The headlines that made most buzz on this page
03/01/24 12:02
6.82% of the views
מאת גיקטיים
כל מי שהסתובב בשנים האחרונות בסין או בערים אירופאיות ראה שגם אמני רחוב, מוכרים בדוכני אוכל רחוב ואפילו קבצנים מציגים לראווה קוד QR שמאפשר לכם לסרוק ולשלם להם בקלות, בלי להזין מספר טלפון או להוסיף אנשי קשר. מעכשיו ניתן לעשות זאת גם באפליקציית התשלומים הפופולרית ביותר בישראל. טיפ בקלות בנק הפועלים, שמפעיל את אפליקציית התשלומים […]
03/01/24 19:27
6.36% of the views
מאת TGspot
משתמשים יוכלו ליצור קוד לסריקה מהירה שיאפשר להעביר אליהם כספים באמצעות האפליקציה
03/01/24 16:10
5% of the views
מאת Ynet
המחשב המתקפל של היצרנית הסינית מצויד בכל הטוב שאפשר לצפות לו מלפטופ פרימיום: המעבד מהיר, הזיכרון נדיב, יש לו מסך מגע והוא עמיד כמו כל מחשב מסדרת ה-ThinkPad של החברה. אבל הוא גם עולה כמו ארבעה מחשבים רגילים ולא ברור מי יוכל לעשות בו שימוש יעיל שיצדיק את המחיר
03/01/24 18:45
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קשה להגזים בחשיבות של MS-DOS עבור מיקרוסופט. בעזרת מערכת ההפעלה הזו השתלטה החברה על שוק המחשבים האישיים, וגם אחרי שנעלמה בפועל מהשוק, היא הייתה מאחורי הקלעים של הגרסאות הראשונות של Windows.
אולם, מיקרוסופט לא יצרה את MS-DOS מאפס. הגרסאות הראשונות שלה מבוססות על מערכת בשם 86-DOS, שפותחה בידי טים פטרסון בחברה קטנה בשם סיאטל קומפיוטר פרודקטס, שלפני כן נקראה QDOS.
חוקר הרשת שמכונה f15sim הצליח באחרונה להעלות לארכיון האינטרנט את גרסה 0.1 של 86-DOS, שניתנת להורדה בידי מי שרוצה. גרסה זו הושקה, כנראה, באוגוסט 1980.
הגרסה הכי מוקדמת של מערכת ההפעלה הזו עד עתה, שגם אותה f15sim חשף והעלה, הייתה 0.34, והיא זו הראשונה שבה יבמ השתמשה עבור המחשבים האישיים שלה, החל מראשית 1981. כמה חודשים לאחר מכן גם מיקרוסופט החלה להשתמש במערכת, לאחר חתימה על הסכם שימוש, ויותר מאוחר היא רכשה אותה לחלוטין ושינתה את שמה ל-MS-DOS.
יש להזכיר שלאורך שנים די רבות לאחר מכן, כל עוד יבמ מכרה מחשבים אישיים, היא המשיכה להשתמש בגרסאות שונות של MS-DOS תחת השם PC-DOS, וההבדלים היו מעטים, אם בכלל.
מי שממש רוצה יכול להשתמש באמולטור SIMH שמבוסס על קוד פתוח כדי "להתקין" את 86-DOS v0.1.
03/01/24 18:32
3.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בשבוע השני למלחמה, ב-17 לאוקטובר, יום לפני הגעת נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לישראל, הודיע החמאס כי צה"ל הפציץ את בית החולים הבפטיסטי אל אהלי בשכונת זייתון שבעזה, וכי יש 500 הרוגים. הפיצוץ הפך במהרה לקרב על התודעה ועל דעת הקהל העולמית. כעת עולה שהתקשוב הצבאי הוא זה שהיה הראשון לחשוף את מה שצה"ל הציג לעולם – שאין המדובר בתקיפה ישראלית, אלא בשיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי.
סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר, סיפרה על כך ב-וובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') ושעסק בנשים בעולם הטכנולוגי בזמן מלחמה. את המפגש הווירטואלי פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של אנשים ומחשבים, והנחתה אותו גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת SaaS באורקל ישראל.
