The headlines that made most buzz on this page
10/07/23 19:23
5.65% of the views
מאת גיקטיים
אם טסתם לחו"ל לאחרונה, אתם בטח כבר מכירים שירותים דוגמת Airalo – שמספקים חבילות גלישה בחו"ל שזולות בעשרות אחוזים מהמחירים שגובות חברות הסלולר הישראליות. הסוד: שימוש ב-eSIM – מעין כרטיס סים זעיר שמוטמע בכל המכשירים החדשים כיום ומופעל בעזרת תוכנה. על פי נתוני GSMA, ארגון הגג של ספקיות הסלולר בעולם, כבר כיום תומכות ב-eSIM כ-260 […]
10/07/23 11:54
5.22% of the views
מאת TGspot
במקום לבצע את השינויים שהיא רוצה בדרך מתחשבת והדרגתית נטפליקס החליטה להיות אגרסיבית
10/07/23 12:00
5.22% of the views
מאת וואלה!
ארגון זיר"ה הצליח לתפוס שרת שהיה בבעלות אתר "סדרות", והכיל תוכן מקור ישראלי. בתגובה, מפעיל עמוד הטוויטר של האתר הפיראטי תקף בכיר בארגון, וכתב "שיתעסק בעניינים שלו ושאנחנו לא נתחיל להתעסק בו או באישתו"
10/07/23 09:31
4.78% of the views
מאת Gadgety
כחודש לאחר ההכרזה הרשמית נוחתים בישראל שני דגמים של מכשיר ה-Redmi 12 מבית שיאומי. שני הדגמים ימכרו במחיר של 799 שקלים, כשאחד מהם מציע תמיכה ב-NFC אך מגיע ללא מטען באריזה ואילו השני לא מציע תמיכה ב-NFC, אך מגיע עם מטען באריזה. מפרט טכני: Redmi 12 בחלק הקדמי של המכשירים ניתן למצוא מסך בגודל 6.79 […]
10/07/23 15:07
3.04% of the views
מאת Telecom News
החוק יקבע את הליכי מתן הרישיונות לעיסוק בקרינה ואת אופן הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה כדי לשמור על הסביבה והציבור מפני קרינה מייננת. מאת: מערכת Telecom News
10/07/23 16:09
3.04% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מחאת ההיי-טק מתרחבת: פעילי מחאת ההיי-טקיסטים יקיימו מחר (ג') הפגנות בכמה מוקדי תעסוקה של הענף ברחבי הארץ, כחלק מ-"יום השיבוש" שהוכרז, במידה שהכנסת תעביר היום בקריאה ראשונה את ביטול עילת הסבירות – מה שסביר בהחלט שיקרה. לקראת ההצבעה, כמה מנהלים בהיי-טק קרעו היום קריעה בדיון בוועדת הצעירים של הכנסת – לדבריהם, כ-"אות אבל על ריסוק ההיי-טק הישראלי עקב החקיקה האנטי דמוקרטית של הממשלה".
המנהלים שקרעו את בגדיהם בדיון הם: ד"ר גל נוימן וקסלר, יזמת היי-טק, שותפה בליונבירד; יאיר שוהם, לשעבר מנהל קרן אינטל קפיטל בישראל; עו"ד אורלי הראל, מייסדת AI.Serenus; אמנון שרף, לשעבר מנכ"ל אטלנטיום; דורית סוקולוב, דירקטורית ב-eMoon ומשקיעה בעולמות הביו-טק; היזמת מיכל כהן קרמר; היזם אמיר כרמלי; וד"ר אילן סמיש, הבעלים והמנכ"ל של אמאי חלבונים.
צילום: מחאת ההיי-טקיסטים
יצוין שכרמלי אמר בדיון, שעסק בתמיכה ממשלתית ביוזמות חברתיות בהיי-טק, אמירה גזענית ומקוממת: "50% מההיי-טקיסטים באים מהקהילה של העלייה הרוסית, הם לא הבכיינים ממרוקו או מעירק". בתגובה, יו"רית הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, הודיעה לו שהוא לא יוכל להמשיך לדבר: "אתה לא תגיד את זה פה. ממש ממש לא. זה גזעני וזה מתנשא וזה עלוב להגיד את זה. זה ממש לא הקול של ההיי-טק. משה רדמן הוא מרוקאי ולא בכיין". לאחר מכן כרמלי חזר בו מהדברים והוסיף שנפל בלשונו. "סליחה, אני מחזיר את המשפט, אני בעד שוויון", אמר.
