המנוי היקר שמציע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עבור גישה מיידית לפוסטים שלו בטרות' סושיאל אינו חוקתי, כך נטען בתביעה פדרלית שהוגשה אתמול (ד'). אתר ‎The Intercept‎ והקרן לחופש העיתונות (‎Freedom of the Press Foundation) הגישו תביעה משותפת נגד טראמפ ונגד צוות הרשתות החברתיות של הבית הלבן, בטענה שהם מגבילים את גישתם לפרסומי הנשיא ב־טרות'. התובעים טוענים, כי טראמפ הפר בכך את זכויותיהם מכוח התיקון הראשון והתיקון החמישי לחוקה האמריקנית. טראמפ משתמש באופן תדיר בפלטפורמה שבבעלות החברה שלו כדי להודיע על החלטות מדיניות, צווים נשיאותיים, שינויי כוח אדם ואף הכרזות הנוגעות למלחמה. חברת טראמפ מדיה (Trump Media‎), המחזיקה בטרות' סושיאל, החלה למכור ברבעון האחרון גישה ישירה לממשק התכנות שלה (API). החברה מסרה כי מנויים לשירות יקבלו גישה בזמן אמת לפרסומים של טראמפ ויוכלו לראות אותם אלפיות השנייה לאחר פרסומם וזמן קצר לפני שהם זמינים לציבור הרחב. עם זאת, לדברי ‎ניקל סאס, היועץ המשפטי הראשי של ‎Citizens for Responsibility & Ethics בוושינגטון, המייצג את התובעים בתביעה, משך הזמן עד שהפרסומים הופכים לציבוריים אינו משנה — קצר ככל שיהיה. לטענתו, עצם קיומו של פער בגישה אינו חוקתי. לדבריו, אין חריג של זוטות כאשר מדובר בהגבלות על זכויות יסוד המעוגנות בתיקון הראשון. "גם אם העיכוב נמשך אלפיות השנייה בלבד, עדיין מדובר בהפרה של התיקון הראשון. ‎הבית הלבן לא השיב לבקשה לתגובה. בשיחת המשקיעים הראשונה בתולדותיה, שנערכה ביום ב' השבוע, מסרה ‎טראמפ מדיה, כי חתמה על יותר מעשרה הסכמים עם לקוחות שרכשו את ה-API לרשת החברתית, בהם חברות העוסקות במסחר בתדירות גבוהה, שמוכנים לשלם 60-100 אלף דולר בחודש עבור הגישה המועדפת. טראמפ הוא, בפער גדול, המשתמש הפעיל והנעקב ביותר בפלטפורמת טרות' – שמספר המשתמשים הפעילים בה קטן יחסית ושמעולם לא דיווחה על רווח. ברור כי החברה, וגם גורמים בוול סטריט, מאמינים שלגישה המיוחדת הזו יש ערך משמעותי. אולם ייתכן שטראמפ מוכר גישה למשהו שכלל אינו שייך לו מבחינה משפטית, למרות שהוא מפרסם אותו בפלטפורמה שבבעלותו. סאס טוען, כי הצהרותיו הרשמיות של הנשיא אינן מידע פרטי השייך לחברה, אלא שייכות לארצות הברית בהתאם לחוק הרשומות הנשיאותיות (‎Presidential Records Act‎). בתביעה טוענת הקרן לחופש העיתונות, כי ‎הגישה לממשק התכנות‎ עלול להגביל את יכולתה לאסוף באופן אוטומטי את כל פרסומי הנשיא ולזהות אילו מהם כוללים טענות או התבטאויות נגד כלי התקשורת — אחד השירותים המרכזיים שהארגון מציע. The Intercept‎ טען מצידו, כי הוא עלול להפסיד למתחריו בדיווח מהיר על חדשות. משום כך, טוענים התובעים, המוצר ‎Truth API עשוי להפר גם את הוראות ההליך ההוגן וההגנה השווה המעוגנות בתיקון החמישי לחוקה. לדברי סאס, הממשלה אינה יכולה לקבוע באופן שרירותי מי יקבל גישה למידע ציבורי. לטענתו, הנשיא ואנשיו מאפשרים באופן סלקטיבי גישה להצהרותיו אך ורק על בסיס נכונותם של גורמים לשלם לחברה הפרטית שבבעלותו. בחודש שעבר קראו הסנאטורים הדמוקרטים ‎אליזבת' וורן ואדם שיף‎ לרגולטורים הפדרליים לחקור האם ‎Truth API‎ חוקי. המחוקקים הגדירו את התוכנית כ"שימוש לרעה מזעזע במשרת נשיא ארצות הברית" וקראו לבדוק האם ההסדר מפר את חוקי ניירות הערך הפדרליים.