לדברי סגן להב, "האחריות לפיצוץ הוטלה על ישראל. אני מביאה היום זווית שונה, שלא מוכרת לרוב: המדור במצפן היה אחראי לגילוי (שהטענה לא נכונה – י"ה). לצערי, אין הרבה מקרים שבהם אני יכולה לספר על מבצעים".
סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל
"האירוע תפס אותנו בשעת ערב, לאחר 10 ימי לחימה שבהם עבדנו במשמרות סביב השעון", אמרה. "תפקידנו הוא לפתח מערכות ולטפל ברמה האפליקטיבית. כששמענו מה קרה, הגבתי: 'אלוהים ישמור', ושבתי לבסיס. לקח לאנשי המדור כשעתיים עד שהם הוציאו תגובה, אולם היינו הראשונים לקבוע, על סמך חיתוכים, ניתוחים והצלבות, שלא צה"ל היה זה שהפציץ את בית החולים".
סגן להב ציינה ש-"יש לנו במדור מערכות ICT רבות, שמכילות נתונים מסוגים שונים. אחת המערכות משקפת את שיגורי האויב, ואלה מוצגים ל-'לקוחות' שלנו. בשל המלחמה, צוות מנתחי המידע פוזרו לעבודה במשמרות אצל ה-'לקוחות', כאשר שתיים מהם.ן הוצבו בפיקוד הדרום. הן החלו לאסוף ולהציג נתונים, בדקו האם היו שיגורים של צה"ל והסיקו – על בסיס חיתוכי מידע – באופן חד משמעי: לא היה זה שיגור של צה"ל, אלא של הג'יהאד האסלאמי, שיגור שנפל ברצועה ולא צלח. ההודעה הראשונה של דובר צה"ל בנושא הייתה על בסיס מידע שהגיע מהמדור שלנו".
מה זה SRE?
סגן להב, בת 23 מהרצליה, עברה הכשרת DevOps, הדריכה בתחום, ולאחר קורס קצינים הקימה הכשרה חדשה, לתחום ה-SRE. אלה ראשי תיבות של Site Reliability Engineering, ובעברית – הנדסת אמינות אתרים. מדובר בגישה ייחודית למחזור פיתוח אפליקציות וניהול השירות, שמיישמת מגוון היבטי פיתוח לאורך כל חיי המוצר. זאת, כדי לספק מענה לכלל הצרכים הנדרשים בתהליכים אלה בממד הארגוני.
"במדור שלי יש כמה צוותים: מהנדסי נתונים; אנליסטים שמבצעים חיתוכים על בסיס BI ודשבורדים, כדי שהמפקדים יוכלו לקבל החלטות מושכלות; מדעני מידע, שעוסקים בניתוחים יותר מתקדמים; וצוות פיתוח, שאחראי על שיפור התוצרים", אמרה.
"לצד האתגר הטכנולוגי", ציינה, "נדרשתי במלחמה לבחור למה לתת עדיפות כמפקדת טכנולוגית – לניהול או לממד האנושי. בשגרה, הדגש הוא על הניהול. בימים אלה, הפיקוד יותר חשוב, תוך התמקדות באנשים ובהפגנת אמפטיה כלפיהם".
"נדרשנו לחשוב כיצד לייצר שגרת עבודה בלחימה", הוסיפה סגן להב. "התפקיד שלנו הוא ניהול אירועים ותקלות. אנחנו אחראים באופן רוחבי על אספקה רציפה של השירותים עבור מערכות מורכבות. חווינו ריבוי תקלות בתחילת המלחמה, וניהול התקלות היה לקוי, היה חוסר סדר ולחץ. לא היה הליך למידה אפקטיבי". "לשם כך", המשיכה, "התחלנו בניהול לוג מסודר של תקלות לטובת תיעוד ובנינו נוהל סדור: מה מוגדר כתקלה? מהיכן היא מגיעה? האם הייתה השבתה של מערכות ויישומים בשל התקלה? ומה חומרתה? הבנו שעלינו לערוך 'תחקור חם' של תקלות משביתות. הסתבר לנו ש-'פוסט מורטם' הוא הליך מאוד רלוונטי ללמידה".
"התחקור, הירידה לפרטים ומציאת סיבת השורש לתקלה – כל אלה מסייעים לבניית תשתית ומערכי הבקרה, לטובת שיפור המשימות לעתיד ולהתבססות על מסקנות", סיכמה סגן להב. "יש ליצור נוהל סדור לאירועים, לערוך תחקור מיידי עם 'פוסט מורטם'. עלינו לעסוק בנראות – גם בשגרה. אמנם, אנחנו נמצאות מאחורי הקלעים, אבל אנחנו בחזית, כי אנחנו תומכות בתהליכים שאחראים על הלחימה".
