הדור ה-11 של רצועות הספורט של שיאומי, ששולטות בשוק הנמוך עם מחירים של כמה עשרות דולרים בלבד, מביא הפעם הרבה מאוד עיצוב לנוסחה המנוסה

המשחק החדש ביקום של Fallout מגיע לעול הפיזי של החובבים עם סדרה של מכונות פינבול צבעוניות עד מאוד מבית שטרן בשיתוף עם אמזון ובת'סדה

תערוכת IFA 2026 בברלין הפכה גם השנה לזירה מרכזית עבור שואבי האבק הרובוטיים, עם הכרזות של יצרניות…

כשמסך אחד כבר לא מספיק, אפשר פשוט להכניס עוד אחד לתיק: בדקנו את ASUS ZenScreen Touch MB16AMTR

וואטסאפ ממשיכה לעבוד על פיצ'רים חדשים. אמנם לצערנו זה עדיין לא פיצ'ר תזמון ההודעות שהיא היתה צריכה להעתיק מטלגרם אתמול, אבל עכשיו מתגלה באפליקציה פיצ'ר חדש שמיועד דווקא למשתמשים ללא וואטסאפ או כאלו שלא רוצים לחשוף את המספר שלהם. אין וואטסאפ? באמת? וואטסאפ הטמיעה לבדיקה פיצ'ר חדש בשם Guest Chats, שמאפשר למשתמשים להזמין משתמשים אחרים […]

גוגל שחררה עדכון אבטחה דחוף לדפדפן כרום שלה, במטרה לסתום פרצה חמורה המנוצלת באופן פעיל בשטח על ידי תוקפים. העדכון מעלה את גרסת הדפדפן ל-152.0.7977.82/.83 במערכות ההפעלה חלונות ומק, ולגרסה 152.0.7977.82 ב-לינוקס, כחלק ממהלך הפצה הדרגתי שייפרס לאורך הימים והשבועות הקרובים. החולשה הדרמטית – שסומנה כ-CVE-2026-85046 וקיבלה ציון חומרה גבוה של 8.8 – מוגדרת כבאג מסוג "בלבול טיפוסים" (Type Confusion) במנוע ה-V8 – מנוע ה-JavaScript וה-WebAssembly בקוד פתוח של כרום, שאחראי על הרצת קוד באתרים.  החולשה מאפשרת לתוקפים מרוחקים להריץ קוד זדוני ולעקוף את מגבלות ה-Sandbox של הדפדפן באמצעות "פיתוי" המשתמשים לדף אינטרנט (HTML) זדוני שהוכן מראש. הפרצה התגלתה ודווחה לגוגל על ידי חוקר האבטחה סלבטורה גוליזיה (המוכר בכינוי Serotav), שזכה בפרס כספי של 1,000 דולר במסגרת תוכנית מענקי הגילוי של החברה.  בהסבר הטכני שפרסם גוליזיה בבלוג שלו, הוא תיאר כי מדובר בבאג בקומפיילר הגורם לבלבול במיפוי הזיכרון של מערכים, מה שעלול להוביל לביצוע פעולות קריאה וכתיבה שרירותיות ב-heap של הדפדפן. here is why it matters to you specifically, not just to security teams. the attack needs nothing from you except a visit. load the wrong web page, a malicious site, a compromised legitimate one, a bad ad, a link in a message, and the exploit runs.https://t.co/2aH3Yq66xN — jark after dark (@jarkafterdark) September 6, 2026 מתקפות בפועל והגבלת מידע גוגל אישרה באופן רשמי כי היא מודעת לקיומם של ניצולים של פרצה זו בפועל (in the wild). בהצהרה שמסר נציג גוגל כרום, סריניבאס סיסטה, כהודעה הרשמית של החברה נכתב: "גוגל מודעת לכך שקיים ניצול בפועל של הפרצה CVE-2026-85046 בשטח. אנו רוצים להודות לכל חוקרי האבטחה שעבדו איתנו במהלך סבב הפיתוח, כדי למנוע מבאגים להגיע לערוץ היציב". כמקובל, גוגל נמנעת בשלב זה מחשיפת פרטים מלאים על שיטות התקיפה כדי לאפשר למרבית המשתמשים להתקין את עדכון האבטחה לפני שהאקרים נוספים ילמדו כיצד לנצל את החולשה. בשל הסיכון הממשי, סוכנות הגנת הסייבר האמריקנית CISA כבר הוסיפה את הפרצה לקטלוג הפגיעויות הידועות המנוצלות שלה, והציבה דד-ליין מחייב לגופי הממשל ליישם את התיקון עד ה-18 בחודש (ספטמבר 2026). יצוין כי עדכון אבטחה זה אינו מטפל רק בפרצה הבודדת, אלא כולל בסך הכל 12 תיקוני אבטחה. בין היתר נסגרו תשע חולשות נוספות ברמת חומרה גבוהה, ובהן באגים מסוג קריאה וכתיבה מחוץ לגבולות הזיכרון, שחרור זיכרון כפול (use-after-free), תנאי מרוץ (race condition) וחשיפת משאבים לא נאותה ברכיבים חיוניים כמו מערכת הדיווח על קריסות, רשת, ומנוע הגרפיקה WebGL. מדובר בפרצת ה-Zero-Day השישית המנוצלת בפועל שגוגל נאלצת לחסום בדפדפן כרום מתחילת 2026. היא מצטרפת לחמש פרצות קודמות שנחסמו השנה, בהן חולשה במערכת הגופנים CSS אק"א CVE-2026-2441) בפברואר; פרצות בספריית הגרפיקה Skia ובמנוע V8 במרץ (CVE-2026-3909 ו-CVE-2026-3910), פגיעות Dawn באפריל (CVE-2026-5281), וחולשת זכרון נוספת ב-V8, שנסגרה בחודש יוני האחרון (CVE-2026-11645). מומחי אבטחה קוראים למשתמשים לא להמתין לעדכון האוטומטי, אלא לבצע עדכון ידני יזום על ידי כניסה לתפריט ההגדרות, בחירה ב-"אודות כרום" (About Chrome), והפעלה מחדש של הדפדפן לאחר סיום ההורדה. הנחיה זו תקפה גם למשתמשים בדפדפנים המבוססים על מנוע כרומיום (Chromium), כדוגמת Microsoft Edge, Brave, Opera ו-Vivaldi, שצפויים לשחרר עדכונים תואמים בימים הקרובים.