חברת הפינטק הישראלית איטורו של האחים אסיא הודיעה כי רכשה את חברת הברוקראז' האמריקנית טרייד זירו. מדובר בעסקת מזומן ומניות בסכום של עד 231 מיליון דולר. מטרתה היא להרחיב את האחיזה של איטורו בשוק האמריקני. ההודעה באה כחלק מפרסומם שלשום (ג') של הדו"חות הכספיים של איטורו לרבעון השני. החברה אמנם הכתה ברבעון את תחזיות האנליסטים בסעיף הרווח הנקי למניה – זה עמד על 68 סנט – שלושה סנט מעל הקונצנזוס בוול סטריט וגידול של יותר מ-20% משנה לשנה, אך גם הציגה צניחה של 34% בהכנסות ל-1.6 מיליארד דולר. זאת, בעיקר עקב ירידה של קרוב ל-600 מיליון דולר בהכנסות מנכסי קריפטו. הרווח הנקי הציג צמיחה של 77% ל-53 מיליון דולר. קצת על טרייד זירו טרייד זירו נוסדה ב-2015, ופועלת בארצות הברית, קנדה ושווקים נוספים. היא מציעה פלטפורמות מסחר, תשתית גלובלית לברוקרים ולסוחרים וקהילה פעילה, ותיתן לאיטורו דריסת רגל בשוק הקנדי. בהודעת הרכישה נכתב כי "ביחד, היכולות האלה יוצרות הזדמנויות להגביר את החדשנות במוצר ואת חוויית הלקוח, ולהרחיב את מגוון המוצרים והשירותים שנציע בשתי הפלטפורמות". "צעד חשוב בבניית עסקי איטורו בארה"ב" יוני אסיא, מייסד משותף ומנכ"ל איטורו, אמר כי רכישת טרייד זירו היא "צעד חשוב בבניית העסקים שלנו בארצות הברית". לדבריו, "טרייד זירו בנתה עסק מצליח, עם טכנולוגיות שמבדלות אותה מהמתחרים וקהילת סוחרים פעילה מאוד. הקומבינציה הזאת מאפשרת לנו מסלול מהיר יותר להשקת מוצרים חדשים ללקוחות בארצות הברית, ולחזק את הצעת הערך שלנו". לדברי דניאל פיפיטון, מייסד משותף ומנכ"ל טרייד זירו, "החברה נבנתה על ידי סוחרים אקטיביים ועבורם, וכל מה שאנחנו עושים מאז 2015 היה ועודנו לטובת הקהילה הזאת". הוא ציין כי "הפלטפורמה ומיליוני המשתמשים של איטורו נותנות לנו אפשרות להרחיב באופן ניכר את החדשנות שלנו, בעוד שתשתית הברוקרים-סוחרים וכלי המסחר שלנו יחזקו פלטפורמת מסחר רחבה יותר". העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים ואישורים רגולטוריים, והצדדים צופים כי היא תיסגר במחצית הראשונה של 2027. רכישה שלישית השנה טרייד זירו היא החברה השלישית שאיטורו רוכשת ב-2026. מוקדם יותר השנה היא רכשה שתי חברות ישראליות: את זנגו, שמפשטת את הניהול של ארנקי המטבעות הווירטואליים, תמורת 70 מיליון דולר, ואת בורסת הקריפטו Bit2C, בסכום שלא פורסם אולם הוערך ב-10 מיליון שקלים.

היישום של ה-AI הולך ומתרחב, וארגונים רבים עושים בטכנולוגיה שימוש במגוון רחב של נושאים. כאשר בוחנים את היישומים מוצאים שרובם עוסקים בשיפור, ייעול, האצה ואוטומציה של התהליכים העסקיים הקיימים. השיפורים יכולים להיות מרשימים, אבל הם משפרים את המודל העסקי הקיים. גרסה טובה יותר של המודל הקיים עלול לא להספיק בהכנת המודל של הארגון כדי להתמודד עם העתיד, כלומר לבנות ארגון מוכן לעתיד. וכדי להיות מוכן לעתיד, עליו "להמציא את עצמו" מחדש לארגון הפועל בסביבה דינמית, דיגיטלית, עתירת תחרות ומלאה בסיכוני שיבוש. על המנכ"ל וההנהלה להבטיח שהארגון פועל באופן דואלי – שיפור הקיים ופיתוח העתיד. לאחרונה פרסם בריאן סוליס דו"ח מעניין – "Reaching Escape Velocity – from Automation to AI Business Reinvention". סוליס הוא מנהל החדשנות הגלובלית בחבר סרווינאו (ServiceNow), ובעבר יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, סופר מוכשר ומרצה בינלאומי מבוקש (שאף ביקר בארץ). הדו"ח משתמש באנלוגיה מעולם הטיסות לחלל: טיל המשוגר לחלל חייב להגיע למהירות המילוט כדי להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ ולהמשיך במסע בחלל. אי הגעה למהירות המילוט גורמת לכוח הכבידה למשוך את הטיל חזרה לכדור הארץ ולהתרסקותו. לטענתו, למרות ההשקעות הרבות ב-AI, רוב הארגונים לא הצליחו לעבור את מהירות המילוט, כלומר למצב שבו ההשקעה ב-AI מביאה ערך עסקי משמעותי ול-ROI ברור. ארגונים אלה מתקשים להשתחרר מכוח המשיכה של שיטות עבודה קיימות ומערכות הלגאסי שלהם, ואינם מצליחים לייצר ערך באמצעות טכנולוגיות ה-AI החדשות. הם עסוקים בעיקר באופטימיזציה של התהליכים הקיימים, וכמעט לא מקדישים זמן ומשאבים "להמציא את עצמם" מחדש. האופטימיזציה מהווה במידה רבה, משקולת המושכת את הארגונים חזרה למצב הנוכחי ומונעות ממנו להיות מוכן-לעתיד. מחקרים נוספים, מעבר לדו"ח של בריאן, מצביעים על התסכול הרב של מנכ"לים שאינם שבעי רצון מהקצב שבו טרנספורמציית ה-AI שלהם מתקדמת. למשל, הדו"ח של Bain & Company מצא, ש-80% מהמנכ"לים מדווחים על אכזבה מהתוצאות. חשוב להבין, שהאכזבה אינה מהטכנולוגיה, אלא מהקצב שהארגונים מצליחים