לא, לא התבלבלתם… השנה היא לא 1999, אלא 2025, אבל איכשהו, Napster, הסבא של ספוטיפיי, והשירות שהיה מזוהה יותר מהכל עם מוסיקה פיראטית בתחילת המילניום, נמכר עכשיו ב-207 מיליון דולר. היסטוריה קצרה, השפעה ארוכת טווח נזכיר שנאפסטר החלה ב-1999 כפרויקט של 2 תלמידי קולג' בשם שון: שון פנינג ושון פארקר. נאפסטר פעלה בצורה פשוטה אך […]

אם אתם קוראים קבועים של גיקטיים, ודאי נחשפתם כאן בשבועות האחרונים ל-Microsoft Learn – ספריית הקורסים הענקית של מיקרוסופט, הכוללת הכשרות AI רשמיות ומקצועיות על כלי הפיתוח, האבטחה והענן הכי מתקדמים, עבור מגוון תפקידים וברמות ניסיון שונות. כל הקורסים חינמיים, אונליין ואון דימנד, ואם עוד לא הצצתם שם – עכשיו מגיעה הזדמנות מצוינת לעשות את […]

רבים אולי לא זוכרים זאת, אבל עוד לפני ש-ChatGPT הגיע ובישר את פתיחת מהפכת ה-AI, חברת OpenAI שיחררה את DALL-E שהצליח להדהים את העולם עוד ב-2021. מאז ראינו איך כל המתחרות שלה משחררות מודלים ליצירת תמונות, ואיכשהו, דווקא OpenAI מצאה את עצמה משתרכת מאחור בכל הנוגע ליצירת תמונות. אפילו סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI אומר "יצירת […]

אמש (ג') תכננה OpenAI להכריז על מוצר חדש, אבל כמו שגוגל אוהבת לעשות, היא מנסה להרוס לה למתחרות את המסיבה עם הכרזה גדולה משלה: גרסה חדשה לג'מיני, מודל השפה הגדול שלה, הפעם עם יכולות היסק (reasoning) משופרות: Gemini 2.5, שאותו גוגל מכנה "המודל החכם ביותר שלנו עד כה". כבר עוקף את המתחרים גוגל הכריזה על […]

כנס Geektime Code 2025 חוזר עם הרצאות, סשנים של Live coding וסדנאות Hands-on בנושאים הכי חמים שמעסיקים היום את קהילת הפיתוח. בימים אלה מתקיימת מכירת הכרטיסים המוקדמת, שבה תוכלו להשיג כרטיסים בהנחה משמעותית. הכנס יתקיים ב-9 ביוני באקספו תל אביב (ביתן 10), וצפויים להשתתף בו כ-1,500 מפתחות ומפתחים. גם השנה תוכלו לשוטט בין מסלולים פתוחים […]

מאת: חיים קרסניקר רשתות בלוקצ'יין נחשבות מאובטחות מאוד, ובמובן מסוים חסינות מפני חבלה או תקיפה. עם זאת, כמו בכל דבר בעולם, פרצת האבטחה המזיקה ביותר נובעת מטעויות אנוש, בדיוק כמו שהחלה הפריצה חסרת התקדים לבורסת הקריפטו הגדולה ByBit. אבל נתחיל בבסיס. רשתות בלוקצ'יין כגון ביטקוין ואת'ריום, פועלות בתור מבנה נתונים בלתי ניתן לשינוי (Immutable Ledger) מה […]

5 שנים בלבד אחרי ההקמה ו-3 שנים בלבד לאחר שנחשף עם המוצר שלו, סטארטאפ הדפדפנים הישראלי Island (איילנד) מודיע היום (ד') כי השלים גיוס ענק בגובה 250 מיליון דולר, שנעשה על פי שווי של 4.8 מיליארד דולר. בכך משלים הסטארטאפ זינוק יפה מאוד של 60 אחוז בערכו בתוך שנה בלבד, מאז שנסגר הסבב הקודם, שנעשה […]

