבלי ההחלטות בדרגים המתאימים ברשויות המקומיות ובממשלה ישימו לב אליה. טאלנטים באגפי מחשוב וטכנולוגיה ברשויות מקומיות ובשירות הציבורי בכלל נוטשים ומגויסים למגזר הפרטי, לתעשיית ההיי-טק, שנמציעה להם שכר גבוה לפחות פי שניים או שלושה, עם תנאים הרבה יותר טובים. גיוס מנמ"רים חדשים במקומם, באותה הרמה, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. לא לחינם, רק לכ-80 מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל. בראיון לאנשים ומחשבים לרגל פרישתו אמר מרסיאנו שהבעיה היא לא רק שכר, אם כי זה חלק משמעותי בה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות בתוך ארגון כדי לקדם עובדים, אבל המבנה הארגוני של הרשויות המקומיות הוא, על פי רוב, קשיח, מיושן ולא מאפשר, למשל, ניוד בין תפקידים, קידום בדרגות שמשפרות את השכר באחת. מדובר במאפיין של השירות הציבורי, שמשווע לכוח אדם איכותי ומוכשר, לאנשים שיראו כי טוב ויעדיפו לבוא לנהל אגף מחשוב בעירייה על פני תפקיד בכיר בחברת היי-טק. איך מתגברים על המחסור החמור בכוח אדם איכותי במגזר הציבורי? מנמ"רים מהמגזר המוניציפלי יודו, בשקט ולא לציטוט, שהם נאלצים להתפשר, לגייס עובדים שהכישורים שלהם לא יוצאי דופן, בלשון המעטה, חלקם בוגרי לימודי מחשוב חסרי ניסיון, שעושים את הסטאז' שלהם ברשות המקומית ואחרי זמן קצר פורשים לטובת הסקטור הפרטי. לדעת אותם מנמ"רים, הנזק שנגרם לרשות הוא גדול בטווח המיידי, כי עלות הכשרת עובד חדש יקרה פי כמה מאשר קידום עובד קיים. יהודה מרסיאנו, המנמ"ר הפורש של עיריית באר שבע. צילום: ניב קנטור מרסיאנו אמר בהקשר זה שלמרבה הצער, מקבלי ההחלטות בממשלה וברשויות המקומיות לא מספיק מבינים שהטמעת חדשנות, שתביא להתייעלות ולשיפור השירות לתושב, לא יכולה להיעשות ללא כוח אדם ברמה הגבוהה ביותר, שמתחרה ישירות בסקטור העסקי. ההסכמים הקיבוציים לא מתאימים המבנה ההיסטורי של הסכמים קיבוציים, שנוהג ברשויות המקומיות, לא מתאים לסקטורים רבים במשק, ביניהם לארגוני IT ומחשוב. על ידי חשיבה מחוץ לקופסה אפשר לשמור על המסגרת התקציבית הממשלתית, שמכתיבה את היקף התגמול, ועדיין להעסיק במגזר הציבורי טאלנטים. זה מתחיל בתהליכי הגיוס, שבשירות הציבורי עדיין תקועים בשנות ה-80 או מקסימום ה-90. הכוונה היא למכרזים, דרישות תפקידים, העדר הכרה בתקנים שמעולם לא אושרו, ובעיקר סרבול, ביורוקרטיה וזמן ארוך, שגורמים ללא מעט הון אנושי מתאים לפרוש באמצע תהליך הגיוס, אם מאחר שבינתיים הם מצאו חלופה, או שפשוט התאיישו. אם הממשלה לא תתעשת ותיתן מענה למחסור בטאלנטים בשירות הציבורי, יש חשש סביר שבתוך כמה שנים הרשויות אולי ישקיע בחדשנות, אבל לא יהיה מי שיתפעל ויפתח אותה במגזר המוניציפלי תמונת המצב מדכאת אף יותר מאשר במגזר הציבורי באופן כללי. יש שם תפקידים בעולם המחשוב שעדיין אין להם תקנים רשמיים, כאשר הבולט שבהם הוא העדר הכרה בתפקיד המנמ"ר כאחד מהתפקידים החיוניים בעירייה, שבלעדיהם היא לא יכולה לתפקד. בהקשר הזה, אין הבדל בין המנמ"ר למנהלי האגפים השונים, היועץ המשפטי של העירייה, המבקר שלה וכדומה. ראש עיר יכול להחליט שיותר חשוב לו למנות מנהל אגף נוף וגינון, כדי להקים גינות נוי בעירו, מאשר למנות מנהל מחשוב ברמת טאלנט. יתרה מזאת, המבנה הקשיח של השירות הציבורי לא מאפשר למנות מנמ"ר בשירות הממשלתי לחבר הנהלה, בעוד שבכל ארגון פרטי בינוני, מנמ"ר מוכשר הוא חלק מההנהלה, לעתים אף סמנכ"ל. עוד בעיה כאן היא שהמנמ"רים ברשויות המקומיות לא זוכים לייצוג משמעותי מול משרדי הממשלה. אמנם, באחרונה הוקם סוף סוף איגוד של מנמ"רי המגזר המוניציפלי, שהוא חלק ממרכז השלטון המקומי, אבל עדיין קיימים פערים עצומים במעמדם של מנמ"רים ברשויות שונות. הבון טון הוא להגיד שהשירות הציבורי מנופח. זה נכון ולא נכון, כי ברגע שיותר בעלי תפקידים בעמדות מפתח ובתחומים כמו מחשוב ינטשו, לא יהיה מי שייתן את השירות לתושב, ואז ההתפכחות תהיה מאוחרת מדי. כמו כן, אי השקעה בחדשנות על ידי אנשים מוכשרים היא ה-מתכון לחוסר היעילות שעליו כולם מתלוננים. השורה התחתונה: השבוע פורסמה תחזית קודרת על מחסור חמור במורים, וחשש שבתי ספר לא ייפתחו בשנה הבאה. כך גם בקרב המנמ"רים ברשויות המקומיות. אם הממשלה לא תתעשת ותיתן מענה למחסור בטאלנטים בשירות הציבורי, יש חשש סביר שבתוך כמה שנים הרשויות אולי ישקיע בחדשנות, אבל לא יהיה מי שיתפעל ויפתח אותה.  

בעוד מספר ימים צפוי הישראלי איתן סטיבה להמריא לחלל על גבי טיל של SpaceX, לשהות בתחנת החלל הבינלאומית ולבצע עשרות ניסויים ומחקרים עבור מוסדות ישראליים. האם מדובר ב"תייר חלל'? אסטרונאוט? ואיפה בכלל מתחיל החלל?

למה אנשים שמבקשים לשלם על PCR מראש מופנים לקישור לא מוצפן באתר פרטי ללימוד תורה? תתפלאו, אבל זו לא מדיניות, רק רשלנות; אחרי הפנייה הוסר הקישור הבעייתי