לקדם את הטרנספורמציה. האנלוגיה מהתפתחות החשמל האבחנה בין אופטימיזציה לעיצוב מחדש ומוכנות לעתיד מזכירה מה שהתרחש בתחילת המאה ה-19, כאשר תומאס אדיסון המציא את נורת הליבון החשמלית, יזם את הקמת תחנת הכוח הראשונה בניו יורק ואת הרעיון של רשת חשמל ארצית להולכת החשמל לצרכנים – בתים, משרדים ומפעלים. המצאותיו הביאו למהפכה התעשייתית השנייה, לאחר המהפכה הראשונה המבוססת על קיטור. עד להופעת רשת החשמל, מפעלים השתמשו במים וקיטור כדי להניע מכונות במפעלים. הדבר חייב סידור ותצורה מיוחדים של המפעל להנעה באמצעות צירים מיוחדים וחגורות להנעת המכונות. עם הופעת רשת החשמל, מפעלים רבים לא שינו את תצורת המפעל ורק החליפו את המנועים המכניים במנועים חשמליים. זה הביא לשיפור מסוים בתפוקה, אבל לא את מלוא הפוטנציאל שניתן היה להשיג. לעומתם, מפעלים אחרים עיצבו מחדש את מבנה המפעל ורצפת הייצור שלו, כדי להינות מפריסה קלה של החשמל ומנועים חשמליים. מפעלים אלה ניצחו בתחרות. המעבר בין שני סוגי המפעלים ארך כעשור. האנלוגיה ברורה – הוספת ה-AI לתהליכים הקיימים דומה לתהליך החלפת מנועים מכניים במנועים חשמליים. עיצוב מחדש של תהליכים עסקיים, תוך מינוף הפוטנציאל של ה-AI דומה למפעלים שהבינו את עומק השינוי ועיצבו מחדש את רצפת הייצור שלהם. כל הטכנולוגיות שמקובל לכנותן טכנולוגיות חמטרות כלליות עברו תהליך דומה של התפשטות, שנמשך כמה שנים עד להטמעה ומינוף מלא. עכשיו תור ה-AI לעבור תהליך דומה. שלושה שלבים להגעה למהירות המילוט בריאן מציג שלושה שלבים להגעה למהירות המילוט באמצעות עיצוב מחדש: חשיבה (Think) – השלב בו המנהלים חושבים על הכיוון והמסלול העתידי. ארגונים אלה מאמצים את התפיסה AI First ומעצבים מחדש את הארגון עם ה AI בליבת תהליכי ייצור הערך, קבלת החלטות וביצוע. בנייה (Build) – תפקיד אנשי התהליכים והטכנולוגיה לייצר את הדחף הדרוש. הם חושבים מעצבים מחדש תהליכים, מקצה לקצה, ולא רק לשלב AI בתהליכים קיימים. הם שואלים "לו היינו מתחילים מחדש, איך היינו בונים את התהליכים". תפעול (Operate) – העובדים המתפעלים את הארגון ודואגים שהוא ימשיך להשתנות (או לטפס לחלל). ארגונים אלה לא מבצעים ניסיונות עם Agentic AI, אלא מעצבים מחדש את המודל התפעולי שלהם מסביב לסוכנים החדשים. דוגמאות נציג בקצרה כמה ארגונים שהבינו את האתגר והמציאו את עצמם מחדש: DBS – מבנק סינגפורי רגיל לבנק גלובלי מונע AI. במקום לשפר תהליכים באמצעות AI, הם בנו תשתית נתונים ו-AI, שאפשרו להם לעצב מחדש את התהליכים. הם דיווחו על 350 סיפורי לקוח ועל 800 מודלים של AI בעלי ערך עסקי משמעותי. וולמארט (Walmart) – רשת הקמעונאית הגדולה בעולם השתמשה ב-AI לפיתוח מנועי המלצה ויכולות לקבלת החלטות אוטונומיות בשרשרת האספקה. מורגן סטנלי (Morgan Stanley) – יישום AI לתמיכה ביועצים שלהם ושיפור היכולות לקבלת החלטות חכמות. סימנס (Siemens) – מיצרנית ציוד ליצרנית מוצרים מוגדים על ידי AI. יוניליבר (Unilever) – הגדירה ב 2025 שהיא מתכננת להפוך לארגון מבוסס טכנולוגיה המתאים לעידן ה-AI ובנתה בוטים חכמים, תהליכי קליטה, תהליכי רכש ושרשרת אספקה, ניתוח צרכי הלקוחות ועוד. סיכום אם שלושת הצעדים הנ"ל לא מתקיימים או לא מסונכרנים, כוח המשיכה מנצח. אם שלושתם מסונכרנים, הארגון יצליח להגיע למהירות המילוט, להשתנות, להיות מוכן-לעתיד, לעצב את עצמו מחדש ולהצליח בעידן החדש. המטרה בסופו של דבר לעצב מחדש את הארגון: כיצד הוא בנוי, כיצד מתקבלות החלטות, כיצד מתבצעת העבודה וכיצד מיוצר הערך, כאשר ה AI משולב ומהווה חלק מכל תהליך עסקי וכל פונקציה ארגונית. המנהלים מקבלים החלטות מודעות כיצד ה AI ישנה את הכלכלה של ארגונם, ובונים מחדש תהליכים עסקיים ולא רק מוסיפים את ה AI לתהליכים קיימים. הם מבינים את חשיבות הנתונים ומשקיעים בשיפור איכות הנתונים, הם משקיעים בפיתוח סוכנים ו Agentic AI והם מבינים את החשיבות של פיתוח מיומנויות, כישורים ולמידה ארגונית בלתי פוסקת. החשיבה שלהם היא ארוכת טווח ולא הרבעון הבא. עבור ארגונים שמצליחים להגיע למהירות המילוט, העיצוב מחדש באמצעות AI, מבטיח התקדמות בלתי פסוקת שמזינה את עצמה. כל תהליך עסקי חדש מייצר נתונים שמשפרים את תהליכי קבלת ההחלטות, כל תהליך אוטונומי באמצעות סוכנים משחררת משאבים וקיבולת שיכולה לממן את הטרנספורמציה הבאה. זהו תהליך החוזר על עצמו ומקדם את הארגון באופן בלתי פוסק ורציף. המסקנה ברורה – לא ניתן להפעיל את הארגון של מחר עם המודל התפעולי של אתמול.   הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, ומרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין.

באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר אלון ברנע, איש היי-טק ותיק וכיום סגן נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. ברנע נכנס בתחילת יולי לתפקיד נגיד רוטרי ישראל, אותו הוא ימלא בהתנדבות למשך שנה. הוא הגיע למאורה על מנת לספר ולהתייעץ על הכיוון החדש של רוטרי בישראל ובעולם בכלל. ברנע סיפר לי כי לאחר 120 שנה (טוב, 121) של פעילות במסגרת מועדונים מקומיים, רוטרי מבצעת פיבוט עכשווי למודל הפעילות שלה, ומתאימה את עצמה בהצעת ערך אטרקטיבית לנשים וגברים עסוקים ומבטיחים בגילאי העבודה. רוטרי, שנוסד ב-1905 בארצות הברית, הוא אחד מארגוני השירות והמנהיגות הגדולים בעולם, עם יותר מ־1.4 מיליון חברים במעל 200 מדינות. בישראל פועלים כיום כ-60 מועדוני רוטרי, ובהם כ-1,100 חברות וחברים. הארגון הוא א-פוליטי ופועל על בסיס ערכי חברות, שקיפות, הוגנות, תועלת הדדית ושירות למען הכלל. רוטרי אפקה אביבטק בישראל הוקם לפני כ-12 שנה מועדון ייחודי ברמה העולמית – רוטרי אפקה אביבטק, שמורכב מכ-60 אנשי היי-טק, שנפגשים פעמיים בחודש ומגיעים אליו מכל אזור המרכז. ברנע היה בין מקימיו, וכך התוודע לרוטרי. הצלחת המועדון והמקום המרכזי שהוא ממלא בקרב חבריו הביאו את ברנע להקים (או לתכנן להקים) מועדוני רוטרי סביב תחומי עניין או מטרה משותפים מתחומי חיים שונים – בינה מלאכותית, אומנות, קיימות, חוסן נפשי, תיירות ובריאות דיגיטלית, וזאת בנוסף למועדונים הקלאסיים, המבוססים על מקום מגורים. ברנע סיפר לי שתפיסה זו באה על רקע השינויים שעוברים החברה ועולם העבודה. רבים מאתנו, ואנשי היי-טק בפרט, עובדים בצוותים גלובליים, ומשתפים פעולה מרחוק ומקרוב. אולם, לצד הקשרים הדיגיטליים והעבודה האינטנסיבית, חסרה מסגרת המבוססת על מפגש אישי פיזי קבוע, שמאפשר ליצור קשרי חברות משמעותיים לטווח ארוך, כתשתית לקידום הדדי ועשייה משותפת, בעלת השפעה חברתית. זו בדיוק הנקודה שברנע מבקש למנף במהלך כהונתו כנגיד רוטרי ישראל. חזונו הוא להרחיב את פעילות הארגון בארץ באמצעות הקמת מועדונים חדשים, שאינם מבוססים דווקא על עיר או אזור גיאוגרפי, אלא על חברות וחברים בעלי תחום מקצועי, עניין משותף או יעד חברתי משותף, שמעוניינים להיפגש פיזית, ליהנות מהמפגש, לקדם האחד את השני ולעשות טוב יחד. עבור אנשי ההיי-טק הצעירים – יזמיות, חוקרים ומנהלי.ות טכנולוגיה – מדובר בהזדמנות לשלב בין המסע שלהם.ן להצלחה והתפתחותם.ן מקצועית לבין תרומה לקהילה. עבור היותר ותיקים זוהי הזדמנות להעניק מהידע שצברו לדור הצעיר, לחנוך צעירים יותר בתחילת דרכם ולשתף פעולה עם מומחים מתחומים משלימים. מעבר להרחבת מעגלי ההיכרות, חברי המועדונים יוכלו להוביל מיזמים בעלי השפעה. ברנע אמר לי שמועדון רוטרי הוא המקום שבו קבוצת חברים נפגשת, מהדקת קשרים ויחד, חבריה מובילים שינוי לטובה. לדבריו, המסר החדש מעורר עניין רב, ויש כבר כמה מועדונים חדשים בהקמה: עיצוב ואומנות חזותית, תיירות, לונג'ביטי וחוסן עירוני. ברנע פתוח לרעיונות להקמת מועדונים ויצירת קבוצות חדשות.