מייצר תלות ובדידות אצל משמשים כבדים? ChatGPT. צילום: Shutterstock מאז שהגיח לאוויר העולם, בסך הכל לפני פחות משלוש שנים, הספיק כלי הבינה המלאכותית היוצרת ChatGPT מבית OpenAI לחולל מהפכה באופן שבו מיליוני אנשים ברחבי העולם ניגשים למידע, יוצרים תוכן ומקיימים אינטראקציה עם טכנולוגיה. ככלי ראשון מסוגו, שסיפק למשתמשים גישה אל צ'טבוט חכם ונגיש המסוגל לסייע להם בשלל תחומים – החל מכתיבת מיילים, המשך בסיכום מידע ועד לשיחות של סיעור מוחות – הפך ChatGPT במהירות לתופעה גלובלית. אולם, ככל שהשימוש בו מתרחב, כך עולות שאלות חשובות בנוגע להשפעה שלו על חיינו החברתיים והרגשיים. מחקרים חדשים שבוצעו על ידי OpenAI, שפיתחה את מודל השפה הגדול המגבה את פעילות ChatGPT, ובשיתוף עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, מביאים כעת לפתחנו תובנות ראשוניות, אך מעוררות דאגה, בנוגע למצבם המנטלי של משתמשים "כבדים" בכלי ה-GenAI הדומיננטי. שני המחקרים הנפרדים, שטרם עברו ביקורת עמיתים אך שכבר מעוררים עניין רב, בחנו את הקשר בין דפוסי השימוש ב-ChatGPT לבין רמות הבדידות, התלות הרגשית ואיכות הקשרים החברתיים של המשתמשים. באחד המחקרים, ניתחו החוקרים נתונים אנונימיים של כ-40 מיליון אינטראקציות עם ChatGPT וערכו סקר בקרב למעלה מ-4,000 משתמשים. המחקר השני כלל ניסוי מבוקר, שנערך במשך ארבעה שבועות, בו השתתפו כמעט 1,000 בני אדם שהתבקשו להשתמש ב-ChatGPT לפחות חמש דקות מדי יום. המשתתפים חולקו לקבוצות שונות, חלקן השתמשו בגרסת הטקסט בלבד, ואחרות בגרסאות קוליות שונות עם "אישיות" מוגדרת – אחת "מעורבת" יותר רגשית והשנייה "ניטרלית" יותר. כמו כן, חלק מהמשתתפים קיבלו הנחיות לנהל שיחות אישיות או לא אישיות, בעוד שאחרים יכלו לשוחח עם הסייע הקולי על כל נושא שיבחרו. Are we slowly becoming too reliant on AI chatbots? A study by MIT and OpenAI suggests an excessive dependency on ChatGPT can lead to loneliness and a "loss of confidence." READ: https://t.co/w6Lc5up6Gp ???? — Windows Central (@WindowsCentral) March 26, 2025 מי שנקשרו לצ'טבוט – החלו להתבודד יותר חברתית ממצאי שני המחקרים מצביעים על מגמה עקבית: משתמשים שהיו מעורבים יותר רגשית בשיחותיהם עם הצ'טבוט, ושהשקיעו בשיחות הללו זמן רב יותר, נטו לחוות רמות גבוהות יותר של בדידות, תלות מנטלית בכלי והמעיטו יותר ויותר במעורבות בקשרים חברתיים במציאות. החוקרים הדגישו כי בשלב זה לא ברור אם השימוש הכבד בכלי הוא שמוביל לבדידות, או שאנשים בודדים מלכתחילה מחפשים קשרים רגשיים באמצעות אינטראקציה עם הבינה המלאכותית. יחד עם זאת, התוצאות מעלות שאלות חשובות בנוגע להשפעה של כלי AI דמויי אדם על חיינו מחוץ למרחב הדיגיטלי. "המחקר עדיין בשלביו המוקדמים, ונותר לא ברור עד כמה צ'אטבוטים יכולים לגרום לאנשים להרגיש בודדים יותר, ובאיזו מידה הם יכולים להחריף תחושות אלו בקרב אנשים שכבר נוטים לתחושות של בדידות ותלות רגשית בלאו הכי", נכתב בדיווח של הגארדיאן אודות המחקרים. אחד הממצאים המעניינים היה ששימוש בצ'טבוטים קוליים הראה בתחילה פוטנציאל להפחתת בדידות בהשוואה לצ'טבוטים מבוססי טקסט, אך יתרון זה החל להתפוגג ככל שהשימוש בהם גבר. יתרה מכך, לאחר ארבעה שבועות של שימוש, משתתפות במחקר שהשתמשו במצב קולי עם קול שאינו תואם את מגדרן – משמע בחלק הארי מהמקרים, קול גברי – דיווחו על רמות בדידות גבוהות משמעותית ועל תלות רגשית גבוהה יותר בכלי בסוף הניסוי. OpenAI and MIT Media Lab's initial research on ChatGPT usage – analyzed >3 million conversations on platform, in 5 broad themes and 20 subclassifiers – "participants [in the RCT] were both less lonely and socialized less with others" at end of study – not much difference… pic.twitter.com/omxEB3W3C1 — arXiv Daily (@Arxiv_Daily) March 26, 2025 "אנחנו מבצעים ניתוח מוח פתוח על בני אדם" הגרדיאן ציטט בכתבתו את ד"ר אנדרו רוגויסקי, מנהל במכון סארי לבינה מלאכותית ממוקדת באדם, שאמר דברים חריפים למדי והזהיר כי מכיוון שבני אדם נוטים באופן טבעי לייחס תכונות אנושיות למכונות המתנהגות באופן דמוי אדם, צ'טבוטי ה-AI עלולים להיות "מסוכנים" לנו, ויש צורך במחקר נוסף כדי להבין את השפעותיהם החברתיות והרגשיות על בני האנוש. "לדעתי, אנחנו מבצעים ניתוח מוח פתוח על בני אדם ובוחשים בחיווט הרגשי הבסיסי שלנו, בלי מושג לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של הדבר", אמר רוגויסקי. הוא הוסיף כי וציין שכבר "ראינו חלק מהחסרונות של המדיה החברתית – זה עלול להיות מרחיק לכת הרבה יותר". קייטי מנג-גינג פאנג, סטודנטית לתואר שני ב-MIT ואחת ממחברי המחקר, הזהירה כי אין להסיק מהממצאים ששימוש מוגבר בצ'טבוטים בהכרח יוביל לתוצאות שליליות עבור המשתמשים. היא ציינה כי המחקר לא לקח בחשבון את משך הזמן הכולל בו אנשים השתמשו בכלים החדשניים, ולא השווה אותם לקבוצת ביקורת שלא השתמשה כלל בצ'טבוטים. גם לו נרסן את המסקנות המהירות העכשוויות, אין ספק כי תוצאות מחקריהן של OpenAI ו-MIT מספקים תמונה מורכבת ומתפתחת של השפעת השימוש בצ'טבוטים ובכלי ה-AI המתקדמים על רווחתם הנפשית והחברתית של משתמשים. על אף שברור כבר כמעט לכל מי שהתנסה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת שזו מציעה יתרונות רבים, הממצאים הראשוניים של המחקרים הללו מצביעים על צורך גובר בזהירות, לצד חקר מעמיק יותר, כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של קשרי האדם עם הבינה המלאכותית, המה רב יותר מהם – התועלת או השלכות אחרות על נפשנו וחיינו.