ח"כ לזימי ציינה בדיון כי "לתעשיית ההיי-טק חייבות להיות אחריות, יזמות וחדשנות בתחומי החינוך, האנרגיות המתחדשות, הרפואה, האוריינות מרחוק, השוויון המגדרי וצמצום הפערים החברתיים". היא הזהירה כי ביטול עילת הסבירות יכה את ההשקעות בהיי-טק וקראה למשרדי הממשלה לתקצב יוזמות היי-טק חברתיות בפריפריה.
הפגנות ברחבי הארץ
מחאת ההיי-טקיסטים היא בין הגופים הבולטים במחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה וככזה, הוא יקיים מחר, לאורך היום, שורה של הפגנות במוקדי תעסוקת היי-טק בארץ. ההפגנה המרכזית תתקיים בשרונה בתל אביב ב-11:00, משם יצאו המשתתפים לסניף רשות המיסים בעיר, תחת הקריאה: "לא נממן דיקטטורה!" הפגנות נוספות יתקיימו במרכזי ההיי-טק בחיפה, כפר סבא-הוד השרון, יבנה, הרצליה, רמת החייל בתל אביב, פתח תקווה, הבורסה ברמת גן, מת"ם בחיפה, גשר אליקים ובאר שבע. בנוסף, היי-טקיסטים מוחים ישתתפו במחאות הכלליות – בנתב"ג, בתל אביב ובירושלים.
לא מעט חברות היי-טק נוקטות בימים אלה מהלכים כתמיכה במחאה: כמה וכמה חברות הודיעו אתמול כי יעבירו את הקניות שלהן למתחמי ביג, לאחר שזו הודיעה כי תשבית מחר את הפעילות במתחמי המסחר שלה. עם זאת, היום ביג חזרה בה, שלא לומר התקפלה. והודיעה כי בעלי חנויות וחברות שפועלות במתחמים שלה וירצו להישאר פתוחות – יוכלו לעשות זאת, ואלה שלא – היא לא תגבה מהן שכר דירה על אותו היום. בנוסף, וויקס הודיעה שתאפשר לעובדים להפגין על חשבונה, וקרן בסמר קראה לכל חברות הפורטפוליו שלה לעשות זאת. כמו כן, בכלכליסט פורסם בסוף השבוע שהיזם הוותיק שלמה קרמר, ממקימי צ'ק פוינט וכיום מנכ"ל חברת הסייבר קייטו, קרא לעובדים לצאת להפגין מחר. עוד יצטרפו למחאה אוניברסיטאות, חברות פרסום ובית ההשקעות IBI.
ממטה מחאת עובדי ההיי-טק נמסר כי "ממשלת ישראל מחריבה את הדמוקרטיה וצועדת לעבר 'התאבדות' כלכלית. לא סביר שהממשלה דוחפת יזמים, שהכניסו מאות מיליונים במיסים למדינה, להקים חברות מחוץ לישראל, לא סביר שהממשלה מוותרת על המגזר שאחראי לשליש מהכנסות המדינה ממיסים ולא סביר שמשקיעים שמאמינים בהיי-טק הישראלי מפחדים לשים כאן את כספם בגלל הממשלה. נצא להפגין בכל מקום – לא נממן דיקטטורה!"
10/07/23 17:46
3.04% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מחקרים קודמים שפרסמו אנשי צ'ק פוינט הראו כיצד האקרים מנצלים את פלטפורמות ה-AI החדשות כדי להקל עליהם בתקיפות סייבר – ממתקפות פישינג ועד כתיבת נוזקות. החברות המפתחות את הפלטפורמות הללו ערות לנושא ומנסות לשפר את המנגנונים, על מנת שימנעו ניצול לרעה על ידי האקרים וגורמים שליליים אחרים. אלא שלצערם של ה-"טובים", החוקרים של ענקית הגנת הסייבר הישראלית הצליחו "לעבוד" על אחד משני המנועים שב-ChatGPT4 – מנגנון הצנזורה, והם מראים כיצד ניתן להשתמש במבנה הקיים של הפלטפורמה ולגרום לה לענות תשובות שהיא לא אמורה לספק.