"עולם ה-IT הישראלי נמצא כיום בנקודת רתיחה. מצד אחד, המרוץ לבינה המלאכותית ועיבוד כמויות עתק של דאטה מחייבים השקעות חסרות תקדים בתשתית. מהצד השני, במודל הענן הציבורי, שהובטח לנו כפתרון הקסם לגמישות וחיסכון, מתחילים להיראות סדקים עמוקים – הן ברמת המחיר והזמינות והן ברמת הריבונות הלאומית. לכן, ארגונים נדרשים לשקול מעבר לענן החכם, שהוא בהכרח היברידי. הוא מאפשר ליהנות מהגמישות התפעולית של הענן, אך לעשות זאת גם בתוך הדאטה סנטר המאובטח של הארגון", כך אמר אלון קור, ה-CTO של VMware ישראל. לדברי קור, "זהו הפרדוקס של הענן הציבורי, שבו המחיר עולה, אך הזמינות יורדת. בעוד שספקיות הענן הציבורי משקיעות עשרות מיליארדי דולרים בתשתיות AI חדשות, הלקוחות הם אלה שסופגים את העלויות". הוא אמר כי "אנחנו עדים למגמה של עדכון חומרה כפוי והעלאת מחירים על מארחים (Hosts) חדשים. במקביל, הלחץ על המשאבים וקצב החלפות החומרה מייצר 'נפילות מתח' תפעוליות". "בתקופה האחרונה חווינו שיבושים משמעותיים: Azure סבלה מתקלה גלובלית נרחבת אירוע שהשבית שירותי ענן (כוונתו היא לאירוע קראודסטרייק – י"ה). AWS חוותה רצף תקלות באזורי ה-US-EAST ב-2025 וב-2026, ופגיעה בזמינות באזור פרנקפורט במרץ השנה. גם גוגל קלאוד לא חסינה, עם תקלות זמינות ברשתות הענן (Cloud Networking), שדווחו ברבעון האחרון", ציין. כשהפוליטיקה פוגשת את הדאטה סנטר לפי קור, "הזעזוע המשמעותי ביותר בשוק המקומי הגיע עם עזיבתו הפתאומית של המנכ"ל הישראלי מאחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם (כוונתו היא לאלון חיימוביץ', מנכ"ל מיקרוסופט ישראל – י"ה), שדווחה בהרחבה. העזיבה, שהתרחשה על רקע שינוי ואכיפת מדיניות נוקשה מול לקוחות המגזר הביטחוני, היא נורת אזהרה לכל מנמ"ר". "ניהול הסיכונים מחייב אותנו להבין: הענן הציבורי לא חסין משינויי מדיניות", הוסיף. "מעבר פוטנציאלי לשלטון דמוקרטי בארצות הברית – או כל שינוי גיאו-פוליטי אחר – עלול להחריף את מגבלות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות עבור גופים ישראליים. אירופה כבר הבינה זאת, ופרויקטים כמו Gaia-X והקמת עננים ריבוניים (Sovereign Clouds) פרטיים תופסים תאוצה. זה נעשה תוך צמצום משמעותי של התלות בענקיות הטק האמריקניות". העידן החדש: אחסון גם בדאטה סנטר וגם בענן. צילום: ג'מיני קור הסביר ש-"ארגונים נדרשים לפתרון שמעניק להם מקסימום חדשנות במינימום עלות. כאן נכנס לתמונה הענן הפרטי שמבוסס על VCF (ר"ת VMware Cloud Foundation). פתרונות כגון VCF Memory Tiering וטכנולוגיית vSAN מאפשרים לארגונים למתן את הגידול בעלויות החומרה. במקום לרדוף אחרי שדרוגי שרתים יקרים בענן הציבורי, ניתן לבצע אופטימיזציה של המשאבים הקיימים, להוזיל את עלויות הזיכרון – שהוא הרכיב היקר ביותר בשרתים – ולנהל אחסון חכם ויעיל". ״גם עולם האבטחה עובר שינוי מהותי. כולנו קראנו בשבועות האחרונים על המודל החדש של אנת'רופיק – מיתוס. החשיבה על הגנה על מתחם הרשת במושגי פיירוול ותעבורה מצפון לדרום (North-South) אינה מחזיקה מים יותר. אנחנו בעידן של תפיסות אבטחה חדשות לגמרי בענן הציבורי והפרטי. מי שיסתכל על פרויקט Glasswing יראה את ברודקום בקונסורציום, ולא בכדי. חברות שעובדות עם קוד פתוח יידרשו להשקעה מטורפת במחיר וזמן כדי ליישם תפיסת הגנה חדשה להתמודדות עם חולשות. בנוסף לפתרונות כגון vDefend, היתרון של VCF ביכולת הגנה, התמודדות עם כופרות דרך Cleanroom בדאטה סנטר הפרטי ומימוש רשתות מבודדות VPC מאפשרים למנמ"רים עוגן של יציבות בעולם כאוטי", ציין. "העתיד שייך להיברידי", סיכם קור. "דווקא בעולם שמשתנה תדיר, ההשקעה בענן הפרטי היא שמעניקה את הגמישות האמיתית. היא מאפשרת חלוקת סיכונים, הגנה רגולטורית ושליטה מלאה על התקציב. גרסת VCF 9.1, שהושקה באחרונה, מביאה איתה יכולות מתקדמות עוד יותר לניהול ענן פרטי ואוטומציה מקצה לקצה, תוך חדשנות נוספת לעולמות ה-AI. אני קורא למנמ"רים ולמנהלי תשתיות: אל תחכו לנפילה הבאה או לשינוי המדיניות הבא מוושינגטון. זה הזמן ליישם תשתית חזקה, שמשלבת את הטוב מכל העולמות, ומבטיחה שה-IT שלכם יהיה מוכן לכל אתגרי העתיד".