03/01/24 11:24
3.18% of the views
מאת Gadgety
גוגל (Google) צפויה להשיק בקרוב את Assistant with Bard, הדור הבא של העוזרת הקולית Google Assistant, אותה חיברה החברה לבארד (Bard), הצ’אטבוט החכם המבוסס על טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה, כך עולה מפרסום חדש של אתר 9To5Google, שהצליח להפעיל את הפיצ’ר החדש עוד בטרם ההשקה הרשמית שלו. צמד מהשמות הגדולים בתחום ה-AI הנוכחי הם ChatGPT של OpenAI, העומדת […]
03/01/24 11:56
3.18% of the views
מאת TGspot
כי כנראה אי אפשר להציע כיום אפליקציה בלי שמספרים שיש לה בינה מלאכותית שעושה ככה וככה לחוויית המשתמש
03/01/24 16:09
3.18% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לפני ימים אחדים שודר בערוץ כאן 11 פרק בסדרה התיעודית אויבים שיצרו דני ליבר וירון ניסקי – על ד"ר פתחי שקאקי, שחוסל ב-1995. "זהו סיפורו של מייסד הג'יהאד האסלאמי", נכתב בתיאור הפרק, "שהקדים את החמאס בפיגועים הרצחניים ובקשרים עם איראן". מבלי דעת, הפרק הדהד להתנקשות אתמול (ג') בחיי סאלח אל-עארורי, הממונה על פעילות הזרוע הצבאית של החמאס בגדה המערבית וסגן ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור. מאחורי הקלעים של הצלחה מבצעית ומודיעינית זו הייתה גם תרומה של ICT צבאי של מי שעמד מאחורי המבצע. יצוין כי ישראל לא נטלה אחריות על ההתנקשות בחיי אל-עארורי.
לפי דיווחים זרים, כטב"מ ישראלי פגע בדירה שבה שהה אל-עארורי במעוז החיזבאללה בביירות, וקיצר את פתיל חייו ואת חייהם של שישה בכירי חמאס נוספים, בסיכול ממוקד ברובע הדאחייה בביירות.
תרומת התקשוב להתנקשות בחיי אויבים, דוגמת זו שאירעה בנובמבר 2019 בבכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה, בהאא' אבו אל-עטא, היא רבה. התקשוב הצה"לי נועד לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידות הצבא, משמע, לקצר את משך הזמן של Sensor2Shooter – בין המועד שבו חיישן כלשהו מזהה את גורם האיום, ועד לזמן שהוא נאסף אל אבותיו ומגיע השמיימה. התקשוב מעניק עוד ממד של קטלניות לכוחות המבצעיים, כי בשל השיתוף הבין זרועי, כולם יודעים איפה כולם – כוחותינו והאויב, ואז מחליטים מי פוגע בו, מתי ובאיזה אופן.
התקשורת הרב זרועית – אבן יסוד בלחימה המודרנית
ב-2014, במבצע צוק איתן, הופקו הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, שאירעה שמונה שנים קודם לכן: לחימה מבוססת IT, תוך יצירה של שפה משותפת בין גורמים שונים – הלוחם בשטח, הטייס או הכטב"מ, ספינת חיל הים וגורמי המודיעין בצבא ומחוצה לו. התקשורת הרב זרועית הזו היא אבן יסוד בלחימה המודרנית: חיבור של כל הממדים – קרקע, ים, אוויר, תקשורת זרועית ותקשורת בין זרועית. בדרך זו, סגירת מעגל האש הופכת מהירה יותר, על בסיס היכולת להביא מודיעין מכל מיני מקומות – והכול בזמן אמת.
תרומה כפולה
תרומת התקשוב להתנקשות בחיי אויבים היא כפולה: סיוע למודיעין בטרם המבצע, ובמהלכו – היותו הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא. כך, כדי להתנקש ביעד, צריך לדעת את מיקומו. לשם כך, יש לעקוב אחריו באופן אלקטרוני – כיצד הוא פועל ומתנהל בעולמות הסייבר והסלולר. היה מי שטרח לעקוב אחר טביעות האצבע הדיגיטליות שאותן הותיר היעד. מהצד השני של המשוואה, יש לשער שאנשי התקשוב בנו – בזרוע האוויר ובאגף המודיעין – תשתית טכנולוגית משותפת שכזו. הפלטפורמה ממכנת את תהליכי ניהול ותכנון המטרות, תוך טיפול במניעת מצב של היצף מידע, ותעדוף.