בבסיס המחקר, מציינים החוקרים, קיימת תכונה מעניינת של הבינה המלאכותית: הצורך, ה-"אינסטינקט" של הצ'ט, לתקן את הטעויות של השואל.ת. כך, על אף שהצ'ט אמור שלא לספק תשובה לשאלות כגון "איך להכין סמים קשים?" או "כיצד לבנות כלי נשק?", בעזרת שימוש במנגנון "עקיפה כפולה" הוא מספק את התשובות הללו. כלומר, במונחים שלנו, בני האדם: ה-"אגו" של הפלטפורמה גורם לה ליפול בפח.
המשתמש אומר (משקר) ל-ChatGPT שהוא מעוניין לייצר סם מתאטפטמין (קריסטל מת') – והכלי פשוט נותן לו את ה-"מתכון". צילום: צ'ק פוינט (צילום מסך)
"אינסטינקט שלישי"
היכולות המתקדמות של הבינה המלאכותית אמורות לאפשר לפלטפורמה להחליט לאיזה סוג של שאלות מותר לצ'ט לענות – ולאיזה לא. המנגנון המובנה של הצ'ט נועד לאזן בין שני הצרכים הבסיסיים שלו: מחד, הרצון לספק מידע למשתמש ולענות בצורה ברורה על השאלות הנשאלות, ומהצד השני, הצורך להפעיל צנזורה, על מנת למנוע שיתוף של מידע שאינו חוקי. לכן, למשל, כאשר שואלים את הצ'ט איך להכין סם מסוכן, התשובה שתתקבל אמורה להיות: "מצטער, איני יכול לסייע לך".
אולם, ציינו החוקרים, "יש אלמנט נוסף במנגנון שבו אנחנו מתמקדים. זהו סוג של 'אינסטינקט שלישי', שנועד לתקן את הטעויות של השואל ולהראות שהוא יודע את התשובה הנכונה". כך, כאשר נכתוב דברים שאינם מדויקים ונבקש ממנו להתייחס אליהם – הוא יתקן אותם, תוך שהוא יתאר בפירוט את התשובה שאותה הוא תוכנת מראש שלא לספק. לדוגמה, אם נשאל שאלות על מרכיב מסוים בתהליך, נבהיר שהמטרות שלנו לגיטימיות ונבקש ממנו שיימנע מלומר שמדובר במעשה לא חוקי – הוא יספק את התשובות המלאות, ויעשה זאת יחסית מהר.
החוקרים הוסיפו כי "את אותו התהליך עברנו גם ביחס לנושאים אחרים, כמו 'איך להכין פצצה?' – וגם בהן התקבלו התשובות לאחר שעימתנו את הפלטפורמה עם הצורך לדייק אותנו ולהאמין שהמטרות שלנו לגיטימיות".
והוא גם מתנצל… צילום: צ'ק פוינט (צילום מסך)
שאלה של "דחף" ו-"אגו"
לדברי עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות מוצרים בצ'ק פוינט, "הסיבה לממצאים הללו נובעת מה-'דחף' של הצ'ט לספק מענה מדויק לשאלה ומהאופן שבו הוא למד דיאלוגים קודמים, בהם השאלות החוזרות שנשאלו באופן קצת שונה הביאו את התוצאה המצופה למשתמש". על כן, הסביר, "אם אנחנו נתפסים בעיני הצ'ט כמספיק תמימים או לגיטימיים, ואם השאלה בבסיסה מכילה אי דיוק – הצורך שלו לענות יתגבר על הצנזורה המתוכננת שלו. זה סוג של 'אגו', רצון להוכיח ידע ולרצות את המשתמש. בהיבט זה, המנגנון של ChatGPT4 מכויל פחות ומביא אותו לספק מענה מסוכן בסוגיות שהוא תוכנת שלא לסייע בהן".
בצ'ק פוינט מציינים כי החברה שיתפה, כבעבר, את ממצאיה עם OpenAI, המפתחת של ChatGPT. הדגמים שנבדקו במהלך המחקר היו GPT-4 ו-GPT-4 Plugins.
10/07/23 18:03
3.04% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הזמן: בוקר אחד הימים באמצע יוני 1997. המקום: אזור השרון. טוראי ערן אדרת לקח את כלי הנשק שברשותו, הלך לשדה סמוך לביתו וסיים את חייו הקצרים והלא ממוצים בירייה.