סיסקו סיימה את הרבעון האחרון של שנתה הכספית 2026 עם תוצאות טובות: מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ד') עולה כי ההכנסות שלה צמחו במהלכו ב-18% ל-17.3 מיליארד דולר – כ-25% מעל תחזיות האנליסטים, והרווח הנקי למניה עמד על 1.22 דולר – חמישה סנט יותר מהצפי בוול סטריט. הרווח הנקי הכללי הגיע ל-4.9 מיליארד דולר. התוצאות הטובות לא הלהיבו את המשקיעים, שהורידו את שער המניה של סיסקו במסחר מעבר לדלפק אמש בכ-5%. עם זאת, המניה שלה שבה לעלות במסחר המוקדם היום – בכ-2.9%. הסיבה לירידה הייתה תחזית שיעור הרווחיות הגולמית שפרסמה החברה, עקב שינוי בתמהיל הפתרונות שלה. התוצאות החזקות של סיסקו נשענות על שלוש רגליים: האחת היא זינוק בביקושים לתשתיות בינה מלאכותית, בעיקר מצד ספקיות ענן. השנייה היא גידול חד בביקוש לשדרוג תשתיות תקשורת. הרגל השלישית היא צמיחה רוחבית בכל תחומי הפעילות שלה – הרישות, האבטחה והעבודה השיתופית. תוצאות שנתיות ותחזיות סיסקו הציגה תוצאות טובות גם בשנה הכספית כולה: ההכנסות שלה גדלו במהלכה ב-12% ל-63.3 מיליארד דולר והרווח צמח ב-30% ל-13.3 מיליארד. התחזית של החברה לעתיד – גם היא טובה, והיא מתבססת במידה רבה על זינוק של קרוב ל-40% משנה לשנה בהזמנות המוצרים שלה. הביקוש מחברות טכנולוגיה גדולות לפתרונות הרישות המסורתיים של סיסקו הביא אותה להציג תחזית טובה מהצפוי לרבעון הנוכחי: רווח נקי למניה של 1.32-1.34 דולר – 18-20 סנט מעל הצפי בוול סטריט, והכנסות של 18-18.2 מיליארד דולר – כ-1.5 מיליארד מעל להערכות בשוק. ב-2027 הכספית כולה, סיסקו חוזה כי ההכנסות שלה יגיעו לבין 72.2 ל-73.4 מיליארד דולר – יותר מההכנסות של 62.91 מיליארד דולר שצופים לה האנליסטים.

שם ותפקיד: שחר עמיאל, סמנכ"לית אסטרטגיה וצמיחה בחברת היי לנדר (High Lander) ובמיזם "רום360" (ROM360). השכלה ושירות צבאי: מפקדת ביחידת סנפיר בחיל הים. בוגרת תוכנית "מנכ"ליות לעתיד בהיי-טק" (Future Tech CEOs). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הרקע שלי מורכב משילוב ייחודי בין חשיבה אנליטית לפיקוד אופרטיבי: כמי שהייתה אלופת הארץ לנערות בשחמט, ראיית כמה צעדים קדימה, ניתוח מהיר של המגרש וקבלת החלטות אסטרטגיות היו חלק בלתי נפרד ממני מגיל צעיר. בהמשך שירתתי כמפקדת ביחידת סנפיר בחיל הים, והחיבור לעולם הניהול והטכנולוגיה היה עבורי טבעי. היכולת לנהל מערכות מורכבות, לקבל החלטות תחת לחץ ולהוביל תהליכים בסביבה דינמית – תכונות שרכשתי מול לוח השחמט ובשירות המבצעי, מתורגמות בצורה מושלמת לעולם התעופה האוטונומית וניהול המרחב האווירי. עם שחרורי מהצבא, הצטרפתי להיי לנדר בימיה הראשונים. זיהיתי את הפוטנציאל העצום של החברה לשנות את פני עולם הרחפנים והאוטונומיה, וזכיתי לצמוח יחד איתה ב-5 השנים האחרונות, לקחת חלק מרכזי בעיצוב הכיוון האסטרטגי שלה, להוביל את הצמיחה הגלובלית שלה עם פרויקטים מובילים בברזיל, באמירויות ועוד, להוביל את מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל, ושל מערך "ROM360" שהקמנו יחד עם חברת קנדו (cando), שמעניק פתרון מקיף לניהול ציי רחפנים אוטונומיים, שליטה מרחוק ותגובה מהירה לצורכי אבטחה ותפעול. לפני שנתיים אף נבחרתי לרשימת המשפיעים 30Under30 in Defense, דבר שמהווה מבחינתי הוכחה לכך שהשילוב בין חשיבה אנליטית, פיקוד אופרטיבי וחזון טכנולוגי הוא מנוע צמיחה אדיר. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? במבט מאקרו על תעשיית ההיי-טק העולמית, אי אפשר להתעלם מכך שעדיין קיימים פערים מגדריים, במיוחד בתפקידים טכנולוגיים עמוקים ובהנהלות הבכירות. הפער הזה בולט שבעתיים בעולמות התעופה, הרחפנים והטכנולוגיות הביטחוניות – סקטורים שמזוהים מסורתית כתעשיות גבריות מאוד, המושכות אליהן בעיקר יוצאי חיל האוויר או יחידות טכנולוגיות ספציפיות. עם זאת, המגמה משתנה. התעשייה מבינה כיום שגיוון מגדרי הוא לא עוד סעיף תקינות פוליטית נחמד, אלא אינטרס עסקי ואסטרטגי שמשפיע ישירות על השורה התחתונה ועל איכות המוצר. כדי שהשינוי הזה יושלם, חברות צריכות להוביל באופן אקטיבי תרבות ארגונית שוויונית מהיסוד שלא מייחסת חשיבות למגדר. דווקא בגלל שאנחנו פועלים בתחום התעופה האוטונומית, הגאווה הגדולה שלי היא שאצלנו בהיי לנדר נשים שוברות את הסטטיסטיקה ומהוות כיום כמעט 50% מכלל צוות העובדים והמנהלים. נשים הן אלו שמובילות את הפיתוח הטכנולוגי שלנו, מנהלות את פלטפורמות הליבה ומעצבות את עתיד המרחב האווירי. השאיפה האמיתית היא להגיע לעתיד שבו נתון כזה בתעשיית הרחפנים לא יהיה סיבה לכותרת חגיגית, אלא פשוט הנורמה המובנת מאליה. בדיוק מהסיבה הזאת הצטרפתי לתוכנית "מנכ"ליות לעתיד בהיי-טק", שם פגשתי נשים רבות מתעשיית הדיפנס-טק וכולנו לוקחות אחריות והובלה לקדם נשים נוספות בתעשייה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי המלאה, התשובה היא לא. כמי שהגיעה לחברה ישירות מהצבא, נחתתי מהרגע הראשון בסביבת עבודה מעצימה, מקדמת ומבוססת מצוינות בלבד. זכיתי לאמון מלא מהנהלת החברה, שאפשרה לי לקבל סמכויות נרחבות, להוביל מהלכים בינלאומיים ולצמוח למעמד של סמנכ"לית בגיל צעיר, ללא שום תקרות זכוכית. התרבות הארגונית אצלנו חורתת על דגלה שוויון הזדמנויות אמיתי ואווירה משפחתית, וכשחברה מספקת קרקע פורייה, בטוחה ומעצימה, שום עובדת לא מרגישה מוגבלת, והתוצאות הטכנולוגיות מדברות בעד עצמן. כפי שאמרה מלאלה יוספזאי, וזהו ציטוט שמלווה אותנו בחברה: "לא כולנו יכולים להצליח, כאשר חצי מאיתנו מעוכבים מאחור".

יוזמה חדשה מאחדת חברות סייבר ובינה מלאכותית מובילות לייצור מודל Agentic SOC Alliance (ברית מרכזי תפעול האבטחה הסוכנותיים), במטרה לעצב את הדור הבא של מרכזי אבטחת המידע הארגוניים. החברות ביוזמה הן ExtraHop, ויחד איתה קראודסטרייק, טורק, AuthMind, לאנגצ'יין, Reversing Labs, קומנד זירו, Dropzone AI, ארמדין, Exaforce, אינטנזר, Fig, קינדו, Prophet AI ו-TENEX.AI. לדברי גרג קלארק, מנכ"ל ExtraHop, עולם הסייבר השתנה מן היסוד: "התוקפים פועלים כיום במהירות ה-AI, בעוד שרוב מערכי ההגנה עדיין מבוססים על תהליכים שנבנו לעידן שבו בני אדם היו במרכז קבלת ההחלטות. התעשייה זקוקה כעת לארכיטקטורה חדשה, לתוכנית אב שבמסגרתה האבטחה האוטונומית צריכה לפעול. עלינו לשלב קונטקסט בזמן אמת, אוטומציה חכמה וסוכני AI מתמחים, שיאפשרו לארגונים לזהות, להחליט ולהגיב במהירות הנדרשת מול האיומים המתקדמים ביותר. ה-Agentic SOC Alliance נותנת מענה לצורך זה ומעניקה לארגונים בסיס לזיהוי, קבלת החלטות ותגובה במהירות ובדיוק שאיומים מודרניים דורשים". לדבריו, "זוהי רק נקודת התחלה. אנחנו מזמינים את שאר התעשייה להצטרף לברית ולעזור לנו לחדד, לאמת ולשכלל את מודל התפעול הזה, משום שהתקדמות מהירה של יריב היא אתגר שאין חברה אחת שיכולה לפתור לבדה". ארכיטקטורה חדשה ל-SOC של העתיד המודל של Agentic SOC Alliance מורכב משלוש שכבות מרכזיות: שכבת קונטקסט – המבוססת על ייצוג רציף, מעודכן ועשיר של פעילות הארגון, לרבות מכשירים, זהויות, עומסי עבודה, חיבורים והתנהגויות ברשת. שכבת הארנס – זו שכבת הבקרה