תובנות איכותיות לטובת קבלת החלטות מושכלות
המערכת שנבנתה בצה"ל מגדירה שפה משותפת בזמן אמת בין המודיעין, יצרן המידע, לבין ה-"לקוח" – למשל, חיל האוויר, שמבצע בנתונים ניתוח מעמיק לטובת שימוש מבצעי. בשנים האחרונות, ציינו בעבר אנשי התקשוב בפני אנשים ומחשבים, נוצקו לתהליך הארגוני המורכב יכולות של בינה מלאכותית. לכן, יש לשער שפותחו אלגוריתמים מבוססי למידת מכונה, שמייעלים כמה היבטים: איסוף המידע, הפקת תובנות, תעדוף, וכן שיפור של הליך תכנון התקיפות. זאת, לצד יכולות הצגה חזותיות של התכנונים האפשריים, לטובת החלטה מושכלת של המפקדים המנחים את הכוחות להוציא לפועל את החלופה שנבחרה.
היכולות שפותחו בתקשוב וביחידות הטכנולוגיות באמ"ן לטיפול בעולם הביג דאטה מניבות לצה"ל תובנות איכותיות, בזמן אמת, על מגוון יעדים פוטנציאליים, תוך ניתוח של דפוסי פעולה ותבניות נסתרות של אויביהם. זהו השלב הבא בעולם ה-BI: המעבר מה-BI המסורתי, שמטפל בדו"חות רבעוניים ובניתוח נתוני העבר, לארגון שפועל על בסיס AI, מיכון, למידה מתקדמת וניתוח צופה פני עתיד. כך מתקבלות יכולות ותובנות שלא היו לצבא בעבר. אלה מניבות ערכים מבצעיים ומודיעיניים.
הטרנספורמציה הדיגיטלית הצה"לית
כחלק מהובלת המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, בסוף העשור הקודם הוקמה באגף התקשוב מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתוכנית רב זרועית שמשלבת גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, במטרה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה – להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של הצבא. הבסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל הוא תוכנית "האינטרנט המבצעי" – מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, שמאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע בכל מקום ובזמן הרלוונטי. הפלטפורמה מאפשרת תהליכים רב זרועיים מתקדמים ומוגנים, לטובת העצמת האפקטיביות המבצעית. "הרשתיות", הסבירו בצבא, "היא המאפשרת המרכזית לשיתוף הפעולה בין כלל הזרועות והאמצעים בשדה הקרב. כולם מחוברים לכולם, ומתפקדים על בסיס מרחב רשתי משותף".
השינוי כולל כמה היבטים: אינטרנט מבצעי, שמביא לתהליכים צה"ליים, מבצעיים, מהירים ואיכותיים להעצמת הקטלניות של צה"ל; שיפור בפן הטכנולוגי של מערך האש והעלאת אמינות התהליך, הקצב, הספיקה ואיכות המטרות של הצבא; שיקוף קצב השמדת האויב בזמן אמת; קיצור הזמנים על ידי תכנון מטרות ממוכן חצי אוטומטי; ויותר מודיעין שמונגש לכוחות המתמרנים בזמן אמת, לטובת שיפור בקבלת ההחלטות. עוד הביא השינוי לכך שניתן לראות את הכוחות המתמרנים מכל מקום, להנגיש מקורות חוזי רב זרועיים לכוחות המתמרנים ותאי תקיפת אש למפקדות, לנהל שיח מבצעי רב זרועי משותף, שמתאפשר בזכות ניידות המידע, לרבות מידע חזותי, ולשפר ביעילות הקצאת האש.
כך, החיבור שנעשה בענן המבצעי הצה"לי בין הגורמים השונים – יבשה, אוויר, ים, סייבר ומודיעין – יוצר עבודה מתואמת ביניהם, שבסופה מגיעים היעדים לעולם שכולו טוב (או רע, במקרה שלהם), לעננים – ולא לאלה המחשוביים.