המאבק בין תעשיית העיתונות לענקיות הבינה המלאכותית עולה מדרגה: העיתונים סיאטל טיימס ו-ניוזדיי הגישו ביום שישי תביעה נגד OpenAI ומיקרוסופט, בטענה כי השתיים עשו שימוש בתוכן העיתונאי שלהן ללא רשות לצורך אימון והפעלה של מערכות הבינה המלאכותית שלהן. התביעה, שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, טוענת, כי OpenAI  ומיקרוסופט "גרפו" — כלומר אספו באופן אוטומטי — תכנים מאתרי העיתונים, לרבות כתבות שהיו זמינות רק למנויים מאחורי חומת תשלום. על פי התובעים, התכנים שולבו במאגרי מידע ששימשו לאימון ולהפעלת מוצרים כמו ChatGPT, Microsoft Copilot ותכונות ה-AI של Bing. החשש: ה-AI לא רק משתמשת בכתבות — היא מחליפה את העיתון. לטענת שני העיתונים, הסוגייה אינה מסתכמת בשימוש בתוכן לצורך אימון המודלים. הם טוענים כי מערכות ה-AI מסוגלות לשחזר קטעים מהכתבות, לנסח מחדש חומר עיתונאי באופן הדומה מאוד למקור ולספק למשתמשים תשובות שמייתרות במקרים מסוימים את הצורך להיכנס לאתרי החדשות או לרכוש מנוי. מבחינת תעשיית העיתונות, זהו חשש כלכלי מהותי: במשך עשרות שנים המודל העסקי של העיתונים נשען על היכולת למשוך קוראים אל האתר, להציג להם תוכן ולמכור פרסום או מנויים. אם המשתמש מקבל את המידע ישירות מצ'אטבוט, מבלי להגיע לאתר המקורי, העיתון עלול לאבד גם את הקורא וגם את ההכנסה. "אנחנו חשים שעלינו להגן על התוכן שלנו — שעל יצירתו אנחנו מוציאים מיליוני דולרים מדי שנה — מפני שימוש בו ללא הסכמתנו או ללא תמורה", כתב אלן פיסקו, נשיא ומנכ"ל סיאטל טיימס, לעובדי העיתון. OpenAI: המודלים מאומנים על מידע ציבורי ב־OpenAI דוחים למעשה את הטענה הבסיסית של התביעה. דובר החברה מסר, כי המודלים שלה מאומנים על מידע שזמין לציבור, וכי השימוש נעשה במסגרת עקרון השימוש ההוגן (Fair Use) – אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות במאבק בין חברות ה-AI לבעלי זכויות היוצרים. החברה לא מסרה תגובה ספציפית לטענות שהועלו בתביעה. גם מיקרוסופט לא נסוגה מעמדתה, אך אימצה טון מפויס יותר. "אמנם הופתענו מהתביעה", מסר דובר החברה, "אך אנו מכירים בחשיבותה של העיתונות המקומית ותמיד נשמח לשבת ולבחון פתרונות לסוג זה של מחלוקת." הדרישה: להשמיד את העותקים ואת המודלים סיאטל טיימס וניוזדיי אינם מסתפקים בפיצוי כספי. הם מבקשים מבית המשפט להורות על השמדת עותקים של יצירותיהם, וכן על השמדת מאגרי נתונים ומודלי AI ששילבו את התוכן שלהם. אם בית המשפט יקבל את הדרישה, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות הרבה מעבר לשני העיתונים: היא עשויה להשפיע על האופן שבו חברות בינה מלאכותית אוספות, מעבדות ומשתמשות בתוכן חדשותי. התביעה מצטרפת למלחמה משפטית רחבה ההליך החדש מצטרף לשורת תביעות שמנהלים בעלי זכויות יוצרים נגד חברות AI. הבולטת שבהן היא התביעה שהגיש הניו יורק טיימס בשנת 2023 נגד OpenAI ומיקרוסופט, שבה טען העיתון, כי החברות השתמשו במיליוני כתבות שלו ללא רשות לצורך אימון מערכות הבינה המלאכותית. התיק עדיין מתנהל, והוא חלק ממערכה משפטית רחבה שבה מעורבות גם חברות כמו אנת'רופיק (Anthropic) ומטא (Meta) מול בעלי זכויות יוצרים, הטוענים כי יצירותיהם נלקחו ללא אישור לצורך בניית הדור הבא של מערכות ה-AI. המאבק האמיתי: מי ישלוט במידע בעידן ה-AI? מאחורי התביעה עומדת שאלה גדולה בהרבה מהשאלה אם כתבה מסוימת הועתקה ללא רשות. זהו מאבק על המודל הכלכלי של תעשיית התוכן בעידן הבינה המלאכותית. העיתונים טוענים, כי החברות בנו מערכות AI באמצעות שנים של עבודה עיתונאית יקרה — וכעת הן עלולות להפוך אותה עבודה למוצר שמספק את המידע ישירות למשתמש, בלי שהקורא יגיע לעיתון המקורי. חברות ה-AI, מצדן, טוענות, כי היכולת ללמוד ממידע ציבורי ולעבד אותו היא חלק מהותי מהאופן שבו מודלים מתקדמים פועלים, וכי לא כל שימוש ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים הוא בהכרח הפרה של החוק. בין שני הצדדים נותרה כרגע שאלה אחת, שהולכת ונעשית חשובה יותר מדי יום: מי צריך לקבל את ההכנסות כאשר בינה מלאכותית יודעת לספר את הסיפור — אבל מישהו אחר היה צריך קודם לכתוב אותו?

רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, ביצעה השנה פרויקטי בינה מלאכותית, לשיפור השירות לאזרחים ולקיצור תהליכי הגבייה. חלק מהפרויקטים נערכו בשיתוף מומחי נס (Ness). לאור ההצלחה של המהלך, בכוונת הרשות לערוך עוד פרויקטי AI ב-2027; כך אמר שלום בורשטיין, סמנכ"ל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות. הרשות, שהוקמה ב-2009, מהווה יחידת סמך במשרד ואחראית על אכיפת החלטות שיפוטיות בענייני כספים וגביית חובות וקנסות. ברשות כמה יחידות, שתיים מרכזיות: ההוצאה לפועל; והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. לרשות יש שתי מערכות IT ליבתיות, פרי פיתוח עצמי – האחת, מערכת "כלים שלובים" שמנהלת את התיקים של ההוצאה לפועל. מערכת זו מטפלת מדי שנה במאות אלפי תיקים וב-17 מיליון בקשות, ומנתבת העברות כספים בסך 3 מיליארד שקלים. המערכת השנייה מכונה "אבן בוחן" והיא מנהלת את תיקי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. מערכת זו מטפלת מדי שנה ב-1.7 מיליון תיקים של חייבים שלא שילמו, בהיקף יותר מ-1 מיליארד שקלים בשנה. לצד מערכות אלו, יש ברשות עוד לא מעט מערכות "לווין". "כ-91% מהתיקים נפתחים מרחוק" בורשטיין משמש בתפקיד כשנתיים. לפני כן היה מנהל פרויקט מערכות הליבה בהוצאה לפועל. צוות ה-IT בראשותו מונה יותר ממאה עובדים, רובם במיקור חוץ, והיקפם משתנה בהתאמה לפעילות. "השנה החלפנו את מערכת ה-CRM במוקד השירות המונה יותר מ-200 נציגים", סיפר והוסיף, "ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, הגרנו לסיילספורס (Salesforce). הפרויקט ארך כארבעה חודשים". "כחלק משיפור השירות לאזרחים.יות", הסביר בורשטיין, "אנו נמצאים בדיגיטל זה שנים ופועלים להרחבת תהליכי הדיגיטציה, כדי לחסוך מהחייבים הגעה פיזית ללשכות שלנו. פתחנו לפני שנים אזורים אישיים לאזרחים, המאפשרים מקסימום עבודה מרחוק: כ-91% מהתיקים נפתחים מרחוק". "אנחנו מהווים חלק מנימבוס, ענן המחשוב הממשלתי", אמר, "והאצנו את המעבר אליו בעזרת מומחי נס. בתחילת השנה בנינו תשתית ואזור אישי המותאם למעבר לענן. המעבר לענן ארך כשנה וחצי והיקפו היה מיליוני שקלים בודדים. הפרויקט המורכב הסתיים בהצלחה". "השנה החלטנו על מימוש תפישת 'ענן תחילה', הפסקנו לרכוש שרתי אחסון וכל פרויקט בשלב