והניהול, שאחראית על ניהול ותיאום הפעילות של סוכני ה-AI, לרבות הפעלת תהליכים אוטומטיים, בקרת הרשאות, פיקוח, תיעוד ושילוב גורם אנושי בעת הצורך. שכבת המודל – שכבת הבינה המלאכותית, שמספקת את יכולות הניתוח וקבלת ההחלטות הנדרשות לזיהוי, חקירה ותגובה מהירה לאיומי סייבר. על פי החברות השותפות, שילוב נכון בין שלוש השכבות יאפשר לארגונים לעבור ממערכי הגנה המבוססים על ניתוח ידני ותהליכים איטיים למודל אוטונומי, מדויק ומבוקר, שפועל בקצב שתואם לאיומים המודרניים – תוך שניות בודדות, לעומת דקות או שעות. הארגונים נדרשים להגן על עצמם במהירות של התוקפים – מהירות ה-AI ExtraHop מיוצגת בישראל על ידי STTS – חברה שמתמחה באפיון, התאמת והטמעת פתרונות אבטחת מידע מתקדמים ומובילים בתחומם, ופעילה במספר גדול של ארגוני אנטרפרייז מובילים. לדברי אלי פופריטקין, CRO ומנהל בריתות שותפים אסטרטגיות ב-STTS, "אחד האתגרים המרכזיים כיום הוא המחסור בקונטקסט איכותי עבור מערכות בינה מלאכותית. ExtraHop מספקת ל-Agentic SOC Alliance נראות ומודיעין מבוססי רשת בזמן אמת, שמאפשרים לסוכני ה-AI לקבל החלטות מדויקות יותר, לצמצם התראות שווא ולהאיץ את תהליכי הזיהוי, החקירה והתגובה לאיומים. היכולת הזו רלוונטית במיוחד לארגונים בישראל, שפועלים בסביבה שמאופיינת בהיקף גבוה של איומי סייבר, מורכבות טכנולוגית וקצב תקיפות מהמהירים בעול". אלי פופריטקין, CRO ומנהל בריתות שותפים אסטרטגיות ב-STTS. צילום: אסף פופריטקין "בזכות עבודה משותפת עם צוות STTS, נחשפתי לרמת הבשלות ההולכת וגוברת של השוק הישראלי", אמר רפיק האג'ם, סגן נשיא למכירות לאזור דרום EMEA ב-ExtraHop. "מנהלי אבטחת המידע בישראל מבינים, כיום יותר מתמיד, כי נראות רשת מקיפה אינה עוד יכולת משלימה או 'יתרון נחמד', אלא מרכיב קריטי בארכיטקטורת הסייבר המודרנית, שחייבת לכלול מודיעין רשת מדויק, יכולות גילוי וחקירה מהירות ונראות רחבה, בסביבות טכנולוגיות מורכבות ודינמיות. יותר ויותר ארגונים מחפשים פתרונות מעבר לניתוח חתימות או להתראות המסורתיות, ומזהים את הערך ש-ExtraHop מביאה לשולחן. כמו כן, ראוי לציין ש-ExtraHop הוכרה באחרונה כמובילה על ידי גרטנר בתחום ה-NDR, בפעם השנייה ברציפות". לדבריו, "ההצלחה המשותפת שלנו עם STTS מחזקת את האמון שלנו בשוק הישראלי, ואני מאמין שאנחנו נמצאים רק בתחילתה של דרך משותפת למימוש הפוטנציאל הגלום במה שנוכל להשיג יחד עבור ארגונים בישראל". רפיק האג'ם, סגן נשיא למכירות לאזור דרום EMEA ב-ExtraHop. צילום: יח"צ הכירו את ExtraHop ExtraHop היא מובילה עולמית בתחום מודיעין הרשת בזמן אמת. החברה מסייעת לארגונים להפעיל אוטומציה מבוססת בינה מלאכותית בתחומי הסייבר ותפעול ה-IT, לזהות סיכונים מהר יותר ולהגיב בביטחון. פלטפורמת RevealX של ExtraHop מספקת נראות מלאה של פעילות הרשת הארגונית בזמן אמת, ומעניקה לסוכני AI את הקונטקסט הנדרש לזיהוי, חקירה ותגובה לאיומי סייבר, בתוך שניות בודדות במקום דקות או שעות. הפלטפורמה משלבת יכולות NDR ,NPM ,IDS ופורנזיקה, ומסייעת לארגונים לחשוף איומים וסיכונים גם בסביבות מורכבות, בענן ובתעבורה מוצפנת. כל זאת, תוך שיפור יכולות קבלת ההחלטות והאוטומציה של מערכי האבטחה. האג'ם אמר לסיכום ש-"שיתוף הפעולה עם STTS כבר הוכיח את הערך של פלטפורמת RevealX בארגונים ישראליים. אנחנו רואים בשוק המקומי הבנה גוברת לחשיבותה של נראות רשת כחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית סייבר מודרנית, וההצלחה המשותפת שלנו מחזקת את האמון בפוטנציאל הרב של השוק הישראלי".