ערן התגייס במרס 1997. הוא היה עכבר רשת, גיק במונחים של היום, ומלא רצון ותשוקה לעסוק בתחום האהוב עליו – מחשבים. לצערו, הוא שובץ באפסנאות, ועסק בפריקת ציוד ממשאיות כל הימים. מפקדיו לא רצו לשקול החלפת מקצוע: "תהיה לפחות חצי שנה בתפקיד ואז תבקש", אמרו לו. ערן ביקש לראות קב"ן (ר"ת קצין בריאות נפש), אך בשל אטימות, ביורוקרטיה או שילוב שלהם – הוא סורב.
לפני התאבדותו, ערן שיתף גולשים בקבוצת דיון באינטרנט – שהיה אז בתחילת דרכו ולא פופולרי כמו היום – במצוקותיו הנפשיות. למרבה הצער, חלאות היו ברשת כבר אז, והוא קיבל לא מעט תגובות שעודדו אותו להתאבד. אחת מהן הייתה מפורטת: הגולש הסביר לו באופן מדויק כיצד להשתמש ברובה ה-M16 שלו כדי לבצע את המעשה.
אביו, ד"ר אבשלום אדרת, סיפר בעבר כי "ערן מצא מפלט באינטרנט. זה היה העולם שלו, שהחליף מהרבה בחינות את העולם הפיזי. גיל ההתבגרות לא עבר עליו באופן פשוט… בכיתה י"ב הוא התחיל יותר ויותר להיעדר מבית הספר וישב בבית, לימד את עצמו, ניגן, עולם שלם היה לו. לא חששנו כל כך… היום אני יודע שזו הייתה טעות גדולה מאוד. אחד הסימנים למצוקה גדולה של ילדים בא לידי ביטוי בהיעדרות מבית הספר. ברגע שהם מחליטים לוותר על בית הספר, צריכה להידלק נורה אדומה… מטעם בית הספר קראו לנו פעם אחת לשיחה, הוא לא רצה לבוא, דיברנו איתו וכאן זה נגמר. הם היו צריכים לדעת שאסור לעבור על זה לסדר היום, היו צריכים להזעיק אותנו, שנתייחס לזה ברצינות מוחלטת".
יש לפעול בכל מקום כדי שערן אדרת הבא לא יקבל מענה לשאלה "איך להתאבד בעזרת רובה M16?" – לא מגולש בן אנוש אטום ונבזי ברשת, ולא מהצ'ט. לתשומת לב הקוראים לוין, קיש, ארבל ונתניהו – זה דבר שכן כדאי שתתעסקו בו
בישראל יש מאות התאבדויות בשנה, ויותר מאלפי ניסיונות התאבדות, כאשר כחמישית מהם – של צעירים מתחת לגיל 24. על מנת לצמצם את אותם ניסיונות התאבדות נדרשת התייחסות רב מקצועית, רב משרדית, של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. יש להקשיח את הרגולציות לתחום, ככל שיש כאלה. יש לבנות אסטרטגיות של העלאת המודעות לנושא, אסטרטגיות לטיפול ומניעה – בבתי הספר, במסגרות החינוכיות המשלימות, בתנועות הנוער ובמדיה החברתית. אסטרטגיות אלה יכולות להצליח.
אולם, כפי שמחקר של צ'ק פוינט שאותו פרסמנו היום (ב') מראה, לא רק גולשים ערלי לב יכולים לספק הוראות איך להתאבד. אם ערן היה חי היום ורוצה ליטול את חייו, הוא היה יכול לשאול את ה-ChatGPT איך לעשות זאת, ויש מצב שהצ'ט היה עונה לו. כך הכלי עשה במחקר כשנשאל כיצד להכין פצצה וסם קטלני ביותר כמו קריסטל מת'. לכן, כלל הרשויות, גורמי החקיקה, האכיפה, החקירה והחינוך נדרשים לעשות כל שביכולתם כדי שלא ניתן יהיה לעקוף את מנגנון הצנזורה של ה-ChatGPT. יש לפעול בכל מקום כדי שערן אדרת הבא לא יקבל מענה לשאלה "איך להתאבד בעזרת רובה M16?" – לא מגולש בן אנוש אטום ונבזי ברשת, ולא מהצ'ט. לתשומת לב הקוראים יריב לוין, יואב קיש, משה ארבל ובנימין נתניהו – זה דבר שכן כדאי שתתעסקו בו.