הראשון לענן", ציין. "כחלק מהמעבר לענן", הסביר, "ביצענו פרויקט DR, התאוששות מאסון. את אתר ה-DR במרכז הארץ העברנו לענן של גוגל קלאוד (Google Cloud), במהלך שחלקו הסתיים וחלקו יושלם השנה". "בגלל המעבר לנימבוס", הוסיף וסיפר בורשטיין, "פצחנו בסדרת פרויקטי AI ב'כלים שלובים'. עוד ערכנו פרויקט להעברת מאות מיליוני מסמכים לענן, בשיתוף מומחי נס, והוא מתגלגל – אנו מעבירים עוד ועוד מסמכים". "המהלך חוסך את הזמן בו ניתנות החלטות" "בשיתוף מומחי ה-AI של נס ערכנו מיזם לתרגום תקצירי החלטות ותמלול פרוטוקולים, עם כלי AWS. בהוצאה לפועל נחתמות כשני מיליון החלטות שיפוטיות מדי שנה ומנוהלים עשרות אלפי פרוטוקולים, חלקם כתובים בשפה משפטית מעורפלת ומורכבת. כך, כל לקוח, עורכת דין או אזרח, נכנסים ומקבלים את תקציר ההחלטה בערבית, והכל בשפה פשוטה", הסביר. "עוד בעולם ה-AI", הוסיף, "ערכנו פרויקט לפתיחת תיקי שטרות. פתיחת תיק דורשת הזנה ידנית של נתונים רבים: פרטים, סכומים, תאריכים וחוקים עסקיים של הוצאה לפועל. הכנסנו כלי הטוען את מסמך הסירוב מהבנק ואנו טוענים את הנתונים. כך מתקבלים יותר דיוק ואמת. המיזם הקל על פתיחת תיק, זה 'עסק' לא פשוט לפעול בעולם משפטי מורכב: הפרויקט בוחן את כלל התהליכים והאישורים ומספק עליהם חיווי. הבאנו לקיצור התהליך במאות אחוזים, מ-12 ימים, לימים ספורים. המערכת מטפלת במאות אלפי תיקים, מתוכם עשרות אלפים תיקים חדשים של שטרות הנפתחים מדי שנה. ראינו כי טוב, ולכן בשנה הקרובה נרחיב את היקף השימוש באמצעות AI בפתיחת תיקים במערכת". "הכנסנו צ'אט מבוסס ג'מיני במערכת 'כלים שלובים', שבענן של גוגל (Google)", ציין בורשטיין, "וגם אותו ערכנו בשיתוף נס. יש במערכת מידע רב, חלקו מבוזר וכולל מידע ומסמכים רבים. הצ'אט מחפש בתיק מידע, ושולף את הנתונים המתאימים בהתאם לשאילתות של המחפש, עם הקשר וייחוס. המהלך חוסך את הזמן בו ניתנות החלטות". לצד הטכנולוגיה", אמר, "נדרש גם גיבוי הנהלה. אנחנו זוכים לרוח גבית ממנכ"ל הרשות, אורי ולרשטיין ומסגנו, דן בן סימון, המנמ"ר הקודם. העבודה עם מומחי נס אינה מובנת מאליה: חטיבת המחשוב בראשותי ו-נס פועלים כשותפים מלאים לדרך, ולא כספקית IT ולקוח". "אנו פועלים בתקופה מרגשת", סיכם בורשטיין, "נמשיך לפתח עוד ועוד פתרונות לטובת שיפור השירות וסיוע לאזרחים".