| 00:04:30 | ◀︎ | לקחי בלנק | ||
| 02:04:52 | ◀︎ | (₪) הוועדה לאי־שוויון בנטל | ||
| 02:04:52 | ◀︎ | (₪) דובדבן זה הכי, אחי | ||
| 02:04:52 | ◀︎ | (₪) פליטים הם בני אדם | ||
| 02:04:52 | ◀︎ | (₪) להאמין לאסד | ||
| 02:12:29 | ◀︎ | קריקטורה יומית | 2 ביוני 2013 | ||
| 04:26:35 | ◀︎ | הגיע הזמן להרפות מקסטנר............... | ||
| 04:26:35 | ◀︎ | הגיע הזמן להרפות מקסטנר..... | ||
| 06:31:59 | ◀︎ | רגע של דרייפוס | ||
| 06:31:59 | ◀︎ | עמוד השדרה הכלכלי | ||
| 08:38:07 | ◀︎ | כולם מדברים על כבוב | ||
| 08:52:26 | ◀︎ | באג לייף - הגרסה החרדית | ||
| 09:21:02 | ◀︎ | תעשיית המיתוסים | ||
| 09:21:02 | ◀︎ | חיסול ממוקד | ||
| 10:06:51 | ◀︎ | כלב ויהושע – היכן אתם? | ||
| 10:37:44 | ◀︎ | אפיק סולידי? | ||
| 10:49:34 | ◀︎ | מכתבים למערכת 2.6.2013 | ||
| 13:07:42 | ◀︎ | ארדואן וגבולות המגלומאניה: על הנזיר ששילם את המחיר, והועלה באש | ||
| 20:00:24 | ◀︎ | (₪) משרד האוצר נגד הסביבה | ||
| 20:00:24 | ◀︎ | (₪) שטוקהולם לא בערה | ||
| 20:00:24 | ◀︎ | (₪) להלאים את “בטר פלייס” | ||
| 20:01:47 | ◀︎ | מפרץ החזירים הישראלי | ||
| 20:01:47 | ◀︎ | חצי מיליון לקלינטון זה מציאה | ||
| 20:01:48 | ◀︎ | הסופרלנד הוא רק סימפטום | ||
| 21:03:23 | ◀︎ | מלחמות תרנגולים | ||
| 21:03:23 | ◀︎ | מכתבים למערכת 3.6.2013 | ||
| 23:53:23 | ◀︎ | טוב לב של אדונים |
The headlines that made most buzz on this page
02/06/13 13:07
25% of the views
מאת Gplanet
זהו סיפורו של הנזיר שרצה יותר מידי. גם לשנות את טורקיה וגם לשלוט ולשנות את המזרח התיכון. זה האיש שרצה להיות סולטאן. המזרח התיכון כבר דחה אותו; עכשיו עושה זאת גם טורקיה. מאות שנים, והטבע האנושי לא משתנה. מהנזיר סבונרולה ועד ארדואן: אלה שרוצים להרוס הכל, וביהירותם כי רבה סבורים שהם ורק הם נועדו לשלוט בכל. ההיסטוריה האנושית מלמדת: הם יסיימו על המוקד, מעל למדורה אש גדולה.
02/06/13 08:52
12.5% of the views
מאת Ynet
אין כיום ילד בבני ברק שלא מכיר את ה"חרד"קים" - "חרדי קל דעת" שמתגייס לצה"ל ואין לו מקום בעולם הבא. אז מדוע הישיבות החרדיות ממשיכות לקבל מימון?
02/06/13 20:01
12.5% of the views
מאת גלובס
קרב המלים בין ישראל וסוריה הוא ניסיון למנוע מלחמת טילים
02/06/13 04:26
6.25% of the views
מאת nrg
מליאת הכנסת מזמנת לך לעיתים, עם כי רחוקות, את האפשרות להיות נוכח ברגעים בעלי משמעות אנושית אך גם בעלי נופך היסטורי הנוגעים בשאלות של מעבר לזמן ולמקום ועוסקים במהות קיומנו כאן כעם. אחד מאלה היה, בעיני לפחות, הרגע שבו עלתה חברת הכנסת הצעירה מירב מיכאלי אל דוכן הנואמים ונשאה את נאום הבכורה שלה. וכך היא פתחה ואמרה: אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, חברותי חברות וחברי הכנסת. בבוקר יום רביעי שלושה ביולי 1944, עמד יהודי ציוני בחליפה במשרדו של אדולף אייכמן שבבודפשט. עצביך ...