זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
01/06/24 07:55
10.53% of the views
מאת וואלה!
הברזילאי הצטרף לעקיצות מהיציע, הפורטוגלי התקשה לעכל את מפח הנפש בגמר הגביע הסעודי. וגם: עתידו באל נאסר הוכרע
01/06/24 00:13
7.89% of the views
מאת וואלה!
צפו: הפורטוגלי כמעט כבש במספרת מרהיבה בהפסד האכזרי בפנדלים לאל הילאל. שלושה אדומים נשלפו במשחק גמר גביע המלך הסעודי
01/06/24 08:25
7.89% of the views
מאת Ynet
לבעלים היה ברור שהפרידה מהמאמן האהוב לא תעבור חלק אצל האוהדים, אבל הוכיחה שאין בכוונתה להסתפק במקום השלישי ובעונה בינונית. עכשיו מתחיל המבחן הגדול שלה
01/06/24 12:52
7.89% of the views
מאת וואלה!
בקבוצה התכוננו למוקדמות הקונפרנס ליג, אך מאחר שזה לא יקרה, נעשה שינוי. וגם: המטרות בבניית הסגל ועתידו של יוספי
01/06/24 00:11
5.26% of the views
מאת ONE
סיום עגום לעונה של הפנומן: למרות שקבוצתו השוותה בדקה ה-88 וש-2 בלמי היריבה הורחקו תוך 3 דקות, אל הילאל זכתה בגביע המלך והותירה אותו בלי תואר
01/06/24 09:47
5.26% of the views
מאת וואלה!
המאמן יחפש את היעד הבא בעזרת סוכנות בריטית ובטוח ביכולתו לעבוד באירופה. וגם: הפגישה בת 50 השניות עם ברקת, ומה הסיכוי שאוהדי הפועל באר שבע יצליחו להחזיר אותו?
01/06/24 10:24
5.26% of the views
מאת ONE
הוא לא דומה בסגנון לגרמני, ומושווה בעיקר לג'רארד, אבל כסמל לנאמנות ולהתמדה הוא סומן כאדם הנכון ביותר ללבוש מעכשיו את המספר המזוהה עם הגרמני
01/06/24 12:34
5.26% of the views
מאת וואלה!
הנוסחה הרומנטית של "סמל שמאמן את המועדון" נוטה לעתים קרובות להתפוצץ. אלי אוחנה, אבי נמני, יוסי אבוקסיס (בקדנציה הראשונה בהפועל תל אביב), עודד קטש (בקדנציה הראשונה במכבי תל אביב) ראובן עטר ואחרים נכשלו. איש מהם לא היה במאבק האליפות או זכה בגביע, חלקם לא סיימו אפילו את מחצית עונת הבכורה שלהם על הקווים. מהבחינה הזאת קשה להתווכח עם ההישגים של אליניב ברדה בהפועל באר שבע - מקום שני-שלישי בכל עונה, זכייה בגביע, עוד העפלה לגמר. קשה לראות מי היה עושה את זה טוב יותר. אלא שלכל מאמן ולכל תקופה יש נקודת התייחסות. אילו היינו ב-2010, ברדה היה נחשב להצלחה פנומנלית. העניין הוא שהפועל באר שבע נמנית כיום דרך קבע עם הצמרת הגבוהה, מקומות 2-3 הם עניין של מה בכך. לאורך העשור האחרון היא סיימה רק פעמיים מחוץ לשלוש הראשונות (מקום רביעי), זכתה שלוש פעמים ברצף באליפות והפכה לתקופה מסוימת גם לכוח באירופה, עם אצטדיון חדש ומטיל אימה. זה ממש לא המועדון עם שאיפות ההישרדות שבו החל ברדה את דרכו, כשחקן צעיר בליגה הלאומית, ולכן ההישגים הללו בעלי משקל נמוך יותר. האם ברדה קיבל את כל הכלים להצלחה? לא. האם היה באפשרותו לקבל את הכלים הללו? לא בטוח. עם היצע מצומצם ביותר של ישראלים טובים, קושי באיתור זרים איכותיים בתקציב הקיים ומחלקת נוער שמתקשה לייצר כישרונות, מרחב התמרון היה מצומצם. כל שחקן שהגיע היה צריך להתחבר באופן מושלם למועדון, חברתית ומקצועית. כל זר היה חייב לנצוץ ולסחוף. זה לא קרה. הכמיהה לדמות שתחליף את ז'וזואה (אשתקד שאפי, השנה ספר), יחד עם העזיבות הפתאומיות של רמזי ספורי ושגיב יחזקאל, שיבשו את העונה עוד לפני שהחלה. את ה-1:6 של מכבי תל אביב בטרנר טחנו מספיק. יש הרבה סיבות מעבר לכך.